חיפוש - חדשות , כי , פסל |1| - דף 3

• 

  אייקונים אדריכליים ותת ההכרה הקולקטיבית

  25.06.12
  הם לא כאלה דומיננטיים, הם לא הכי מתוחכמים או יפים במיוחד, אז מה יש בהם במגדלי עזריאלי שמציב אותם כאייקון האדריכלי החזק ביותר של תל אביב? המיקום? הפשטות? הקניון?אני מסתכל על סדרת הציורים הנאיביים של רפי פרץ ורואה את תת ההכרה הקולקטיבי של כולנו, את הדרך בה אנחנו מבינים את העיר. רפי הוא צייר תל אביבי ובסדרת הציורים שלו הוא היה חייב לבחור מה להציג ומה להשמיט מהציור. הבחירות של רפי משקפות את הדרך בה אנו מזהים אייקון אדריכלי וכמובן שמגדלי עזריאלי לא נע...
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ...ל ידי מחשב, בהנהגת אדריכל.בתרבות הנוכחית אנו שבויים בדימוי עבודת האדריכל של האווארד רוארק (מהספר "כמעיין המתגבר" של איאן ראנד). הספר הזה והתנועה המודרנית בכללותה מציגים את האדריכל כמי ששולט בתכנון ובביצוע עד לפרט הקטן ביותר, כי הרי "אלוהים נמצא בפרטים". אנחנו כל כך רגילים לתפיסה הזו שאנחנו לא שמים לב לעובדה שזה מצב חדש, עבודת האדריכל לא תמיד הייתה כזו.עד לפני כמאה שנה האדריכל עסק בבניה וניהל אותה בשטח. הוא היה אחראי לקונסטרוקציה ולתכנית הכללית, ה...
• 

  בית אגד בתל אביב, סמל או שלט?

  15.03.12
  ...מונה כאן מהבלוג של יעקובסון ובצילומו. "בית אגד הוא לא חלק מהשורה הראשונה וגם לא השניה של היצירות האדריכליות שנוצרו כאן בשנות הששים." אנו עונים בציטוט של מיכאל יעקובסון שסקר את המבנה ברשימה לפני שנתיים. "המבנה בחזותו הכללית מזכיר שיכון רכבת ולכן אין פלא שהנדלרים לא כל כך התפארו בפרויקט הזה. בחוברת שהוציא המשרד לפני מספר שנים, רגע לפני שקיעתו, הפרויקט לא מופיע בכלל. ככל הנראה הנדלרים לא היו מרוצים מהביצוע הסופי של הפרויקט ולכן העדיפו להצניע הן את ה...
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  22 פברואר 2012, 09:00מדיטק חולוןחז"ל אמרו: "שלושה דברים מרחיבים דעתו של אדם: אישה נאה, דירה נאה וכלים נאים".אחד הכישורים האופייניים לנשים, היא יכולתן ליצר סביבות ייחודיות באמצעים פשוטים. גישתן הישירה והעדינה יש לה היכולת להעשיר סביבת מגורים אנונימית, לעדכן בגד פשוט באמצעות קישוט קטן וכיוצא בזאת.למרות שנשים אינן עוסקות במובהק בטכנולוגיה ומקצועות טכנולוגיים נשלטים עדין הידי גברים הרי שמתקבל על הדעת שנשיות עשויה להוות יתרון משמעותי באדריכלות העכשווי...
• 

  הקרב על הבימה נמשך

  4.12.11
  ...יו גם בכתבה מעמיקה ב"גלריה" של עיתון הארץ. האדריכל רם כרמי עונה לנועם דביר וטוען שהבניין נפלא, הציבור לא מבין והקולגות פשוט מקנאים. האדריכל צבי אפרת לעומתו מכנה את הבניין "נפיחה ענקית וחרישית" והויכוח עם דני קראוון שתכנן את הכיכר הצמודה נשאר בעינו. רם כרמי ספג לא מעט ביקורות על עבודות שלו במהלך הקריירה הארוכה. ביקורות שמחלקן לא ניתן להתעלם. מהתחנה המרכזית החדשה ועד לתוכנית המתאר לפרוייקט הולילנד, כרמי תמיד מצליח לדלג הלאה לפרויקט הגדול הבא כש...
• 

