חיפוש - חדשות , כוח , לד |1| - דף 5

• 

  על ממ"דים וחדרי מדרגות

  22.11.12
  לאחר סיום המבצע אפשר להירגע ולקרוא שתי כתבות שעוסקות בארכיטקטורה שנגזרה עלינו מכוח התקנות - מרחבים מוגנים וחדר מדרגות. שני מקרים בהם החלטות של ארנונה ואחוזי בנייה שינו את העיצוב האדריכלי של מכונת המגורים הישראלית... וגם מילה על מרפסות קופצות.בכתבה ב Xnet כותבת נעמה ריבה "על אף שהמיגון משתלט על הדיור והמרחב הציבורי בישראל, האדריכלים כמעט ולא נתנו את דעתם בנושא, ואף אחד לא שאל לדעתם. מהנדסי פיקוד העורף השפיעו הרבה יותר, ללא ספק." בכתבה בוואלה מציין...
• 

  פירצה קוראת ליזם

  8.08.12
  ...ושבים גבוהה והם יכולים לשכור עורכי דין, אין כיום תוכנית שתעבור בלי שכח "נימבי" כלשהו יעמוד מולה.היכולת המוגברת של התושבים לבלום תוכניות היא מבורכת לעתים אבל יש לה מחיר. המחיר הוא הקפאת המצב הקיים בעיר וחוסר יכולת פיתוח. לא רק ליזמים, גם לעירייה עצמה. דוגמה מוחשית ביותר היא תכנית 3700 לפיתוח צפון העיר. זה סיבוב התכנון השלישי וכבר שנים לא מצליחים לבצע אותה. אפילו חולדאי עם מלוא כוחו לא יכול לקדם תוכנית בלי בג"צים שיגררו עוד ועוד... ומדובר בשטח ריק.
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ... על מחקרי תעופה ותצורות המבניות השונות של זרזירים. באמצעות שימוש בתוכנות פרמטריות של מערכות חלקיקים יצרנו אנימציות דינמיות המשתנות על גבי החזית. הפרמטרים בהם עשינו שימוש לצורך יצירת דפוסים צורניים אלה מבוססים על סימולציות של כוחות פיזיקליים כגון עוצמת וכיוון רוח, כוח משיכה, חיכוך, עירבול וכד'. שינוי של פרמטרים אלה יצר מבנים שונים ומגוונים. למה לאדריכלים כמוכם להתעסק בזה?למה? כי אנחנו רואים בהקרנות האלה המשך טבעי לחלוטין להתעסקות שלנו כאדריכלים ב...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...ורר התנגדות ערבית.2. מדינת ישראל פיזרה אוכלוסין ע''מ לנכס כל השטחים.3. פשוט יותר היה להושיב עולים בשכונות, קל יותר לביצוע כמותי, נשלט וברור, עם הומוגניות אפשרית בכל שכונה.4. קל יותר לכוון תכנון שכונה מלמעלה, שעה שהעיר פתוחה לכוחות שוק יוזמה וידיים פרטיות, ללא שליטה מלמעלה.5. השילטון על הקרקע היה ונשאר ממשלתי דרך "מינהל מקרקעי ישראל" ומשרד השכון. השילטון לא ממהר לתת רסן חופשית לניהול של הנכסים, הוא מחלק, מיטיב או מצר בעזרת המקרקעין שבשליטתו.הקשר ב...
• 

  אז לאן אנחנו הולכים מכאן?

  29.04.12
  תל אביב היא בירת ישראל. מבחינה כלכלית, תרבותית ופוליטית, העיר מרכזת את הכוח הרב ביותר כשהפריפריה הקרובה והרחוקה מביטה עליה בעיניים כלות. השבוע התפרסמו במקביל שתי כתבות היוצאות מנקודת מוצא זו ומנסות להבין לאן אנחנו הולכים מכאן. האם תל אביב יכולה עוד להיות אחת מכמה ערים ראשיות בארץ או שהיא הולכת להיות העיר היחידה.כתבה ב"דה-מרקר" מציגה כתחזית את עבודתם של שלושה סטודנטים לתואר שני מהטכניון - מיכל דור, אלון וינגרטן ודן ברקוביץ'. על פי העבודה הם חוזים ...
• 

