חיפוש - יפה , רכב |1| - דף 11
לא מצאת? פשוט חפש.
-
ביקורת על בקעת הקהילות ביד ושם
16.07.12...ם אתה מחליט לתקוף אתר ההנצחה, שהוא בעיני אחד העוצמתיים בעולם, הייתי מצפה שתגבה את דבריך באיזה שהן אמירות מקצועיות ודוגמאות מהשטח ולא תספק באמירות שטחיות והשוואות לא קשורות לעניין."מיכאל לא צריך את הגנתי בנושא, הוא יודע להשיב יפה מאד בבלוג עצמו ולכן אני אתייחס יותר לביקורת האדריכלית כך - זה לא מעניין. למי אכפת בכלל אם פרויקט זוכה בפרס או לא, אם הוא נבנה על ידי אדריכל דגול או פקיד עירייה? האדריכל לא עומד בכניסה כדי להסביר וגם הפרס לא. המבנה מציג את... -
איך מתקינים פרקט עץ - שיטות ודגשים
21.05.12...ל גבי ריצוף עץ ולהקפיד על אוורור טבעי ויבוש התשתית בבית לפחות שבוע לפני התקנה, חובה לבדוק לחות לפני תחילת הרכבה. ריצוף פרקט מעץ טבעי מושפע מתנאי אויר, לחות ואור. כמוצר טבעי יש לצפות לשינוי בצבע העץ שבדרך כלל מכהה וזאת בחשיפה לאור טבעי או מלאכותי ובייחוד לקרינת שמש ישירה. קורות רצפת פרקט עץ טבעי מתרחבות ומתכווצות בהתאם לשינוי טמפרטורה ולחות עונתי, תזוזת רצפות פרקטים מעץ היא טבעית, יש לצפות למרווחים בין לוח פרקט אחד לשני בתנאי יובש, בעליית ל... -
נבחרו הזוכים בשלב א בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית
1.05.12...ובמכללת קופר יוניון בניו יורק. מבין עבודותיו הנמצאות בשלבי תכנון ובניה: מוזיאון לשלום וארכיון מלחמה באוגנדה, תכנית אב לאזור הנמל בעיר בוסטון, פרויקט מגורים באי אנדרוס ביוון ותכנית אב לקיבוץ במרכז הארץ. עבודותיו וכתביו זכו לחשיפה בינלאומית בתערוכות ופרסומים לדוגמא, השתתפות –בתערוכה ‘Foreclosed: Rehousing the American Dream’ , המוצגת במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק ופרויקט ‘Making Room’ , שהציע תכניות לדיור עירוני חלופי. ציון לשבחבנוסף, מצאה הווע... -
מהו העתק אור ?
27.02.12... התהליך של הרפרוגרפיה (העתקה של מדיה גרפית) עובד כך, מניחים נייר שקוף עם ההדפס אותו צריך להעתיק שיכול להיות בעצם פילם נגטיב או פוזיטיב צמוד לנייר האוזליד תחת וואקום וחושפים אותו להקרנת אור הלוגן אולטרה סגול חזק . אחרי חשיפה של בין 15 שניות ל-5 דקות מוצאים את נייר הדיאזולד ומפתחים אותו בעזרת אמוניה. השימוש העיקרי שלו היה עבור יצירת עותקים של ציורים בהנדסת חשמל, מכונות אזרחיות, תוכניות אדריכלות ותוכניות בנייה. התהליך הזה גם שימש עבור הגהה... -
האם ישומר הבנין הכי מכוער?
5.02.12...נוי "בניין השופרסל", הוא בית מגורים בפינת הרחובות המלך ג'ורג' ואגרון בירושלים, מול כיכר פריז. הבניין תוכנן בידי האדריכל דוד רזניק ב-1958, ובנייתו הושלמה ב-1961. הבניין ניצב על עמודי בטון בצורת וי מעל קומת מסחר ומוקף במרפסת רציפה. הבניין נבנה בשיטה שהייתה מהפכנית בזמנו, חלקיו המוכנים הונפו על ידי עגורן וקצב הבנייה היה קומה ביום.כיום גם האדריכל רזניק אומר שמצב הבניין קשה "הדיירים התחילו להוסיף מזגנים ומחסנים על המרפסות או פשוט לסגור אותן. זה כואב ל... -
להורדת הכיכר שילחו את הספרה 1!
