חיפוש - יש , ערים |1| - דף 9
לא מצאת? פשוט חפש.
-
הספריה העירונית הניידת - פרויקט מיוחד
30.06.11...יפה והפרוייקט הופעל בשכונה אחת - שכונת זיו בחיפה. כוונת היוזמים היא לבנות רשת מדפים ליצירת ספריה ציבורית בתוך העיר ובהמשך להפיץ רשתות דומות בערים אחרות. לשם כך כמות הספרים שנאספה לצורך התחזוקה הראשונית לא תספיק... ופה אתם מתבקשים לעזור. מארגני הפרויקט מבקשים את תמיכתכם. צרו איתם קשר והעבירו אליהם את הספרים שאין לכם חפץ בהם, את הספרים שעומדים כאבן שאין לה הופכין על מדף הספרים ואולי את הספרים ששוכבים בבוידם. צרו איתם קשר דרך פייסבוק בדף זה. -
סיסמאות ומגדלים באוויר
10.04.11האדריכל ישראל גודוביץ, שגם היה בעבר מהנדס העיר תל אביב, כותב ב Ynet את דעתו על החלטות עירית תל אביב בנושאי הדיור בעיר. כרגיל כיף לקרוא, כרגיל הוא יורה בכולם וכרגיל יש לא מעט אמת בפרצוף. גודוביץ כותב על החלטת מועצת העיר לגבי התחנה המרכזית החדשה (לפנות!), על דיור בר השגה שרק אנשים כמו בר רפאלי יכולים להשיג ועל הקמת המגדלים בנווה צדק. הוא מצביע על הכשלונות האחרונים לטענתו בכיכר דיזינגוף, כיכר אתרים ושבילי האופניים שלא מובילים לשום מקום וקורא לעי... -
השיכון למזרח והתכנון מלב מערב
19.01.12לקראת יום העיון מפרסם ערן תמיר כתבה מרתקת בבלוג ערסיטקטורה. כתבה שעוסקת בתכנון השיכונים בשנות החמישים והשישים וגם במתח העדתי "בין המתכננים האשכנזים שכפו, לכאורה, את גישתם המודרניסטית והאירופית על דיירים שבאו מן המרחב המוסלמי.""למרות שבמרכז התערוכה עומדות דווקא דוגמאות קונקרטיות וחוויות אישיות" כותב ערן, "ולמרות הנימה הלא פולטית המאפיינת אותה, נקראת התערוכה, לפחות אצל אחדים, ככתב אישום נגד מדיניות השיכון הציבורי בישראל"... "כשאנשים מגיבים לאישום ... -
העיר היא גם אמנות רחוב
28.12.11הבלוג "תל אביב שלי" כבר הוזכר כאן בעבר. זהו בלוג צילום של מתי עלה, חובב ארכיטקטורה וצילום. בין השאר מתמקד הבלוג בתופעת אמנות הרחוב, האמנות המחתרתית והאמנות הממסדית.דדה ולאצי הם שני אמני רחוב מחתרתיים המציגים לפעמים גם עבודות בגלריות לאמנות. דדה הוא אמן צרכני המעודד אותנו לחשיבה באמצעות דימויים מעולם הצריכה והקפיטלזים, ולאצי היא אומנית שדמויותיה משדרות פנטזיה, דמיון וצבע. בסדרה של עבודות שיתפו השניים פעולה וכך כותב מתי על אחת מהעבודות:"... גלגל הי... -
למי שייך הרחוב?
