חיפוש - חדשות , טיח , רכב |1| - דף 2
לא מצאת? פשוט חפש.
-
קיימות או נמות?
19.02.14...כשווית של האדריכלים היפנים, בהנהגתו של לא אחר מהאדריכל האמן טויו-איטו, לאחר אסון רעידת האדמה והצונמי שתקפו את יפן ב-2011.הן מגדירות פיתוח בר קיימא ככזה ה"עונה על צרכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם שלהם. שלושת עמודי התווך של הקיימות הם סביבה, חברה וכלכלה, שאמורים למצוא את נקודת האיזון ביניהם שתבטיח קיום ארוך-טווח וצמיחה."למרבה הפרדוקס" הן טוענות, "מעט מאוד מדברים על קיימות בהקשר של אנשים וחברה."האמת... צודקות!!להמשך קריאה -
איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות
17.08.12...ע אליהם. פרסום הוא מוצר יקר ולכן מרחק הטירחה שמוכנים מנכ"לים ומנהלי שיווק לנסוע הוא אפילו חמש שעות. כך יוצא שמפעל מירוחם בוחר במשרד פרסום תל אביבי ולא באר שבעי. אם הנגב ובאר שבע היו במרחק של יום וחצי נסיעה מתל אביב, אני מבטיח לכם שהיו משרדי פרסום גדולים גם בדרום. וזו בדיוק הבעיה : מרכז גדול מדכא פעילות במרחב, בכל הטווח של מרחק הטירחה. ובניסוח עירוני : עיר גדולה מדכאת פעילות כלכלית בכל הערים שנמצאות במרחק טרחה סביר. ועכשי... -
מצד שני, יכול להיות שאני צודק
11.07.12...ת דבריה ולא כתבה בסיום "מצד שני, יכול להיות שאני טועה".עירוניות דינמיתהגישה שאני מתכוון להציג לפניכם מסתכלת על העיר בצורה אחרת. העיר מבחינתי היא אוסף של אנשים ופעילויות, המערך האדריכלי הוא משני. הוא יכול לקלקל אבל לא יכול להבטיח הצלחה. בגישה שאציג אין לאדריכלים השפעה רבה או יכולת. לא כל מה שאכתוב כאן הוא חדש ומסעיר, דברים רבים מוכרים. לא הגיתי את כל זה לבד, אני אשתדל לרכז ולזקק את הטיעונים אבל הם מופיעים בספרות ובמאמרים, בעיקר מחו"ל. כדי להבדיל ב... -
הרכבת שמחלקת את חיפה
14.03.12...לה למפלס נמוך מפני הים יחייב השקעה אדירה ומאמץ הנדסי לא מבוטל ואם כל זה לא מספיק - עסקים רבים יפגעו או נכון יותר - יוכלו להגיש בג"ץ ולהקפיא את העבודות.אז למה אנחנו מדברים על שיקוע הרכבת אם זה לא ריאלי?פשוט - זה מסך עשן שבו מבטיחים לתושבים משהו שלא יתקיים. ההסכם הנוכחי בין הרכבת לעירייה ולחברה להגנת הטבע קובע שישוקעו רק 1.5 קילומטר בפארק הכט (מתוך 7 קילומטר בעייתיים). לגבי השאר? "נשתדל...אההה, נראה תוך כדי תהליך... אולי... אם יהיה תקציב."עלות השיק... -
עקב אכילס של חוק התכנון החדש
11.12.11...אין צדק חברתי, אין צדק סביבתי, אין פיתוח, אין שימור, אין צמיחה כלכלית, אין פיתוח תשתיות, אין חברה ומדינה. יש אנרכיה וכאוס. בלי רישוי לא ניתן להשיג את יעדי התכנון. בלי אכיפה, לא ניתן לאכוף את הרישוי והתכנון גם יחד. לא ניתן להבטיח כי השטחים הפתוחים ישארו פתוחים. לא ניתן להבטיח שאזורי התעשיה ישמשו לתעשייה ולא למסחר. לא ניתן לוודא שמאגרי המים לא יזוהמו על ידי תחנות תדלוק. לא ניתן להבטיח שמקום בו ביקשו לבנות דירות קטנות, לא יבנו בפועל דירות גדולות, וש... -
טלפייר רוכשת את חברת Lcontrol ומרחיבה את פעילותה
31.03.22...ותינו סל פתרונות טכנולוגיים לניהול הבניין המודרני. זהו צעד נוסף באתגר להעמיד מערך של פתרונות חכמים, הצופים פני עתיד בניהול הבניין המודרני, באמצעות שילוב מערכות קיימות עם טכנולוגיות מתקדמות לטובת ייעול משאבי הבניין ושמירה על בטיחותו ובטיחות יושביו.אין לי ספק שצירוף הצוות המוכשר של Lcontrol בראשות יגאל לזר יהווה תוספת חשובה למשפחת טלפייר ואני בטוח שהרכישה תניב הצלחות עסקיות משמעותיות בטווח זמן קצר".יגאל לזר, בעלי חברת LCONTROL: "אנחנו שמחים להצטרף ... -
סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל
