חיפוש - חדשות , ככ , קש |1| - דף 5

• 

  תאורה במרחב האורבני - כנס בינלאומי

  31.05.15
  ... יקיים הכנס דיון בפיתוח ויישום שיטות לעיצוב תאורה הלילה בערים בישראל, וידון בהשפעתה של התאורה על המרקם החברתי של חיי הלילה באזור האקלימי הארץ ישראלי, בו מקשה החום הכבד על הפעילות בשעות היום. יום רביעי ה – 10 ביוניבית המודל, ככר ספרא 1, עיריית ירושלים 15:00 - 14:00 הרצאת אורח, הארי ורהאר: המעבר לטכנולוגית לד בתאורה העירונית – איך עושים את זה! 15:00-17:00 שולחן עגול מקצועי: תאורה אורבנית בעיר הישראלית בהשתתפות: ד’’ר נועם לידר- השפעה על החי...
• 

  בחירות בעמותת האדריכלים

  13.03.14
  ...לק ולהשפיע על הרכבו של הועד המנהל של העמותה, בין אם כבוחרים ובין אם כנבחרים במידה ואתם רוצים לקדם ולהשפיע מתוך המערכת בעצמכם על ידי הצעת מועמדותם לוועד.מספר נקודות טכניות וחשובות- כדי לבחור ולהיבחר יש כמובן להיות חברי עמותה. ככל שמספרנו כצעירים יגדל בעמותה, כך נוכל יותר להשפיע ולקדם את הנושאים הנוגעים לנו. תאריך אחרון להצטרפות לעמותה לטובת ההצבעה - 10.5.13.- הועד המנהל של העמותה מורכב מיו"ר העמותה, מראשי הסניפים (סניף צעירים, וארבעה סניפים גיאוגר...
• 

  כל יום מחדש אתה מתחיל הכי מהר שלך, ולאט לאט מגביר

  10.03.14
  ...מוהו עוד לא נראה" ובאותו רחוב עוד חמישה קניונים אחרים שנראים בדיוק כמוהו. מה שבסופו של דבר קורה פעמים רבות הוא, לצערי, פזילה לשכן שפתח חנות חדשה והצליח ומיד העתקה ושכפול ברוטלי ופרובינציאלי של הסממנים החיצוניים. כך גם בבתים פרטיים שבהם יש קו מחשבה אחיד ומעצבים שניזונים מ"הטרנדים" שבדרך כלל מראים דברים דומים או מתפתים למוצר שנמכר "רק בשבילך" בהנחה מיוחדת אבל נמצא בדיוק אצל השכן. ככה בדיוק אנחנו מאבדים את הזהות שלנו בשביל לרצות אחרים">> לקריאה מלאה
• 

  העיר שלי

  6.03.14
  ...מן, בזכות החזקים והיתרונות של עצמם.אין שום סתירה אגב שתהיה אחלה של תחבורה מכל מקום לתל-אביב.. אבל גם לכל מקום אחר.מישהו חייב לעצור רגע, להסתכל על תל-אביב ולהבין בצורה חד-משמעית ובלתי אמצעית, מה עומד מאחורי ההצלחה האדירה שלה. אבל באמת להבין.כי בעצם כולם הרי מבינים, ויודעים הכל וחכמים יותר מכולם... אבל אם זה באמת ככה, מדוע בונים עוד פרבר? ועוד "עיר שינה"? ועוד יישוב שלא ניתן יהיה לחיות בו בלי 4 גלגלים צמודים?הכתבה המעולה של נעמה - כתבה שחובה לקרוא!
• 

  ככה כן בונים חומה

  23.02.14
  האם צריך לקנות תוצרת הארץ? האם צריך לבנות תוצרת הארץ? ככל הנראה, רק הזמן יגיד האם צריכה להיות כאן תעשיית בנייה מקומית. האם המקצועות ההולכים ונעלמים כאן הם - הם המפתח לשינוי ושיפור פני הכלכלה, או שמא המהלך יושלם, וכולנו כאן נהיה מנהלים. כלומר, נעשה כסף לא מיצירה ועשייה אלא מתפעול של פועלים ויצרנים אחרים (מי הם יהיו?)הכתבה שפורסמה ב The Marker גורסת כי יש עתיד לענף בניה ישראלי, איתן ואיכותי. ממש כאן! אין ספק שכרגע זה עושה רושם של חלום ורוד. וחבל. ת...
• 

  קיימות או נמות?

