חיפוש - חדשות , מסך מגע , מקור |1|

• 

  הרצאה - בעקבות רודולף ויטקובר

  6.11.11
  ...ם, יותר מיובל שנים מאז פורסם, לא רק שהספר לא איבד מערכו כטקסט מכונן בחקר הרנסאנס, הוא ממשיך לעורר דיון וביקורת הן במחקר ההיסטורי והן בשיח הארכיטקטוני. ההשלכות התכנוניות שלו הצטלבו מיד עם עבודתו של בכיר המודרניזם, לה קורבוזיה, והוסיפו להניע רעיונות תכנוניים אצל דמויות כקולין ראו, פיטר אייזנמן וגרג לין. ההשלכות ההיסטוריוגרפיות שלו נוגעות במהותה של מורשת .ההומניסטים של הרנסנס, ובמקומה בתרבות העכשווית. ההרצאה תנסה להתחקות אחר מקור עוצמתו של הספר הזה.
• 

  הקניון הכי נמוך בעולם

  3.12.12
  ...יקיפו אותו מכל צדדיו ובעיקר, בסדיני זכוכית מנצנצת שיעטפו אותו". "מה לקניון הזה ולים המלח?!" שואל מטלון, "קשה, או בלתי אפשרי לתכנן "קניון" שיתאים מבחינה אינטלקטואלית לסביבת ים המלח. כל רעיון אדריכלי שינסה לייצר גישה תכנונית שתציג את הסביבה הייחודית של ים המלח, יבטל במהרה את היוזמה הזאת. אין 'קונספט' או 'מקור השראה' מקומי שיפיק מבנה מסחרי כזה, מבנה שבו תרבות הצריכה תפרח על חשבון הסביבה הטבעית הראשונית".*תמונת ההדמיה - יח"צ יסקי, מור, סיון אדריכלים.
• 

  הקלות בהסדרת חריגות בניה בועדת שומרון

  13.04.11
  ...לצרף מפת מדידה עדכנית, אישור מהנדס קונסטרוקציה, פיקוד העורף, חברת הכבלים, החשמל, בזק... חצי עולם ואחותו. הועדה קבעה שמאחר ובכל מקרה מבקר מפקח הועדה בנכס המדובר, יולחט רק לאחר הביקור איזה מסמכים נדרשים. למשל, במידה ובוצע קירוי פלסטי של פרגולה חוקית (דבר ההופך אותה לבלתי חוקית), ניתן לפתור את מבקש החריגה מכל המסמכים ולהסתפק בדיווח המפקח. אני בשוק, אני בהלם, אני המומה. ועדה שמקצרת תהליכים ביוזמתה! תנו כבוד. מקור הידיעה - כתבה במגזין המושבות.
• 

  הארכת רשיונות אדריכלות ל 2011

  24.03.11
  ...010. נתוני המען יילקחו ממרשם האוכלוסין במשרד הפנים, לפיכך, יש לדאוג כי המען לשליחת הדואר מעודכן בהתאם. לאור האמור, קיים עומס כבד במספר הפניות למשרד הרשם, יחידת המחשוב במשרד התמ"ת פועלת לתיקון הכשל, עמכם ההבנה. טלפון לבירורים: 02-6662540, בימים א', ד', ה', בין השעות 13:00-15:00 ובימי ב' בין השעות09:00-13:00, קבלת קהל בימים א', ד', ה', בין השעות 09:00-13:00. בכבוד רב, בן עמי כופר רשם המהנדסים והאדריכלים מקור רשמי: אתר ממשל זמין
• 

  מגדלי המים של תל אביב

  4.09.11
  אבי לוי סוקר בכתבה מצולמת את מגדלי המים של העיר תל אביב. המגדלים שנבנו בתחילת המאה העשרים סיפקו לא רק מים אלא גם מקור לגאווה מקומית וסימן נוף (landmark) עירוני. הכתבה עוסקת בשמונה מגדלים כאלה שהוקמו בשנותיה הראשונות של תל אביב ומעבר לסקירה גם מעלה את סוגיית השימור של מבנים אלה. "סיפור הקמתם של מגדלי המים בתל אביב-יפו" כותב לוי, "פותח צוהר להכרת עברה של העיר העברית הראשונה, ולהבנת הערך ההיסטורי והנוסטלגי של המגדלים שהשקו והפריחו אותה."... "בשנ...
• 

