חיפוש - כד , כתבה |1| - דף 7

• 

  מושבת הטמפלרים ושימור מפלסטיק

  8.08.11
  כתבה בכלכליסט מציגה הצצה למתחם המושבה הטמפלרית בתל אביב שיפתח בעוד שנה. כזכור, המבנים במתחם הועתקו ועברו תהליך של שימור וכעת נראה שהמתחם הולך בדרכו של מתחם התחנה בתל אביב - קניון פתוח עם ריח פלסטיק של מבנים משומרים. אחד הנושאים המגוחכים ביותר בשימור הוא העובדה שמהבנים משנים את יעודם המקורי. לאחר שינוי כזה אפשר לשאול האם זה בכלל שימור? והאם יש טעם לשמר? "אנחנו מוכרחים ליצור ייחוד מול שלושה מתחמי המסחר הענקיים שמקיפים אותנו - קניון עזריאלי,...
• 

  סתם בית או עיצוב ישראלי?

  2.08.11
  כתבה על דירת פנטהאוז שפורסמה בבנין ודיור גרמה לי לחשוב שוב על עיצוב הבית הישראלי. הכתבה מציגה את הבתים שאנו בדרך כלל לא רואים במגזינים אבל רואים הרבה מאד כמוהם בארץ. אז האם זה העיצוב הישראלי האמיתי או שזה חוסר עיצוב? הפנטהאוז ברמת השרון עוצב במשותף על ידי מעצבת הפנים והלקוחה. כמעט כולנו מכירים את סוג העבודות הזה שבכתבה מוגדר כ"ריקוד משותף". עיצוב הבית מוצג כ"לא נשען על טרנדיות או על הלך רוח עכשווי. אי אפשר לקטלג אותו בסגנון ספציפי..." אבל אם...
• 

  להורדת הכיכר שילחו את הספרה 1!

  21.12.11
  ...ורית בחצי מפלס ויצירת רחבה מרכזית מוגבהת. נוצרה מערכת רציפה ונגישה של שתי רחבות עיקריות, ליד קולנוע רב-חן וליד מלון סינמה".*התמונה מתוך הכתבה - הצעתו של האדריכל לשיקום הכיכר.קשה להתווכח עם הטענה של צבי שגם התוכנית החדשה תיצור למעשה כיכר לא שימושית. בניגוד לכיכר הבימה או כיכר העיריה, זו כיכר המוקפת מכל הכיוונים בכביש. הסיכוי שלה להוות מקום עירוני שוקק אינו גבוה במיוחד. המכוניות לעומת זאת בהחלט יקבלו עוד שטח. ועוד חניון.כתבה מומלצת, היכנסו לקרוא.
• 

  שינויים והתחדשות באוניברסיטת חיפה

  29.05.11
  ...ין שנקבעו על ידי נימאייר. שמחוני מציגה את ההתערבות המתוכננת בגג המבנה ואת הצבתה של הספריה החדשה. בימים אלו הושלמה בניית הפטיו והמשרדים. בנייתו של "גרעין" הספרייה החדש תושלם בשלב השני. "אסטרטגיית ההתערבות שנבחרה משקפת את האופן בו מגדיר לרמן את המונח שימור" כותבת שמחוני. "המבנה המחודש מבקש לחזור אל הערכים שעמדו בבסיס התכנון המקורי ולא לשמר את המבנה שהוקם לימים, בו שובשו והופרו אותם עקרונות." כתבה מומלצת, הצילום כאן של עמית גרון מתוך הכתבה.
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  כתבה במעריב מספרת על זירת ההתגוששות החדשה בין היזמים והאדריכלים - לאחר שהאדריכלים מסיימים לתכנן, היזמים מדביקים לוגו ענק או עורכים על החזיתות מופע אורקולי. עד כמה חשוב המותג של הבנין או החברה ששוכנת בו והאם אין מקום לשתף את המתכננים בדרך בה נראית החזית עליה עבדו כל כך קשה? "כשבנק המזרחי לקחו 14 קומות במגדל משה אביב הם התנו את זה בכך שהלוגו שלהם יככב על המגדל ושיראו אותו למרחק של כמה קילומטרים", אומר בכתבה האדריכל אמנון שוורץ, ממשרד אמאב אדריכ...
• 

