חיפוש - חדשות , לד , שפע |1| - דף 7

• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...י, עוסקים השותפים בו גם ביצירת גרפיטי דיגיטלי על חזיתות מבנים קיימים ושימוש בכלים פרמטריים. אז מה זה בכלל ולמה זה טוב? האדריכל עומר בר, שיחד עם שותפו האדריכל עמית מנדלקרן מנהל את סטודיו o2a מסביר.הרעיון של הגרפיטי הדיגיטלי נולד מצד אחד מתוך הרצון להשתמש בעיר כפלטפורמה להבעה של רעיונות, תכנים שונים ואמירות על-גבי הבניינים הקיימים והחזיתות ומצד שני מתוך העניין הספציפי שלנו בצורות הבעה שונות של מדיה דיגיטלית, ורצון לבחון אפשרויות שונות לקשרים בין או...
• 

  נמל תל אביב - יותר קניות פחות תרבות

  14.05.12
  ...ביממה, אבל הנטייה לפעילות המועדונים והערב התחזקה; המקום הפך לעמק האלכוהול של תל אביב והתחיל לאבד קצת מהזוהר שלו. אני חושב שיש עייפות מסוימת מסוג הבילוי בנמל שלא השתנה בכל העשור האחרון".השאיפה לעשיית כסף מול יצירת מקום לתושביםלדבריו של צדיק, הסיבה להתדרדרות הנמל היא שהנהלת הנמל פועלת כגוף מסחרי כלכלי, מעדיפה רווח מכסימאלי על תועלת לתושבים. "השאיפה הזו נכונה מבחינת החברה" הוא אומר "אבל היא לא צריכה את זה. למה שלא יטפלו טוב יותר בשטחים הפתוחים? למה ...
• 

  אדריכלות וכסף, הרבה כסף

  8.04.12
  ...וביץ' והאחרים היא שתוכנית העירייה מתחשבת בשדה דב כשדה תעופה פעיל בעוד שהתקבלה החלטת ממשלה הקובעת שהשדה יועתק. לנושא זה השיבה הועדה המקומית : "לאחר בחינה מעמיקה של ההשלכות ותוצרי התכנון במצב של פינוי השדה, נמצא שאין כל הצדקה לדחיית הגרסה הנוכחית של תכנון אזור צפון- מערב (גרסה שלישית אחרי תכניות 1700 ו-2700 אשר קודמו ולא אושרו !), אשר באה לאחר עשרות שנים של אי-וודאות. התוכנית המוצעת הניחה את קיומו של השדה במקומו הנוכחי, לטווחי זמן משמעותיים (שאין...
• 

  היכל התרבות והסובייט העליון

  7.11.11
  ...י צריך להיכנס לבונקר כשאני אומר את זה". למבקרים הוא עונה "לגבי היכל התרבות אי אפשר היה להתווכח עם העובדות: הוא צריך לעמוד בתקנים חדשים (...) אלו דברים שאי אפשר להתנגד להם. על דברים כמו אקוסטיקה, שהיא דבר סובייקטיבי ונתון לדיון, לטעם ולדעה - הרימו את הקמפיין נגדנו. אלא שגם טענה זו לא עמדה לבסוף במבחן הביקורת המקצועית." מעניין לקרוא את דעתו על קבוצות הרכישה בהן התנסה דווקא כלקוח ("המצאה שטנית") וגם על האפשרות לצופף את העיר תל אביב. על תרבות...
• 

  אדריכל לקישוט פנימי

  4.09.11
  ...רופה מעולם לא עזבה אותו. כפי שהוא בחר לא לדבר עברית עד יומו האחרון, גם העיצוב שלו מעולם לא הצליח להתחבר ללבנט. בזמן שמעצבים בני תקופתו כמו דורה גד הצליחו לגבש שפה מקורית של עיצוב תוך התחשבות באקלים, בתאורה ובצבעוניות הייחודית לישראל, הוא נותר כאביר שמרן שמסרב להתנתק מהמסורות האירופיות." כתבה מאד מומלצת, אין לנו כמעט מידע על מעצבי הפנים הראשונים שפעלו כאן ומה שנותר מעבודותיו של אלפרד אברהם מהווה הצצה נדירה אל העבר. הנה שוב הקישור אל הכתבה.
• 

  העצירה בשוק הנדל"ן - זה טוב לאדריכלים?

