חיפוש - חדשות , יש , עץ |1| - דף 4

• 

  משרד השיכון נגד האדריכלים

  13.10.14
  ...מכרז – התכנון – הופכת לפעילות משנה קבלנית של גופים אחרים. ההתראה לפני נקיטת הליכים משפטיים נעשתה אחרי שהאגף הכלכלי של העמותה, שעוסק בענייני מכרזים ותעריפים, פנה מאז פרסום המכרז מספר פעמים למשרד הבינוי והשיכון בניסיון ליזום פגישה לטיפול בטענות, אך לא נענה.העלינו ארבע טענות מרכזיות:• תנאי סף המונעים כניסתם של מתכננים חדשים למכרז - דרישה לנסיון בעריכת תכנית בינוי בקנ"מ 1:500 ובהיקפים של 1,000 יח"ד ומעלה. מכיוון שרמת הפירוט הזאת נדרשת אך ורק על ידי מ...
• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  למה צריך צמחים במרחב האנושי?כמו הרבה דברים שקל לדחוק תחת קטגוריה של "מחר" או "אחר-כך", גם שמירה על הירוק בעיניים נדחקת לשוליים. כי הרווח הוא לא ישיר, ולא סופרים את הכסף בפועל, מלהוסיף או לשמור על שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נ...
• 

  כיתת לימוד אינטראקטיבית הפתוחה למזג האוויר הישראלי

  10.11.13
  ליאור בן שטרית, סטודנט שנה חמישית בויצו חיפה, מתארח שוב ב"ארכיבלנדר" בפוסט של איל עברי.גם הפעם מדובר בפרויקט מרתק וייחודי: כיתת קיץ מרכז מדעים גילוי בהרצליה "עיקרי פרויקט כיתת הקיץ הינו תכנון כיתת לימוד אינטראקטיבית הפתוחה למזג האוויר הישראלי. הפרויקט נשען על הקיים ,והתבצע על בסיס מעבר ממרפסת עמודי בטון ואבנים משתלבות לכיתת הקיץ . דרך התחשבות במערכת האילוצים התקציבית , אשר הכתיבה רבות בפרויקט זה והכריחה במתן פתרונות שונים ובהשקעה כספית מחושבת. שכ...
• 

  טעויות ,תיקונים ועדכונים בחוק התכנון והבניה

  14.10.13
  מאמר מעניין מתוך בלוג "המרפסת" מדגים איך המחוקקים מסבכים את חוק התכנון והבנייה ואז מנסים לחלץ אותו חזרה. עו"ד רון צין, מסביר על תיקון מס' 102 לחוק התכנון והבניה, אשר יפתור לדבריו מספר עיכובים וסיבוכים בתהליכי התכנון בישראל. צין מספר על סעיף 83 ג' לחוק התכנון והבנייה (משנת 2008) - שמירה על עצים : "האוסר על מוסד תכנון לאשר תוכנית, אשר בתחומה מצויים עצים בוגרים (שגובהם לפחות 2 מטר וקוטר הגזע שלהם 10 ס"מ), מבלי שהתייעץ קודם לכן עם פקיד היערות, ומבלי ...
• 

  אולי זו סתם בהמיות

  12.03.13
  מיכאל יעקובסון מבקר בהיכל יהדות ווהלין שתוכנן על ידי האדריכל ישראל לוטן ומנצל את הביקורת על המבנה להגיד לא מעט על האדריכלות הברוטליסטית וגם על האדריכלות בת ימנו. "בשורה התחתונה היכל יהדות ווהלין הוא אחד מהרגעים האחרונים שלאדריכלים היה עוד מה להגיד. אולי בשלב הזה כבר היה עדיף שישתקו אבל היתה להם דעה"."האם היום יעז מישהו לתכנן כזה בניין?" שואל יעקובסון ועונה, "א. היזמים לא יעזו, אלא יעדיפו משהו עם ציפוי שיש בשילוב של עץ דובדבן ובחוץ קצת חצץ דקורטיב...
• 

