חיפוש - סימבולים / בלוקים , חדשות , לד , פרט |1| - דף 14

• 

  קול קורא: מרחב 2013 - בניה ירוקה בישראל

  5.02.13
  ... משורטטת – לא יותר משבעה עקרונות.ד. תמונות הפרויקט – עד עשר תמונות.ה. תכניות וחתכים – שניים מכל סוג.ו. הדמיות וסרטונים – אם יש, ולא יותר משניים.גודל מקסימלי לקובץ – 2 מגה-בייט.את הקבצים יש לשלוח אל: [email protected]לדוא"ל זה ניתן להפנות שאלות.העבודות יבחרו ע"י חברי ועדת התערוכות של עמותת האדריכלים.המציגים יתבקשו לשאת בחלק מעלויות הפקת התערוכה. הנחה לחברי העמותה.לוחות זמניםהתערוכה מתוכננת לדצמבר 2013 את החומר יש לשלוח אלינו עד 15.05.2013
• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  ...ר, מנתח את מורכבות המורשת המשפחתית הארכיטקטונית, היחסים בין הדורות, היכולת לפיתוח יצירתיות ועל הדור הצעיר המנסה למצוא את דרכו ולהוכיח את כישוריו.הסופר דן בניה סרי מתאר את החיים בירושלים שמחוץ לחומותדן בניה סרי מתאר את חייו בילדותו סמוך לשכונת הבוכרים, את הבתים הצנועים בשכונת התימנים ממול בתי המגורים רבי ההוד של בני קהילת בוכרה. היום הוא מבכה את אובדן המבנים הארכיטקטוניים, אחרי שהשכונה הפכה לגטו חרדי ומוזנח.דן איתן בשיחה עם עמוס גיתאי על ההתיישבות...
• 

  מבוא לנתוח יצירת אמנות - מבט על אדריכלות

  7.01.13
  ... האדריכלי ומסייעים בהנעת מהלכים ובקביעת נורמות חדשות. במוקדו של כל אחד מהשיעורים תוצב סוגיה מסוימת, הנוגעת – במידה ובצורה זו או אחרת – בקשרים שבין האדריכלות לאדריכל, בין האדריכלות למזמין/ משתמש (החל בשליט היחיד וכלה בציבור הרחב) ובין האדריכלות ל"חברה" במובנו הרחב ביותר של המושג. הדיון, מטבע הדברים, אינו כרונולוגי, וקורס זה מבקש, על כן, לבוא בנוסף לשיעורי תולדות האדריכלות.מחיר: 500 ₪ לפרטים והרשמה: טלפון 03-6405400 או בדואר [email protected]
• 

  עירוב שימושים כן... אבל אצלנו?!? בחיים לא.

  31.12.12
  האדריכלים אשמים. האדריכלים לא יודעים לתכנן עיר כמו שצריך. את הטענות המוכרות האלה אפשר לשמוע בכל פינה. יובל כהן למשל בפוסט בבלוג של תנועת מרחב מאשים את "הפרברים" ומתגעגע לעיר הישנה של ילדותו שבה הנגרייה הייתה מעבר לרחוב.עיר טובה צריכה עירוב שימושים, שילוב של מגורים עם מסחר, מקומות בילוי עם תעסוקה זעירה לפחות. את זה כולנו יודעים, אלו הרחובות המועדפים עלינו בעיר. לא פרברי שינה שוממים מהולכי רגל, לא אזורי תעשייה ההופכים למפחידים בלילה, אנו מעדיפים את...
• 

  פרויקט שער העיר של ראשון לציון

  30.12.12
  .... במקום להפסיק ולגדול החוצה לשטחים בהיקף ראשון צריכה ליצור ולחזק לעצמה מרכז מובחן.לא במקרה מוזכרות בכתבה המילה "אוטופיה" והגשות של סטודנטים לאדריכלות. ההצעות המוצגות בכתבה מזכירות בהחלט אדריכלות רעיונית. נראה שלמשרדים המתכננים בכל זאת יש אינסטיקטים חדים לדעת מתי פרויקט הוא אמיתי ומתי זו תחרות ב"בואו נבנה משהו גרנדיאוזי כי ראש העיר מגלומן".מוגזם לצפות שמי מהאדריכלים האלה יגיד לעירייה שהוא לא משתתף במשחקים אידיוטים?התמונה כאן של OMA, מגדלים בחולות.
• 

