חיפוש - חדשות , כנס , לד |1| - דף 10

• 

  לא תחרות - The Un-Competition Project

  19.09.11
  ...נות משלהם ודרך לחדד את כישוריהם. אבל, רוב התחרויות הן בזבזניות. רק לעיתים רחוקות יוצאים מהן דברים מועילים או משמעותיים באמת. יש בדרך כלל סיבה טובה לכך, נדרשת הרבה עבודה קשה בכדי להביא משהו להתממש במציאות. זה המקום שבו אנחנו נכנסים לתמונה אנחנו רוצים לעורר בך השראה להביא את הרעיונות שלך למציאות. אתה צריך מסגרת כדי לחקור את הרעיונות שלך. אתה צריך שמשהו יבנה. הקהילה שלך זקוקה לרעיונות העיצוב שהשקעת הרבה זמן וכסף בפיתוחם, אתה רוצה לעשות לעצמך שם. אז ...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ...י מי יהיו אלה שידחקו החוצה מהמעונות, המלגות והכיתות. למרבה המזל אפשר לפתור את הנושא בקלות - כל מה שצריך לעשות הוא להכריז על העובדים הזרים במשק בית כסטודנטים והניקוד כבר בכיס. מדדים אחרים קוראים להגדלת מספר המלונות בעיר, הכנסים הבינלאומיים ועוד. אתם יכולים לנחש לבד מה יקרה אם כל זה יתגשם. תל אביב לא תהיה עיר עולם, לעולם. כל מה שצריך לעשות זה להסתכל קצת על הנתונים ולהבין שלמעשה אין לתל אביב סיכוי להפוך לעיר עולם אפילו על פי המדדים הסתמיים. למ...
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  ...מינה אותנו ללמוד אותה כתשתית אירגונית חדשה. דמיינו לכם שבמקום פרמטר היעילות היינו בוחרים בתוכן - במקום למדוד כמה מהר ניתן להגיע מהלובי לדירה היינו מודדים כמה חוויות וכמה פוטנציאלים למפגש יש לנו בדרך. למה לא? דמיינו שבמקום להיכנס הביתה ולפתוח טלויזיה/מחשב שדרכם אנחנו צורכים את העולם, היינו חווים אותו באמת, בחוץ, במסגרת הקהילה שבה אנחנו חלק. האם זה פחות יעיל? אני לא בטוח. היה לי פעם חבר, אדריכל אזוטרי להדהים, שחי באיזשהוא חור בברלין וניסה ללא ה...
• 

  מועדוני לילה וגישות שונות לעיצוב

  31.07.11
  ...ת בטון נטושה אבל בניגוד לתל אביב, כאן בהחלט היו מעורבים אדריכלים... רק שהם לא פעלו בצורה שגרתית. האדריכלים אלס ורבקל ואלי דרמן, בני זוג במשרד ובחיים, מסבירים כי מאחורי תכנון הגלריה עמד רעיון של אדריכלות "גרילה" - "באים, נכנסים, הורסים לפני שעוד יש אפילו תוכניות בינוי ומתכננים הכל תוך כדי התהליך". בתוך יומיים היו סקיצות, בתוך שבוע מצגת לעירייה, ובתוך שבועיים עבודות בשטח. "בבת ים מאמינים בפעולות מהירות ללא הרבה תכנון מוקדם", מוסיפה ורבקל, "אני ...
• 

  כרמיאל - עיר אמיתית או כפר גדול?

  22.06.11
  ... במקרה של כרמיאל, אפילו אדריכלית הנוף האמריקאית מרתה שוורץ, שהובאה במיוחד כדי לסייע במיתוג, מסכימה שכדי ליצור אורבניות נדרשים תהליכים דרסטיים יותר. הסלוגן הדמוגרפי שנבחר לכרמיאל לפני שנה היה, "כרמיאל לגדול ולגדל". שוורץ נכנסה לתמונה בתחילת השנה והופקדה על התכנון הפיסי של מה שהוגדר כ"פרויקט דגל שיסמל את חזון וערכי העיר והמותג". זנדברג לא מסתירה את דעתה לגבי תהליכי המיתוג ואני מצטרף לדעתה. במקרה הזה אפילו לא צריך להסביר את חוסר התועלת שבנושא כ...
• 

  קול קורא להשתתפות בכנס

  19.06.11
  בתאריכים 29 בנובמבר עד 1 בדצמבר השנה יתקיים כנס בנושא "העיר כמנוע לצמיחה כלכלית". הכנס הראשון מסוגו בישראל יתקיים באשקלון וישען על שיתוף פעולה בין עיריית אשקלון לעמותת מרחב. אנו מזמינים אתכם להשתתף בכנס זה ומזמינים אתכם להציע הצעות ביחד להרצאות וסדנאות בכנס. אתם מוזמנים להציע רעיונות וכן תקצירים בנושא. כנס וסדנאות אשקלון־מרחב לפיתוח כלכלי עירוני ישים דגש על הקשר החיוני שבין הבינוי העירוני ופיתוח כלכלי מקומי (Local Economic Development - LED)...
• 