  11.08.11
  ... פיבקו ומיקי מנספלד ושניהם לא נשמעים מודאגים במיוחד אבל ניתן להניח שמשרדים גדולים ומבוססים מסוגלים לעמוד בשפל ביקושים טוב יותר ממרבית משרדי האדריכלים. בדומה לשוק מכוניות היוקרה שנפגע פחות בעת משבר כלכלי (מאחר ולעשירים תמיד יש כסף), כך גם משרדי האדריכלים הפונים לשוק זה. משרדי ארדיכלים קטנים יותר ימצאו את עצמם נאבקים על חוזים וחותכים ברווחיות המצומצמת ממילא. למעצבי הפנים מבינינו יש לפחות נקודת אור בנטייה של שוק השיפוצים לצמוח כששוק הבנייה נעצר.
• 

  זו סכנה לתת לשוק לנהל את התכנון

  3.08.11
  בראיון בגלובס מדבר האדריכל מיקי מנספלד על הדרך בה הוא רואה את המקצוע. בתחילת הראיון הוא נשאל כמובן גם על אביו, אל מנספלד ועל עבודותיו אבל לקראת סוף הראיון הוא מספק כמה אבחנות לגבי כוחות השוק והרגולציה בארץ. "ישראל סובלת מתכנון ממשלתי שכוחו נחלש והולך"... "האמת היא שכיום בכלל לא ברור מי מופקד על התכנון בישראל. פעם זה היה משרד השיכון, ועם השנים זה זלג למנהל מקרקעי ישראל וממנו לערים עצמן. ובערים שולטים ראשי ערים, ששאיפתם לקבל יותר ויותר ארנונה"....
• 

  ישראל בביאנלה לאדריכלות בוונציה

  7.07.11
  ...בולה המערבי של ישראל, אלא כעל מרחב", הוא מסביר. "איגוד ערי הים התיכון יכלול ערי נמל כאשדוד וחיפה, וכן ערים אחרות לצד הים התיכון במדינות אחרות. אותו הדבר ביחס לנגב." לדעתי הצעה אחרונה זו מפגינה חשיבה מקורית והבנה שבעולם של ימנו לגבולות הלאומיים משמעות פחותה בהרבה מזו שמיחסים להם. ערי נמל מקושרות ביניהן לפעמים בצורה חזקה יותר, כלכלית ותרבותית, מאשר לערים אחרות בגבולות הלאום. * התמונה המוצגת כאן מתוך הכתבה על ההצעה "ערי ים ערי חול".
• 

  שכונת סביוני (מלא את החסר) הירוקה

  9.06.11
  ... לדו"ח מבקר המדינה ל 2011: "אומנם", מציין מבקר המדינה, "כמה משרדי ממשלה ורשויות מקומיות, בראש ובראשונה המשרד להגנת הסביבה, ניסו לקדם עקרונות של בנייה ירוקה, אך בהיעדר מדיניות סביבתית מוסכמת לא היו משרדי הממשלה הנוגעים בדבר מתואמים זה עם זה, וכל משרד פעל בכיוון שונה שפעמים אף היה מנוגד לפעילות משרד אחר או לפעילותה של רשות מקומית". לדוגמה, תקן הבנייה הירוקה מעודד הכנת תשתית להפרדת מים אפורים, בניגוד לעמדת משרד הבריאות שמופקד לפי החוק על איכות המים.
• 

  על תרבות ההנצחה ואנדרטאות

  27.05.11
  תרבות ההנצחה הישראלית היא תופעה ייחודית למדינת ישראל טוען צבי לחיאני בכתבה ב Xnet, ומציג סקירה מקיפה על תולדות האנדרטאות בארץ מתחילת קום המדינה ועד היום. האנדרטאות הראשונות שהוקמו בארץ הושפעו מהפיסול הפיגורטיבי-לדוגמא: "האריה השואג" של מלינקוב לזכר הרוגי קרב תל חי. בשנות ה-50 הוקמו אנדרטאות רשמיות רבות לזכר חללי מלחמת העצמאות אולם, קשה להצביע על סגנון אחיד - חלקן המשיך את המסורת הפיגורטיבית הריאליסטית בדמויות לוחמים ואילו אחרים דקדקו במודרניז...
• 

