חיפוש - חדשות , ילד |1| - דף 8

• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  כתבה מעניינת ב"כלכליסט" מתארת את הנוכחות המוגברת של סטארט-אפים באזור שדירות רוטשילד. לכאורה נראה שזו עוד כתבה המהללת את תל אביב ואת האורבניות החיונית שלה אבל אם קוראים בתשומת לב אפשר לגלות את התהליך שמחזק ומחליש את העיר."בשנים האחרונות" נכתב בכתבה, "נהפכו שדרות רוטשילד בתל אביב לאבן שואבת לבנייני משרדים, בנקים ועורכי דין. אחריהם באו גם מסעדות היוקרה, בתי הקפה, הברים ומבני הבאוהאוס לשימור שנהפכו לנכסי נדל"ן לוהטים. אלא שבשלוש השנים האחרונות נהפך ה...
• 

  אדריכלות גוהרת

  18.11.12
  ...בר אור, סבור שהמגדל "גוהר" על בית בכר. "זהו זרם חדש באדריכלות התל אביבית"... כך הוא מצוטט בכתבתה של נעמה ריבה ב Xnet. "אם כך נראה השימור של מבנים היסטוריים" כותבת נעמה, "מתעוררת השאלה אם לא מדובר במס שפתיים ותו לא. שדרות רוטשילד הן לכאורה ציר שנמצא בשימור מחמיר, אך המגדלים בשדרה רק מתרבים ומתגבהים. זהו אזור לשימור או מרחב פרוץ, שבו כל יזם עושה ככל העולה על רוחו?"ובכן... כן, בהחלט. כיום מובילים את השימור בשמחה רבה שני גורמים שהבינו כמה כסף זה שווה...
• 

  מגדלים בירושלים

  29.10.12
  ... שניסח את תוכנית-האב לאזור, מספר בכתבה על המחסור בגנים בשכונות החרדיות, "זה בלתי הגיוני מה שמתרחש כאן, פעמים רבות מעלים את הילדים למיניבוסים ומסיעים אותם לגן סאקר, כי אין כאן שטחים ירוקים וגני שעשועים". ובקשר לצורך בבניה, הוא וצוותו מציעים להוסיף קומות בצורה מבוקרת בכל שכונה. "קיימות בצנרת תוכניות לכאלף יחידות דיור ואנחנו מציעים 2,500 יחידות דיור נוספות".כתבה מעניינת מאד, מקיפה ומומלצת לקריאה. לשם שינוי, אין בטוקבקים שום תובנה מלבד הכנות לבחירות.
• 

  האם אנו נפרדים מגגות הרעפים?

  21.09.12
  ...בה את שאלת המקומיות ואומרת שהגיע הזמן לקבל את גג הרעפים כמות שהוא. “אני גדלתי בילדותי בבית עם גג אדום ולא הרגשתי זרות או שעוד רגע יגיע השלג. גם אם הגג הזה הוא לא מפה ולא היה פה לפני הציונות – אותי לא מעניין לנזוף בה. ברור שהציונות הביאה דברים מחוץ לארץ, הרי היא בעצמה כזאת. זה כמו עם הצמחייה. 90 אחוז ממה שגדל פה מיובא, אז מה? זה אוקלם ומתאזרח. וגם לעברית שלנו ברקע יש ניגון של שפות זרות. מבחינתי, מרגע שהם כבר פה, גגות הרעפים הם אזרחים שווי זכויות”.
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...ן ערים לקוי. למשל הצעירים עוזבים אותה, והעשירים (מעטים במספרם) מחליפים אותם. העיר נופלת בשממון, חזרה לשנות השמונים. אנא שימו לב לעובדות הבאות: ת״א האמיתית המחזיקה את המרובה, היא קטנה מאד, בין הירקון ובין אבן גבירול, הים ורוטשילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושבים (אלה הצעירים הנזכרים מעלה). המתחם הלא גדול הזה הוא העיר האמיתית. כלל העיר תל אביב עדיין מפתחת שכונות פרווריות בלבד, כי ...
• 

