חיפוש - חדשות , סף , פח |1| - דף 8

• 

  המעמד של האדריכל היום הוא בתחתונים

  25.10.12
  "היו ימים שבהם מעמד הארכיטקט היה שונה לחלוטין מהמעמד שלו היום". אומר האדריכל אמנון רכטר בכתבה בכלכליסט, "זה חלק משמעותי מהרידוד, ההשטחה והאמריקניזציה, ככל שהאידיאולוגיה נעלמת והכסף מדבר - ככה הצד היצירתי, האמנותי והאיכותי יורד, והצד של הניצול המקסימלי והמניפולציה גדל. אני מרגיש את זה אף על פי שאני נמצא בטופ של הפירמידה, אני לא יודע איך ארכיטקטים שיש להם משרדים פחות מצליחים ועבודות יותר קטנות פועלים. עליהם בטח דורכים. אני מרחם עליהם, כי המעמד של ה...
• 

  תחרות Unbuilt Visions לפרויקטים רעיוניים

  12.08.12
  ...ודות בלתי בנויות בחסות לקוח, כולל מבנים, עיצוב פנים, עיצוב עירוני, אדריכלות נוף, עיצוב תעשייתי, ריהוט, וכו '.פרסיםפרס ראשון, שני ושלישי יקבלו כל אחד 1000 דולר. בנוסף יצויינו לשבח עבודות בתחומים הבאים: אדריכלות, אדריכלות פנים, אדריכלות פריסה (Deployable) / אדריכלות אור, אדריכלות נוף / אורנבניזם, עיצוב מודולרי / עיצוב תעשייתי.לוח זמניםמועד אחרון להרשמה - 1 נובמבר 2012מועד אחרון להגשה - 15 נובמבר 2012החלטה על הזוכים - דצמבר 2012להרשמה ופרטים נוספים:
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ... אבל לא תמיד זה מתאפשר לנו. בפרויקט מגורים שתכננו בירושלים שמיועד לאוכלוסיה חרדית לקחנו את 'מרפסת הסוכה' וההגדרות ההלכתיות שלה בתור פרמטרים, ויצרנו ווראיציות שונות של החזית על-סמך אותן הגדרות. פרמטרים אקלימיים הם גורם חשוב נוסף בעבודה שלנו ואנחנו משתמשים בכלים אלה יחד עם סימולציות אקלימיות כדי לקבל החלטות תפקודיות ועיצוביות שונות – כמו לדוגמה בקטע של חזית שלפי סימולציה אקלימית שביצענו למדנו שהיא מקבלת פחות שמש לאורך השנה, השתמשנו בקוד שמרכז יותר ...
• 

  תחרות תכנון גשר לפארק אריאל שרון

  18.06.12
  ...פורצי הדרך. לפיכך נכונה לגשר המבוקש משמעות רבה בעיצוב פניו העתידיות של הפארק.תחרות האדריכלים פתוחה עבור משרדי אדריכלים ישראליים בעלי ותק של 4 שנות פעילות לפחות. התחרות תעניק ערך מוסף לתהליך התכנון של הפארק וכן לחשיפתו בקרב קהלים רחבים מכל שדרות העם. בסוף התחרות יוצגו עבודות נבחרות בתערוכה שתהא פתוחה לקהל הרחב ותהווה אירוע מושך קהל בפני עצמו.מועד הגשת ההצעות (במסירה בעילום שם) 31.7.12מועד פרסום הודעה על ההצעה הזוכה 9.8.12פרטים נוספים ומסמכי המכרז:
• 

  חוק התכנון והבניה החדש - פוליטיקה ואידאולוגיה

  11.03.12
  ...יא לבור הזה עכשיו. למרות שנציגי העמותה, אורי זרובבל, דני מורן ואורית אורנת מלווים את הכנת החוק בוועדות השונות, פתאום קפצה גם היא וביוזמת רננה ירדני יצאה בקריאה לאדריכלים להצטרף לתנועה בשם "לא זו הדרך" (תתעוררו! הצטרפו! תרמו כסף!)... אגב, את דף הפייסבוק של התנועה מפעיל משרד יחסי הציבור של מוני מרדכי, מי שהיה בעבר יועץ תקשורת למספר גופים פוליטיים וכן מזכ"ל תנועת שלום עכשיו.הגיע הזמן לעשות קצת סדר בבלאגן. ראשית, כמו שלכולכם ידוע, המצב אליו הגיע חוק ...
• 

