חיפוש - תגובות , סימבולים / בלוקים , חדשות , קטלוגים , יין , ממד , פרנק גרי |1|
לא מצאת? פשוט חפש.
-
להשתחרר מהמבט..
23.03.14הנה כתבה מרתקת מפרספקטיבה אחרת - תרתי משמע.שנים רבות אנו נסמכים ומפארים את אמנות הפרספקטיבה, ככלי לתיאור מרחבי. מעניין לגלות שכבר לפני הרבה שנים, הכמיהה לייצוג תלת-מימדי שאינו תלוי נקודת מבטא ספציפית, הובילה לפיתוח של מספר שיטות שאינן מדוברות מספיק בעגה המקצועית. הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מדהים, מדובר בגילויים המשנים מציאות עבור מקצוע האדריכלות. היכולת ליצור מודל תלת מימדי מורכב- שהוא ממוחשב ומאפשר להוציא במהירות גדולה פרספקטיבות תכניות חתכים חזיתות... -
ארכי-תור 82, מגורים וסביבה בבת ים
3.07.11יום שישי, 29 יולי 2011, 10:00 נסייר ונכיר, בהדכרת מתכנני העירייה, את קורות תכנון המגורים במזרח העיר, מצפון לדרום: משכונת עמידר בשנות החמישים, דרך רמת יוסף המתוכננת להפליא בשנות השישים, רמת הנשיא בשנות השבעים, ועד לשכונת אנה פרנק העדכנית. נכיר את מאפייני המבנים, שטחי הציבור והתכנון המרחבי המקורי והתפתחותם עד היום. בנוסף נכיר מבני ציבור: מוזיאון בת ים, מגדל המים ועוד. * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * האירוע מאורגן על ידי... -
חיוטין התפטרו מתכנון מוזיאון הסובלנות
4.10.11...אתר "הארץ". קצת רקעאת בנית מוזיאון הסובלנות יזם מרכז ויזנטל ואת תוכנית המוזיאון המקורית הכין האדריכל פרנק גרי שבסופו של דבר עזב את המיזם. בתחרות אדריכלים שערך מרכז ויזנטל לאחר פרישתו של גרי זכתה ברכה חיוטין, שתכננה את הבניין מחדש בצורה צנועה בהרבה ובתקציב נמוך מהתקציב המקורי (התמונה כאן מאתר האדריכלים). למרות שהתב"ע המקורית למקום אושרה כבר ב 2002, מחו בהמשך אירגונים איסלמיים על הכוונה לבנות את המוזיאון על השטח של בית קברות מוסלמי עתיק, והוציא... -
העתיד מאחורינו
24.06.12...ובבי קולנוע. יונתן מתייחס בכתבה לבניינים "עתידניים" אמיתיים שנבנו - טרמינל TWA בנמל התעופה קנדי בניו יורק, מרכז פומפידו בפריז ועוד. הוא משתמש באדריכלות והעיצוב של הסרט כדי לאפיין את האדריכלות הדיגיטלית החדשה במבנים בתכנונם של פרנק גרי או זהה חדיד. את ביקורתו על העיצוב בסרט הוא מתמצת: "את הסרט הזה כבר ראינו" (...) אכזבה מהעולם האדריכלי העתידני שבחרו להציג בסרט שאינו שונה במאומה ממה שכבר נעשה בקולנוע בעשורים האחרונים. כתבה מומלצת לאדריכלים ומעצבים. -
מוזיאון הסובלנות, כי אין כמו הצלחה של בדיחה טובה
6.05.12מיכאל יעקובסון ממשיך לסקר ב Xnet את סיפורו של מוזיאון הסובלנות. סיפור מופלא שבו התפטרו מהפרויקט שני משרדי אדריכלים (פרנק גרי, חיוטין), התערבו בתי משפט עד רמת בג"ץ, וכעת מתחילות בו עבודות בשטח כשלא ברור מי חתם על היתר הבניה ואיזו תכנית בדיוק מבוצעת.מכל הסיפורים המוזרים של מבני ציבור, וועדות מקומיות, עיריות, תורמים, יזמים, אדריכלים... באמת שלא זכור עוד סיפור כל כך מדהים. ירושלים לא יכלה להמציא לעצמה פרודיה גדולה יותר מאשר לבקש להקים מוזיאון סובלנות... -
איך מתמתן הסגנון עם הגובה
5.02.12בפוסט מעניין מנתח יוסי מטלון בבלוג שלו את התמתנותו של סגנון הדה-קונסטרוקציה עם העליה לגובה. יוסי עוקב אחרי כמה מבנים של פרנק גרי ומראה איך דברים שהיו אפשריים במבנים קטנים ואולי אפילו בינוניים אינם אפשריים עוד בגורדי שחקים."בגין מגבלות החומר וההמשכיות הקונסטרוקטיבית הבלתי מתפשרת, חזרו אדריכלי הדה-קונסטרוקציה בתכנון גורדי שחקים, למבנה נפחי שיטתי, ברור ומגובש, ללא שברים נפחיים ופריצות קונסטרוקטיביות." כותב מטלון ומסכם "השמרנות הזאת (הקונסטרוקטיבית)... -
עדה כרמי מלמד, סגנון אישי או שכפול?