21.12.11...ורית בחצי מפלס ויצירת רחבה מרכזית מוגבהת. נוצרה מערכת רציפה ונגישה של שתי רחבות עיקריות, ליד קולנוע רב-חן וליד מלון סינמה".*התמונה מתוך הכתבה - הצעתו של האדריכל לשיקום הכיכר.קשה להתווכח עם הטענה של צבי שגם התוכנית החדשה תיצור למעשה כיכר לא שימושית. בניגוד לכיכר הבימה או כיכר העיריה, זו כיכר המוקפת מכל הכיוונים בכביש. הסיכוי שלה להוות מקום עירוני שוקק אינו גבוה במיוחד. המכוניות לעומת זאת בהחלט יקבלו עוד שטח. ועוד חניון.כתבה מומלצת, היכנסו לקרוא. -
בין ברוידא, מעוז ונורמן פוסטר, על צניעות וגאווה
23.11.11...האדריכלים, מרבית הזמן, יעסקו בתכנון שבו הלקוח קובע, שבו יש משמעות למגבלות התקציב ושדעתם האישית תידרש להכנס לתלם מוגדר. זה טוב ויפה אבל מישהו צריך מדי פעם גם לבנות את בית האופרה בסידני ואת מגדל אייפל, את מוזיאון תל אביב החדש ואת מוזיאון בילבאו. מבנים מיוחדים, כשלונות מוחלטים, אלה הפריבילגיות של אדריכלים מסוגו של נורמן פוסטר. כל עוד הם המיעוט הקטן, הכל יהיה בסדר. אבל עם יד על הלב, בפרויקט ליד הבית, אני מעדיף את ברוידא-מעוז בכל יום על פני פוסטר. -
קול קורא לכנס ולתקצירים להרצאות
5.10.11איגוד המתכננים בישראל קול קורא ראשון לכנס ולתקצירים להרצאות הכנס השנתי העשירי של איגוד המתכננים בישראל 1-2 מרץ 2012 אנו ממשיכים במסורת הכנסים המקצועיים המרתקים ומקיימים השנה את הכנס העשירי של האיגוד. הכנס יתקיים בחיפה, בשיתוף עם הטכניון- הפקולטה לאדריכלות ותכנון ערים ועם עיריית חיפה. הכנס יתמקד בהיבטים של: תשתיות ארציות- תכנון, סביבה וצדק מרחבי. הכנס ייערך במתכונת מורחבת של יומיים ויכלול: הרצאות של מרצים אורחים מחו"ל, מושבים מקבילים של... -
לכל אדם זכות לדיור
25.09.11...ונות, במקום השקעה בהקמת עוד ועוד שכונות וישובים הומוגניים בשטחים פתוחים, שפוגעים ומחלישים את השאר, דורשים עוד ועוד השקעות בתשתיות חדשות, וגורמים לפגיעה סביבתית. השוק לא "עושה את שלו" – המחשבה שכוחות השוק יכולים, עם מעט דחיפה מצד הממשלה, לממש את הזכות לדיור ולנגישות לא הוכיחה את עצמה, בלשון המעטה. ההיפך הוא הנכון. ההעדפות משתנות אך נותרות ללא מענה – השיח שעולה מן המחאה, ובעיקר מן המעמד הבינוני והצעירים, מסמן על שינוי אפשרי בהעדפות ובשאיפות... -
ירוחם עולה על מדים ... או שלא?
