חיפוש - חדשות , יש , נגר |1| - דף 5

• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  ... אבל כשמדובר בעסקאות של מיליונים היזם מוכן לאכול את זה. תאר לך מה יקרה אם כל הבניינים בארץ יהיו מכוסים בשלטים."... "אם בסופו של דבר הבניין נראה כמו ברודוויי, זה בעיניי כבר זילות של הבניין ושל התאורה. השאלה היא כמה היזם נאור. יש יזמים שיש להם הרבה כבוד לאדריכל והם ממשיכים להתייעץ איתו שנים ארוכות אחרי שהבניין הושלם"... "הבעלים של הבניין יכול לעשות מה שהוא רוצה. ברור שיש אדריכלים שהם סופרסטארים, ויכולים לדרוש בחוזה שהיזמים לא יוכלו לבצע שינויים. אב...
• 

  הלקוח ישלם למתכננת על השמטת קרדיט

  25.08.11
  ...בעלים של הוילה שתכננה וחייב אותו לשלם 407 אלף שקל הכוללים את שכר הטרחה שלה, וכן פיצוי על עוגמת נפש עקב אי מתן קרדיט בפרסום הבית. פסק הדין מעניין בשל מספר סוגיות שעולות ממנו בעיקר בנושא זכויות יוצרים, קרדיט על עבודה וכן דרכי חישוב לפיצוי. צברית שפאן תכננה ב 1999 את "הוילה המרוקאית" בקיסריה עבור עודד בן זאב, הבעלים שהתחמק מאז בטענות שונות מתשלום שכר הטרחה שלה. המבנה שעיצבה הפך לשם דבר ופניות רבות הגיעו מגורמים שונים המעוניינים לצלם ולבקר בוילה,...
• 

  שיחות על עיר

  11.01.16
  סדרת המפגשים 'שיחות על עיר' מהווה במה לדיון אודות מאפיינים ועקרונות של עיר ועירוניות, תכנון ערים, תפקידיה ומשמעותה של העיר בתרבות העולמית ובמרחב הישראלי. בכל ערב, יארח אדריכל ומתכנן הערים נחום כהן אורח לשיחה פומבית אודות מאפיינים שונים של עיר ועירוניות, בהיבטים תכנוניים, אשר במהלכה יוזמן קהל האורחים לתרום מדעותיו והתייחסותו.#2. ערים מעורבות. נחום כהן מארח את אדיב דאוד נקאשחלק מעריה המרכזיות של מדינת ישראל הן ערים מעורבות. מושג זה - 'ערים מעורבות'...
• לחיות בגן עדן

  11.01.16
  ...ה ומזוהמת? גם במקרה הזה, בשנים האחרונות, אנחנו מבינים שלא. בשיחה עם הגר ונעמה, נדבר על העיר כמקום הטוב ביותר והבריא ביותר לחיות בו ונבין כיצד אפשר לקיים מערכות עירוניות מפרות בתבנית מורכבת ומשתנה ולהשתחרר מהתדמית שדבקה בעיר הישראלית כמקום רועש ומפויח.על המשתתפותנעמה ריבהנעמה ריבה, אדריכלית ועיתונאית, בוגרת המרכז האקדמי לעיצוב וחינוך ויצו חיפה (2011). בין 2012 ל-2015, שימשה ככתבת האדריכלות של אתר xnet מבית ידיעות האחרונות. בחצי שנה האחרונה משמשת כ...
• 

  צפיפות, בנייה גבוהה והמרחב הציבורי

  14.10.13
  ד"ר אדריכל יודן רופא, רושם בבלוג "סביבות" אודות צפיפות בנייה גבוה והמרחב הציבורי: "בניינים גבוהים מעוררים בנו תחושות מעורבות. מצד אחד יש משהו מלהיב בגורדי שחקים. מי מאיתנו לא התפעם לנוכח קו הרקיע של עיר גדולה על שלל מגדליה? בניינים גבוהים מסמלים עבור רובנו קידמה ועושר. מי לא היה רוצה לגור בקומה העליונה של בניין גבוה - להנות מהנוף הנשקף מבעד לחלונות? להרגיש את תחושת ההתעלות שנלווית למבט על העולם מלמעלה? מצד שני, מי רוצה לחיות בצילו שך בניין גבוה, ...
• 

