חיפוש - חדשות , כנס , פרט |1| - דף 9

• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...עשיות עתירות ידע" או כ"שכונה ירוקה" או "יישוב קהילתי" ועוד מונחים רבים כאלו, עד שנחדל לחשוב ש״מיתוג״ יפתור את בעיית העירוניות, אין לנו בסיס מוסרי להשיא עצות למוחים. -------------------------- מאמר זה נכתב לקראת דיון שיערך בכנס אשקלון- מרחב לפיתוח כלכלי עירוני. מושב 30 נובמבר 2011 , 10:30-12:00. משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש הנחיה - אריק מירובסקי עורך הנדל"ן של דהמארקר דיון בפאנל עם שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס ונציגים של משרדי ממשלה רא...
• 

  לבנות ערים יעילות יותר

  21.11.11
  לקראת הכנס בנושא עירוניות שמארגנת עמותת מרחב בסוף החודש מפורסם בכלכליסט מאמר של נתי יפת העוסק בתכנון הערים בישראל. המאמר מנסה להציג את הטעויות שעשו מתכנני הערים ורשויות התכנון ומציע כלים לבניה של ערים יעילות יותר. עובדה גלויה וידועה היא שערים גדולות אחראיות למרבית התוצר העולמי. בישראל למשל גוש דן אחראי ל 59% מהתוצר הלאומי הגולמי למרות ששטחו כ 7% בלבד משטח המדינה. המשיכה של השגשוג למרכז הארץ מנוגד למדיניות הממשלה של פיזור אוכלוסין ומנוגד למדינ...
• 

  כנס - העיר כמנוע לצמיחה כלכלית

  9.11.11
  כנס אשקלון־מרחב לפיתוח כלכלי עירוני 29 נובמבר - 30 נובמבר, 2011 דמיינו ישראל מוצלחת – עם איכות חיים גבוהה לכל. מרכיב מרכזי בהשגת איכות חיים כזאת הוא היכולת לייצר שגשוג כלכלי מהיר ובר־קיימא. נדרשים לשם כך "מנועי צמיחה" בעלי עוצמה. במשך העשור האחרון הדיון המקצועי בפיתוח הכלכלי המקומי (Local Economic Development - LED) עבר להתמקד בערים עצמן. מומחי העולם כבר מכירים בכך שערים הן המנועים האמתיים לצמיחה כלכלית, ששגשוג כלכלי ברמה הלאומית תלוי בשגשוג הע...
• 

  בתים מבפנים ירושלים 2011

  23.10.11
  ...ולם גם בארץ מתקיימים האירועים תודות לאדריכלים, ליזמים, לבעלי הבתים, למנהלי המוסדות ולאנשי השימור, הטבע והמורשת הבנויה, שרואים בארכיטקטורה לא רק מקצוע אלא גם שליחות חברתית ותורמים מזמנם ומרצם ובחלק מהמקרים אף פותחים את בתיהם. בכדי לראות את רשימת הסיורים הכנסו לרשימת הסיורים באתר בתים מבפנים ירושלים. שימו לב שהרשימה אותה אתם רואים היא רק הדף הראשון מתוך 6 דפים. קל יותר לתכנן לעצמכם את המקומות בהם תרצו לסייר בעזרת מפת הסיורים של בתים מבפנים.
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  ...מינה אותנו ללמוד אותה כתשתית אירגונית חדשה. דמיינו לכם שבמקום פרמטר היעילות היינו בוחרים בתוכן - במקום למדוד כמה מהר ניתן להגיע מהלובי לדירה היינו מודדים כמה חוויות וכמה פוטנציאלים למפגש יש לנו בדרך. למה לא? דמיינו שבמקום להיכנס הביתה ולפתוח טלויזיה/מחשב שדרכם אנחנו צורכים את העולם, היינו חווים אותו באמת, בחוץ, במסגרת הקהילה שבה אנחנו חלק. האם זה פחות יעיל? אני לא בטוח. היה לי פעם חבר, אדריכל אזוטרי להדהים, שחי באיזשהוא חור בברלין וניסה ללא ה...
• 

  האם אתה יען?

  3.08.11
  יפי הנפש העירוניים, או בשמם המקוצר יע"נים הוא הכינוי שהמציא דניאל לכל אותם אדריכלים שאתה יודע מראש מה יגידו. בכתבה האחרונה שלו הוא מסנגר על כיכר התזמורת (כיכר הבימה) ובאותה הזדמנות נכנס חזיתית ביוסי מטלון. אני חייב לציין שהבלוג של דניאל מספק משב רוח מרענן של חשיבה מקורית ומציג נקודות מבט חדשות על הסביבה התל אביבית. אגב, דניאל קורא להם ינ"ע ולא יע"ן אבל לי זה נראה כינוי הולם יותר. מלבד העובדה שמלחמות בנוגע לאדריכלות ותכנון עירוני הן עניין ...
• 

  תחרות אדריכלות מתקדמת: City Sense

  28.06.11
  ...לות, מחפש הצעות מעולות עבור כל כל קנה מידה, כל עיר בעולם, על ערים חכמות, שכונות אקולוגיות, מבנים אקולוגים עצמאיים (Self-sufficient buildings), בתים חכמים, או כל הצעה אחרת המתנחת את התופעות של ערים מונחות חישה ומערכות התנהגות חכמות (intelligent behavioural systems). תנאים התחרות פתוחה לכולם, אין דמי רישום. תאריך אחרון לרישום ולהגשה: 26 ספטמבר 2011. פרסים: 3000 יורו למקום ראשון, 2000 לשני, 1000 לשלישי. הכנסו לאתר התחרות לפרטים נוספים.
• 

