חיפוש - חדשות , יש , עלה |1| - דף 13

• 

  אדריכלות גוהרת

  18.11.12
  ...י. אם ניצה סמוק הייתה מבינה קצת בתכנון עירוני היינו רואים תכנית שימור אחרת לגמרי לתל אביב. למשל? למשל ככה: מותר להחריב את כל הבתים הישנים בשדרות רוטשילד אבל במקומם אפשר לבנות רק עד 6 קומות כשהקומה התחתונה חייבת להיות מסחרית. תכנית כזו יכלה לשמר את אופי השדרה וההליכה בה בעוד שהדברים שקורים כעת הופכים אותה לאט לאט לרצף חזיתות זכוכית אטומות ש"גוהרות" על קופסאות צעצוע ותפאורה של טיח וחלונות עץ.* בתמונה - אדריכלות גוהרת, צילום של נעמה ריבה מתוך הכתבה.
• לא ללמוד מלאס ואגס

  30.10.12
  ...ט כזה יפחית את העומס. כחלון ציין כי "שלט אלקטרוני יכול לחסוך עשרה שלטים רגילים, מכיוון שעשרה שלטים מתחלפים על אותו מסך". זאת כמובן שטות גמורה ולראייה - הוועדה נמנעה מלהתנות את אישור הקמת השלט האלקטרוניים בהסרה של שלטים קיימים.בכתבה מרואיינים מספר אדריכלים שכולם כמובן מתנגדים למהלך. האדריכלית עליזה ארנס אומרת: "אזור מרכז העיר עמוס בערב רב של שלטים מסוגים שונים, בצורה שלא מניחה את הדעת. צריך לעשות סדר בגיבוב הזה ולא להוסיף שילוט דיגיטלי על הקיים".
• 

  עיר הקצה וארגון עצמי

  14.10.12
  ...דמית הנוגעת למה שמכונה "ערי קצה". מונח המתאר את ההיווצרות של מוקדים עירוניים חדשים בשולי העיר. מוקדים אלה, הכוללים פעילויות ושימושי קרקע שנמצאו בעבר רק במרכז העיר כגון משרדים, מסחר ובילוי, מתחרים במרכז העיר הקיים ונתפסים כמחלישים אותו.מתוך העבודה: "חוקרים מתחומים מגוונים הציעו מודלים שונים המנסים להסביר את הסיבות לתהליך עירוני זה העומד, לפחות לכאורה, בניגוד לאינטואיציה המניחה שהמרכז הוא המוקד הטבעי של הפעילויות בעיר. כלכלנים עירוניים, מתכננים וגי...
• 

  פירצה קוראת ליזם

  8.08.12
  ...ובכך מאפשרות להקים מגדלים בתוך מרקם עירוני נמוך יחסית, גם ברחובות צרים. מדובר במרחבים שמתכננם המקורי לא ייעד למגדלים. (...זו) שיטת תכנון התופסת תאוצה בשנים האחרונות ומאפשרת ליזמים לרכוש חלקה ולהקים עליה בניין גבוה. במונח הזה יש סתירה פנימית, משום שתוכניות בניין עיר נועדו להגדיר מרחב עירוני שלם, לטפל ברחובות ובשכונות, בעוד שהתב"ע הנקודתית מטפלת בחלקות בודדות ללא התייחסות לסביבתן."תב"ע נקודתית הינה הכלי שנועד לפתור בעיות בתכנון מלמטה למעלה. לכאורה,...
• 

  ביקורת תערוכת בוגרי תל אביב

  6.08.12
  ...ות, וגם השנה הגן הביקורתי רדום באקדמיה עצמה ואצל הסטודנטים". זנדברג מתייחסת גם לאופן ארגון התערוכה, "הפנינג אורבני היפסטרי תל-אביבי" היא מכנה את האירוע כולו.בהכללה, זנדברג צודקת בביקורתה. מרבית הפרויקטים היו מן השפה אל החוץ וגם לי הייתה הרגשה של "הנחתה מלמעלה" של פיתרון. היוצאים מהכלל מבחינתי היו עמרי רון ונועה קידר (כאן בתמונה, הדמיה מתוך הפרויקט של נועה קידר - בין קיסריה וג'יסר א-זרקא). מעניין לציין שגם מיכאל יעקובסון בחר בהם לשישיה הנבחרת שלו.
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  תשומת הלב שלנו נדרשת, לפני שתל אביב נהפכת לעוד עיר שדה, דבר שיכול לקרות פתאום, מהרבה סיבות, ובעיקר מתוך זלזול ישראלי ותכנון ערים לקוי. למשל הצעירים עוזבים אותה, והעשירים (מעטים במספרם) מחליפים אותם. העיר נופלת בשממון, חזרה לשנות השמונים. אנא שימו לב לעובדות הבאות: ת״א האמיתית המחזיקה את המרובה, היא קטנה מאד, בין הירקון ובין אבן גבירול, הים ורוטשילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושב...
• 