  קוריטיבה - עיר של הצלחה וכישלון

  17.06.12
  ...יה בשיעורי הפשיעה באופן יחסי לעיר שציפו ממנה לגדולות."השאלה האמיתית העולה מהכתבה היא האם לרנר טעה בהנחותיו לגבי העיר. אם העיר נכשלת, האם זה בגלל תכנון כושל וחוסר הבנה של העירוניות? לרנר היה כריזמטי וככזה הפיק ציטוטים שנכנסים ישירות לפנתיאון: "העיר היא המפלט האחרון של סולידריות" ו"המענה למרבית הבעיות האנושיות טמון בערים שלנו". כולם מאסכולת "העיר אינה הבעיה, היא הפתרון". דור שלם של חוקרי עירוניות ננעל בעקבות משפטים אלה וכיום זו הגישה השלטת לנושא הת...
• 

  פארק המסילה בירושלים לדוגמה

  9.04.12
  ...א שיטת התכנון. במנהטן ניתן לאדריכלים מנדט גדול יותר והם הגיעו לפרויקט סגור שהוגש לקהילה. בירושלים המצב אחר. הפרויקט מתקדם לאט, הציבור קובע את צורת הפיתוח המבוקשת ובמידה מסוימת חלקים מהפארק כיום הם למעשה סקיצה. לפארק הירושלמי יש עוד לאן לגדול. העצים בו עוד יצמחו, ספסלים יוקמו, בתי קפה ופעילויות מיוחדות יבנו אותו ויפתחו אותו.שיתוף הציבור - גרסה 1.5סביב הפארק הירושלמי מתחיל להתגבש הסוג הבא של שיתוף הציבור - השיתוף באחריות. התושבים לא רק מקטרים או מנ...
• 

  עדה כרמי מלמד, סגנון אישי או שכפול?

  7.03.12
  כתבה ב Xnet מציגה את המבנה הראשון במכון שכטר למדעי היהדות שתוכנן על ידי האדריכלית עדה כרמי מלמד ומציתה שובל של טוקבקים סביב השאלה: האם לאדריכל טוב יש סגנון אישי או שהוא רק משכפל את הצלחתו הראשונה?אין ספק שניתן לזהות את "כתב היד" של עדה כרמי. גם מיכאל יעקובסון מתייחס לכך בכתבה: "אין מקום להתבלבל, טביעת ידה של כרמי-מלמד ניכרת כאן היטב, כדוגמה נוספת לשפה הצורנית המאופקת של אדריכלית שחוזרת ומתעמקת בעבודותיה במושגים כמו אור, דרך ושורשיות". העיסוק במוש...
• 

  תחרות הספרייה הלאומית - הוארך שלב א'

  13.02.12
  .... להלן ההודעה במלואה ובה גם סקירת צוות השופטים: הודעה לעיתונות שלב א' של התחרות הוארך לבקשת האדריכלים בשלושה שבועות. תאריך ההגשה החדש: 16.4.2012 על פי תקנון התחרות, בסיום השלב הראשון תבחר ועדת השיפוט עד ארבעה אדריכלים ישראלים שיעלו לשלב השני. בשלב השני, גם הוא אנונימי, יצטרפו אליהם ארבעה אדריכלים ישראלים וארבעה בינלאומיים שהוזמנו ישירות לשלב זה. כל אחד משנים עשר המשתתפים בשלב השני יהיה זכאי לסך של 100,000 ₪ כהשתתפות בהוצאות של הכנת הצעה ומ...
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  ... אבל כשמדובר בעסקאות של מיליונים היזם מוכן לאכול את זה. תאר לך מה יקרה אם כל הבניינים בארץ יהיו מכוסים בשלטים."... "אם בסופו של דבר הבניין נראה כמו ברודוויי, זה בעיניי כבר זילות של הבניין ושל התאורה. השאלה היא כמה היזם נאור. יש יזמים שיש להם הרבה כבוד לאדריכל והם ממשיכים להתייעץ איתו שנים ארוכות אחרי שהבניין הושלם"... "הבעלים של הבניין יכול לעשות מה שהוא רוצה. ברור שיש אדריכלים שהם סופרסטארים, ויכולים לדרוש בחוזה שהיזמים לא יוכלו לבצע שינויים. אב...
• 