  אדריכל של מכונות מגורים

  28.06.12
  ...שאות ומגרשי טניס וספורט. התושבים שוחררו מהצורך לנדוד כדי לזכות בשירותים הבסיסיים: בשכונה היו שלושה מרכזי מסחר שכונתיים (שניים מהם תיכנן דורון) וביניהם שובץ פארק שכונתי ענק, בנוסף לגינות הכיס הרבות שפוזרו ברחבי השכונה. גם גני ילדים ובית ספר יסודי נפתחו בשכונה – פרט שנראה ברור מאליו, אך אינו כזה בימינו."מיכאל מנתח את צורת הדירה ואת השתנותה עם הזמן כשהמטבח צורף לחלל הפתוח הציבורי. הכתבה מלווה בנוסטלגיה אישית שיתכן ומאפילה על ניתוח הסיבות להצלחתה של ...
• 

  מדרחוב זמני במקום הלא נכון

  5.06.12
  תחת הכותרת "מחזירים את שדרות רוטשילד לתושבים", מקדמת עיריית תל אביב את פרויקט בו בכל סוף שבוע בקיץ הקרוב תיסגר השדרה לתנועת כלי רכב. סגירת רחובות מרכזיים נהוגה גם בערים אחרות בעולם אבל התושבים חושבים שבעירייה לא חשבו על המהלך עד הסוף.בכתבה ב Ynet אומר יואב לרמן: "הניסיון ליצור מדרחוב זמני של יום בשבוע ברוטשילד הוא טוב. הוא דומה למה שנעשה במקומות אחרים בעולם שבהם רחובות ראשיים הופכים למדרחוב בסופי שבוע, במיוחד בקיץ (...) זה צפוי להגדיל את התנועה...
• 

  הסאגה הבלתי נגמרת של הבימה

  1.04.12
  ...גל של שמועות באשר לעתיד בנין הבימה. האם שוב ניכנס לסבב של שיפוץ ובניה? איך יכול בית התאטרון הלאומי להמשיך בסאגת האבסורד?"דוח מיוחד של מנהלת התחבורה מאשר טענות חוזרות של נהגים לגבי סינוור מסוכן מבניין הבימה למגיעים משדרות רוטשילד". כך מפרסמת עיריית תל אביב וממשיכה, "ריבוי תאונות במקום בשעות הצהריים נבדק על ידי מומחים ומסקנתם היא שחיפוי הבניין, בשעות מסוימות, מחזיר אור מסנוור בדיוק אל הצומת."*האם כך תיראה הבימה?החלק המשמעותי בהודעת העירייה מסתתר בפ...
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ...ים ולא על ידי גברים.לכאורה אפשר לקשור את הצורניות הלא שגרתית של אקווה לאדריכלי הראווה של תחילת המאה ה-21 ובראשם הבריטית זאהה חדיד שהוכיחה כי אפשר לבנות כל מה שמתכנים באמצעות המחשב - ואפילו יותר. אבל גאנג, שחלמה להיות מהנדסת בילדותה, נוקטת עמדה שונה לחלוטין. בזמן שחדיד מפסלת בכישרון אדיר בניינים פנטסטיים שכוחם הוא בעיצובם, אצל גאנג הצורה האיכותית נובעת משורה ארוכה של מדדים וקטגוריות, מקצתם נבחנים סובייקטיביים לחלוטין. את הראייה המערכתית אך היצירתי...
• 

  דברים שילדים עושים במדרגות

  5.12.11
  מה יש לילדים שבכל פעם שהם רואים מדרגות מתעורר בהם חשק לרוץ, לגלוש, לקפוץ? איך זה שהם מתעקשים להמציא בכל פעם שימוש אחר לחדר המדרגות? שני פוסטים מאד משעשעים פורסמו השבוע ומציגים את הדברים המפתיעים שילדים עושים ומה המדרגות מהוות בשבילם. האדריכל איתי הורוביץ מציג את הבת שלו שמתעקשת לעשות שיעורים דווקא במדרגות. "כנראה שזה די נוח, במיוחד לעומת החלופה של פינוי מקום על שולחן שבעומס-יתר או פינוי אח המרותק למסך המחשב." מיקי סטיינר בבלוג שלה "כל הדברים ...
• 