  19.02.14
  ...כשווית של האדריכלים היפנים, בהנהגתו של לא אחר מהאדריכל האמן טויו-איטו, לאחר אסון רעידת האדמה והצונמי שתקפו את יפן ב-2011.הן מגדירות פיתוח בר קיימא ככזה ה"עונה על צרכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם שלהם. שלושת עמודי התווך של הקיימות הם סביבה, חברה וכלכלה, שאמורים למצוא את נקודת האיזון ביניהם שתבטיח קיום ארוך-טווח וצמיחה."למרבה הפרדוקס" הן טוענות, "מעט מאוד מדברים על קיימות בהקשר של אנשים וחברה."האמת... צודקות!!להמשך קריאה
• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  ...שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נקודות למחשבה למקבלי ההחלטות. ולנו, כמתכנננים או תושבים, תפקידנו הוא למחות, להתעקש, לדבר פחות, ולעשות יותר- בבואנו לתכנן פרוייקט. "תחליטו מה אתם רוצים, צפיפות עירונית, שזה אומר שאין מקום לעצים ליד ...
• 

  האם אדריכלות היא מעשה פוליטי?

  17.11.13
  ...מו עיצוב שיער". אבל אם זה ככה, למה להיטפל לאדריכלים דווקא ולא למעצבי שיער?עכשיו תורה של זנדברג להשיל את העטרת הפוליטית הצדקנית שמטילה עליה מערכת "הארץ" ולסרב לשתף פעולה. להגיד לא לכתיבה של אותו מאמר עם אותו טיעון. זו יכולה להיות שעתה הגדולה של זנדברג, היא יכולה להפסיק לסקר פוליטיקה ולחזור ולעסוק באדריכלות.(אה, תראו, גם אני יכול לכתוב בפאתוס).העיתונאי היחיד במדינה שקובע איפה בונים יושב בכיסא שר האוצר, כשמעליו ראש ממשלה המתהדר גם בתואר בארכיטקטורה.
• 

  היצרנות בעיר צומחת עם האוכלוסיה?

  15.07.13
  מחקר חדש טוען: ככל שצומחת האוכלוסייה בעיר, צומחים במקביל מספר הפטנטים הנרשמים בה וגם התמ"ג (תוצר מקומי גולמי). בנוסף טוענים מחברי המחקר, כי גם מחלות המין ושיעורי הפשיעה גדלים עם עליית האוכלוסיה בעיר. צוות המחקר טוען כי בנה מודל וניתח פקטורים שונים המתחשב במספר האנשים הממוצע שכל תושב מקיים עימם אינטראקציה אישית, רמות ההידבקות במחלות המופצות אך ורק במגע ישיר ועוד, וכך נמצא שככל שהקשר בין חברה וצפיפות בעיר גבוה יותר, רמת היצרנות עולה וכך גם מספר הפט...
• 

  העיר, העניים ושוק העבודה

  18.06.13
  ...מקום בארץ. המשכורות שלהם גבוהות יחסית, יש להם רכב פרטי, בדרך כלל שניים למשפחה. אין להם בעיה לנסוע בנוחות והם מוכנים גם לנסוע שעה לעבודה. עלות הנסיעה עבורם היא חלק קטן יחסית מהשכר ולכן ממש לא מפריע להם לבזבז דלק.והנה המסקנה - ככל שאתה יותר עשיר ומשכיל שיקולי הנגישות לעבודה והחלפת העבודה, פחות משמעותיים עבורך.למי מאד אכפת מזה?אתם כבר רואים לאן אני חותר - אנשים שמרוויחים מעט, אנשים שקשה להם למצוא עבודה, אנשים עם ביטחון כלכלי נמוך שלא יכולים להישאר מ...
• 