  אדריכלות וכסף, הרבה כסף

  8.04.12
  ... (וכסף). על פי המאמר "ועד הפעולה קורא לעירית תל אביב להשעות מידית את תוכנית 3700 ולצאת בתחרות אדריכלות בינלאומית לתכנון האיזור מהירקון עד גבולה הצפוני של העיר, מהים ועד לדרך חיפה במזרח." נשמע מצויין אבל ברור שזו גם שיטה מעולה לקבור את הפיתוח (שוב). במשך שנים מצליחים כוחות מקומיים למנוע את הפיתוח העיר לכיוון צפון. העירייה ותושבי העיר, עם כל משקלם יחד לא יכולים לבצע כמעט כלום. בשיטת ההתשה, ההתנגדויות והבג"צים, נראה שכך זה ימשך גם בסיבובים הקרובים.
• 

  חוק התכנון והבניה החדש - פוליטיקה ואידאולוגיה

  11.03.12
  ...שות קצת סדר בבלאגן. ראשית, כמו שלכולכם ידוע, המצב אליו הגיע חוק התכנון והבנייה הנוכחי עם כל פסקי הדין והתיקונים אינו מזהיר. גם החוק הנוכחי אינו בהיר, אינו פשוט ומלא פרצות. הוויכוח כיום אינו אם החוק הנוכחי רצוי, כולם מסכימים שהגיע הזמן לרפורמה. השאלה היא האם הרפורמה המוצעת טובה או לא. אי אפשר לפעול מתוך פחד משינוי ובטח שלא מתוך רצון להישג פוליטי. מרוב צעקות "החוק רע! ביבי רשע!" לא מתמקדים בדברים הבעייתיים באמת איתם נצטרך כנראה להתמודד בעתיד הקרוב.
• 

  להפחתת הבירוקרטיה הגישו טופס 215א בשלושה עותקים

  27.02.12
  ...אבל נראה שמוקדי הכח הקיימים לא יוותרו בקלות רבה כל כך.מספר כתבות פורסמו בשבוע האחרון ב"הארץ" ו"דה מרקר" נגד הליך אישור חוק התכנון והבניה החדש. למרות שהצעת החוק מתגלגלת כבר שנתיים בדיונים התעוררו לאחרונה גופים החוששים מירידה בכוחם והתחילו לפעול להכנסת שינויים בהצעה. "600 סעיפים, עוד ועדות, עוד ביורוקרטיה" מכריזה הכתבה האחרונה ב"דה-מרקר" אבל אם בודקים את המתנגדים העיקריים מגלים שאלו גופים שחוששים שהם הוצאו ממוקדי ההחלטות.בעזרת בלוג "המרפסת" אנו עוק...
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ...אווה של תחילת המאה ה-21 ובראשם הבריטית זאהה חדיד שהוכיחה כי אפשר לבנות כל מה שמתכנים באמצעות המחשב - ואפילו יותר. אבל גאנג, שחלמה להיות מהנדסת בילדותה, נוקטת עמדה שונה לחלוטין. בזמן שחדיד מפסלת בכישרון אדיר בניינים פנטסטיים שכוחם הוא בעיצובם, אצל גאנג הצורה האיכותית נובעת משורה ארוכה של מדדים וקטגוריות, מקצתם נבחנים סובייקטיביים לחלוטין. את הראייה המערכתית אך היצירתית הזאת צריך ולשנתיים שעבדה אצל אדריכל-העל רם קולהאס בהולנד.כך או כך, גאנג חושבת ש...
• 

  חיפה עיר עולם... וגם תל אביב לא

  25.12.11
  ... לב לדבריו של ראש עיריית ניו יורק בלומברג: "מדובר בשתי אוניברסיטאות מובילות בעולם שיביאו לעיר שלנו חדשנות, חברות נוספות, עוד מקומות עבודה, עוד חולמים ועוד יזמים. בעתיד הלא רחוק 600 חברות חדשות ייצאו מהקמפוס הזה. הטכניון מביא כוח בינלאומי לניו יורק הבינלאומית, הוא זה שאחראי שמדינת ישראל היא מדינת סטארט-אפ, עם 120 חברות בנאסד"ק, שמחציתן הוקמו או מונהגות על ידי בוגרי הטכניון. עם 3 חתני פרס נובל והישגים רבים נוספים." המיזם מתוכנן לייצר פעילות כלכלית...
• 

