חיפוש - מגדלים , תכנון , תל אביב |1|

• 

  מה הקטע עם מגדלים בעיר?!

  26.06.13
  יום רביעי, 3 יולי 2013, 19:30בר סטורג', דיזינגוף 98, תל אביבאורלי אראל סגנית מהנדס העיר ומנהלת אגף תכנון העיר מספרת לנו על כוס בירה מה הקטע עם מגדלים בעיר?!רוצים להבין כמה מגדלים נבנים בעיר שלנו? למה זה קורה ואיפה זה יקרה בשנים הקרובות? מי מחליט על אחוזי הבנייה ועל פי מה הם ניתנים? האם תיפסק הבנייה לגובה במרכז העיר או שמא זו רק ההתחלה?בואו לשמוע ולשאול שאלות. "מה הקטע?!" הינה סדרת מפגשים שמתקיימת בברים ובבתי קפה ביוזמת מזא"ה 9, בית הצעירים של עיר...
• 

  פריז, טוקיו, תל אביב

  20.05.12
  "מה עושה מגדל יוקרה במרכז העיר הלבנה?" שואל נועם דביר. מה באמת לעזאזל עושה מגדל בתל אביב? מגדלים זה איכס! לתל אביב מגיע שימור בפורמלין והנה ראש העיר האכזרי, היזמים החמדנים ואדריכל חסר מצפון (יסקי-מור-סיון) חוברים כולם יחד ופוגעים בעיר!... מממ כן, בטח.בכתבה ב"הארץ" מציג נועם את הבניין החדש בפינת הרחובות פרישמן ודיזינגוף וכותב "התוכנית הראשונית של המגדל אושרה עוד לפני שארגון אונסק"ו הכריז על מרכז תל אביב כאתר מורשת עולמי והגביל את הבנייה לגובה בחלק...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ...Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהישאר עם צפיפות נמוכה". בהסתכלות על בינוי עירוני בקו אפס (כמו פאריז למשל) הוא מראה שהצפיפות יכולה להיות גבוהה ...
• 

  פירצה קוראת ליזם

  8.08.12
  ...ך ומשתנה המאזן. התב"ע הנקודתית, הכלי ששימש מאז ומעולם כלי יזמי לדחיפת תכניות נתקל בהתנגדויות תושבים. אבל האם רק היזמים מפסידים או גם העיר? נעמה ריבה כותבת ב Xnet על שני מקרים כאלה בתל אביב.הפרויקט בסמוך לכיכר המדינה מציע שני מגדלים של 15 קומות. זהו כבר הסיבוב השני בוועדה המחוזית והתב"ע הנקודתית שונה כבר ממגדל אחד לשניים, מדיור לזכאים לסתם "דירות קטנות, וכל זה כשסבב ההתנגדויות טרם הסתיים. פרויקט אחר מציע מגדל במקום שבו שוכנת כיום תחנת המשטרה של די...
• 

  העיר השמחה

  13.02.14
  ...אילך כל המודלים שמתוכננים בישראל הם תלויי רכב פרטי. זה נכון שבשכונות שנבנו פה בשנות החמישים והשישים יש ערכים שאין לנו היום. הן אמנם מוזנחות מאוד, אבל היו בהן איכויות פיזיות ומרחביות שאין לנו בשום שכונה אחרת: קומפקטיות, שטחים משותפים בין הבניינים, מערכת שבילים שמקשרת בין כל חלקי השכונה, מרכזים מסחריים קטנים ובניינים בני שלוש־ארבע קומות - צפוף במידה, אבל בלי האנונימיות שמייצרים מגדלים רבי־קומות". להמשך קריאה של הכתבה המעניינת והחשובה הזו ב'כלכליסט'
• 