  פורסם התכנון של SANAA לבצלאל בירושלים

  11.06.13
  ...ה זה כבר משנה. העיקר הוא שזה שקוף לגמרי. אה, בעצם לא. מסתבר שזכוכית היא דבר שקוף בהדמיות אבל במציאות לא כל כך יוצא לה. אין כאלה בניינים שקופים בטח שלא בשמש הירושלמית והבוהק הבלתי נורווגי בעליל. ומה לעשות ותלמידי הסדנאות צריכים גם לתלות את העבודות השקופות שלהם על הקירות השקופים כשהם יושבים על כיסאות שקופים ומקרינים מצגת שקופה על המסך השקוף?יפה שהתכנון משאיר חלק מהמבנה אטום וסגור. ככה לפחות הועדה שבחרה את החלופה הזו יכולה להישאר בלתי שקופה לחלוטין.
• 

  רכבת צעצוע ומייל התרבות בירושלים

  24.10.12
  ...ת את המצב? לא בטוח. מרכז ממילא החליף למעשה את החזון של קולק. מתחם התחנה בירושלים עלול ללכת בעקבות מתחם התחנה בתל אביב ולהפוך לאי מבודד.שימור המתחםנושא נוסף בו דנה קשת במאמר הוא צורת השימור. "פרויקטים אלו" היא כותבת, "חינניים ככל שיהיו, מעוררים תחושה מעט לא נעימה של איחוד מאולץ של סיפורים סותרים למען האדרת הנוסטלגיה". גם האדריכלים המרואיינים בכתבה מודים שהם הצטרכו "לבחור גרסה" בין תקופות שונות ושיטות בניה שונות שעברו על המקום. "“מה שחשוב הוא לא לנ...
• 

  הפקולטה לנפיחות עצמית ותכנון בלתי ישים

  9.09.12
  ...דרכם של הצעירים אל העבודה.אבל האם זה באמת כך?האדריכל יובל יסקי, ראש המחלקה לאדריכלות ב"בצלאל", אומר בכתבה "יש לזכור שתפקיד האקדמיה אינו לשמש חממה לעובדים מצטיינים במשרדים, אלא בעיקר להוציא בעלי מקצוע בעלי השכלה רחבה ורלבנטית ככל האפשר - אנשים סקרנים, יצירתיים ובעלי חוש ביקורת מפותח המתבסס על ידע והבנת המציאות שבתוכה הם פועלים. איני טוען שלא יכולים להתקיים בתי ספר לארכיטקטורה שבאופיים הם מכוונים יותר ללימודים מקצועיים, אלא שזה אינו תפקידה המרכזי ש...
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  ...ש תכונות ידועות מראש (אפשר גם 6 או 4) הן המקיימות את המבנה האינטנסיבי הזה.מאפייני האינטנסיביות של העיר* סדר ושיטה, מתחייב גם מן השרותים היעילים בעיור (ביוב, מים, חשמל וכו')* הכרח וצורך להתמצאות בסבך העירוני. זאת עושים בעזרת ככרות ושדרות.* ערוב השימושים, בתכנון מוקדם, למען התפעול האינטנסיבי הנדרש.* נגישות טובה ומרבית לכל, בתוך המבוך העירוני.* הכורח בשינוי ובשיפור לאורך הזמן. הקדמנו לומר כי זהו הצד הפיסי, המחייב את חמש העקרונות החוזרים על עצמם. בע...
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ...את הארנונה והמיסים מכל השירותים האלה והפריפריה, היא תישאר עם פרברי המגורים ואפס עירוב שימושים. ככל שנקצר את מרחק הטרחה בין תל אביב לבאר שבע יותר ויותר, כך תתחזק תל אביב ותיחלש באר שבע. העירוניות הדינמית גורסת שקיצור מרחקים מחזק רק את המטרופולין. אני טוען שהאדריכלים, שמובילים כיום את התפיסה המרחבית ויושבים ליד אזנם של מקבלי ההחלטות ומנהלי התקציבים, לא מבינים את הנזק שהם גורמים לערי הפריפריה. ... מצד שני, יכול להיות שאני טועה.