13.06.11...ננים אנחנו צריכים להיות מודעים ואחראים גם לשטח הציבורי שהחזיתות שלנו יוצרות. קחו למשל קיבוץ, בצורת הישוב הזו המכוניות הורחקו מהבתים אל מגרש חנייה חיצוני. נכון, היית צריך ללכת מאתיים מטר עד לבית אבל אם תשוו את המרחב הציבורי של חלקים אלה לעומת הרחובות השוממים של ההרחבות באותו הקיבוץ... למרבה הצער אין פתרון אמיתי לבעיה ללא הפחתה משמעותית של כמות המכוניות בעיר. אופניים, תחבורה ציבורית, אגרה בכניסה לעיר - כולם פתרונות חלקיים שיכולים להטיב את המצב. -
העיר התחרותית, העיר החברתית
18.12.12תומר שלוש מפרסם פוסט מעולה בבלוג שלו ושואל "האם גישת העיר התחרותית כאן כדי להישאר או שהיא תוחלף בגישת העיר החברתית"? הפוסט מסביר את שתי הגישות ומתייחס לדוגמאות קונקרטיות ועכשוויות. "גישת 'העיר התחרותית' היא הגישה המוכרת לנו יותר כיום בישראל" כותב שלוש, " בגיזה זו ה היעד העירוני המוביל הוא השאיפה לצמיחה כלכלית, תוך תחרות עם הערים השכנות למשיכת עסקים ואוכלוסייה חזקה (...). הגישה של 'העיר החברותית', לעומת זאת, מוכרת פחות כיום בארץ. העיר החברותית שוא... -
התחדשות עירונית בחיפה?
5.10.11...ונית, במקביל לבניית שכונות חדשות." כך כותבת שני שילה במאמר בדה-מרקר ומתמקדת בואדי סאליב וקמפוס הנמל. אבל לא הכל כמו שטוענת העיריה וביקורת על התנהלותה לא חסר. "העירייה מאפשרת רק לסטודנטים להתגורר בקמפוס הנמל" אומרת עינת קליש-רותם, יו"ר עמותת האדריכלים בחיפה, "אבל סטודנטים הם לא תושבים קבועים עם זיקה אמיתית למקום. אחד הכללים הראשונים להתחדשות עירונית מוצלחת הוא אוכלוסייה שמחויבת למקום עם לוקל-פטריוטיזם." ואדי סאליב מוזכר בכתבה כאזור שבו עשו... -
שבילי אופניים בעיר - זה לא כל כך פשוט
8.05.11...יחס ולחנייה הוא במקרים רבים כאל רכוש פרטי - "זאת החניה שלי והכביש של אבא שלי". התושבים לא זוכרים שלמעשה הרחוב כולו שייך לעיר וזו אינה מחוייבת לתת להם חניה בשטח הציבורי. אבל האמת לא שוכנת רק בצד אחד. למרות שהעיר יכולה להחליט לבטל חניות ברחוב מסויים, כדאי לעשות את זה בשיתוף עם התושבים. להלן שני מקרים, בירושלים ובתל אביב מוצגים משני צידי המטבע. על שבילי אופניים בגבעה הצרפתית בירושלים על המאבק בין שביל האופניים והחניות ברחוב בלוך בתל אביב -
עירוניות חדשה בפרויקט הרובע ביפו
19.09.11...כיום ביפו, הרובע לא תוכנן מעולם לאוכלוסייה עשירה. יובל מציג את המגרעות של המקום הבנוי כשיכון ציבורי אחד ולמרות הפגמים כותב "מדובר באחד הפרויקטים היחידים בגוש דן בפרט ובארץ בכלל שיתרונותיו בפירוש עולים על חסרונותיו." ... "יש לראות בחיוב את מגוון הדירות. גודל הדירות נע בין 120 מ"ר לבין 60 מ"ר, כך הפרויקט נגיש גם לידם של זוגות צעירים (לפחות בעת שיווק הפרויקט שכיום השתלטו עליו בעיקר משקיעים). בנוסף עירוב השימושים בו בולט בחריגותו בנוף התכנון בארץ... -
היחס של הקוביות לצעצועים
22.05.13...לאדריכלות הדיגיטלית, שבמסגרתה בניינים יוצאים לבנייה כפלט של פרמטרים ונתונים שהוזנו בתוכנת מחשב". מזמן לא ראיתי מרחק גדול כל כך בין הדיבורים של האדריכל והבניינים שהוא שותף בהם. אני תוהה אם הוא יודע על מה הוא מדבר... אם יש לכם אפשרות, קחו את הכסא קצת אחורה. נראה לי שהמאמר הזה הולך להיות ארוך מהרגיל. היה catch אחד בעבודה שלי. היה דבר אחד בלבד שהלקוח שלי ביקש. הוא רצה שהערים שתכננתי ישדרו תחושות. שיהיו ערים מאיימות, שיהיו ערים נעימות, שיה... -