  שיפוץ גנים ממחזר

  31.10.11
  ... הציבורי. אבנים שפורקו, קורות עץ וספסלים, הכל ניתן למיחזור ושימוש מחדש בגינות העיר. חלי אלול צלניקר וחוי ליבנה, השותפות במשרד אומרות בכתבה שהתוכנית מהווה מחשבה חדשה על מיחזור במרחב הציבורי: "דרך השקפה זו העיר מתנהלת בתהליכים מעגליים, בהם הפסולת יכולה לחזור ולהיות חומר הגלם למוצר הבא. אסטרטגיה עירונית כזו יכולה להוות אמצעי יעיל לצמצום הצריכה ולחיסכון משמעותי לקופה העירונית, כתוצאה מהקטנת העלויות של הובלת פסולת הבניין והטמנתה באתר המיועד למטרה ...
• 

  סתם בית או עיצוב ישראלי?

  2.08.11
  ...הבית הישראלי. הכתבה מציגה את הבתים שאנו בדרך כלל לא רואים במגזינים אבל רואים הרבה מאד כמוהם בארץ. אז האם זה העיצוב הישראלי האמיתי או שזה חוסר עיצוב? הפנטהאוז ברמת השרון עוצב במשותף על ידי מעצבת הפנים והלקוחה. כמעט כולנו מכירים את סוג העבודות הזה שבכתבה מוגדר כ"ריקוד משותף". עיצוב הבית מוצג כ"לא נשען על טרנדיות או על הלך רוח עכשווי. אי אפשר לקטלג אותו בסגנון ספציפי..." אבל אם מסתכלים על הבית מזהים אותו כישראלי. משהו בעיצוב צועק את זה. בדיוק כ...
• 

  ויטו אקונצ'י בישראל - ארבעה אירועים

  6.05.11
  האמן והיוצר ויטו אקונצ'י מגיע לישראל בתאריכים 15-16 למאי, 2011 ביוזמת והפקתה האמנותית של נעמי לב ובשיתוף עם האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בירושלים. אקונצ'י יגיע לסדרה של הרצאות, פרזנטציות, פאנלים ומפגש עם סטודנטים, מרצים באירועים הפתוחים לקהל הרחב. ויטו אקונצ'י הוא אמן רב תחומי, אמריקאי ממוצא איטלקי. הוא היה משורר, עד שגילה שהדף הוא מרחב והמילים הן אמצעי תחבורה. הן מסיעות את הכותב משמאל לימין ומלמעלה למטה על הדף. בעקבות הגילוי הוא ירד מהדף אל ה...
• 

  דני קרוון מדבר על כיכר התרבות שתכנן

  3.04.11
  בכתבה בהארץ מראיין נועם דביר את דני קראוון ומסייר איתו בכיכר התרבות, הכיכר המחברת את שדירות ח"ן לשדירות רוטשילד בתל אביב ומצדדיה נמצאים תיאטרון הבימה, היכל התרבות וגן יעקוב. בכתבה קרוון לא חוסך ביקורת מרמת הביצוע של הכיכר ומשמיע גם את דעתו על בניין הבימה של רם כרמי. כיכר התרבות היא אחד ממיזמי הדגל שיזמה עיריית תל אביב לרגל חגיגות ה-100 לעיר. הכיכר ממוקמת מעל לחניון תת קרקעי ונקודת המוצא של התכנון הייתה צריכה להתחשב גם בפתחי המעליות והדרגנועים...
• 

  סיבוב בכיכר בראשון לציון

  21.09.12
  ...ות לרחובות הראשיים ואין בכלל צל".במסגרת עבודה שהוא מכין מסייר יעקובסון במערב ראשון לציון ומספר בפוסט על כיכר יצחק רבין המכונה גם "כיכר השלום" - מעגל תנועה ענק של כ-100 מטרים (כגודל כיכר דיזנגוף) הכולל כביש היקפי דו-מסלולי. במרכז הכיכר מתרוממת גבעה מלאכותית, מכוסה בפרחי עונה צבעוניים ובקודקודה מוצב פסל ברונזה גדול של הפסל אליעזר ויסהוף.בכתבה מופיעים ראיון עם האמן והערות לגבי רחובותיה של ראשון והדרכים של היזמים בה ליצור חיקויים של אלמנטים מתל אביב.
• 