  שכונות סגורות- האדריכלים נגד, האזרחים בעד

  6.08.13
  ...כנון בעיריות"לנו נותר לתהות כיצד זה האדריכלים יודעים יותר טוב מכולם מה 'נכון'. לפני שלושים שנה ידענו בנחרצות שהפרדה בין שימושים הוא הפתרון לעיר טובה, לפני עשרים שנה אמרנו שמגדלים הם הדבר הנכון. גם עכשיו אנחנו יודעים. הפעם אנחנו נחרצים נגד מגדלים ובעד עירוב שימושים. כולנו חושבים אותו דבר. כולנו חכמים, נבונים ויודעים לדקלם את הדעה שדקלמו לנו רבותינו. ורק האזרחים הפשוטים, בורים ועמי ארצות שכמותם, לא מקשיבים לנו וקונים דירות במקומות שאנחנו לא אוהבים.
• 

  שם זמני 2025

  20.03.11
  ... הסביבתיות, הכלכליות והתרבותיות של תוכנית המתאר של תל אביב , או "תל אביב 2025". חזון: אוטופי/ דיסטופי כיצד תיראה תל אביב-יפו בעשורים הקרובים?עיר ירוקה עם פארקים ושטחים פתוחים, שבילי אופניים ותחבורה ציבורית יעילה; עיר צפופת מגדלים וכבישים סואנים; עיר צעירה; עיר לעשירים בלבד ואולי תמהיל מגוון אשר יכלול הכל מהכל? בימים אלו מתגבשת בעיריית תל אביב-יפו תוכנית מתאר המבקשת לענות על שאלות אלו. התוכנית נמצאת לקראת אישור במועצת העיר ואמורה לקבוע את או...
• 

  המעמד של האדריכל היום הוא בתחתונים

  25.10.12
  ... אלו אנשי הכספים".הדס שפיר מראיינת את רכטר ומקבלת ממנו כמה תובנות על מעמד האדריכל, על מגדלים ועל תכנון עירוני. הערות מעניינות במיוחד הוא משמיע לגבי תכנון "הגוש הגדול" של תל אביב. "זה משהו שאני רואה ככישלון אישי שלי", הוא מסביר. "הכישלון הוא לא במובן שאנחנו כארכיטקטים לא היינו טובים, אלא שכל העקרונות האורבניים שניסינו להחיל, כמו בנייה מרקמית של מבנים בגובה מסוים שניצבים במרחק קטן מאוד זה מזה - לא יצאו אל הפועל."*הצילום, מתוך הכתבה, צלם - עמית שעל.
• 

  החזות האיקונית של בנין אלקטרה

  27.02.11
  ...נסה לתכנן מגדלים אלגנטיים, חסרי גיל, מיוחדים". הכתבה מציגה את המבנה ואת הבנות המתכננים לגביו. במקור היה אמור המבנה להיות גבוה יותר, למעשה הגבוה בארץ אך עם הירידה לביקוש בשטחי משרדים הוחלט לבנות רק 46 מתוך 65 הקומות שבו. בכתבה מציג דביר את דעתו האישית על המגדל "מעלתו הגדולה היא ביצירת חזית פשוטה אך איקונית שמאפשרת לזהות אותו בקלות מנקודות שונות בתל אביב. האפקט התלת ממדי של הקופסאות והמרפסות מעניק למגדל בהירות צורנית." קישור אל הכתבה המלאה.
• 

  הועידה הארצית לאדריכלות ועיצוב 2017

  1.01.17
  מיטב החידושים בתכנון ועיצוב פרויקטים בינלאומיים ומקומיים בתחומי מגהפרויקטים, מלונות, מלונות בוטיק, משרדים, מבני ציבור, מגדלים מעורבישימושים, חללים קמעונאיים, מתחמי הסעדה קניות ובילוי, מגורי יוקרה, קמפוסים אקדמיים, סביבות עבודה, מסעדות ובתי קפה, מטבחים מקצועיים, מרחבציבורי, שטחים פתוחים,תכנון עירוני, גני מרפא ועוד יוצגו במסגרת ''הועידה הארצית לאדריכלות ועיצוב 2017 '' שתיערך בתאריכים 31 בינואר עד 1בפברואר בביתן 1 בגני התערוכה תל אביב , במסגרת ''ת...
• 

