חיפוש - חדשות , כנס , צד |1| - דף 7

• 

  שכונות מתארגנות לשינוי

  2.03.11
  ... צדק יש לומר שהם ניהלו את המאבק בזירה המשפטית בה יש יתרון מובהק ליזם. הכסף של היזמים יכול בקלות לכופף כל התארגנות של תושבים. כשיש ליזם כל כך הרבה להרוויח הוצאות כאלה אינן משמעותיות עבורו. לעומת זאת לתושבי שכונה, זו משוכה גבוהה מדי. המקום היחידי בו יכולות התארגנויות כאלה להצליח הוא בזירה הפוליטית המקומות ודרכם בגופי התכנון. לחץ על הפוליטיקאים יכול להביא להתחשבות גדולה יותר בתושבים. בית המשפט הוא מקום אליו לא כדאי להכנס אלא אם הניצחון מובטח.
• 

  יום עיון וסיור בתערוכה -חומרים חכמים, חומרים טפשים

  21.01.16
  ...יון מיוחד, בו יישתתפו אנשי מקצוע מובילים מעולמות העיצוב, התעשייה והחומר, אשר ידברו על הקשר בין מסורתי לדיגיטלי ובין טבעי לטכנולוגי ויחשפו פיתוחים חדשים בעולמות מוכרים שיוצרים מציאות חדשה. ___________________בתוכנית:10:45 - התכנסות11:00 - פרופ' דנה אריאלי, דקאן הפקולטה לעיצוב HIT – ברכות שירה שובל, מנהלת ספריית החומרים ע"ש אהרון פיינר עדן - הקדמה11:20 - הרצאות: ד״ר עמית צורן, חוקר עיצוב וממשק אדם מחשב / היבטים מטאפיסיים של ...
• 

  שיחות על עיר

  11.01.16
  ..., אדריכל ומתכנן ערים משנת 1982, מומחה לשימור מבנים וערים הסטוריות מטעם המרכז הבינלאומי ללימודי שימור ICCROM ברומא, איטליה. מילא מספר תפקידים ציבוריים, ביניהם אדריכל העיר נצרת ומהנדס הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, יועץ מקצועי לכנסת ישראל בנושא תכנון ובניה בחברה הערבית בארץ. מזה למעלה מעשרים שנה בעל משרד לתכנון אדריכלי ועירוני בחיפה, ובעבר בנצרת. עיקר עבודתו בתכנון מבני ציבור, שכונות מגורים, תכניות מתאר ועבודות שימור בחברה הערבית בארץ.השתתף במספר תע...
• 

  אירוע הגמר של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

  23.11.15
  .... הלא מדובר בשטחים פתוחים, היכולים לשמש עתודות קרקע לעתיד. יש לנו 17,000 דונם של שדות מוקשים ו-215 ק"מ נוספים של תעלות נגד טנקים. על כן אני מציע שלושה סטטוסים: שמור - לשטח שניתן לעשות בו שימוש כשמורה, מוגבל – לשטח שאי אפשר להכנס אליו, ונגיש - לשטח ללא מגבלות צבאיות."לקחתי את תל עזזיאת בצפון רמת הגולן, שהיה מוצב סורי שנכבש בשנת 1967. יש כאן היקף גדול של שדות מוקשים, אבל יש סביבו מאורות זאבים. יש כאן גם מורשת קרב עשירה. אני מציע שאותם חלונות ירי במ...
• 

  היכן זה ב"תפוצות"?

  12.02.14
  מאז מבנהו המרגש והמקסים של בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה, אשר תכנן האדריכל השוויצי מריו בוטה, באוניברסיטת תל אביב, לא יצא לי שוב להתרגש כך לנוכח אדריכלות מודרנית של בתי כנסת ומרכזי יהדות:"המרכז להכרת התרבות היהודית ע"ש יצחק קרדוסו" אשר בעיירה טרנקוסו בפורטוגלצורה איקונית-גאומטרית מובהקת מבחוץ, קונטקסט עירוני מרתק של ישן מול חדש והמתח הקיים ביניהם, הירידה לפרטים והצורות המשתלבות ויוצרות את התוכן העשיר של הפנים. מ. יעקובסון מנדב פרטי...
• 

  זוכי התחרות לתכנון חללי עבודה של אינטל

  18.11.13
  ...ה אמיתית שהסטודנטים נתנו לה פרשנות משלהם בפרויקטים האישיים. על הסטודנטים היה לתכנן ולעצב את החלל, על כל מרכיביו, תוך התמקדות בפיתוח עמדת העבודה האישית. יגאל ינקו, אחראי תכנון אסטרטגי בקבוצת המחשוב התפיסתי באינטל: "אינטל נכנסה לפרויקט הזה מתוך מטרה ברורה לקבל רעיונות על סביבות עבודה מתקדמות וחדשניות. אנחנו עובדים באינטל מזה שלוש שנים על שינוי מהפכני בקשר שבין אדם למחשב. לא עוד מקלדת ועכבר, אלא זיהוי מחוות גוף באמצעות מצלמות תלת ממד והפעלת המחש...
• 