  הזוכים בפרס רכטר 2012

  24.12.12
  נעמה ריבה מפרסמת ב Xnet את הזוכים בפרס רכטר לשנת 2012, האדריכלים הזוכים הם דוד גוגנהיים ודניאל מינץ על בית הספר להוראה השואה באתר ''יד ושם'' בירושלים, פרס האדריכל הצעיר יוענק לד''ר טלי חתוקה מאוניברסיטת תל אביב על ''המעבדה לעיצוב עירוני'' שהקימה וציון לשבח יינתן לאדריכל הנוף אמיר לוטן על עבודה בביאנלה בבת ים.בנימוקי השופטים על הפרויקט הזוכה נכתב: "הפרס ניתן לבניין בית הספר ללימודי השואה בכללותו, על שני חלקיו: לחלק הישן יותר ולחלקו ההמשכי והחדש. ה...
• 

  לקניון יש תפקיד חברתי, הוא כמו הקארדו והאגורה

  11.12.12
  ...בו ונגישותו לא יצרו תוכן חדש לחיי הקהילה אלא משכו את התושבים והרגילו אותם לצרוך את חוויית הקראדו שם. המחיר הוא שרחובות העיר התרוקנו, המחיר הוא שחיי המסחר ברחוב התדלדלו והשיטוט בהם הפך למפחיד יותר, המחיר הוא שלקחנו פונקציה ציבורית משטח ציבורי, בו לכל אדם זכות לעבור ולשהות והעברנו אותה לידיים פרטיות. אין זכות הפגנה בקניון, אין קבצנים, אין הופעות רחוב ספונטניות, אין שליטה של הרשות המקומית. זהו מרכז עיר שהופרט. מי שרוצה להיות נוכח בו צריך לשלם לגביר.
• 

  ישראל עירונית 2050 - קריאה להשתתפות

  3.12.12
  ...רוניות במדינת ישראל, ולהניח אותו על שולחן הכנסת, הממשלה, ובפני הציבור המקצועי והרחב כמצע לדיון ציבורי וכבסיס למדיניות עירונית בישראל. הכוונה בפרויקט שאמור להימשך שנתיים, היא לפתח את כלי המדיניות הדרושים לחיזוק העירוניות בישראל, ולנסות אותם במסגרת עיר אחת (אשדוד). כל התהליך אמור להיות באמצעות סדרה של סדנאות אינטנסיביות בהשתתפות כמה שיותר בעלי העניין הרלוונטיים לכל תחום או הקשר תכנוני.לפרטים נוספים, מועדים והרשמה - היכנסו לפוסט בבלוג של עמותת מרחב.
• 

  תחרות לתכנון מרכז ספורט בסופיה

  11.11.12
  ...סופיה בולגריה ולשם כך הוכרזה תחרות תכנון פתוחה.התחרות פתוחה, בינלאומית ובעלת שלב אחד. נושא התחרות הוא לעצב את Collider Activity Center, שיהיה מקום המפגש החדש לכל חובבי הספורט האתגרי בסופיה, בולגרייה. המרכז יכלול שטח טיפוס, בולדרים, חדרי ספורט רבים תכליתיים, חדר כושר, ספא, ברכה שחייה, משרדים, מסעדה ובר. השטח הבנוי של הפרויקט ינוע בין 6000 ל 7000 מ"ר, תקציב הפרויקט כ 7 מליון יורו.פרסיםפרס ראשון - 25,000 יורו + חוזה אדריכלות להקמה בשכ"ט של 15 יורו ל...
• 

  היכלי הספורט של חיפה

  18.10.12
  ...תי העיר מול מגרש הכדורסל ברוממה שעבר שיפוץ. "מי מהם יתרום יותר לעיר?" היא שואלת. למרות שהתשובה נראית קלה, אפשר למצוא מקרי מבחן שיוכיחו שלא הכל פשוט כל כך."בכניסה הדרומית לעיר" כותבת נעמה, "נבנה אצטדיון 'סמי עופר' (בתכנון מנספלד-קהת) עתיר התקציב – חצי מיליארד שקלים, שמשפחת עופר תרמה כחמישית מהם וזכתה באזכור המיליארדר המנוח. (...) אלא שהעיר עצמה לא תרוויח ממנו הרבה: הוא מרוחק ממנה, והאוהדים יגיעו ברכב הפרטי, יראו את המשחק ויתניעו הביתה (...) אצטדיו...
• 

