חיפוש - חדשות , ישן , לד |1| - דף 2

• 

  איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה?

  20.01.14
  ... תמידי למדי ברחובות העיר, ורק הולך ומתעצם ככל שעובר הזמן.העיר הקודחת ממחלת השיפוץ, התגבור, השיפור, השימור, הכיעור, הבינוי, ההוספה, הגילוח, המירוק, השילוב, הישן, החדש, המקולקל, הנוזל, המתקפל, השורד, המתרענן. לטוב ולרע. רוטשילד 104- מאז ילדותי, אני זוכרת שכך הייתה נראית הפינה הזו.. גדר גבוהה יותר, גבוהה פחות.. זמן עבר.. (לפחות 20 שנה..) והשיפוצים עוד בעיצומם.מומלץ להעיף מבט בעין הכמעט מחקרית בה מצלמת קמפינסקי את התהליך העירוני המתמשך הזה.להמשך עיון
• 

  על זכוכית (אטומה) וארכיטקטורה

  9.12.13
  או- על מוזיאון האצ"ל, הרייכסטאג, ומה שביניהםהזכוכית, על אופיה ותכונותיה הנה חומר וכלי תכנון מהותי במקצוע האדריכלות.במאמרו המרתק והבלתי חד-משמעי, פונה אבנר עפרת לעסוק בקשר שבין חדש לישן, בראי החומר הזה, כחומר בעל תכונות היוצרות קשר אסתטי-פיזי אשר קורא לדיאלוג של הבניין, או ייצוגו, עם שימושים ומשתמשים - ישן מול חדש. "השימוש הארכיטקטוני המחוכם ביותר בזכוכית משול במידת מה לאפקט הרטורי של הסוגריים: משפט שהכותב אינו בטוח לגמרי האם הוא חשוב, מתאים או א...
• 

  מצד שני, יכול להיות שאני צודק

  11.07.12
  ...ובכן כך - העירוניות הדינמית רואה את העיר כאוסף של אנשים ופעילויות. אנשים הכפופים להחלטות כלכליות, תרבותיות וכדומה. אם אני צריך להדגים את הבדלי הגישות בינה לבין העירוניות החדשה בקליפת אגוז אפשר להסתכל על המע"ר של נתניה.המע"ר הישן של נתניה נפרש ברחוב המרכזי המוביל אל הים. לכאורה, על פי "העירוניות המתחדשת", התכנון שלו מעולה. הוא במרכז העיר, נגיש ברגל לכמות גדולה של אנשים. ואכן המרכז הזה היה מוצלח מאד אבל בשנים האחרונות הוא הלך והתדרדר. אם האדריכלות ...
• 

  ארכיון של שני אדריכלים וסיפורם של שני בנים

  29.02.12
  ... בפועל את אביו ומשרד מנספלד - קהת הוא אחד המובילים והמוכרים בארץ. הבמאי עמוס גיתאי למד אדריכלות בטכניון ובהמשך בארצות הברית וסגנונו הקולנועי מושפע מכך. לאחר פירוק השותפות בין האבות המשיך אל מנספלד לתכנן וזכה בפרס ישראל ובהכרה בעולם כולו, וינראוב לעומתו תכנן פחות והלך ונשכח.גיתאי לקח על עצמו את תיעוד מפעלו של אביו בצורה הנראית אובססיבית כמעט, כאילו בנסיון לתקן עוול ישן, אמיתי או מדומה. למרות הפשרה יש באוויר הרגשה שלא שמענו את המילה האחרונה בסיפור.
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ... אין ולא תהיה לעולם. למרות החשיבות העצומה שאנחנו האדריכלים מייחסים לעצמנו, אנחנו לא קובעים. גם אם נקים את כל מה שנרצה מי שיקבע הם האנשים עצמם והם רוצים להצטופף בתל אביב. עדיף במגדל מגורים ברוטשילד אבל אם זה יקר מדי - אז בבית ישן וצפוף עם דירה גרועה. לגבי המיתוג הנדרש כדי לקדם עיר, אני מסכים עם ירון שזו דרישה אבל חולק עם המסקנה האוטומטית ששכונות חדשות הן הפתרון היחיד. דווקא כאן הייתי לוקח את צורת העבודה בפינצטה המאפיינת את אנשי מרחב ובודק אילו...
• 

  האם זה שימור או איפור מצועצע?

  11.07.11
  ...לוג "הרחובות שלנו" ובו הוא מציג את הבעיתיות בשימור אדריכלי כפי שהוא נעשה כיום דרך מקרה המבחן של "מתחם התחנה" בתל אביב. השאלות העולות מהמאמר נוגעות לאופי בו אנו מגדירים שימור: האם מדובר רק בערכים אסטטים? אם הכל מחודש אז איפה הישן? אם המבנה קיים אבל יעודו שונה לחלוטין, האם זה שימור? ובכלל, מה ערכה האדריכלי של התחנה למשל ומדוע יש לשמר אותה? "בארץ" כותב יובל, "בכל הנוגע לשימור במרחבים עירוניים (להבדיל ממרחבים ארכיאולוגים) נטייתם של מקבלי ההחלטות ...
• 

  מחשבה ירוקה גם בעיצוב פנים

  1.06.11
  מרב שדה מציגה בבלוג שלה איך שמירה על כדור הארץ יכולה להיות גם ברמה הפשוטה ביותר של העיצוב והסטיילינג. בפוסט המוקדש למיחזור של חפצים והחזרתם לשימוש היא מתקשרת בלי לשים לב לתערוכה הנוכחית במוזיאון בחולון - "הישן החדש". באופן עקרוני מדובר בדרך כלל בשלושה R העוסקים בתחום הירוק - צמצום (באנגלית – Reduce) , שימוש חוזר (באנגלית – Reuse) ומִחזּור (באנגלית – Recycle). יש כאלה שמוסיפים להם R רביעית (Recovery Energy) שלי אישית נראה קצת מאולץ. מרב מ...
• 