  הכח העיצובי של הפקיד והבירוקרטיה

  13.06.11
  כתבה בדה-מרקר מזכירה לנו כמה כח עיצובי יש לתקנות וחוקים לעומת זה של האדריכלים. תופעת "המרפסות הקופצות" נבעה מתיקון 33 לחוק התכנון והבנייה שנכנס לתוקף ב-1992, וקבע כי מרפסת מקורה היא חלק מאחוזי הבנייה. הסיבה לכך היתה הרצון של אנשים פרטיים רבים להרוויח עוד כמה מטרים על ידי סגירת המרפסת המקורה. במשך זמן מה נבנו בתים ללא מרפסות כלל עד שנמצא פתרון גיאומטרי ומכוער בדמותן של המרפסות הקופצות. "מבחינת האדריכלות הישראלית מדובר היה בהפסד משולש" נכתב בכת...
• 

  שכונות מתארגנות לשינוי

  2.03.11
  ... צדק יש לומר שהם ניהלו את המאבק בזירה המשפטית בה יש יתרון מובהק ליזם. הכסף של היזמים יכול בקלות לכופף כל התארגנות של תושבים. כשיש ליזם כל כך הרבה להרוויח הוצאות כאלה אינן משמעותיות עבורו. לעומת זאת לתושבי שכונה, זו משוכה גבוהה מדי. המקום היחידי בו יכולות התארגנויות כאלה להצליח הוא בזירה הפוליטית המקומות ודרכם בגופי התכנון. לחץ על הפוליטיקאים יכול להביא להתחשבות גדולה יותר בתושבים. בית המשפט הוא מקום אליו לא כדאי להכנס אלא אם הניצחון מובטח.
• 

  ארכי-תור הספרייה הלאומית

  26.07.16
  ...מסבירים איך קרה שלמרות הוויכוחים היצריים, עברה על הכיכר רבע מאה של בנייה מאולתרת, טלאי על טלאי.צילום: אסף פינצ׳וקעלות הסיור: חברי עמותת האדריכלים לשנת 2016 - 40 ש”ח, אינם חברי עמותה - 60 ש”ח | המחירים כוללים השתתפות בעלות ההדרכה | מתכנסים ב-15:45 באולם הכניסה של הספרייה הלאומית, קמפוס גבעת רם, האוניברסיטה העברית ירושלים | חניה מחוץ לשער הקמפוס | הסיור מתחיל בשעה 16:00 | טלפון לבירורים: 03-5188234להזמנת כרטיסים אתר ארכיתור - עמותת אדריכלים מאוחדים
• 

  שיחות על עיר

  11.01.16
  ..., אדריכל ומתכנן ערים משנת 1982, מומחה לשימור מבנים וערים הסטוריות מטעם המרכז הבינלאומי ללימודי שימור ICCROM ברומא, איטליה. מילא מספר תפקידים ציבוריים, ביניהם אדריכל העיר נצרת ומהנדס הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, יועץ מקצועי לכנסת ישראל בנושא תכנון ובניה בחברה הערבית בארץ. מזה למעלה מעשרים שנה בעל משרד לתכנון אדריכלי ועירוני בחיפה, ובעבר בנצרת. עיקר עבודתו בתכנון מבני ציבור, שכונות מגורים, תכניות מתאר ועבודות שימור בחברה הערבית בארץ.השתתף במספר תע...
• 

  אירוע הגמר של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

  23.11.15
  .... הלא מדובר בשטחים פתוחים, היכולים לשמש עתודות קרקע לעתיד. יש לנו 17,000 דונם של שדות מוקשים ו-215 ק"מ נוספים של תעלות נגד טנקים. על כן אני מציע שלושה סטטוסים: שמור - לשטח שניתן לעשות בו שימוש כשמורה, מוגבל – לשטח שאי אפשר להכנס אליו, ונגיש - לשטח ללא מגבלות צבאיות."לקחתי את תל עזזיאת בצפון רמת הגולן, שהיה מוצב סורי שנכבש בשנת 1967. יש כאן היקף גדול של שדות מוקשים, אבל יש סביבו מאורות זאבים. יש כאן גם מורשת קרב עשירה. אני מציע שאותם חלונות ירי במ...
• 

  היכן זה ב"תפוצות"?

  12.02.14
  מאז מבנהו המרגש והמקסים של בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה, אשר תכנן האדריכל השוויצי מריו בוטה, באוניברסיטת תל אביב, לא יצא לי שוב להתרגש כך לנוכח אדריכלות מודרנית של בתי כנסת ומרכזי יהדות:"המרכז להכרת התרבות היהודית ע"ש יצחק קרדוסו" אשר בעיירה טרנקוסו בפורטוגלצורה איקונית-גאומטרית מובהקת מבחוץ, קונטקסט עירוני מרתק של ישן מול חדש והמתח הקיים ביניהם, הירידה לפרטים והצורות המשתלבות ויוצרות את התוכן העשיר של הפנים. מ. יעקובסון מנדב פרטי...