  הודעת פורום הקרקעות השבת קרקעות חקלאיות

  1.12.16
  ... שינוי ייעודה.לאחרונה הושגו הסכמי פדיון ראשונים של קרקע חקלאית בהתאם לחו"ק הותמ"ל ל-3,400 יחידות דיור בגוש דן- באור יהודה וקריית אונו החוק מאפשר פדיון ופינוי קרקע חקלאית ממחזיקי קרקע חקלאית, לצורך שיווקם למגורים. מסגרת ההסכם ישולמו לחוכרים פיצויים בהיקף כ-30 מלש"ח וכן יקבלו החוכרים זכות לרכוש מגרשים לייזום.הפורום ברך את רשות מקרקעי ישראל על כוונתה להשיב קרקעות חקלאיות לידי המדינה. המטרה להשיב קרקעות חקלאיות בהליך מהיר למען פתרון מצוקת הדיור הינה ...
• 

  שיחות על עיר

  11.01.16
  סדרת המפגשים 'שיחות על עיר' מהווה במה לדיון אודות מאפיינים ועקרונות של עיר ועירוניות, תכנון ערים, תפקידיה ומשמעותה של העיר בתרבות העולמית ובמרחב הישראלי. בכל ערב, יארח אדריכל ומתכנן הערים נחום כהן אורח לשיחה פומבית אודות מאפיינים שונים של עיר ועירוניות, בהיבטים תכנוניים, אשר במהלכה יוזמן קהל האורחים לתרום מדעותיו והתייחסותו.#2. ערים מעורבות. נחום כהן מארח את אדיב דאוד נקאשחלק מעריה המרכזיות של מדינת ישראל הן ערים מעורבות. מושג זה - 'ערים מעורבות'...
• 

  אדריכלות גוהרת

  18.11.12
  ...י. אם ניצה סמוק הייתה מבינה קצת בתכנון עירוני היינו רואים תכנית שימור אחרת לגמרי לתל אביב. למשל? למשל ככה: מותר להחריב את כל הבתים הישנים בשדרות רוטשילד אבל במקומם אפשר לבנות רק עד 6 קומות כשהקומה התחתונה חייבת להיות מסחרית. תכנית כזו יכלה לשמר את אופי השדרה וההליכה בה בעוד שהדברים שקורים כעת הופכים אותה לאט לאט לרצף חזיתות זכוכית אטומות ש"גוהרות" על קופסאות צעצוע ותפאורה של טיח וחלונות עץ.* בתמונה - אדריכלות גוהרת, צילום של נעמה ריבה מתוך הכתבה.
• 

  המחנה הקדמי בערד

  30.05.12
  שוב פוסט מענג בבלוג של מיכאל יעקובסון והפעם על בנין עיריית ערד. מבנה שהקומה הראשונה בו תוכננה כמבצר קטן לאנשים שהקימו את העיר והקומה השניה היא צריף שוודי מעץ שפורק ממעברה ישנה והוצב מעליו. "חשיבותו של בנין העירייה" כותב יעקובסון, "היא בניסיון המוצלח ליצור שפה פיסית מקומית וייחודית לבנייה בעיר החדשה ובהתאמתו של הבניין וסביבתו לאקלים המדברי."יעקובסון מראיין בכתבה את האדריכלית אילנה אלרוד שתכננה את המבנה והיא מספרת "בזמנו המחנה היה הדבר היחיד באזור...