  קיבעון אנטי אורבני וקיבעון אחר

  16.10.11
  ... במאמר ישנה התעלמות מוחלטת מהעובדה שיכול להיות, רק יכול להיות, שאנשים יודעים מה טוב בשבילם יותר ממה שמתכננים עבורם אדריכלים. יש לא מעט קיבעון מחשבתי בצד הבועה התל אביבית שבטוחה שכולם היו רוצים לגור שם אילו רק יכלו. יש לא מעט אנשים שבחרו מרצונם הטוב לגור ברעננה, או אפילו בזכרון יעקוב (אלוהים ישמור). אנשים שחושבים שחיי הקהילה בתל מונד טובים יותר מאשר חיי הקהילה במגדלי YO או מתחם רוטשילד. חלק מהם אפילו מצאו עבודה מחוץ לתל אביב, ברצלונה וניו-יורק.
• 

  הדברים שאפשר ללמוד מהקטלוג של איקיאה

  18.09.11
  ... והמעוצבים היא מעירה הערות שפועלות כמו בעיטה קטנה מתחת לשולחן "...תראו לי גבר ישראלי שנראה ככה, עם המשקפיים המעוצבים, שמשחק עם ילדיו בסלון שגודלו 11 מטרים. שלא לדבר על זה שיש שם ילדה מתוקה שמציירת בצבעי מים לגמרי לבד, ואבא לא חושש שהמים העכורים יישפכו על השטיח (השטיח!) כי היא ילדה מחונכת ומלאת סבלנות..."לקרוא ולהתגלגל מצחוק. בתור תרגיל עברנו גם אנחנו על הקטלוג ומצאנו תמונה אחת שבה בכל זאת מופיע משהו ישראלי מובהק - המנכל של איקיאה ישראל בשחור לבן.
• 

  ירוחם עולה על מדים ... או שלא?

  5.09.11
  ...הנחה הזו שגויה לחלוטין. למעשה חיבור מהיר של הפריפריה למרכז נוטה להחליש את הפריפריה ולא לחזק אותה. דמיינו את הסטודנט באוניברסיטת הנגב שיכול להגיע לתל אביב ברכבת בחצי שעה, איפה הוא יעדיף לגור? חישבו על איש הקבע עם המשפחה והילדים והאשה שעובדת ברחובות - יש לו רכב מהצבא ודלק לנסיעות. האם הם יגורו בירוחם או ימשיכו לגור במרכז? למעשה באופן די ברור ככל שהתחבורה למרכז טובה יותר, כך עולה כח המשיכה שלו והפרבר הולך ומתרוקן מתוכן. למה לעשות קניות בירוחם כש...
• 

  האם יכולה להיות אדריכלות חברתית?

  22.08.11
  ...צר הסופי, כלומר הדירה, ואין להם קשר לתהליך המקדים של תכנון המרחב הכולל של השכונה. פעם אדריכלים קיבלו מקום מרכזי בקבלת ההחלטות: הם עיצבו את מושג המגורים ואיכות המגורים שהיתה גורם מרכזי בשיקולים." *התמונה באדיבות גנזך המדינה. ילדים בבאר שבע על רקע השיכונים. ההבדל בין אז ועכשיו אינו נובע מהעובדה שהאדריכלים שינו את התייחסותם. האדריכלים פשוט היו ויהיו תמיד הקודקוד החלש במשולש התכנון יזם - רשות - מתכנן. בעוד שלפני שלושים וארבעים שנה היזם היה המדינ...
• 

  8 טענות מופרכות לגבי משבר הדיור

  10.08.11
  ...אישורים לניסויים בבני אדם. המשבר הנוכחי הוא עדות לכישלונם של כל הניסויים האורבניים בישראל ולצורך דחוף להחליף דיסקט." שוקן מציג 8 טענות המושמעות כעת ומפריך אותן אחת לאחת. חלק מהטענות פופוליסטיות ולא רציניות ("דפני ליף היא ילדה מפונקת מכפר שמריהו"), חלקן כבר הופרכו מזמן ("מאגר קרקע עצום ובלתי מנוצל גורם לעליית מחירים") וחלקן דורשות דיון מעמיק. מרבית התפיסה המוצגת בכתבה מתיישבת עם ראיית העולם של עמותת מרחב ששוקן הוא אחד ממיסדיה - לגבי עירוב שימו...