חיפוש - חדשות , בינוי ערים , חוק , מגדלים |1|
לא מצאת? פשוט חפש.
-
מה הקטע עם מגדלים בעיר?!
26.06.13יום רביעי, 3 יולי 2013, 19:30בר סטורג', דיזינגוף 98, תל אביבאורלי אראל סגנית מהנדס העיר ומנהלת אגף תכנון העיר מספרת לנו על כוס בירה מה הקטע עם מגדלים בעיר?!רוצים להבין כמה מגדלים נבנים בעיר שלנו? למה זה קורה ואיפה זה יקרה בשנים הקרובות? מי מחליט על אחוזי הבנייה ועל פי מה הם ניתנים? האם תיפסק הבנייה לגובה במרכז העיר או שמא זו רק ההתחלה?בואו לשמוע ולשאול שאלות. "מה הקטע?!" הינה סדרת מפגשים שמתקיימת בברים ובבתי קפה ביוזמת מזא"ה 9, בית הצעירים של עיר... -
מי בונה מגדלים בירושלים?
10.03.11תוכנית המתאר החדשה ואדריכלים זרים. במאמר שפורסם בהארץ נכתב על תוכנית המתאר החדשה המציבה בליבה של העיר "עשרות בודדות" של מגדלים. במקור כללה התוכנית הערה שמטרתה לעודד אדריכלים בינלאומיים לבנות במרכז ירושלים. למרות שהסעיף הזה הושמט בסופו של דבר, נראה שהמעורבות הבינלאומית לא מעטה. הכתבה מעלה כמה שאלות חשובות לגבי העיר - עד כמה אפשר לשלב מגדלים בתוך מרקמים היסטוריים ייחודיים מסוגם בעולם? כיצד מתמודדים עם תקנות הבנייה המחמירות המחייבות חיפוי בא... -
פארק גבעתיים כדוגמה
5.05.13...בבלוג "אורבונולוגיה" ומנתחת את מבנה הפארק."בשני העשורים האחרונים" היא כותבת, "שכונות חדשות בישראל מתוכננות כמתחמים סגורים אשר במרכזן פארק גדול רחב ידיים. לרוב, הפארקים הללו מהודרים ומטופחים מאוד ומציגים מרחב ירוק, סטרילי וממושטר, כזה המיועד בעיקר לתושבי השכונה. פארק גבעתיים מדגים כיצד אפשר לתכנן מרחב ירוק מוקף מגדלים בצורה אחרת; לא כמתחם סגור ואקסקלוסיבי, אלא כמרחב ציבורי המתפקד כמחבר עירוני, המזמין מגוון של משתמשים מכל חלקי העיר והסביבה הקרובה". -
פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?
7.11.11...Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהישאר עם צפיפות נמוכה". בהסתכלות על בינוי עירוני בקו אפס (כמו פאריז למשל) הוא מראה שהצפיפות יכולה להיות גבוהה ... -
פריז, טוקיו, תל אביב
20.05.12...ה יותר. תושב עירוני מוציא פחות חשמל על מיזוג והרבה פחות דלק על תחבורה מאשר חברו מהפרבר. כל מי שתומך בהפיכת העולם לירוק יותר חייב לדחוף לבניית מגדלים כמה שיותר. טוקיו ירוקה יותר מפריז.תבחר! או מגדלים או דיור יקר.אין מה לעשות, חוקי ההיצע והביקוש מנצחים בסוף את כולנו. בכל מקום בו התקנות מחמירות ואנשי השימור הולכים ומתחזקים מחירי הדיור עולים מעל לממוצע הארצי. הבעיה הגדולה ביותר עם השמרנים היא שהם אף פעם לא מסתפקים במה שבאמת חשוב. אם יש 3000 בניינים ל... -
על הפוליטיקה של התכנון
31.07.11...השוק "מחלקת אסים תמיד לאותם שחקנים ומציגה אגרוף קמוץ לפני השאר."..."היד הנעלמה של השוק היא הזרוע הביצועית הלא-רשמית של הכוח ובעיקר של בעלי הכוח, שלפעמים הם בעלי הבית של בעל הבית." ובעברית - היכולת של היזמים לשלוט במוסדות התכנון. כל אלה מביאים לדעתו של שרון למצב בו מוזמנת שחיתות בועדות התכנון ועבודה של "מאכרים". אלה הם הגורמים שקובעים בפועל את הנוף העירוני ויוצרים מגדלים במקומות מפתיעים ופרויקטים כמו הולילנד. כתבה מומלצת. ארוכה אבל מומלצת. -