7.03.12... שחוזרת ומתעמקת בעבודותיה במושגים כמו אור, דרך ושורשיות". העיסוק במושגים מופשטים כמו "דרך" או "שורשיות" הם ביטויים של עדה כרמי עצמה, חלק מהשיח הפנימי שאדריכל מנהל בינו לבין עצמו בזמן התכנון ולמעשה כמעט ולא נוגע כלל למשתמש בבניין. אבל גם אם נעבור לדיון ברמה המוחשית אין ספק שלכרמי שפה מובחנת. חצר פנימית, חלונות צרים וגבוהים, שימוש בחומר כבד (אבן / בטון) בשילוב עם קירות מסך, ניקיון מצבע כמעט לחלוטין ועוד.שפה אישית או חיקוי עצמיהטוקבקים לכתבה מציגים ... -
נבחרו האדריכלים לתכנון הספרייה הלאומית
26.04.13האדריכלים השוויצריים, הרצוג ודה מורון, זוכי פרס פריצקר לאדריכלות נבחרו לתכנון הספרייה הלאומית.החברה לבניין הספרייה הלאומית שמחה להודיע על בחירת האדריכל שיתכנן משכן חדש לספרייה הלאומית. שישה משרדי אדריכלים, שלושה ישראלים מובילים ושלושה משרדים מהמכובדים ביותר בעולם, נענו להזמנה להגיע לירושלים (סדר א ב) אמר קוריאל, הרצוג דה מורון, פרנק גרי, קולקר קולקר אפשטיין, קימל אשכולות ורנצו פיאנו. ועדת הבחירה הבינלאומית בראשות האדריכל פרופ' לואיס פרננדז גליאנו... -
נרי אוקסמן ואדריכלות דיגיטאלית
19.05.11נועם דביר מראיין ב"הארץ" את נרי אוקסמן, אדריכלית, מעצבת וחוקרת העובדת במעבדת המדיה של MIT. אוקסמן מנסה לחקות בבניה תהליכים פיסיאולוגים כמו התהליכים המתרחשים בעצמות. לטענתה, בעתיד הלא רחוק נוכל להדפיס בניינים שלמים עשוייים מחומרים חדשניים שידמו את ההרכב של רקמות אורגניות. אוקסמן, שנולדה בחיפה לפני 35 שנה, היא אחת החוקרות המובילות בעולם בתחום האדריכלות הדיגיטלית. בחמש השנים האחרונות היא זוכה בהצלחה מטאורית שכללה פרסים, השתתפות בתערוכות בינלאומי... -
Architecture and Beauty - סדרת אירועים
27.02.11...ת באוניברסיטת תל אביב, סדרת אירועים בהשתתפות אדריכלית יעל רייזנר ואורחים. בספרה של אדריכלית יעל רייזנר (בשיתוף פלואר ווטסון), מוצגים ראיונות ושיחות אישיים וטעונים עם מהבולטים והחשובים מהאדריכלים והמעצבים הפועלים כיום. כל מרואיין מציג את דעותיו ונסיונו הבא לידי ביטוי בתפיסתו ודעתו אודות אסתטיקה. בין המרואיינים בספר נמנים וויל אלסופ, הרנן דיאז אלונזו, פיטר קוק, פרנק גהרי, זאחה חאדיד, צבי הקר, גרג לין, תום מיין, ואחרים. אירוע 1: מיצב + שיחה עם א... -
הריב המתמשך על מוזיאון הסובלנות בירושלים