  מחשבה ירוקה גם בעיצוב פנים

  1.06.11
  ...ב ומראה איך בקלות אפשר לקחת משהו שכבר עמד להיות מושלך ומושמד ולהפוך אותו לדבר שימושי תוך שידרוג ועיצוב. המגמה הזו מאד נפוצה בבתים שאני נכנס אליהם לאחרונה ולדעתי לא בגלל נושא המיחזור. כן, זה טוב ויפה למחזר אבל האמת היא שאלה פשוט פריטים מקסימים מבחינה עיצובית. יש בהם משהו אקלקטי, נוסטלגי ואיכויות של "על הכיסא הזה עברה כבר היסטוריה". שיקום החפצים האלה בכוונה נעשה כך שהוא מדגיש את עבודת היד ובעידן המודרני זה משהו שאנחנו מחפשים ולא מוצאים בריהוט החדש.
• 

  שלושה ימים עם האדריכל אמנון רכטר

  18.05.11
  ...גי ששואלת על דעתו הפוליטית, השני של ילדה בת עשר ששואלת על אביו וסבו, יעקב וזאב, האדריכלים המיתולוגים ועל השפעתם עליו, ובין לבין נכנסות שאלותיה של הכתבת עצמה ואפילו מילות ביקורת מרומזות שמובאות מפי דוברים אחרים. זאת אחת הכתבות היפות שקראתי ומתוך התיאורים והשאלות עולה בברור דמותו של אמנון רכטר. אדריכל ורבלי מאד עם דעות בכל נושא, כולל על הפינגווינים באנטארטיקה (אם רק היו שואלים אותו). כתבה מומלצת. הצילום המופיע כאן, מתוך הכתבה. צלם: עמית שעל
• 

  בית הסטודנט באוניברסיטת חיפה

  28.03.11
  ...של ברכה חיוטין על המרחב הציבורי שבין הבניינים (ציטוט מהכתבה): לדעת ברכה חיוטין, המרחב הציבורי הוא המרכיב החשוב ביותר בכל קמפוס אוניברסיטאי. היא עצמה משמשת כיום כאדריכלית הראשית של אוניבריסיטת בן גוריון בבאר שבע. "המרווחים בין הבניינים, זה מה שעושה קמפוס מכיוון ששם אנשים מתקהלים ונפגשים", היא מסבירה. "כאדריכלית קמפוס אני עוסקת רבות בעיבוד של החללים האלה." התמונות המצורפות כאן הן מאתר האינטרנט של חיוטין אדריכלים. מומלץ להכנס ולהתרשם מעבודותיהם.
• 

  מפות אדריכלות ופוליטיקה

  27.03.11
  ...ה השמינית לאדריכלות בוונציה ב-2002. האטלס של שושן משלים את המלאכה. "רציתי לדעת כיצד הדימוי של מאות ישובים פלסטיניים הרוסים נראה על המפה מול ההתיישבות היהודית-ישראלית החדשה", היא אומרת.אנשים עם דעות פוליטיקות ימניות מוזמנים להכנס למאמר המלא ולהתרגז. הגר לוקחת את הדיון למקום אחר ושואלת בלי קשר לדעה הפוליטית - למה כל כך מעט סטודנטים ואדריכלים מעורבים פוליטית? במילותיה שלה "מה שהכי הדאיג אותי ... הייתה התחושה שאני חלק מדור רדום. שחי בתוך מסכים של...
• 

  יום עיון וסיור בתערוכה -חומרים חכמים, חומרים טפשים

  21.01.16
  ...יון מיוחד, בו יישתתפו אנשי מקצוע מובילים מעולמות העיצוב, התעשייה והחומר, אשר ידברו על הקשר בין מסורתי לדיגיטלי ובין טבעי לטכנולוגי ויחשפו פיתוחים חדשים בעולמות מוכרים שיוצרים מציאות חדשה. ___________________בתוכנית:10:45 - התכנסות11:00 - פרופ' דנה אריאלי, דקאן הפקולטה לעיצוב HIT – ברכות שירה שובל, מנהלת ספריית החומרים ע"ש אהרון פיינר עדן - הקדמה11:20 - הרצאות: ד״ר עמית צורן, חוקר עיצוב וממשק אדם מחשב / היבטים מטאפיסיים של ...
• 

  שיחות על עיר

  11.01.16
  ..., אדריכל ומתכנן ערים משנת 1982, מומחה לשימור מבנים וערים הסטוריות מטעם המרכז הבינלאומי ללימודי שימור ICCROM ברומא, איטליה. מילא מספר תפקידים ציבוריים, ביניהם אדריכל העיר נצרת ומהנדס הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, יועץ מקצועי לכנסת ישראל בנושא תכנון ובניה בחברה הערבית בארץ. מזה למעלה מעשרים שנה בעל משרד לתכנון אדריכלי ועירוני בחיפה, ובעבר בנצרת. עיקר עבודתו בתכנון מבני ציבור, שכונות מגורים, תכניות מתאר ועבודות שימור בחברה הערבית בארץ.השתתף במספר תע...
• 

  היכן זה ב"תפוצות"?

  12.02.14
  מאז מבנהו המרגש והמקסים של בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה, אשר תכנן האדריכל השוויצי מריו בוטה, באוניברסיטת תל אביב, לא יצא לי שוב להתרגש כך לנוכח אדריכלות מודרנית של בתי כנסת ומרכזי יהדות:"המרכז להכרת התרבות היהודית ע"ש יצחק קרדוסו" אשר בעיירה טרנקוסו בפורטוגלצורה איקונית-גאומטרית מובהקת מבחוץ, קונטקסט עירוני מרתק של ישן מול חדש והמתח הקיים ביניהם, הירידה לפרטים והצורות המשתלבות ויוצרות את התוכן העשיר של הפנים. מ. יעקובסון מנדב פרטי...