חיפוש - חדשות , מאמרים , לד , פרט |1| - דף 14

• 

  פרס א.מ.ת מחלק השנה פרס באדריכלות

  10.04.14
  ...ה. הפרס, בגובה מיליון דולר, ממומן על ידי קרן א.מ.נ. - לקידום המדע התרבות והאמנות בישראל, בחסות ראש ממשלת ישראל. הקרן רואה בפרס אות והוקרה לאלה הרואים את המצוינות כדרך חיים ואת מיצוי היכולות האישיות כצווי ליצירת עולם טוב יותר לדורות הבאים.הפרס ניתן השנה בחמשת התחומים הבאים: אדריכלות, רובוטיקה, ביוטכנולוגיה, משפטים וארכאולוגיה.מועמדים:כל אדם, פרט למועמד עצמו, או כל גורם אחר כמוסד להשכלה גבוהה, מכון מחקר, בית חולים, גוף ממלכתי, תאטראות, איגודים מקצ...
• 

  תחרות פומבית - 'לגור ירוק בישראל'

  11.03.14
  'לגור ירוק בישראל' - קרן קימת לישראל בשיתוף המועצה הישראלית לבנייה ירוקה מכריזות בזה על תחרות פומבית, בסופה מתעתדת קק"ל להקים שני מבנים לדוגמא שישמשו מרכזי הדגמה לבנייה ירוקה, ויהיו פתוחים לקהל הרחב. מטרת התחרות להעלות לדיון הסתכלות רחבה על מגורים ברי קיימא במרחב העירוני, ולייצר תערוכה המעודדת פרשנות אישית ויצירתית למושג 'לגור ירוק בישראל'. מאידך התחרות איננה רעיונית, בסופה יבחרו ויוקמו שתי יחידות לדוגמא. המשתתפים בתחרות מוזמנים לתכנן דגם חדשני...
• 

  העיר השמחה

  13.02.14
  או- כך כותבים "לא רע בכלל" על פרקטיקה שצריכה להתבצע "טוב- לכל הפחות"."מגורים לא צפופים, רחוקים מהכל, הם הרבה פחות בריאים לילדים, הרבה פחות בטוחים, בגלל דומיננטיות המכוניות, והרבה פחות טובים לחיי החברה שלנו, כי הדברים הטובים ביותר בחיים קורים כשאנשים נפגשים". כך מגדיר זאת העיתונאי הקנדי צ'ארלס מונטגומרי בכתבה של טלי שמיר בעיתון כלכליסט. מסכימה ומוסיפה על כך בכתבה, ד"ר טלי חתוקה, ראש המעבדה לתיכנון עירוני באוניברסיטת תל אביב:"בעצם משנות השבעים ואיל...
• 

  הצגת בוגרים - Mapping the Common

  29.01.14
  ...ק שטרן-פארק שטרן ממוקם על תוואי של נחל אכזב בסמיכות לשכונת קריית יובל. בפרוייקט מחזירה אורית את המים למקום ודרכם את החיים, את הדינמיות ואת התושבים שנטשו את הפארק. גן הנחשרחל פרדמןגן הנחש הוא גן כיס המהווה גינה ביתית למאות מילדי ומבוגרי שכונת בית וגן. במסגרת הפרויקט עיצבה רחל מערך אורגני המתאים עצמו לתהליך ההתפתחות הפיזית והרגשית של הילד, מצעיר למבוגר. גן סן סימוןקרין ג'וסף לויגן סן סימון הינו גן עירוני שבסמוך אליו שוכנים שני מוסדות ציבור: בית הא...
• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  למה צריך צמחים במרחב האנושי?כמו הרבה דברים שקל לדחוק תחת קטגוריה של "מחר" או "אחר-כך", גם שמירה על הירוק בעיניים נדחקת לשוליים. כי הרווח הוא לא ישיר, ולא סופרים את הכסף בפועל, מלהוסיף או לשמור על שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נ...
• 

  בואו נבטל את כל מוסדות התכנון...