13.07.11..."אפקט בילבאו" על שם המוזיאון שתכנן שם. אם יש עיר שאינה צריכה אפקט כזה כדי להתפרסם הרי זו ירושלים ולמרבה המזל בסופו של דבר גרי עזב את המיזם. בתחרות אדריכלים שערך מרכז ויזנטל לאחר פרישתו של גרי זכתה ברכה חיוטין, שתכננה את הבניין מחדש בצורה צנועה בהרבה ובתקציב נמוך מהתקציב המקורי (התמונה כאן מאתר האדריכלים). אם כל זה לא הספיק להפגנת סובלנות, הרי שלמרות שהתב"ע המקורית למקום אושרה כבר ב 2002, מחו בהמשך אירגונים איסלמיים על הכוונה לבנות את המוזיא... -
בין אדריכלות של יזמים ואדריכלות ממותגת
16.04.12...תמשים שלו והעיקר - רווחי.אם אפשר לאפיין את יסקי - מור - סיוון כ"מהנדסי פתרונות" הרי שמבחינת הלקוחות שלהם זו מחמאה ובצדק. גם בתכנונים שלהם יש כמובן את הצד העיצובי של האדריכלות, אבל הדגש הוא על הפתרון. עמי מור מרגיש לא נוח הן כשהעיצוב אינו הכי טוב שרצה (כמו במגדל חיל האוויר שבקריה) והן כשהפתרון הפונקציונלי לא מושלם (סכימת התנועה בקניון עזריאלי).מאחר ואנחנו רגילים כל כך לקרוא על סטאר-כיטקים, מרענן לקרוא את דעתו אדריכל שרואה את עצמו כמשרתם של היזמים. -
סיפור של כישלון אדריכלי
7.12.11איך זה שאדריכל מוכר ומצליח כל כך מוציא מדי פעם מתחת ידיו עבודות שהן כישלון? במסגרת הביקורות על רם כרמי ובניין הבימה נזכר מיכאל יעקובסון בפיל הלבן שבקיבוץ חולדה - בית הנעורים בתכנונו של כרמי. במגזין "הקיבוץ" הוא מפרסם רשימה מעניינת מאד שעוקבת אחר המבנה ויכולה לשמש אותנו לחקור קצת על מקורותיו של כישלון אדריכלי. באדריכלות צריך להגדיר מהו כישלון, האם "לא יפה" או "לא נוח" זה כישלון? ומי בדיוק קובע? כך או כך על דבר אחד יש הסכמה. פרוייקט שהופך לפיל ... -
פרובינציאלי, קרתני וצר אופקים
21.09.11...ר. אני אתייחס רק לדבריו של צוקרמן בראיון. מתוך הכתבה: לדבריו של פרופ' צוקרמן, הניסיון של סטודיו סאנה בבנייה של פרויקטים אקדמיים בולטים - כמו מרכז הלימוד של רולקס באוניברסיטה הפוליטכנית בלוזאן שבשווייץ, או בית הספר צולווריין לעיצוב וניהול באסן שבגרמניה - מבטיח לבצלאל קמפוס ברמה אדריכלית גבוהה במיוחד. "אני חושב שאם תסתכל על העבודות שלהם, תבין לבד מה מיוחד בהם", הוא אומר. "הם פשוט עושים דברים אחרת - בדיוק רב, בצניעות רבה ובמקוריות רבה. אנחנו ל... -
אדריכלות פרמטרית
9.05.12... ממוצרים, כלים ומשטחי קירות ועד לתכנון בניינים, שכונות וערים. לא מדובר כאן בתכנון בעזרת מחשב כדוגמת פרנק גרי, מדובר בתכנון על ידי מחשב, בהנהגת אדריכל.בתרבות הנוכחית אנו שבויים בדימוי עבודת האדריכל של האווארד רוארק (מהספר "כמעיין המתגבר" של איאן ראנד). הספר הזה והתנועה המודרנית בכללותה מציגים את האדריכל כמי ששולט בתכנון ובביצוע עד לפרט הקטן ביותר, כי הרי "אלוהים נמצא בפרטים". אנחנו כל כך רגילים לתפיסה הזו שאנחנו לא שמים לב לעובדה שזה מצב חדש, עבוד...