  עמלות אדריכלים

  27.11.11
  ...כדומה ניתן לדעתו לקחת עמלה מאחר ו"הלקוח יכול לקבל הנחה ויכול לנהל משא ומתן על המחיר הסופי, במידה והלקוח רוצה לרכוש בבית עסק הזה ובחר בו מרצונו החופשי אני לא רואה שום פסול בקבלת עמלת אדריכל במיוחד שהנושא מוצג בצורה גלויה ללקוח". ברור שהנושא בעייתי. בעיקר כשלקוחות אינם יודעים מה המדיניות של כל אדריכל ולעיתים אדריכל מסויים יכול להוריד את שכר הטרחה שלו בזכות העמלות שיקבל בהמשך. המצב מקשה על השוואה בין חוזים ומהווה מקור למתיחות בין האדריכל והלקוח.
• 

  נוף תרבות איזורית - על תכנית אב למעיינות

  7.03.16
  9/3/16 19:00 תכנית אב למעיינותעד ראשית המאה העשרים, היו מעיינות השכבה מקור המים הקבוע היחיד באזור ההר ולכן הכתיבו גם את פיזור הישובים וגם את אופיים וגודלם. שינויים טכנולוגיים ושינויים פוליטיים השפיעו על מקומם של המעיינות באורח החיים, בפרנסה בתרבות וכן בנוף של הקהילות הכפריות באזור ההר. למרות מאפייני סביבה רציפים וזהים (אקלים, טופוגרפיה, מסלע, צמחייה) וכן איומים וקונפליקטים דומים, מצב השימור, אופן השימוש, ומקומם של המעיינות בתרבות הנוף שונה משני צ...
• 

  ארכיטקטורה ומיתוג במרחב הטכנו – לוגיסטי

  10.06.12
  ...סציפלינות הרבות המרכיבות מבנה לוגיסטי: תהליכי יצור ושינוע, מידוף ואחסון, חומרי חיפוי עכשוויים – תוך התייחסות תמידית ליעילותם הכלכלית של הפתרונות השונים. שילוב גורמים אלה יוצר מבני ענק הנראים למרחקים, מרשימים בפשטותם, המהווים מקור גאווה לבעליהם ולעובדים, ומשתלבים בסביבתם. עיצוב משרדים האופן שבו חלל משרדים מעוצב הוא השיקוף הקרוב ביותר לאופיו ואישיותו של הלקוח, ולכן אין פרויקט משרדים אחד כמשנהו. בתחום אדריכלי זה, הלקוחות והעבודות מאוד מגוונים ושונ...
• 

  סיפור של כישלון אדריכלי

  7.12.11
  ...בודות שהן כישלון? במסגרת הביקורות על רם כרמי ובניין הבימה נזכר מיכאל יעקובסון בפיל הלבן שבקיבוץ חולדה - בית הנעורים בתכנונו של כרמי. במגזין "הקיבוץ" הוא מפרסם רשימה מעניינת מאד שעוקבת אחר המבנה ויכולה לשמש אותנו לחקור קצת על מקורותיו של כישלון אדריכלי. באדריכלות צריך להגדיר מהו כישלון, האם "לא יפה" או "לא נוח" זה כישלון? ומי בדיוק קובע? כך או כך על דבר אחד יש הסכמה. פרוייקט שהופך לפיל לבן וננטש על ידי המשתמשים שלו הוא כישלון. כזו היא התחנה המ...
• 

  שבוע סוער - תמ"א 38 / 3א' - רשומה חדשה מ"המרפסת"