  על הפוליטיקה של התכנון

  31.07.11
  ...השוק "מחלקת אסים תמיד לאותם שחקנים ומציגה אגרוף קמוץ לפני השאר."..."היד הנעלמה של השוק היא הזרוע הביצועית הלא-רשמית של הכוח ובעיקר של בעלי הכוח, שלפעמים הם בעלי הבית של בעל הבית." ובעברית - היכולת של היזמים לשלוט במוסדות התכנון. כל אלה מביאים לדעתו של שרון למצב בו מוזמנת שחיתות בועדות התכנון ועבודה של "מאכרים". אלה הם הגורמים שקובעים בפועל את הנוף העירוני ויוצרים מגדלים במקומות מפתיעים ופרויקטים כמו הולילנד. כתבה מומלצת. ארוכה אבל מומלצת.
• 

  פרויקט eco-skin - בין מציאות לאוטופיה

  28.11.11
  ... עובדים, נתוני הסביבה והתקציב. גם לה ברור שהצעה כזו בעייתית לפעמים מבחינת הישום ונתפסת לעיתים כאוטופיה אבל כדבריה בסיכום "בין מציאות ואוטופיה – יש לאפשר לכל אדם להתמודד עם הסוגיה האקולוגית בדרכו שלו. לשיטתנו, עדיף שיפור קטן על פני קפיאה על השמרים, מהטעם הפשוט: אין לנו את הפריבילגיה להמשיך להתעלם." הפרויקט ממשיך להתפתח כמחקר במשרד עינת קליש רותם אדריכלים, במטרה ללמוד את השפעתו האפשרית על המרחב הציבורי. * התמונה מתוך הכתבה. הכנסו וקראו עוד.
• 

  גם אני שונא את תל אביב

  16.11.11
  ...כלומר מת מקינאה ורוצה לגור בה... אבל שונא את התל אביבים הסמולנים הוואנביז המתחסדים... ורוצה להיות גם אני כמותם, עם חולצת טי שחורה בבית קפה... עיר מגעילה ומזוייפת! מה יש בעיר תל אביב שכל כך אוהבים לשנוא אותה ולהעריץ אותה? כתבה בדה מרקר מנסה לפצח את השאלה למה מדינת תל אביב כל כך שנואה ואהובה. למה כל הערים הגדולות האחרות שונאות את תל אביב ורוצות להיות כמוה. בכתבה אומר פרופ' ארנון סופר על העיר :"הזרימה של תושבי ישראל החזקים אל תל אביב מאיימת על ה...
• 

  למרות השכר הנמוך - רוצים ללמוד אדריכלות

  23.07.12
  ...עד 12,000 שקל ולאחר חמש שנים יוכל להרוויח גם 20 אלף שקל לחודש.האמת היא שלמרות שהמקצועות קרובים בעיסוקם עד כדי השקה, הדימוי של כל אחד מהם יוצר הפרדה ברורה. למקצוע האדריכלות מגיעים סטודנטים שמתעניינים יותר ביצירתיות ועיצוב ופחות בצד הריאלי. בפקולטות להנדסה המצב הפוך ואז התחרות היא מול השכר בהנדסת תוכנה ולא מול אדריכלות. מעניינת גם החלוקה בין גברים ונשים בשני המקצועות. בעוד ש 60% מבוגרי הלימודים לאדריכלות הן נשים, בהנדסת בניין מדובר במיעוט של כ 10%.
• 

  קימל-אשכולות זכו בפרס רכטר

  20.07.11
  ...וני מתפורר לטובת הקמת מבני ציבור שאינם חלק מהעיר, הן בהבט הפיזי והן בהבט העיצובי, מפתיעים דברי הסיום בנימוקי השופטים." הבנין אמנם מדהים והאדריכלות שלו מעולה אבל הוא נמצא במיקום מנותק מהעיר ובכך יש גם בעיה. תוכלו למצוא גם כתבה נוספת הכוללת תמונות ותוכניות על הפרויקט באתר ArcHeb . שני הכותבים מתייחסים גם לעובדה שלא נבחר זוכה בפרס בקטגוריית "האדריכל הצעיר" - פרס המוענק על תכנון או מחקר אדריכלי של אדריכל מתחת לגיל 40. לוועדה הוגשו רק ארבע מוע...
• 