  סיור באנדרטת אבשלום פיינברג

  10.06.12
  מיכאל יעקובסון לוקח אותנו הפעם לסיור באנדרטת אבשלום. האנדרטה בעלת המבנה הכיפתי נבנתה לפני כ-50 שנה לזכר איש מחתרת ניל"י יליד חדרה אבשלום פיינברג על-ידי בני משפחתו. לפני כשנה הועתקה האנדרטה אל פארק נחל חדרה בעקבות סלילת צומת חדשה.מעניין לראות מה קורה לאתר כשהוא מועתק ממקום אחד לאחר. במקור הייתה האנדרטה מוצבת על גבעה קטנה, מוקפת בנוף של עצי אקליפטוס, נקודת עצירה לאורך הכביש או בטיול רגלי באזור. במיקומה החדש האנדרטה ממוקמת בגובה נמוך, היא אינה עוד נ...
• 

  הצצה אל הווילה הנסתרת של מוזיאון ישראל

  28.03.12
  מוזיאון ישראל פותח לסיורים את הוילה הנסתרת הנמצאת בו, ביתה של האספנית שרלוט ברגמן. הבית, שנבנה על ידי האדריכלים אל מנספלד ודורה גד, נחשב לפנינה ארכיטקטונית בסגנון בין-לאומי ובאווירה ים-תיכונית. אוסף הציורים והפסלים של בעלת הבית מייצג את מיטב האמנים של המאה העשרים שגברת ברגמן קשרה אתם קשרי ידידות במהלך חייה הארוכים. לכל מי שמעוניין לקרוא עוד על סיפור חייה של שרלוט ברגמן אנו ממליצים מאד על כתבתו של מיכאל יעקובסון ב Xnet. סיורים בבית ברגמן מ...
• 

  "מנדלסון - חזיונות בלתי פוסקים" יצא לסינמטקים

  8.12.11
  ... מנדלסון היה אדריכל מוביל בגרמניה שלפני עליית הנאצים לשלטון. במשך פחות מעשור שנים פעל בארץ-ישראל, אך עבודותיו השפיעו רבות על האדריכלות הישראלית. ראיון עם במאי הסרט, דוקי דרור פורסם אתמול ב"הארץ" ובו הוא מציג את הדרך בה הרכיב את הסרט מקטעים של מכתבים ועובדות אך גם מקטעים בדיוניים שחוברו לצורך השלמת היריעה. "אני לא חושב שיש כזה דבר דוקו טהור", אומר דרור בכתבה. "אנחנו הרי מספרים סיפור. אנחנו מספרים את האמת, אבל דרך הרבה שינויים, או שקרים. עם זאת...
• 

  אז אולי בכל זאת כיכר התרבות

  23.10.11
  אחרי הסערות והביקורות הקשות, ואחרי ההפגנות לצדק חברתי, סוקרת האדריכלית נעמי שמחוני את כיכר התרבות בתל אביב (כיכר הבימה בקצה שדירות רוטשילד). בכתבה במגזין עיצוב מנתחת נעמי את הכיכר בעיניה, מספרת על ההסטוריה שלה ומכתירה אותה כהצלחה. "כיכר התרבות משלבת בין אמנות לאדריכלות" כותבת נעמי, "יופיה ההרמוני נובע מעיצובה האופייני לאמן דני קרוון, אך סודה טמון בחיבורים האורבאניים המתלכדים בה: החיבור בין מפלס הכיכר לחניון התת קרקעי, חיבורן של שלושת השדרות ה...
• 

  שיא חדש - 21 שנים בועדה המחוזית

  14.08.11
  ...ת שינוי העמדה תוך היתלות בה, עולה עד כדי חוסר הגינות."בית המשפט החליט לחייב את הוועדה להמשיך באישור התוכנית על פי העידן שלפני תמ"א 35. נראה לי שכדאי להכריז על תחרות הבירוקרטיה המטופשת. השיא האישי שלי היה באישור הג"א שנוסח כך - לא ניתן לך אישור לתוכנית הרחבה כי במבנה הקיים אין ממ"ד, ולא תוכל לבנות ממ"ד כי התוכנית לא מאושרת. הפתרון הגיע בסוף באישור מותנה לשנה בערבות בנקאית של הלקוח... אל תשאלו. התחרות פתוחה לכל האדריכלים ולכל וועדות התכנון.