  7.11.16
  ...פקיד בלבד, את היכולת להקשיב, את היכולת להוביל, את העיקשות, את המנהיגות, את האומץ, ויותר מכל את היכולת להחליט. יכולת, שהעדרה, על פי בינת, אצל שופטי בית המשפט העליון, ("באותו רגע ידעתי שלא אשתף פעולה עם בית המשפט הנמנע מלהחליט, נמנע מלהתוות דרך וכיוון, נמנע מלקבוע נורמות וגבולות ברורים, נמנע מלתת גב למשרת ציבור מול המזנבים"), גרמה לה, להחליט לעזוב את תפקידה מבלי להישאר בו ולו יום אחד נוסף. הרשומה באדיבות בלוג המרפסת, למקור ולרשומות נוספות לחצו כאן
• 

  ביאנלה בת-ים לאדריכלות הנוף העירוני 2012

  6.05.11
  ...ושבים לרשות העירונית, בין העיר לאנשי המקצוע הפועלים בה.אוצרות הביאנלה:סיגל ברניר – חוקרת תרבות, אדריכלות ונוף ומרצה בבצלאל. יעל מוריה-קליין, אדריכלית נוף, פרופ' בטכניון. הנושא: מטמורפוזה / גלגול:המושג "מטמורפוזה" ישמש הפעם מקור השראה ומסגרת לפעולה העירונית. אנו מבקשים לאמץ שלושה מאפיינים של המטמורפוזה: 1. מטמורפוזה כשינוי כוללני ומפתיע - שינוי מהותי של צורה, ישות או תפקוד. 2. מטמורפוזה כשינוי המתהווה מתוך הדבר עצמו, בתהליך שהוא טבעי לו. כך נעשה...
• 

  ארכיטקטיקה - עיצוב לשינוי

  30.06.13
  ...הבנה ביתרונות וחסרונות הנובעים מהמרחב הבנוי. אדריכלים, אלו המתמחים בהבנת המרחב – לוקחים רק לעיתים רחוקות חלק פעיל בפתרון סכסוכים טריטוריאליים ובקידום הסכמי שלום. לדעתם של האדריכלים יהודה גרינפילד- גילת וקרן- לי בר סיני, זהו מקור לחלק מהפגמים הקשים שבתהליכי המשא-ומתן הטריטוריאלי בין ישראל לפלסטינים. בכדי לשנות מצב זה הוקמה “סאיה-עיצוב לשינוי”.גישתה החלוצית של סאיה, הקרויה בפי מייסדיה Resolution Planning , פותחה לפני כעשור במטרה להגדיר מחדש את אחר...
• 

  אור, חלל, אדריכלות - ערב עיון

  29.03.17
  ... ראשון מסוגו להתמודד עם אדריכלות האור-חלל של שמואל ביקלס, אדריכל המשכן לאמנות, עין חרוד. מוזיאון זה, שנודע בזכות מופעי האור הטבעי הממלאים את אולמותיו הוא אחד ההישגים יוצאי הדופן של האדריכלות הישראלית במאה ה-20. ככזה הוא משמש מקור השראה לאדריכלים מהארץ ומהעולם, בהם רנצו פיאנו בבואו לתכנן את מוזיאון דה-מניל ביוסטון, טקסס, 1986. דוד בהר-פרחיה מבקש להקנות לצופה את חוויית השהות בחלל תצוגה נקי, ללא עבודות אמנות המוצגות על הקירות. הערכים המושמים בחזית ה...
• 

  Fcity - תגית כלימור

  14.08.11
  ... לרשת ואת מיקום הפרט בקהילה חמקמקה. המיצב מייצג את האורבניזציה המואצת, וזו מיוצגת בשפת קוד מטריקס הבונה את מרחב החיים שלנו. המבנים, הבנויים בצפיפות, עשויים מנקודות היוצרות מערך דיגיטלי מרחבי. האורות והצללים המשתנים בשל שינוי מקור האור הם מטפורה לדינמיות של הרשתות החברתיות, לעוצמה הנוצרת מריבוי והכפלה של מסרים אינטרנטיים. הבזקי האור יוצרים מערכת חדשה של קשרים וזרימה, וזו מדמה את התרחשות התקשורת האינטרנטית. הבחירה בנייר ממוחזר מעוגנת בראייה סביבתי...