חיפוש - חדשות , מים , פיר |1| - דף 5
לא מצאת? פשוט חפש.
-
מאות סטודנטים ואדריכלים הפגינו נגד תנאי ההתמחות
13.12.13... "אני מודה לסטודנטים שהגיעו מחיפה, ויצו והטכניון. שינו לנו את כללי המשחק, והתהליך לוקה בחסר" דינאי אורנשטיין, אדריכל צעיר ומתמחה: "זה רגע יפה. סוף סוף אנחנו מתאחדים סביב מטרה משותפת. רוב משרדי האדריכלים המאמנים ממוקמים באזור חיוג 03. אם אתה גר בצפון או בדרום כמעט ואין מאמנים". יונתן לבנדיגר, אדריכל צעיר, פעיל במאבק למען גינת פלורנטין: "מעמד האדריכל משפיע על נראות התכנון בארץ. אדריכלים הם בסוף שרשרת התכנון. זה לא מאבק תעסוקתי, ... -
הצד האפל של תמ"א 38
29.11.13...צוע החיזוק הנו פטור משמעותי ממס על תוספות הבניה. ביצוע תמ"א הנו הליך יזמי המבוצע ע"י דיירי הבניין בשיתוף חברה קבלנית ומבוסס על כדאיות כלכלית הן עבור החברה הקבלנית והן עבור דיירי הבניין. במסגרת תמ"א 38 מקבלים הדיירים הקיימים שידרוג לבניין הבא לידי בטוי בד"כ בשיפוץ חיצוני, הוספת פיר מעלית, הוספת מקומות חניה לדיירים, שיפוץ לובי הבניין ולעיתים אף הגדלת הדירות. כמובן שהערך המוסף החשוב ביותר עבור הדיירים הוא חיזוק קונסטרוקטיבי של המבנה והפיכתו ... -
שקרים ירוקים על העיר והפריפריה
12.11.12...ת החשמל של תושב העיר לעומת חברו מהפרוורים? וגם אם נמדוד רק מכוניות, על חשבון מי בדיוק צריך לרשום את זיהום האוויר של המשאית המביאה ירקות ופירות לעיר? על חשבון תושב הכפר (היצרן) או על חשבון תושב העיר (הצרכן)?לא פלא שמחקרים מתקדמים יותר מגלים שהתמונה מורכבת ושכנראה הטענה מופרכת. אחת הבעיות הגדולות ביותר של ערים, במיוחד באקלים כמו בארץ, היא התופעה הנקראת "אי חום" (heat island). התופעה הזו גורמת לערים גדולות, מטרופולינים של בטון בעיקר, להיות חמים יותר... -
רכבת צעצוע ומייל התרבות בירושלים
24.10.12...שיפוץ מתחם התחנה הירושלמי סוקרת קשת רוזנבלום את הפרויקט ב"הארץ". הפרויקט המתוכנן להסתיים באפריל 2013 מעלה כמה שאלות לגבי שימור מבנים וכן לגבי השתלבותו ותרומתו למתחמי התרבות הקרובים בעיר. המייל התרבותי"את המתחם החדש ממתגים היזמים כמפגש בין תרבות לקולינריה” מדווחת קשת, "הוא נמצא בתוך רצף עירוני המכונה בעירייה 'המייל התרבותי', שנמתח בין תיאטרון ירושלים, מתחם בית המצורעים האנסן, תיאטרון החאן, הסינמטק ומרכז שרובר לתרבות. בנוסף לכך סמוך אתר התחנה לגן ה... -
אחי, יש ימבה כוסיות!
29.07.12...מיתולוגי. הטענה הזו נתמכת בטיעון מעגלי - תל אביב היא עיר מוצלחת! תל אביב היא בתים, רחובות כלומר תכנון של גדס, מכאן נובע - התכנון של גדס מוצלח. מלבד היוהרה האדריכלית שיש בטענה הזו הרי שהיא גם מסוכנת. זו הסיבה שאני מדבר על הגורמים שגורמים לעיר להיות מוצלחת ומראה שהם לא אדריכליים. אני לא טוען שלאדריכלות אין תפקיד בהצלחה או בכישלון, אני טוען שהתפקיד הוא שולי. רק אם תהיו מוכנים לקבל את הטענה הזו תהיו מוכנים לבחון את התוכנית של גדס בעיניים פקוחות באמת,... -
מצד שני, יכול להיות שאני צודק
11.07.12...הראש פתוח ולבחון טענות מנוגדות לדעתם.בסופו של דבר הבנתי שהדרך הטובה ביותר להסביר את עצמי, תהיה לכתוב סדרת מאמרים. אני מתכוון להשתמש בבמה הזו כאן כדי להסביר את הדעה כמו גם לגבש אותה לעצמי. אני מתנצל מראש על חוסר הסדר שיהיה לפעמים בדברי, גם אני לא בטוח בדרך שבה כדאי לי להציג את הדברים. אלה לא יהיו מאמרים קצרים והם מיועדים למיטיבי לכת. מצד שני אני נותן לכם הנחה, מלבד מאמר הפתיחה הזה, הם לא בנויים כפירמידה של טיעונים ואפשר לדלג על חלק מהם. אני אשמח ל... -
ארכיון של שני אדריכלים וסיפורם של שני בנים