  בתחרות למי יש יותר גדול יש גם מפסידים

  13.02.12
  ... - מגדל יורוקום (הדמיה), א.ניב, א.שוורץ אדריכלים גם אסתר זנדברג מתייחסת לנושא בכתבתה ב"הארץ" :"רגישות היתר לקו הרקיע היא בכללה תמוהה ומסיטה את תשומת הלב מקו הרחוב, שהוא זה שעושה עיר ולא קו השמים. זהו לא מקרה. קו הרקיע עושה כסף וקו הרחוב עולה כסף. קו הרקיע מניב רווח ליזם, וקו הרחוב לעומתו ניתן לציבור ללא תמורה. לכן מה שקורה למרגלות המגדל פחות מעניין את הפיתוח העירוני, אם בכלל. לכן המרחב הציבורי הרבה פחות מטופח מהמגדל שמעליו, ולעתים עלוב ומוזנח. ל...
• 

  קומות בנסיגה, אור וצל

  22.01.12
  ... בנסיגה מאפשרות ליצור עיבוי של המגורים ברחוב בלי להשפיע על התחושה הקיימת".*התמונה מתוך הכתבה, צילום - פבל וולברג קנטי מעמת את דוידוב עם הטענה שבניינים גבוהים יותר וצפופים יותר ניתן למצוא בלונדון ופריז וגם בהם נעים ללכת. בנוסף הוא מציין ש"שתפיסת המגורים הרווחת בישראל אינה הולמת לחלוטין את האקלים המקומי. במדינה כמו ישראל שבה השמש קופחת במרבית ימות השנה, בנייה גבוהה תספק הצללה נחוצה לרחובות ולבניינים". בנוסף מועלית הטענה שבקומות הגבוהות נבנות ...
• 

  השיכון למזרח והתכנון מלב מערב

  19.01.12
  ...מרות הנימה הלא פולטית המאפיינת אותה, נקראת התערוכה, לפחות אצל אחדים, ככתב אישום נגד מדיניות השיכון הציבורי בישראל"... "כשאנשים מגיבים לאישום מרומז זה עולה בדרך-כלל הטיעון הכלכלי"..."שהבעיה היא רק בעיה של שטח דיור, כלומר של כסף, ושאין מדובר בבעיה של התפיסה, או של היכולת, התכנונית".בהמשך הכתבה עונה ערן ומפריך את הטענה שהבעיה הייתה מחסור בכסף. הוא מציג דוגמאות לתכנון בזבזני וכן דוגמאות לתכנון אלטרנטיבי שלא היה עולה יותר.חלק מעניין בהצגת הנושא מתייח...
• 

  המאבק בין העבר לעתיד

  15.12.11
  ... פירסמה את "לקראת אורבניזם". הראשונה תוקפת את האדריכלים השבעים והעייפים והשניה מציעה לצעירים לקום ולעשות. נעמה כותבת בין השאר:שוק הדיור בישראל נשלט באופן לא מבוטל בידי קבלנים, אשר להם מטרה אחת בלבד, ניחשתם נכון, להרוויח כסף. (...) אם הבית קרוב לתחבורה ציבורית, אם יש שם במקום רחובות מסחריים, אם תיווצר שם צפיפות אמיתית - זה לא באמת מעניין אותם. הקבלנים יפנו למי שיקדם את הפרויקט הכי מהר והכי יעיל ואלה הם המשרדים הגדולים והותיקים. אין ליזמים שום ...
• 