  15.12.13
  ... הדיור. "צריך לדחות" הוא כותב, "כל רפורמה שפוגעת במוסדות התכנון וביכולת שלהם לעמוד מול לחצי תכנון, שמטרתם הגדלת קיבולת בנייה, אל מעבר לקיבולת הבנייה האופטימלית של קרקע.המסקנה היא שמוסדות התכנון שמייצרים את התכנון, הם מטבע הגדרתם, חסם. חסם חיובי. חסם שאנחנו כציבור, מתוך האינטרסים הציבוריים והפרטיים מעוניינים בקיומו, על מנת ליצור איזונים מתאימים בין הביקושים להיצעים".ואם זה כך, למה בדיוק הממשלה רצה שוב ושוב לרפורמות שכל תכליתן לעקוף את גופי התכנון?
• 

  נוסעים במכונית הישנה...

  11.11.13
  ... לנוע ממקום למקום או ממצב למצב. ההחלטה לאן נרצה או נוכל להגיע בעבור שרות או מטרה כלשהם, ולא פחות חשוב מכך- הבחירה באופן ההתניידות, הינן החלטות הרות גורל הנלקחות שוב ושוב ושוב - אין ספור פעמים - ביום נתון. מטריד ומרתק כאחד, לדעת שמישהו מלמעלה "מתכנן אותנו, ואת האופן בו נתנהל בעוד 5/10/20/30 שנים קדימה מהיום.." אם לא נתעורר מהר, נמשיך להיות מנוהלים ע"י כמויות מטורפות של רכבים פרטיים ופקקים אין קץ. אם קצב ריבוי המכוניות בארץ גדול מקצב ריבוי הכבישי...
• 

  העיר, העניים ושוק העבודה

  18.06.13
  ...רצליה פיתוח, סביון, רמת השרון. כשאנחנו בוחנים את העיר מול הפרוור, אלה האלטרנטיבות.אני לא יודע אם שמתם לב אבל הרבה מאד אנשים עם יכולות כלכליות גבוהות מאד מעדיפים לגור בפרוורים האלה ולא בתל אביב.שוק העבודה בעירבניגוד למה שנהוג לדווח כל הזמן, יש עבודה גם בפרוורים. למעשה חלק גדול מהגרים בפרוורים עובדים בהם. יש בהם אזורי תעשייה והייטק, מסחר, תרבות ובילוי. עם זאת ישנם שני הבדלים בין שוק העבודה בתל אביב לבין שוק העבודה בפרוורים ושניהם נובעים מהעובדה שבמ...
• 

  העיר והקניון

  4.06.13
  ...ר הגישה האדריכלית היא הצודקת. למרבה הצער היא הוכחה כבר במקרים רבים. ניתן אפילו לנסח אותה בצורה כלכלית - גברת ריקי כהן תרכוש השנה שני זוגות נעליים. אם זה יקרה בקניון, זה לא יקרה במרכז העיר. נעליים, קפה, ספרים, חולצות, צעצועים לדורון, עגילים לחתונה של נורית... אם ריקי כהן תוציא את הכסף בקניון, היא לא תוציא אותו ברחוב המסחרי של העיר.החלק הגרוע יותר הוא העובדה שהקניון מספק לעיר עוד דבר אחד מלבד קניות - הוא מספק את הרחוב המסחרי עצמו. את השטח הציבורי ש...
• 

  לחץ הרוח על מעטפת וחזיתות בניין

  6.01.13
  ... שווה על כל החזית ופועל בכיוונים שונים לעל שטח החזית, מוגבר באזורים שונים ופועל בכיוון שלילי באזורים אחרים, הכל בהתאם לגאומטרית המבנה, גובהו והגאומטריה שלו. קירות מסך ואלמנטים אחרים במעטפת הבניין מתוכננים לשאת כוחות אלה. שלד קירות המסך, הזכוכית, והעוגנים המחברים את המעטפת לבניין סופגים את כל האנרגיה הזו ומעבירים אותה לשלד הבניין. חלונות הזזה ובעיקר דלתות הזזה ששטחם גדול רגישים יותר לעומסים בסדר גודל כזה. בעיקר שהם במצב פתוח. השארת פתח במצב ...
• 

  האם הזוועה התכנונית של תמ"א 38 תחריף?