פירצה קוראת ליזם
8.08.12...ך ומשתנה המאזן. התב"ע הנקודתית, הכלי ששימש מאז ומעולם כלי יזמי לדחיפת תכניות נתקל בהתנגדויות תושבים. אבל האם רק היזמים מפסידים או גם העיר? נעמה ריבה כותבת ב Xnet על שני מקרים כאלה בתל אביב.הפרויקט בסמוך לכיכר המדינה מציע שני מגדלים של 15 קומות. זהו כבר הסיבוב השני בוועדה המחוזית והתב"ע הנקודתית שונה כבר ממגדל אחד לשניים, מדיור לזכאים לסתם "דירות קטנות, וכל זה כשסבב ההתנגדויות טרם הסתיים. פרויקט אחר מציע מגדל במקום שבו שוכנת כיום תחנת המשטרה של די... -
מסלול המכשולים לרישוי בנייה
21.08.11חוק התכנון והבניה החדש עומד בפני הליכי האישור בכנסת וכתבה ה"כלכליסט" מציגה את מסלול המכשולים החדש הצפוי ליזמים ולנו בנסיון לצלוח את הוועדות הנדרשות. עמותת "במקום" טוענת שההליך החדש רק יגביר את השחיתות ושכל טעות תחזיר אותנו המתכננים לתחילת התהליך לאשר הכל מחדש. התמונה המוצגת כאן לקוחה מקובץ PDF המוצג בכתבה. בקובץ מוצג בסכימתיות תהליך אישור של בניה חדשה. (הכנסו לכתבה וחפשו את הלינק באדום: למסלול המכשולים לרישוי בנייה). הרפורמה בחוק החדש תיד... -
המציאות טפחה על פני החזון
27.05.13...מך סלמה" המליץ על ריכוז האוכלוסין במטרופולין אחד מרכזי. אבל בכתבה ב"הארץ" גם הוא תוקף את הדו"ח: "הפשרת קרקעות פירושה שחרור חטיבות קרקע גדולות והעברתן כמקשה אחת לידי תאגידי בנייה גדולים. מה שנבנה עליהן במרבית המקרים אלה מתחמי מגדלים מסוגרים לאוכלוסייה הומוגנית, שאינם מחוברים לשום רצף עירוני. הבנייה מצריכה השקעה ציבורית גדולה בתשתיות שאין בהן תועלת לכלל הציבור". פרופסור יוברט לו-יון גם הוא מצטרף וכותב בבלוג אורבונולוגיה: "הרצון להפוך שטח כפרי (פתוח... -
שני צדדים של שימור
22.08.12...ת האלה משנות את התכנית. האם הרחובות בנויים לזה? האם יש מספיק חנייה כשמוסיפים שלוש קומות למבנה של ארבע קומות? למי אכפת.הדוגמה הקיצונית לכך היא היכולת לנייד זכויות. בקצה רחוב הארבעה הולכים ונבנים שני מגדלי משרדים. מגדלים אלה ואחרים חורגים בהרבה מהתכנית המקורית שיועדה להם. איך זה קורה? פשוט מאד. היזמים של הפרויקטים רוכשים את זכויות הבנייה של המבנים המוגדרים לשימור מחמיר ויכולים כך לחרוג כרצונם. יופי של תרגיל, ים של כסף ותכנית בנין עיר ידידותית ליזם. -
זו לא התוצאה, זו הדרך
2.10.11...צביע ברגליים ובוחר, לקהל היום אין אפשרויות בחירה כי השוק ולצורך זה יזמים , מתכננים מינהל מקרקעי ישראל משרד השיכון ומתכננים העובדים בשרות אותם יזמים גדולים ומשרדי הממשלה כולם מציעים לאזרחים רק שתי צורות מגורים : צמודי קרקע או מגדלים להם הם קוראים מגורים יוקרתיים – ובתוך כל הבניה הזו רק דירות גדולות – לאנשים טובים עם רכבים מארומה זוכר? – כאילו אין זוגות צעירים ללא ילדים כאילו אין משפחות חד הוריות כאילו אין אנשים מבוגרים שאינם משתמשים ברכב אז על איז...