  על הקרקע #1: עבודות בבניה

  23.09.13
  ...מים כגון תחבורה, אדריכלות ובינוי ערים וכד'.מגדלים בשדירה, תב"ע ח-501, חולון // אדריכל ברוס לוין, קסמ אדריכלים. תכנון הסביבה ותכנון אורבני.מרכז רון למחוננים ומצטיינים ואגף חמדע בליווי מכון וייצמן. מתחם טכנולוגי מדעי, ראשון לציון // אדריכל דוד נופר, נופר אדריכליםמרכז רון ורדי למחוננים פועל משנת 1986 בראשון לציון. מרכז תרבות חבל מודיעין // אדריכל דוד קנפו, קנפו כלימור אדריכלים.האירוע בעברית.הכניסה בתשלום. למידע נוסף אודות האירוע ולהרשמה יש ללחוץ כאן
• 

  אסתטיקה ירוקה. דיון על בניה ואדריכלות

  19.11.13
  ...ת ביטויין בהצעתה של אסתטיקה ושפה עיצובית ייחודית לכל אחד. השלכותיהן של תפיסות אלה ניכרות בסביבתנו המקומית המיידית והגלובאלית, בבאוהאוס של תל-אביב, בבטון החשוף של באר-שבע, באבן הירושלמית, כמו גם בחליפות הזכוכית והאלומיניום של מגדלים וגורדי שחקים.בשני העשורים האחרונים תופסת אדריכלות בת-קיימא, ואיתה הבניה הירוקה, מקום מרכזי בעולם האדריכלות, התכנון והבניה העכשווי. השפעותיה ניכרות בכל צדדי ומאפייני התכנון, העיצוב והבניה של הסביבה האנושית. אולם שלא כמו...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ...צביע ברגליים ובוחר, לקהל היום אין אפשרויות בחירה כי השוק ולצורך זה יזמים , מתכננים מינהל מקרקעי ישראל משרד השיכון ומתכננים העובדים בשרות אותם יזמים גדולים ומשרדי הממשלה כולם מציעים לאזרחים רק שתי צורות מגורים : צמודי קרקע או מגדלים להם הם קוראים מגורים יוקרתיים – ובתוך כל הבניה הזו רק דירות גדולות – לאנשים טובים עם רכבים מארומה זוכר? – כאילו אין זוגות צעירים ללא ילדים כאילו אין משפחות חד הוריות כאילו אין אנשים מבוגרים שאינם משתמשים ברכב אז על איז...
• 

  מתמטיקה עירונית והסטוריה אישית

  21.02.11
  ...אינסופית היא הפתרון היחיד לצמיחה אינסופית." זה נחמד וטוב לגור בבתים של עד 4 קומות אבל המעלית אפשרה לנו מגדלים. תחבורה ציבורית מאפשרת פחות מכוניות ולכן יותר אנשים למטר מרובע. אני לא יודע מה יהיה הפיתוח הבא שיקפיץ את העיר - מכונית מעופפת, מערכת תקשורת חדשה, השד יודע מה. עד אז אנחנו חייבים ללמוד ולהבין איך לגדול בלי לרסק את עצמנו. אנחנו לא יכולים לעצור את הגידול, זה ברמת המקרו. אנחנו חייבים במיקרו לעשות את העיר טובה יותר - רחוב רחוב, שכונה שכונה.
• 

  המרפסת - על צפיפות ותשתיות ציבוריות עירוניות

  11.10.20
  ...ניין מדיניות הצפיפות הארצית, קובעת ערכי צפיפות מינימליים, אך אינה קובעת ערכי צפיפות מקסימאליים. האם משמעות הדבר הינה ש"השמים הם הגבול"? האם בהעדר מגבלה מקסימלית לצפיפות ניתן על כל חלקה פנויה, בעידן שלאחר תיקון תמ"א 35, לתכנן מגדלים שראשם בשמיים, ללא כל הגבלה על מספר יחידות הדיור? כמובן שלא.תמ"א 35, אינה קובעת את לוחות הזמנים להגדלת הצפיפות, ואינה קובעת כי יש להגדיל צפיפות ללא תכנון. לא ניתן לאתר בתמ"א 35 ולו הוראה אחת לפיה, מעתה ואילך, חובה, בכל ...