29.02.12כתבה ב"הארץ" מספרת על מאבק משפטי ארוך הנוגע לארכיון האדריכלים של אל מנספלד ומוניו גיתאי ויינראוב. סיפור מרתק על זיכרון וקרדיט, ומאבק של שני בנים (מפורסמים בזכות עצמם) כל אחד על מורשת אביו.לפני מספר שנים הבין האדריכל מיקי מנספלד כי חומרים ארכיוניים ובהם כתבי יד מקוריים של אביו הוצאו ממרכז מורשת בטכניון והועברו, באופן לא חוקי, למרכזי מחקר בחו"ל. החומרים שבארכיון הם תוצרי עבודתם המשותפת של מנספלד והאדריכל מוניו גיתאי-ויינרוב שהיו שותפים במשך כעשרי... -
אות העיצוב לתכנון עירוני 2012 - הזוכים
4.01.12...יות הזוכות ב"אות העיצוב העירוני 2012", על הישגיהן בתכנון עירן.עמותת אות העיצוב הינה עמותה שלא למטרות רווח, המקיימת במהלך שבע השנים האחרונות תחרות בתחומי האדריכלות והעיצוב, ומעניקה מדי שנה את "אות העיצוב" לעבודות מצטיינות בתחומים אלה. השנה קיימה העמותה לראשונה גם את תחרות אות העיצוב העירוני - תחרות בין ראשי ערים, עיריות ורשויות. התחרות מהווה ביטוי להערכה והוקרה על הישגי הרשויות המקומיות, המתכננים, האדריכלים, אדריכלי הנוף וכל העוסקים במלאכה, לתרומת... -
עשרת הכללים לעירוניות מוצלחת
26.12.11...שהם ניסחו נראים מצד אחד ברורים וטריוואלים אבל מדהים לגלות כמה פעמים נכשלנו אנו המתכננים לפעול על פיהם. אחד הכללים אותו קשה להפנים הוא "העיר מיועדת לאנשים" ולכן אני מניח הוא נקבע כראשון. כמה פעמים רציתם לחצות את הכביש וגיליתם שלמרות שאתם באמצע העיר, אתם חוצים כביש מהיר של 4 מסלולים? כמה פעמים נאלצתם ללכת דרך ארוכה כדי לעקוף גדר הפרדה? כמה פעמים הסתכנתם בגלל מכוניות שחסמו את המדרכה? כמה פעמים ספרתם עד עשר... (מצטער, לא יכולתי להתאפק) -
ארכיטקטורה הפיכה
28.07.11... הפירוק, להיות אחראים למעשיהם – אפילו לא האדריכלים עצמם. במקום להכריז על כניעה, על הכרה בזמניות המתחייבת של הבניינים, הם ממשיכים להתגונן מפני האמת של החומר מאחורי חומות גבוהות של הכחשה, כאילו שגיאה מקרית, חישוב מוטעה, הם שגורמים להיעלמותם מהעין – ולא תאריך התפוגה ההכרחי של קיומם. המנהג האדריכלי הזה היה מתקבל על הדעת אילו רק לא היה כרוך בנזק סביבתי מעיק ומצטבר שהולך ומתפשט בהתמדה ככל שהתשוקה לשינוי, לחידוש ולהשמדת תאונות מביכות מהעבר הולכת וגוברת.... -
קול קורא להשתתפות בכנס
19.06.11...מרחב לפיתוח כלכלי עירוני ישים דגש על הקשר החיוני שבין הבינוי העירוני ופיתוח כלכלי מקומי (Local Economic Development - LED). לערים יתרונות טבעיים המעודדים ומזרזים פיתוח כלכלי. אולם תכנון עירוני לקוי מסקל את היתרונות ויוצר מחסומים לפיתוח כלכלי, ואילו תכנון עירוני מוצלח יכול לחזק ולהבליט את אותם יתרונות. שיפור התכנון והבינוי העירוני מהווה הזדמנות לקידום פיתוח כלכלי שהוחמץ עד היום בישראל. בעשור האחרון, חוקרים, קובעי מדיניות ואנשי מקצוע ברחבי העול... -
המהפיכה הדיגיטלית בביה"ס לאדריכלות באונ' תל-אביב
28.11.13...חת ליצירת צורה יציבה סטרקטורלית. כל שורה במבנה מורכבת משני טיפוסים של פירמידות, עליונה ותחתונה.לצפייה בסרטון ההקמה לחצו כאן - מומלץ!מנחי הסטודיו: ד"ר אדריכל ערן נוימן ואדריכל תמיר לביאצילומים + סרטון: ניב קורן - סטודנט לאדר', שנה חמישית באונ' ת"אצוות הסטודנטים המשתתפים: יניב שטיינר, שחר זיתוני, אמילי גרטנר, מיכל רונקו, יעל פיק, ידיד חדד, שי זקש, יערה גונר, אמיתי אלול, יפעת טביב, רויטל אוזן, עמית גלעדי, גיא ניר, יעל קראוסקופף, ניב קורן, צחי אסא. -
המציאות טפחה על פני החזון
27.05.13...צטרף וכותב בבלוג אורבונולוגיה: "הרצון להפוך שטח כפרי (פתוח, אקסטנסיבי) לשטח עירוני (מפותח, אינטנסיבי) זו הבעיה. מדובר בהפרטה של המרחב הציבורי. בנוסף, השאלה היא מי הוא הציבור? האם הציבור שעומד להפיק רווחים מהפרטה זו הם אותם יזמים, כרישי נדל"ן ונציגי הון זר"?תחת נימוקי הפרטה התרקה המדינה מאחריותה לבנות פתרונות דיור לאזרחים. משרד השיכון שבעבר הפעיל חברות בניה ממשלתיות (כמו שנהוג עד היום בחלקים מאירופה), סיים את אחריותו בנושא. משרד הפנים נשאר עם האחר...