  רחוב שינקין הגוסס על שולחן הניתוחים

  23.09.12
  ...ה-90 הורכב מצעירים שעברו לשינקין כי היה זול לגור בו ומהגרים מחוץ לתל אביב שרצו להיות חלק מההוויה התל אביבית, שינקין של היום היא שכונה בורגנית. לא תמצא פה סטודנטים, אלא אנשים שעלו לכאן לפני 15 שנה, השתקעו והקימו כאן משפחה. קח לדוגמה את אלונה קמחי ויזהר אשדות, שהיו מזוהים מאוד עם הרחוב בתקופת הזוהר שלו, ועדיין חיים כאן. אתה יכול לראות את אלונה קמחי יורדת יחפה למכולת; או את אורלי זילברשץ נוסעת כאן על אופניים. ממש כמו פעם".אוווו... אין ספק התרגשות. ...
• 

  לנסוע ולחנות בעיר הגדולה

  3.09.12
  ...ירייה רוצה דבר אחד מאוד פשוט – חניונים."ועכשיו עוד יותרלאחרונה הכריז חולדאי על האפשרות של תושבי העיר לחנות ללא מגבלה במשך היום בכל האזורים. אביב לביא מציג בגלובס את הטיפשות מאחורי ההצעה הזו. "בגוש דן רק 30% מהתושבים משתמשים על בסיס קבוע בשירותי התחבורה הציבורית, עמוק בתחתית מדינות ה-OECD (ורשה 70%, ברצלונה 65%)." החנייה החינמית לדעתו היא מתנה לתושבים לקראת הבחירות הקרובות. את המחיר העקיף משלמים כולם כשבשעות העומס יהיו יותר מכוניות נודדות במעגלים.
• 

  שני צדדים של שימור

  22.08.12
  ...ור את השימור לתכנון העירוני. כשאושרה תכנית השימור בתל אביב היה ברור שהעיריה והממשלה אינן מתכוונות להכניס את היד לכיס לצורך זה. הפתרון היה פשוט ושבלוני. גם כאן, כמו בתב"ע 38, הוצף השוק בזכויות בנייה שהועברו לבעלי הבתים כפיצוי לדרישה לשימור. אבל כשאתה עושה פעולה כזו אתה למעשה משנה את תכנית העיר. אם המתכנן העירוני חשב שצפיפות מסוימת או חתך רחוב מסוים הוא הנכון לאזור, הרי שכל הזכויות העודפות האלה משנות את התכנית. האם הרחובות בנויים לזה? האם יש מספיק ...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...י, עוסקים השותפים בו גם ביצירת גרפיטי דיגיטלי על חזיתות מבנים קיימים ושימוש בכלים פרמטריים. אז מה זה בכלל ולמה זה טוב? האדריכל עומר בר, שיחד עם שותפו האדריכל עמית מנדלקרן מנהל את סטודיו o2a מסביר.הרעיון של הגרפיטי הדיגיטלי נולד מצד אחד מתוך הרצון להשתמש בעיר כפלטפורמה להבעה של רעיונות, תכנים שונים ואמירות על-גבי הבניינים הקיימים והחזיתות ומצד שני מתוך העניין הספציפי שלנו בצורות הבעה שונות של מדיה דיגיטלית, ורצון לבחון אפשרויות שונות לקשרים בין או...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ... ערים לקוי. למשל הצעירים עוזבים אותה, והעשירים (מעטים במספרם) מחליפים אותם. העיר נופלת בשממון, חזרה לשנות השמונים. אנא שימו לב לעובדות הבאות: ת״א האמיתית המחזיקה את המרובה, היא קטנה מאד, בין הירקון ובין אבן גבירול, הים ורוטשילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושבים (אלה הצעירים הנזכרים מעלה). המתחם הלא גדול הזה הוא העיר האמיתית. כלל העיר תל אביב עדיין מפתחת שכונות פרווריות בלבד, כי א...