  לשמר, לזכור ולשנות מהקצה

  10.04.13
  ...ר את סיפורה של אנדרטת הזיכרון בנשר, אנדרטה ששופצה על ללא היכר כמעט. האם מבנה שעוסק בעבר ראוי גם הוא לשימור?"העבודה הזאת נעשית בהרבה אהבה למקום", מסביר בכתבה האדריכל עודד רונזנקיאר מ-SO Architecture שתכנן את המבנה החדש. "זאת גישה אחרת לשימור, שלא דוגלת בכך ששימור זה להשאיר את הקיים, אלא להיפך, שבניינים צריכים לשנות את יעודם, את שטחם ואת הגיאומטריה שלהם בהתאם לצרכים העכשוויים (...) האנשים הכואבים היו צריכים את המקום הזה בשביל בניהם, והביאו עמם גם ה...
• 

  שימור ותפאורה בבית האקדמיה ללשון העברית

  23.01.13
  ...ה המיועד לשימור והערותיה של קשת בנושא הן החלק המעניין בכתבה."עצם רעיון השימור המוקפד" כותבת קשת, "הולך נגד אחד מעקרונות המפתח של המודרניזם, והוא אמת החומר - התאמתם של החומרים, הטכנולוגיה והצורות לצרכים המדויקים שלמענם נוצרו. יש מן האבסורד בעצם ההקפדה על פרופילי אלומיניום "דמויי" בלגי ‏(על אף שבימנו ניתן לפתוח חלונות רחבים בהרבה מן הזכוכיות הקטנות המשובצות בחזית‏), מעקות "ברוח" הקודמים ‏(למרות שאלה, כיום, לא עומדים בתקנים ונוצר צורך בשידוך פלטות ז...
• 

  קיסלוב קיי זכו בתחרות לתכנון קריית החינוך רמת אפעל

  7.01.13
  ...עמותת האדריכלים הכריזו על קיסלוב קיי אדריכלים כזוכים תחרות פומבית לתכנון קריית החינוך ברמת אפעל.מנימוקי השופטיםהתכנית יוצרת קמפוס – מכלול מבנים וחצרות, כמעין עיר קטנה – באופן הנותן מענה מלא לחזון החינוכי. פתרון זה מאפשר גם גמישות רבה לשינויים. קנה המידה צנוע ועם זאת יוצר מקום מורכב ומגוון. גובה 2 קומות יעיל ונוח לתפקוד. מדרג החצרות מבטיח יצירת מגוון רב של מקומות בקני מידה שונים, ויחסי בנוי-פנוי עשירים. תנועת הציבור בשביל הגובל נפרדת לגמרי.השפה ה...
• 

  עירוב שימושים כן... אבל אצלנו?!? בחיים לא.

  31.12.12
  האדריכלים אשמים. האדריכלים לא יודעים לתכנן עיר כמו שצריך. את הטענות המוכרות האלה אפשר לשמוע בכל פינה. יובל כהן למשל בפוסט בבלוג של תנועת מרחב מאשים את "הפרברים" ומתגעגע לעיר הישנה של ילדותו שבה הנגרייה הייתה מעבר לרחוב.עיר טובה צריכה עירוב שימושים, שילוב של מגורים עם מסחר, מקומות בילוי עם תעסוקה זעירה לפחות. את זה כולנו יודעים, אלו הרחובות המועדפים עלינו בעיר. לא פרברי שינה שוממים מהולכי רגל, לא אזורי תעשייה ההופכים למפחידים בלילה, אנו מעדיפים את...
• 

  אדריכלות גוהרת

  18.11.12
  ...י. אם ניצה סמוק הייתה מבינה קצת בתכנון עירוני היינו רואים תכנית שימור אחרת לגמרי לתל אביב. למשל? למשל ככה: מותר להחריב את כל הבתים הישנים בשדרות רוטשילד אבל במקומם אפשר לבנות רק עד 6 קומות כשהקומה התחתונה חייבת להיות מסחרית. תכנית כזו יכלה לשמר את אופי השדרה וההליכה בה בעוד שהדברים שקורים כעת הופכים אותה לאט לאט לרצף חזיתות זכוכית אטומות ש"גוהרות" על קופסאות צעצוע ותפאורה של טיח וחלונות עץ.* בתמונה - אדריכלות גוהרת, צילום של נעמה ריבה מתוך הכתבה.
• 