  קול קורא לכותבים למגזין של בצלאל

  28.04.11
  ...שר נוסח ונוסה בעבר על ידי אמנות ישראלית. זוהי תפיסת העולם אשר גורסת שניתן להיאבק בניכור של המודרניזציה דרך ריאליזם סוציאליסטי – פרקטיקת אמנות אשר תקשור עצמה עם האנשים ותדמיין ציבורים מסוג חדש. בנוסף, ריאליזם נדמה לנו רלוונטי לדיון תרבותי עכשווי כגישה המציבה את התגובה למצבים קונקרטיים בבסיס הפעולה שלה. השאלות האלו, על יכולתה של הארכיטקטורה להשפיע על קבוצות אנשים כמו גם האפשרות של פעולה בלתי אמצעית שלה בעולם, קיבלו משנה תוקף ברצף הארועים הגיאופוליט...
• 

  דני קרוון מדבר על כיכר התרבות שתכנן

  3.04.11
  בכתבה בהארץ מראיין נועם דביר את דני קראוון ומסייר איתו בכיכר התרבות, הכיכר המחברת את שדירות ח"ן לשדירות רוטשילד בתל אביב ומצדדיה נמצאים תיאטרון הבימה, היכל התרבות וגן יעקוב. בכתבה קרוון לא חוסך ביקורת מרמת הביצוע של הכיכר ומשמיע גם את דעתו על בניין הבימה של רם כרמי. כיכר התרבות היא אחד ממיזמי הדגל שיזמה עיריית תל אביב לרגל חגיגות ה-100 לעיר. הכיכר ממוקמת מעל לחניון תת קרקעי ונקודת המוצא של התכנון הייתה צריכה להתחשב גם בפתחי המעליות והדרגנועים...
• 

  על דעת המקום - שיחה על החיים הדתיים במרחב העירוני

  1.10.14
  יום שני, 6 באוקטובר 2014, 19:30. רוטשילד 29, בת ים, המרכז לעירוניות. על מקומה של הדת בעיר, על השפעת העירוניות על ההוויה הדתית ועל קהילות חרדיות ועל בתי כנסת שחוללו שינוי בשכונות חדשות, וגם משהו על "זגורי אימפריה" משתתפים: ד"ר לי כהנר, ראש החוג ללימודים רב-תחומיים במכללת אורנים וד"ר נסים ליאון מהמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. מנחה: אבירמה גולן הכניסה חופשית, הבירה קרה ורצוי מאוד להרשם מראש. להרשמה: urbaty...
• 

  אואזיס - תחנות דלק בישראל

  27.02.14
  ..., בין המכונית לבין הבניין ובין המותג לבין המוצר הארכיטקטוני.התערוכה סוקרת מנעד של תחנות דלק שתוכננו בישראל המשמשות כאספקלריה של התמורות בתרבות האדריכלית, המוטורית והצרכנית בארץ.מן הסטרוקטורליזם המינימליסטי בעבודותיו של מנספלד בגן הפעמון בירושלים, דרך התעוזה הגיאומטרית של ישראל גודוביץ' במבואות חיפה ועד ההומור של דני שוורץ בטיילת בתל-אביב; משם אל תחנות המצטטות את העבר בדרכים שונות בתחנה שתכנן נחום זולוטוב בעבדה, זו שתכנן פסקואל ברויד בירושלים ...
• 

  NoLimit | גוף-מרחב-פעולה

  19.01.14
  ...Limit: יוצגו חללים תלת ממדיים מופשטים שאינם פונקציונליים במובן המעשי, הבוחנים את היחס שבין הגוף למרחב, את הפעולות שיחס זה מייצר, ואת השפעת המרחב הבנוי על התנועה הפיזית. המיצב (installation) הוא מדיום המאפשר להגיב, לחקור ולדון באדריכלות דרך המושגים הטהורים הבונים ומאפיינים חלל ומרחב.גוף-מרחב-פעולה No Limit: עוסק בצד הקונספטואלי בסקלה המופשטת-אמנותית של הביטוי והעשייה האדריכליים. המיצבים באירוע תוכננו בהשראת אירועים חברתיים קבוצתיים שונים כ...