  עוד קצת על מיתוג עירוני

  10.06.12
  ...ק? למה כל עיר חושבת שהיא יכולה וצריכה להיות מיוחדת? מה רע להיות "סתם עיר שמשרתת התושבים"?מי שרוצה לראות את המיתוג החדש לעיר מוזמן לאתר של משרד הפרסום נוימן עיצוב ומיתוג, ממנו גם לקוחה התמונה כאן. בא7 שבע - בירת ההזדמנויות של ישראל קובע הסלוגן ואני תוהה אם משרד הפרסום או העיריה עצמה מאמינים בזה.עד כמה שזה ישמע מוזר אני מאמין גדול במיתוג לעיר, אני פשוט לא מאמין בביצוע דרך משרד פרסום. תדמית העיר חשובה רק כדרך שבה התושבים תופסים את עצמם ואת סביבתם. א...
• 

  לכבוש את השטחים הפתוחים

  7.05.12
  ...ין התכנון העירוני הנהוג בארץ לבין המקומות המסוכנים עד כדי מוות. פארקים וחצרות שנשלטים על ידי חבורות נערים, מקומות בהם מסוכן להסתובב בלילה, מטרדי רעש שאף אחד לא מעז להשתיק.הטיעון שמעלה לרמן פשוט ומדויק - מערכת התכנון הפרברית בישראל מקדשת את השטחים הפתוחים, יוצרת עוד ועוד פארקים וגינות "לטובת הציבור". זה נוח ליזמים - קל למכור את זה לעיריה ולרוכשים, אבל בפועל מי שגר ליד הפארק לא זוכה רק לנוף אלא גם לאפשרות לגור ליד "חיות הטרף". הצפיפות הנמוכה של הפר...
• 

  האם באמת יכולה להיות פה תחבורה ציבורית יעילה?

  21.03.12
  ...יע לרמן על כך ש"האפשרות של התחבורה הציבורית לפעול באופן יעיל או לא יעיל נקבעת במידה רבה בעת תכנון רשת הרחובות ולאחר מכן שימושי הקרקע."לצורך ביסוס טענתו מציג לרמן השוואה בין שני קווי אוטובוס, קו 4 וקו 6. בעוד שקו 4 נוסע בצורה ישירה וקצרה לאורך רחוב אינטנסיבי, קו 6 (כאן בתמונה הלקוחה מהבלוג) מתנהל במעגלים ומקושש נוסעים בשכונות הבנויות בצפיפות נמוכה. לרמן מדגיש את העובדה שאין למעשה דרך לייעל את קו 6. גם אם הקו יהיה חינם ויגיע כל דקה, המסלול שלו אינו...
• 

  חוק התכנון והבניה החדש - פוליטיקה ואידאולוגיה

  11.03.12
  ...זק הוא מקדם את חוק התכנון והבניה החדש, חוק שיקצר את התהליכים או יאריך אותם! יאפשר ליזמים לקדם כל תכנית ויתקע אותה לנצח!" רק שבג"ץ לא התרשם במיוחד וזרק את העתירה למרומה הראוי, לפח.השופטים גרוניס, ריבלין וארבל דחו את העתירה שהגישו מספר ארגונים חברתיים בהם עמותת 'אדם טבע ודין', חיים וסביבה, החברה להגנת הטבע, מגמה ירוקה, האגודה לצדק חלוקתי, במקום וידידי כדור הארץ - כי לא ניתן מספיק זמן כדי להגיש הסתייגויות לחוק. "היו לכם שנתיים מאז פורסם התזכיר הקודם...
• 