  22.10.12
  תמ"א 38 היא תכנית בעייתית בלשון המעטה. אבל עכשיו מעבר לכל הצרות מנסים הקבלנים לדחוף יוזמה שתאפשר ניוד זכויות בניה בין ערים. ראשי הראשיות המקומיות עומדים כרגע ומונעים את הנושא אבל האינטרס של הקבלנים מתיישב טוב עם האינטרס של משרד האוצר וההכרעה עלולה להיות כואבת.ניסים בובליל, נשיא התאחדות בוני הארץ ("התאחדות הקבלנים והבונים בישראל" לשעבר), כותב: "תמ"א 38 היא תוכנית שמתאימה רק לאזורי הביקוש והיא מחזקת בעיקר את מדינת תל-אביב. מדובר בתוכנית לא שוויונית...
• 

  ננוגלאס - יישומים בענף הבניה

  10.10.12
  ...פתח חומרים ננומטרים לשימושים שונים ומגוונים. התחום כולו נקרא ננו-טכנולוגיה או בקיצור ננוטק. בתחום זה עוסקים בפיתוח וייצור מוצרים וחומרים בתחומי גודל של ננומטרים בודדים ועד מאות ננומטרים. בחיינו היומיומיים אנו משתמשים מבלי לדעת במגוון רחב של מוצרים אשר שופרו בעזרת טכנולוגית הננוטק. לדוגמא, מחבתות שכלום לא נדבק אליהם ואף בגדים העשויים מסוגי טקסטיל המצופים בציפוי ננומטרי המונע ספיגת מים והופך את הבגד לאטום למים. אך היישומים הקלאסיים אשר הניעו ל...
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  ...ינטנסיבי הנ''ל, המבוך העירוני, היא כאמור, קבלת היכולת של "רב גוניות מירבית". מהי הרב גוניות אותה מחפש האדם העירוני? נחלק גם זאת לחמש, תוך הבנה שאנו דנים בערכים ברי שינוי מתמיד, העוקבים אחרי שינוי המאוויים של האוכלוסייה, מדור לדור, המתחדשים תדיר בהכרח (כולל רווחה, רמה כללית, אופי, חתך חברתי, וכו' וכו').מאפייני הרב גוניות העירונית* מרחב ציבורי נוח, עשוי חללים המסומנים על ידי בנינים (לא גדרות, עצים, מדרכות).* החלה ופיזור של מוצרי התרבות השונים, החל ...
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  אז הנה הגיע סוף סוף החלק שבו אני יכול להתחיל ולהגדיר את ההבדלים בין התפיסה העירונית הדינמית לתפיסה העירונית של עמותת מרחב. זה הולך להיות קצת טכני, תרחיקו את הילדים. למי שלא קרא את המאמרים הקודמים בסדרה אני אחזור לרגע על שתי הנחות יסוד פשוטות. הראשונה – ספקי המוצרים והשירותים נוטים להצטופף ולהתמקם אחד ליד השני. חנות נעליים לדוגמה תעדיף להתמקם בקרבת חנויות נעליים אחרות, מערכות עיתונים יעדיפו להיות קרובות זו לזו, חברות הי-טק יעדיפו להתמ...
• 

  מצד שני, יכול להיות שאני צודק

  11.07.12
  ...וני הישראלי הוא שרוב מוחלט מהאדריכלים העוסקים בתחום מאמינים באותה תפיסת עולם - הגישה המכונה "עירוניות מתחדשת" מבית מדרשה של ג'יין ג'יקובס. בסדרת המאמרים הבאה אני מתכוון להראות גישה אחרת לעירוניות, לעיתים מנוגדת.הבעיה העיקרית לדעתי היא כמובן לא בגישת "העירוניות המתקדמת" עצמה אלא בטוטליות שבה היא שולטת בשיח האדריכלי. כשאדריכלים כל כך מאוחדים בדעתם ומשוכנעים בעצמם, יש להם יכולת גדולה להשפיע על מהלכי תכנון שאת תוצאותיהם נראה רק בעוד עשר ועשרים שנה. ב...