כנס תאוצת הבינוי ועתיד התחבורה בישראל
24.04.17כנס תאוצת הבינוי ועתיד התחבורה בישראל4 במאי 2017 | 10:00-13-30 | סינמטק, תל-אביבעד שנת 2040 יבנו בישראל 1.5 מליון יחידות דיור חדשות. אופי הבינוי והתאמתו לתשתיות התחבורה הציבורית, להליכה ברגל ולרכיבת אופניים, הוא שיקבע כיצד ייראה העתיד התחבורתי בדורות הבאים. מה יש לעשות כדיי לוודא, כבר היום, שעתיד זה יהיה בר קיימא? כנס זה שאורחו הראשי הוא שר התחבורה והמודיעין, מר ישראל כץ, ידון בשאלות אלו במטרה להביא את הסוגיות התחבורתיות הבוערות לסדר היום של ה... -
מתמטיקה עירונית וארטיק לימון
24.03.11אנשים שומעים את המילה מתמטיקה וישר בורחים. אז הנה מאמר פתיחה שמסביר בקלות ובלי אף נוסחה למה קיימות ערים ופרברים. הוא מתחיל ממשהו קטן שנקרא "מוכרי הארטיקים" ומדגים איך שוק חופשי מוביל למצב מרחבי מוכר ובעייתי. דמיינו רצועת חוף באורך 1000 מטר (תרשים 1). על החוף מתפזרים באופן אקראי מתרחצים שמשתזפים להם על מגבות. כעת נוסיף מוכר ארטיק. כדי לשרת את האוכלוסיה בצורה המיטבית, המוכר מתמקם בדיוק באמצע החוף. בצורה הזו כל הנופשים צריכים להגיע אליו והמרחק ה... -
תוכנית ספדיה זוחלת בדלת האחורית
4.12.11הבלוג "תכנון בירושלים" עוקב אחרי חזרתה לחיים של תוכנית ספדיה. רגע לפני האישור הסופי של תוכנית המתאר החדשה לירושלים, נוסף סעיף שיאפשר בעתיד לשנות את ייעוד הקרקע של אזור רכס לבן משטח ירוק לקרקע לבנייה. תוכנית ספדיה, תמ"מ 1/37, הייתה תוכנית מתאר מחוזית להרחבת העיר ירושלים מערבה והציעה להקים אלפי יחידות דיור. התוכנית מ 1998, קרויה של שמו של מתכננה, האדריכל משה ספדיה והיא נדחתה ב 2007 על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר מאבק של ארגוני הסביבה.... -
שינקין כמשל
20.11.11לקראת השיפוץ המיועד של רחוב שינקין בתל אביב סוקרת נטע הלפרין בעכבר העיר את התהפוכות שעברו על הרחוב. המקום שהיה הדבר הכי לוהט והפך בשנים האחרונות לסתמי, האם הוא עוד יכול לקום לתחייה? האם מישהו בכלל רוצה אותו עדיין כסוהו של תל אביב? ביקורת על השיפוץ המתוכנן מושמעת בכתבה מפיו של האדריכל יובל יסקי "הרצון של העירייה להקנות שפה אחידה לרחובות המתחדשים מביס את הרעיון של תל אביב כעיר של גיוון ומגוון" ... "בשנים האחרונות יש נטייה לעיצוב יתר, שמבטל את ה... -
חיפה מציגה - דיבורים כתחליף לפתרונות
2.04.13...ם". אתר חדשות חיפה לא ממש משתכנע מהכוונות הטהורות של הכנס וטוען שכל מטרתו לשמש עלה תאנה להסתרת התכנון בפועל של העיר."הבעיה מתחילה", נכתב בחדשות חיפה, "כשמבינים שההדמיות של מן-שנער אינן מחוברות למציאות האמיתית מהסיבה הפשוטה: מישהו מחק משם את הרכבת שעוברת היום ויוצרת חציצה של רכבת כבדה, רכבת המובילה גם מטענים של חומרים מסוכנים, ואינה מאפשרת גישה ישירה ונוחה אל הים". הביקורת הנוקבת ביותר היא על בחירת הדוברים בכנס הבינלאומי. "כל כך בינלאומי שלרשימת ה...
לא מצאת? פשוט חפש.
סנן תוצאות לדפים מסוג זה
מקד לפי מונחים אלה