  עולם חדש נקימה

  28.04.11
  לאן הלכו כל המהפיכות האדריכליות של תחילת המאה העשרים ומה מייצרות התנועות האורבניות? אסתר זנדברג כותבת מאמר ארוך ב"הארץ" שמתחיל בהסטוריה אישית ועובר לסיכום ומבט מפוכח על הרצון התמידי במהפיכה ושינוי. עולם ישן עדי יסוד נחרימה מגב כפוף נפרוק העול את עולמנו אז נקימה לא כלום אתמול-מחר הכל! ברוח הזו כתב נביא הזעם לה-קורבוזיה על "האדריכלים הרקובים". וזנדברג הולכת בכתבה ומתארת איך המניפסטים הפכו לשיכונים ובלוקים, המינימליזם לדלות והסוציאליז...
• 

  יום עיון וסיור בתערוכה -חומרים חכמים, חומרים טפשים

  21.01.16
  ... נבחר, אשר בוחן את הגבולות של החומרים ה'חכמים וה'טיפשים', תחת שלוש תמות מרכזיות המצעות אופנים שונים להתבוננות והבנה של חומר.החכמה המוצגת בתערוכה זו, אינה בלעדית רק לחוד- החנית של עולמות העיצוב והחומר, אלא שזורה בחיבורים בין הישן לחדש, הפשוט והמורכב, המסורתי והאינטראקטיבי, ודרכם משקפת גם את המציאות היום- יומית של העוסקים בתחומי העיצוב, המחקר והמדע אשר בזכות חיבורים בין טכנולוגיות, חומרים ויישומים 'חכמים' ו'טפשים', מצליחים לייצר פיתוחים חדשים, מרגש...
• 

  היכן זה ב"תפוצות"?

  12.02.14
  ... באוניברסיטת תל אביב, לא יצא לי שוב להתרגש כך לנוכח אדריכלות מודרנית של בתי כנסת ומרכזי יהדות:"המרכז להכרת התרבות היהודית ע"ש יצחק קרדוסו" אשר בעיירה טרנקוסו בפורטוגלצורה איקונית-גאומטרית מובהקת מבחוץ, קונטקסט עירוני מרתק של ישן מול חדש והמתח הקיים ביניהם, הירידה לפרטים והצורות המשתלבות ויוצרות את התוכן העשיר של הפנים. מ. יעקובסון מנדב פרטים מרתקים העולים מעולם האדריכלות- באשר לתפיסת היהדות בתפוצות באופן כללי, וכיצד קורה שקהילה שאינה בהכרח יהודית...
• 

  פתרונות מגורים יצירתיים ברחובות וואדי ניסנאס

  5.03.13
  ...י השכונה המהווה מוקד עירוני- חברתי-תרבותי לאוכלוסיה הערבית בחיפה, מתאפיינת במרקם ייחודי והיסטורי, בצפיפות גבוהה ובמחסור בשטחים פתוחים. מלאי הדיור בשכונה הוא מצומצם, עם מעט עתודות קרקע לבניית מגורים חדשים. מלאי הדיור הקיים ישן ברובו ובמצב פיזי מידרדר, והוא מתאפיין גם במיעוט של יח"ד קטנות (בשטחן) שאינן מתאימות למשקי הבית הגדולים. בנוסף – קיים אחוז גבוה של דירות בבעלות המדינה ועמידר פועלת למכירת נכסים בואדי. השכר החודשי הממוצע בשכונה הוא מהנמ...
• 

  הזוכים בפרס רכטר 2012

  24.12.12
  ...ניברסיטת תל אביב על ''המעבדה לעיצוב עירוני'' שהקימה וציון לשבח יינתן לאדריכל הנוף אמיר לוטן על עבודה בביאנלה בבת ים.בנימוקי השופטים על הפרויקט הזוכה נכתב: "הפרס ניתן לבניין בית הספר ללימודי השואה בכללותו, על שני חלקיו: לחלק הישן יותר ולחלקו ההמשכי והחדש. השופטים מוצאים כי שני החלקים של הבניין חיוניים להעברת המסר החוויתי ומהווים שלמות אחת, וכי הפרס ניתן גם עבור שנים של עבודה המייצגים נפח, איכות ורצף מקצועי. הבניין מצטיין ברגישותו לנוף הסובב אותו ו...
• 

  יונה להב ומלחמות המאה שעברה

  23.12.12
  ...ב הוא איש העולם הישן שבו התשתיות הכבדות קודמות לפיתוח העירוני. הנמל הוא מפגע בעיר, קו הרכבת הוא חומה. הנמל הגדול יתרום לפיתוח חיפה בדיוק כמו שנמל התעופה בן גוריון תורם לפיתוח לוד הסמוכה אליו. חיפה צריכה למשוך את תעשיית ההי-טק אל מרכז העיר. יש לה את כל העוגנים הדרושים - בית חולים מחקרי מעולה (רמב"ם), כח אדם טכנולוגי מוביל ברמה עולמית (הטכניון), מערך אורבני נכון במרכז העיר שרק צריך יד מכוונת ותקציב (הדר והעיר התחתית).באמת מגיע לעיר הזו ראש עיר אחר.