  אייקונים בחיפה, הישן והחדש

  15.10.12
  ...נו בשתי כתבות שהתפרסמו השבוע. מאז גוראל נראה שכל ראש עיר חיפאי מנסה להקים אייקונים לעיר... ונכשל.נעמה ריבה מ Xnet מציגה לנו את בחירת הגולשים ל"מבנה הכי יפה בארץ". זו כמובן תחרות מטופשת וכל מטרתה להביא "לייקים" אבל אם בכל זאת יש משהו ללמוד ממנה הוא שתושבי חיפה תופשים את הגן הבהאי והמקדש שבו כסמל של חיפה. מול הבחירה הזו נציב את כתבתה של קשת רוזנבלום ב'הארץ', כתבה הסוקרת את איצטדיון הכדורגל ההולך ונשלם בכניסה הדרומית לחיפה.ביקורתה של קשת לתכנון האיצ...
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ...את פרטי האבן לסתתים. הוא נתן הנחיות כלליות והם ביצעו. זה היה "ברוח האדריכל" אבל לא בתכנונו.לאחר המהפכה התעשייתית ועם היכולת לייצור המוני של פריטים זהים, נוצר מצב בו האדריכל יכול לתכנן ולבחור כמעט כל פרט במבנה. אבל ליכולת הזו יש מחיר והוא מגיע בצורה של שבלוניות וחזרתיות. אם צריך לתכנן בניין מגורים של עשר קומות קשה לצפות מאדריכל לתכנן כל קומה מחדש, למקם בכל חדר את החלון במיקום שונה, לבחור ריצוף אחר. צורת ההתנהלות באתר הבניה העבירו את ההחלטות העיצוב...
• 

  אז לאן אנחנו הולכים מכאן?

  29.04.12
  תל אביב היא בירת ישראל. מבחינה כלכלית, תרבותית ופוליטית, העיר מרכזת את הכוח הרב ביותר כשהפריפריה הקרובה והרחוקה מביטה עליה בעיניים כלות. השבוע התפרסמו במקביל שתי כתבות היוצאות מנקודת מוצא זו ומנסות להבין לאן אנחנו הולכים מכאן. האם תל אביב יכולה עוד להיות אחת מכמה ערים ראשיות בארץ או שהיא הולכת להיות העיר היחידה.כתבה ב"דה-מרקר" מציגה כתחזית את עבודתם של שלושה סטודנטים לתואר שני מהטכניון - מיכל דור, אלון וינגרטן ודן ברקוביץ'. על פי העבודה הם חוזים ...
• 

  תערוכה.01 - תחרות תכנון לעיצוב תערוכת אדריכלות

  15.04.12
  ... והעבודות המוצגות בה – וכן ליצירתה של תערוכה וחוויה בחלל הגלריה.חבר השופטים מורכב מאדריכלים ומתכננים אשר הציגו בעבר תערוכות בגלריה, וכולל את לארס ספויברוק, מנואל גוטרן, תגית כלימור, יוסי קורי, דפנה גרינשטיין, גד הלפרין ונגה לסר.התחרות פתוחה לכל משתתף, ללא מגבלת תחום עיסוק, ניסיון, מין, מקום מגורים, וכו'. ההשתתפות פתוחה גם לקבוצות.מועד אחרון להגשת הצעות 21 יוני 2012לפרטים מלאים, דרישות, צורת ההגשה, קובץ התכנון, רישום וכל השאר - היכנסו לאתר הגלריה.
• 

  זכויות יוצרים וחוסר סובלנות

  15.01.12
  ...רי? מה ההבדל בין זכויות יוצרים לזכויות שימוש?המקרה של מוזיאון הסובלנות מציג דילמה לא פשוטה. התכניות של משרד חיוטין הם שאושרו בוועדה ולהן ניתן היתר הבנייה. לפי כך, לא ניתן כעת להציג תכניות אחרות מבלי להתחיל מחדש את כל תהליך האישורים. באופן עקרוני יתכן מצב בו ימשיכו העבודות על פי התכנון של חיוטין גם ללא הליווי שלהם. לא תהיה זו הפעם הראשונה בה פוטר אדריכל במהלך פרויקט. השאלה במקרה הזה אינה רק של זכויות היוצרים אלא יותר של זכויות השימוש. בהחלט יכול ל...