5.09.11...הארץ תיצור העדפה לעיר שלהם. למרבה הצער, בדרך כלל ההנחה הזו שגויה לחלוטין. למעשה חיבור מהיר של הפריפריה למרכז נוטה להחליש את הפריפריה ולא לחזק אותה. דמיינו את הסטודנט באוניברסיטת הנגב שיכול להגיע לתל אביב ברכבת בחצי שעה, איפה הוא יעדיף לגור? חישבו על איש הקבע עם המשפחה והילדים והאשה שעובדת ברחובות - יש לו רכב מהצבא ודלק לנסיעות. האם הם יגורו בירוחם או ימשיכו לגור במרכז? למעשה באופן די ברור ככל שהתחבורה למרכז טובה יותר, כך עולה כח המשיכה שלו וה... -
תחנה לא מרכזית
4.08.11... על ההסטוריה של כל אחת מהתחנות. שתיהן יועדו לגדולות, בשתיהן חשבו שהן והערים מסביבן יהפכו למוקדים גדולים בהרבה... ושתיהן התדרדרו להזנחה ומיועדות לההרס. תחנות תחבורה במרכז העיר או בצידה? בסיומה של הכתבה מציג נועם את התחנה בחיפה כמקרה מבחן: "אפשר לראות מה קרה למשל בחיפה, שהחליטה להעביר את התחנה המרכזית מבניין ברוטליסטי מרשים לטרמינל חיצוני ומנותק מכל הקשר עירוני, ולהפוך אותה לתחנה אנטי-מרכזית. תנועה של עשרות אלפי נוסעים מתנקזת כיום לקניון ממוזג ש... -
חידוש ושימור דקים
31.07.11... (בעל המקצוע) וכן לגבי רמת התחזוקה הנדרשת וכמובן עלותה העתידית. תחום השימור ,תחזוקה וחידוש הדקים מתחלק בגדול לשלוש קטגוריות עיקריות כלהלן: דקים סינתטים למיניהם אשר לפי הוראות היצרן אינם צריכים תחזוקה וחידוש אלא רק שטיפה במים וסבון מידי פעם. דקים מעץ רך דוגמת אורן אשר צורכים תחזוקה יקרה יחסית ולעיתים תכופות . דקים מעץ קשה דוגמת איפאה הדורש תחזוקה לעיתים פחות תכופות , ואשר תחזוקתו וחידושו עלותם המצטברת קטנה לאין ערוך מעלות אחזקת וחידוש ... -
הבטון החשוף חוזר?
4.07.11...שות מוזיאון ישראל אסף לרמן - ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה נעמה מליס - בית הספר לניהול וכלכלה של המכללה האקדמית תל אביב יפו אמנם המבנים האלה מצטיינים בבטון החשוף שלהם אבל אני תוהה אם זו באמת המגמה העכשווית או שזו פשוט המסורת הרכטרית התכנונית, המסורת של הפרס והנטיה האישית של יעקובסון כפי שהיא מתבטאת בכתבות. * בתמונה העבודה המפורסמת של יעקב רכטר עליה זכה בפרס ישראל לאדריכלות. (צילום: ארכיון אדריכלות ישראל, אוסף צבי אלחייני) -
למי שייך הרחוב?
13.06.11...סיני בתל אביב משמש כמגרש חנייה מאחורי בית הכנסת הגדול. הרחבה שתוכננה בשנות ה-30 ככיכר בסגנון איטלקי, נשכחה מהתודעה העירונית, והסיבה העיקרית לכך היא העובדה המצערת היא משמשת בעיקר כלי רכב.ה תמונה המצורפת כאן ומקורה בבלוג מציגה יפה מאד את הבעיה: רחבה נעימה עם קשתות שנועדו למסחר ובתי קפה ולבטח הייתה שוקקת אם הייתה זוכה לטיפול נכון יותר ולהרחקת המכוניות. ההעדפה האוטומטית שלנו לתנועת המכוניות על פני הולכי רגל ורחוב שוקק וחי ברורה. כולנו רוצים לחנות... -
חזון המחר או תרגיל יחסי ציבור?
12.06.11... חונים (שהם בדרך כלל הגבול האמיתי בין נתיב ההליכה ונתיב הנסיעה), אבל העיקר - למחשב מכוניות זה קל, למחשב הולכי רגל, ילדים, חתולים, רוכבי אופניים - זה החלק הבלתי ישים. המערכת יכולה לעבוד רק אם כל רכיבי התנועה מצייתים לה ונעים על פי הוראותיה. כל עוד יש הולכי רגל שמחליטים פתאום לרדת לכביש - התכנון הזה אינו יותר מאשר הדמייה יפה של סרט עתידני. אבל המחשבה מקורית והנסיון מעניין - הכנסו לכתבה כאן. התמונה מתוך הכתבה - הדמיה של Bjarke Ingels Group .