  הקרב על הבימה נמשך

  4.12.11
  ועכשיו גם בכתבה מעמיקה ב"גלריה" של עיתון הארץ. האדריכל רם כרמי עונה לנועם דביר וטוען שהבניין נפלא, הציבור לא מבין והקולגות פשוט מקנאים. האדריכל צבי אפרת לעומתו מכנה את הבניין "נפיחה ענקית וחרישית" והויכוח עם דני קראוון שתכנן את הכיכר הצמודה נשאר בעינו. רם כרמי ספג לא מעט ביקורות על עבודות שלו במהלך הקריירה הארוכה. ביקורות שמחלקן לא ניתן להתעלם. מהתחנה המרכזית החדשה ועד לתוכנית המתאר לפרוייקט הולילנד, כרמי תמיד מצליח לדלג הלאה לפרויקט הגדול הב...
• 

  פוצצו את בניין ההסתדרות!

  6.10.11
  ...וירצמן ונבנה ב 1963 עבור ארגון "בני ברית" בישראל. לפני שלוש שנים הועבר הבניין לעיריית תל אביב שמתכננת להרוס אותו - "להחריב את הבניין כליל" כדברי הכתבה. בסיום בכתבה מוזכר שוב גם בניין הועד הפועל, בית ההסתדרות שגם עליו מתנהל ויכוח. * תמונת בית ההסתדרות - ויקיפדיה, צילום: ד"ר אבישי טייכר. בית ההסתדרות מוגדר כמבנה לשימור במגבלות מחמירות ולמרות זאת דנים כעת מה לעשות בו וברחבת הדשא הגדולה שבחזיתו. למרות הבון-טון שבהתקפת חולדאי על כל פיתוח או אי פי...
• 

  לכל אדם זכות לדיור

  25.09.11
  ...פתרונות שונים לאוכלוסיות מגוונות, במקום השקעה בהקמת עוד ועוד שכונות וישובים הומוגניים בשטחים פתוחים, שפוגעים ומחלישים את השאר, דורשים עוד ועוד השקעות בתשתיות חדשות, וגורמים לפגיעה סביבתית. השוק לא "עושה את שלו" – המחשבה שכוחות השוק יכולים, עם מעט דחיפה מצד הממשלה, לממש את הזכות לדיור ולנגישות לא הוכיחה את עצמה, בלשון המעטה. ההיפך הוא הנכון. ההעדפות משתנות אך נותרות ללא מענה – השיח שעולה מן המחאה, ובעיקר מן המעמד הבינוני והצעירים, מסמן על ...
• 

  לברוח מהשלמות ולבחור בטעויות

  13.09.11
  מאז ומתמיד קיים באדריכלות הוויכוח בין הלבן המינימליסטי לבין הצבעוני והייצרי - בין הלבן הקלאסי, המעוצב, המושלם והיוקרתי, אך גם המנוכר וחסר האישיות ובין חגיגת הצבעים החמימה והנעימה, אך המשתייכת לזאנר הנחשב פחות יוקרתי. בכתבה ב Xnet מסביר המעצב אריק בן שמחון מדוע הלבן הוא לא הפתרון המועדף עליו: "בשנים האחרונות הפך הצבע הלבן לפתרון קסמים בישראל. פתרון לבית המסוגנן, המעוצב, המעיד על איפוק ואינטיליגנציה, נקיון וטוהר, וכן נקשר בתודעתנו לעושר. אנשים ...
• 

  זו סכנה לתת לשוק לנהל את התכנון

  3.08.11
  בראיון בגלובס מדבר האדריכל מיקי מנספלד על הדרך בה הוא רואה את המקצוע. בתחילת הראיון הוא נשאל כמובן גם על אביו, אל מנספלד ועל עבודותיו אבל לקראת סוף הראיון הוא מספק כמה אבחנות לגבי כוחות השוק והרגולציה בארץ. "ישראל סובלת מתכנון ממשלתי שכוחו נחלש והולך"... "האמת היא שכיום בכלל לא ברור מי מופקד על התכנון בישראל. פעם זה היה משרד השיכון, ועם השנים זה זלג למנהל מקרקעי ישראל וממנו לערים עצמן. ובערים שולטים ראשי ערים, ששאיפתם לקבל יותר ויותר ארנונה"....