  גימנסיון וקולוסיאום. ספורט לאלפים וספורט לאלופים

  8.10.13
  ...ידד גנדלר / V5 אדריכלים.התערוכה מציגה את תפיסתו של אדריכל שלמה גנדלר כפי שהיא באה לידי ביטוי בעבודתו הנרחבת בתחום התכנון לספורט. בבסיס התערוכה תפיסה אשר התפתחה במסגרת הרצאות וסדנאות אשר נערכו ע"י אדריכל שלמה גנדלר במספר כנסים בינלאומיים בהם השתתפו נציגי גופים עירוניים וממשלתיים לצד אדריכלים העוסקים בנושא ואשר הגיעה למיצויה במושג ציר הספורט ותפקודו המשמעותי במיזם העירוני של תל- אביב. במסגרת התערוכה, יוזמנו המבקרים בגלריה לשוטט ברחבי מיצג ה...
• 

  פתרונות מגורים יצירתיים ברחובות וואדי ניסנאס

  5.03.13
  ... מהדירות בוואדי הן קטנות ובנות 1-3 חדרים וקיימות עשרות דירות נטושות שאינן מאוכלסות. לפי הצעתן, היזם שירכוש בניינים נטושים, יזכה בהזדמנות לשפץ אותם, לבנות דירות חדשות על גגותיהם ולהציעם במכירה לשוק החופשי או לחברת עמידר. ההכנסות ממכירת הדירות החדשות יכסו את ההוצאות ויותירו רווח יזמי. נועה, ג'ני ומעיין איתרו שטח ריק בצומת הרחובות חורי וא-סאלט. השטח הריק ממוקם בצמוד לגבול השכונה הקיים ונבחר על ידי הסטודנטיות שזיהו מחסור בקרקעות פנויות ...
• 

  תושבים הם כאב הראש של ראשי העיריות

  20.02.13
  "אף ראש עירייה לא רוצה שיבואו אליו תושבים" אומר יואב לרמן ומסביר, "הכנסות העירייה מארנונה שמשלם משק הבית נמוכות ב-3,000-7,000 שקל מההוצאות הממוצעות על אותו משק בית". זו אינה תיאורית קוספירציה כלשהי או הנחה מופרכת. בפוסט בבלוג שלו מציג לרמן מספר מקרים ברורים בהם ראשי ערים התנגדו להקמת שכונות מגורים חדשות בדיוק מסיבות תקציביות אלה."מס הארנונה של עסקים ומשרדים גבוה פי כמה וכמה מזה המוטל על מגורים. לכאורה, הכל טוב ויפה – העסקים והמשרדים מממנים בפועל ...
• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  ...הל לאורך 16 הפרקים של הסדרה 16 שיחות עם אדריכלים, סוציולוגים, חוקרי תרבות וסופרים. הפרקים בני 25 דקות כל אחד, נשמע מעניין.למרבה הצער החינוכית לא מפרסמים את לוח השידורים קדימה מעבר לשבוע אחד. להתעדכנות על הפרקים המשודרים כעת הכנסו לקישור זה.רשימת הפרקיםהאדריכלית עדה כרמי על אדריכלות מנדטוריתעדה כרמי מעלה על נס את הארכיטקטורה בארץ בתקופה המנדטורית שינקה את השראתה מהמורשת העותומאנית ומהארכיטקטורה האוניברסאלית ואת האדריכלים באותה תקופה שיצרו אדריכלות...
• 

  סיכום שנת 2012

  25.12.12
  ... קרקו - 2500 צפיות.מבין המאמרים שלכם כיכב המאמר של אפי מאירי - איך לבנות בית בלי להיכנס לחובות עם 2300 צפיות.ועוד על האתרבכל יום עבודה מורידים מהאתר למעלה מאלף קבצים, בחודשים האחרונים יש בו בכל חודש מעל ל 90,000 כניסות גולשים שצופים במעל לחצי מיליון דפים. יחסית לשנה שעברה מדובר בגידול של 35%. מבין הפורומים הפופולרי ביותר הוא פורום אדריכלות ואחריו פורום אוטוקאד. ודבר אחרון: מילת החיפוש העיקרית דרכה מגיעים גולשים לאתר היא... Safזה אומר שאנחנו מותג.
• 

  על ממ"דים וחדרי מדרגות

  22.11.12
  ...לא נספרו בשטח הבנייה הם היו מרווחים ומוארים, זה אלמנט שמסייע למכירה. מרגע שהם נכנסו לשטחי הברוטו לתשלום הארנונה הדיירים לא רוצים אותם יותר. דבר דומה קרה עם הדרישה לבנות ממ"ד וההקלה של עד 9 מ"ר משטחי הדירה. גם המרפסות הקופצות נולדו לאחר שמר ישראלי סגר את המרפסת לחדר והחוק שניסה להלחם בזה קבע שמרפסת לא תיספר כחלל אם היא לא מקורה.חוקים ותרגילים, תרגילי נגד וחוקי משנה, אלה הכלים לתכנון האדריכלי כשאף אחד לא מוכן לסמוך על השני וכולם מנסים לתכמן ולחסום.
• 

  לאהוב ולעזוב את תל אביב

  19.09.12
  ...רסם באתר Slow ובו הוא מתייחס להשפעה של מגדלי היוקרה על העיר. "המגדלים מגיעים על חשבון העיר, שכן, מהי עיר אם לא פסיפס של אנשים, רחובות, עסקים, פארקים וגנים, אשר מתקשרים, נוגעים, משפיעים ויוצרים ביחד את החוויה האורבנית לגווניה. המגדלים, בהיותם מנותקים ומנוכרים אינם מצליחים להשתלב במרקם העירוני. הם לעד יעמדו כיחידות בודדות, נפרדות ולא מזמינות. הדיירים המועטים שלהם מגיעים עם הרכבים לחניון התת קרקעי, עולים במעלית ונכנסים לדירה אשר מספקת את כל צרכיהם".