  אדריכל של מכונות מגורים

  28.06.12
  ...רחבים ציבוריים ומשותפים, שיצרו מקום שהזכיר קיבוץ. את מקומם של בתי הקיבוץ הקטנים החליפו מבנים בני 8 או 14 קומות, ואת מקומו של חדר האוכל החליף קאנטרי-קלאב עם בריכות שחייה, מדשאות ומגרשי טניס וספורט. התושבים שוחררו מהצורך לנדוד כדי לזכות בשירותים הבסיסיים: בשכונה היו שלושה מרכזי מסחר שכונתיים (שניים מהם תיכנן דורון) וביניהם שובץ פארק שכונתי ענק, בנוסף לגינות הכיס הרבות שפוזרו ברחבי השכונה. גם גני ילדים ובית ספר יסודי נפתחו בשכונה – פרט שנראה ברור מא...
• 

  האם יהרס בית המכס בנמל יפו?

  26.10.11
  כתבה של יואב מלכה ב Ynet מציגה את ההתלבטויות בעירית תל אביב ובמחלקה לשימור לגבי אחד מהבנים המכוערים והמיותרים באזור - בית המכס בנמל יפו. המבנה מוזנח, מכוער, חוסם את קו הנוף, אינו קשור לנמל יפו ההסטורי ובכל זאת מומחי השימור קמים על הרגלים האחוריות. "מדובר באתר שהיה השער לארץ ישראל", אומרת בכתבה תמר טוכלר, מנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרים, "הבניין הזה היה המפגש של העולים והצליינים עם ארץ ישראל ויש לו חשיבות עצומה בהיבט ההיסטורי, תיירותי ו...
• 

  הכח העיצובי של הפקיד והבירוקרטיה

  13.06.11
  כתבה בדה-מרקר מזכירה לנו כמה כח עיצובי יש לתקנות וחוקים לעומת זה של האדריכלים. תופעת "המרפסות הקופצות" נבעה מתיקון 33 לחוק התכנון והבנייה שנכנס לתוקף ב-1992, וקבע כי מרפסת מקורה היא חלק מאחוזי הבנייה. הסיבה לכך היתה הרצון של אנשים פרטיים רבים להרוויח עוד כמה מטרים על ידי סגירת המרפסת המקורה. במשך זמן מה נבנו בתים ללא מרפסות כלל עד שנמצא פתרון גיאומטרי ומכוער בדמותן של המרפסות הקופצות. "מבחינת האדריכלות הישראלית מדובר היה בהפסד משולש" נכתב בכת...
• 

  חזון המחר או תרגיל יחסי ציבור?

  12.06.11
  כתבה ב Xnet מציגה חזון של משרד האדריכלים BIG ובו מכוניות ממוחשבות וכבישים דיגיטלים הופכים את העיר למשהו שונה לגמרי. אבל האם זה באמת חזון או שמדובר פשוט בפרויקט של הדמיות יפות ואחלה יחסי ציבור? כתבתה של נטע אחיטוב מציגה תמונות מסעירות וסרטון הדמיה של העיר העתידית כפי שמשרד BIG רואה אותה בעקבות הכנסת המחשב מאחורי ההגה. מאחר ולא אדם שולט במכונית, ניתן יהיה לצופף מכוניות לשרשראות, לגרום להן לחלוף במהירויות גבוהות ולחצות זו את נתיבה של זו. אבל האד...
• 

  אדריכלית פנים

  3.02.17
  ...זוקה, תוך מציאת פתרונות יצירתיים ייחודיים וחדשניים. מאמינה בהקשבה, מה המטרה הבאה? אני לומדת כרגע פנג שואי, תורת העיצוב הסיני, כדי להטמיע בעתיד גם ידע עתיק זה, בעבודת התכנון שלי. השאיפה שלי היא להמשיך ולחולל שינוי בחייהם של כמה שיותר אנשים, ולהשאיר בלבם, בחייהם ובבתיהם, חותם חיובי והרמוני. טיפ לקוראים להצלחה כל מה שנעשה מתוך תשוקה ואהבה סופו להצליח. תאהבו את מה שאתם עושים וכל השאר כבר יקרה ממילא.כתבה מדה מרקר נובמבר 2016