14.01.13...כיטקטוניות.מוקי צור על הקולקטיב והארכיטקטהקיבוץ - יצירה קהילתית, חברתית, אדריכלית שייחודית לישראל היא נושא למגוון מחקרים של מוקי צור המגולל את ההיסטוריה של אב טיפוס התיישבותי, שנולד מחלום, התחבר לטבע והתגבש למודל התיישבותי.השטיח כשיכון - נחום זולוטוב בשיחה עם עמוס קינן על הפרויקט בבאר שבענחום זולוטוב מספר על פרויקט ניסיוני יוצא הדופן, שתכנן יחד עם האדריכל דניאל חבקין בבאר שבע בסוף שנות ה-50, ובמסגרתו הם הצליחו לבנות שכונת מגורים אינטימית ואוטונומ... -
קיסלוב קיי זכו בתחרות לתכנון קריית החינוך רמת אפעל
7.01.13...תכנית יוצרת קמפוס – מכלול מבנים וחצרות, כמעין עיר קטנה – באופן הנותן מענה מלא לחזון החינוכי. פתרון זה מאפשר גם גמישות רבה לשינויים. קנה המידה צנוע ועם זאת יוצר מקום מורכב ומגוון. גובה 2 קומות יעיל ונוח לתפקוד. מדרג החצרות מבטיח יצירת מגוון רב של מקומות בקני מידה שונים, ויחסי בנוי-פנוי עשירים. תנועת הציבור בשביל הגובל נפרדת לגמרי.השפה האדריכלית משכנעת, העיצוב החיצוני שעיקרו מעין שבכות קלות המכסות את חזיתות הבניין ויוצרות הצללה - משובב עין, משדר ק... -
לנסוע ולחנות בעיר הגדולה
3.09.12...ה ועל דרכים אפשריות להמציא אותם מחדש כמוקד של פעילות חברתית ותרבותית. בן יוסף מציג עמדה שאומרת שמגרשי החנייה יהיו כאן כל עוד יהיו מכוניות ולכן כדאי שנתייחס אליהם בתכנון ולא נראה אותם כסרח עודף למבנה בו פשוט צריך למלא הנחיות בטיחות ולקיים רדיוס סיבוב.למרות הגישה שלו, גם בן יוסף חושב שבעיר צפופה כמו תל אביב מגרשי החנייה אינם הכרח. "לתושבים בעיר יש הרבה זכויות" הוא אומר בכתבה, "אבל אף אחד לא אמר שיש להם זכות לחניה. לא צריך להשתמש בשטח הציבורי דווקא... -
ביקורת על בקעת הקהילות ביד ושם
16.07.12... מציג את עצמו לאנשים ודעתם עליו היא הקובעת. הדעה תלויה במבנה ובתרבות ובזמן מהם מגיע המבקר. גם אם נסכים שהמקום באמת היה שיא היצירה האדריכלית בזמנו, לא חסרים אייקונים שקרנם ירדה והפכו לקלישאות. העובדה שמקום מסוים זכה בפרס לא מבטיחה את איכותו לאורך השנים ולא את שרידותו בשינויי התרבות.דעתי על המקום עוד פחותה מזו של מיכאל. השימוש בלוחות אבן ממש צורם לי בעיניים במפגשי הפינות ובקורות המעברים, שם ברור שיש בטון שנושא לוחות אבן. למרות העובי הרב שלהם הלוחות... -
קריאה לאדריכלים לסייע בפעולה מול הרשם
27.02.12...ית. בחינה הבוחנת ידע מקצועי, שדנה בתקנות וחוקי התכנון והבנייה. בחינה שקופה עם קריטריונים ברורים ומדידים. לא בחינה הבודקת בלחץ זמן את יכולות התכנון של האדריכל. האם זה בכלל דבר מדיד ושפיט? ומה תפקידם של חמש שנות לימוד אם לא להבטיח זאת?אנחנו פונים אליך. אנחנו קבוצה קטנה ולא תמיד יש לנו גב ממסדי שיילחם עבורנו. רשם המהנדסים והאדריכלים שומע את טענותינו, מבטלן, וממשיך הלאה. אבל הבחינה הזו מבזה גם אותך, היא בעצם אומרת שהמעסיקים, המרצים והמנחים שלנו, שחינ... -
באר שבע - עיר של מסחר ובלי תעסוקה
8.02.12...וא רצון להשיב את השליטה של ישראל על חבל ארץ זה"כמו ערים רבות לאחרונה גם באר שבע עוברת "מיתוג מחדש" - תהליך יקר שבו עיריות מעבירות כספים למשרד פרסום תל אביבי כדי שיגיד להן דברים מבטיחים על עצמן לפני שיצטרכו לעסוק במציאות. "חורה לי שעושים לבאר שבע תהליך של מיתוג" אומר ארמון, "מיליון וחצי שקלים בשביל למתג אותה כ'עיר המים'. האם עירו של אברהם אבינו צריכה מיתוג? האם מישהו צריך להדביק לנו כינוי? מה זה 'עיר המים'? צינורות צבעוניים"?אנחנו מצטרפים לביקורת. -
קיבעון אנטי אורבני וקיבעון אחר
16.10.11...לש גלים שהוא זה שמוביל את הגל וקובע את כיוונו. אין קשר בין המשבר הנוכחי והעירוניות הטובה יותר או פחות של הערים בישראל. זה משבר עולמי שעיקרו כלכלי והוא נובע מהעובדה שאנשים משכילים, בוגרי אוניברסיטאות, מגלים ש"זה לא כמו שהבטיחו לנו! למדנו שנים ועכשיו אנחנו עובדים ועובדים ולא מגיעים לשום מקום." "משבר הדיור הנוכחי שפוקד את ארצנו ויחד עימו ההתרעמות על היוקר המחייה שקשורה אליו באופן ישיר, איננו הראשון ולא השני. משבר זה הוא תוצר של קיבעון מקומי ...