  להפחתת הבירוקרטיה הגישו טופס 215א בשלושה עותקים

  27.02.12
  ...עלינו לטובה מוכיח עד כמה הביורוקרטיה חזקה בהגנה על עצמה. הרעיון היה טוב - לקצר זמני המתנה, לפשט ולקצר תהליכים, אבל נראה שמוקדי הכח הקיימים לא יוותרו בקלות רבה כל כך.מספר כתבות פורסמו בשבוע האחרון ב"הארץ" ו"דה מרקר" נגד הליך אישור חוק התכנון והבניה החדש. למרות שהצעת החוק מתגלגלת כבר שנתיים בדיונים התעוררו לאחרונה גופים החוששים מירידה בכוחם והתחילו לפעול להכנסת שינויים בהצעה. "600 סעיפים, עוד ועדות, עוד ביורוקרטיה" מכריזה הכתבה האחרונה ב"דה-מרקר" א...
• 

  תל אביב, עצור רגע ותסתכל

  16.02.12
  ...יבי שעבודותיו מציגות מבט חדש על העיר, מבט אופטימי וצבעוני. גם מתושבי העיר שעל פי רוב מכירים את המרחב שבהם הם גרים, המבט החדש הזה גורר התפעלות והפתעה בזכות הבחירה בנושאים המוכרים תוך משחק עם צורת ההצגה."כשרואים את העבודות שלי יש איזה בלבול, ועצירה לרגע" אומר רון, "התמונות אינן נראות כמו צילום סטנדרטי: העבודות נראות יותר כמו ציור, או אולי כמו שילוב של צילום וציור. בכל עבודה אני מנסה להביא תמונה מלאת חיים וצבע, אופטימיות ואהבה גדולה לעיר. הרעיון הצי...
• 

  קולקר, קולקר, אפשטיין יתכננו את עיר הבה"דים

  8.02.12
  קבוצת "מנרב" זכתה בפרויקט עיר הבה"דים ואיתה זכה גם משרד האדריכלים קולקר קולקר אפשטיין. פרויקט עיר הבה"דים הינו פרויקט בהיקף כספי של 2 מיליארד שקל להקמה ויבנו בו 250 אלף מ"ר אשר ישרתו כ 10 אלפים חיילים. קבוצת מנרב זכתה בפרויקט אחרי שהימרה על תכנון מחודש שאותו כאמור הוביל משרד קולקר.הליך המכרז של משרד הביטחון איפשר לקבוצות המתחרות להציע הצעה משלהן לתכנון הפרויקט ולא להסתמך על ההצעה המקורית. התכנון מחדש של קבוצת מנרב בהובלת קולקר, קולקר, אפשטיין כלל...
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  22 פברואר 2012, 09:00מדיטק חולוןחז"ל אמרו: "שלושה דברים מרחיבים דעתו של אדם: אישה נאה, דירה נאה וכלים נאים".אחד הכישורים האופייניים לנשים, היא יכולתן ליצר סביבות ייחודיות באמצעים פשוטים. גישתן הישירה והעדינה יש לה היכולת להעשיר סביבת מגורים אנונימית, לעדכן בגד פשוט באמצעות קישוט קטן וכיוצא בזאת.למרות שנשים אינן עוסקות במובהק בטכנולוגיה ומקצועות טכנולוגיים נשלטים עדין הידי גברים הרי שמתקבל על הדעת שנשיות עשויה להוות יתרון משמעותי באדריכלות העכשווי...
• 

  עברית שפה קשה בארק פלוס? כבר לא.

  1.02.12
  אחת מהבעיות בהן נתקלו משתמשי ארק+ (ארק פלוס) בישראל במהלך השנים הייתה בעיית תאימות מול תוכנות מדידה ואפליקציות יועצים, אשר עושות שימוש בפונטים מסוג SHX או SHP. מכיוון שרוב הפרויקטים מתחילים בתוכנות מדידה, הפכו פונטים אלו לכלי הראשי לכתיבת עברית בקבצים מסוג DWG בישראל, על יתרונותיהם וחסרונותיהם.בעבר תמכה תוכנת ארק פלוס רק בפונטים מסוג TTF (פונטים של מערכת ההפעלה "חלונות") ו-ARC+ Font (פונטים פרמטריים מיוחדים של תוכנת ארק פלוס). אך לא עוד! לאחרונה...