  דופלקס לחזרזיר בורגני מצוי

  16.10.11
  ...יקולים האמיתיים האנוכיים והקטנוניים שגורמים לנו לתאוות הנדל"ן והכסף. "בזמן מחאת האוהלים" כותבת עירית, "כאשר נציגי המעמד הבינוני דרשו דיור בר השגה, תהיתי האם יש בהם את רוח הגבורה הנדל"נית המסתפקת במועט. אותה רוח שנשבה, מבלי דעת, בדור של הוריי. מן הסתם הם התקלקלו, כמוני: הלא עד כמה שאני מסתייגת מקומת הגג שלי, אני מסתייגת עוד יותר מהאפשרות שאצטרך לחיות בדירה המתאימה למידות משפחתי. הרי יש לי דופלקס, למען השם! איך אשפיל את עצמי להתגורר בסתם דירה?"
• 

  קוד אתי לענף הבניה

  27.09.11
  ...בוצה ואת מעמדה. כללי ההתנהגות הנקבעים בקוד האתי הינם אותם כללים המצופים מחברי הקבוצה, מעבר לנדרש בחוק. בישראל, יתכן בגלל אי פעילות מספקת בעבר מטעם הגופים המייצגים את המהנדסים והאדריכלים, נקבעו תקנות האתיקה ע"י המחוקק. בנוסף, בתי המשפט מתייחסים בפסיקותיהם להתנהגויות "מידתיות" ו"סבירות", שההבדל בינן ובין כללי ההתנהגות האתית הינו קטן. התוצאה הינה חפיפה בין חוקי המדינה וכללי האתיקה. תקנות האתיקה של המהנדסים והאדריכלים נקבעו בשנות השישים של המ...
• 

  עירוניות חדשה בפרויקט הרובע ביפו

  19.09.11
  ...ץ בכלל שיתרונותיו בפירוש עולים על חסרונותיו." ... "יש לראות בחיוב את מגוון הדירות. גודל הדירות נע בין 120 מ"ר לבין 60 מ"ר, כך הפרויקט נגיש גם לידם של זוגות צעירים (לפחות בעת שיווק הפרויקט שכיום השתלטו עליו בעיקר משקיעים). בנוסף עירוב השימושים בו בולט בחריגותו בנוף התכנון בארץ. יפה עשו ובנו קולונדה לאורך לא רחוב אחד אלא לאורכם של שלושת הרחובות המקיפים אותו. קולונדה זו מספקת מחסה ממזג האוויר ויוצרת את ההליכה, במיוחד לאורך רחוב יפת, למרעננת." הש...
• 

  העצירה בשוק הנדל"ן - זה טוב לאדריכלים?

  11.08.11
  ... פיבקו ומיקי מנספלד ושניהם לא נשמעים מודאגים במיוחד אבל ניתן להניח שמשרדים גדולים ומבוססים מסוגלים לעמוד בשפל ביקושים טוב יותר ממרבית משרדי האדריכלים. בדומה לשוק מכוניות היוקרה שנפגע פחות בעת משבר כלכלי (מאחר ולעשירים תמיד יש כסף), כך גם משרדי האדריכלים הפונים לשוק זה. משרדי ארדיכלים קטנים יותר ימצאו את עצמם נאבקים על חוזים וחותכים ברווחיות המצומצמת ממילא. למעצבי הפנים מבינינו יש לפחות נקודת אור בנטייה של שוק השיפוצים לצמוח כששוק הבנייה נעצר.
• 

  שבוע הספר של האדריכלות הישראלית

  19.06.11
  ...גנן העיר תל אביב אברהם קרוון | יעל מוריה וסיגל ברניר 4. יעקב רכטר – אדריכל | אסנת רכטר 5. אברהם יסקי – אדריכלות קונקרטית | שרון רוטברד 6. מוניו גיתאי וינראוב – ארכיטקט באוהאוס בארץ ישראל | ריצ'רד אינגרסול 7. יוסף טישלר: אדריכל ומתכנן ערים בתל אביב | ברוך רביד 8. רגעי תיקון – אלימות פוליטית, ארכיטקטורה והמרחב העירוני בתל אביב | טלי חתוקה 9. בתים מן החול, אדריכלות הסגנון הבינלאומי בתל-אביב 1948-1931 | ניצה סמוק 10. כל ספרי דוד קרויאנקר
• 

  לא אמן ולא יזם - מוכר שירותים

  20.04.11
  ...ל "לדעתי, לאדריכלים המתלוננים על ירידת ערכם, אין להלין אלא על עצמם. לרבים מהם יש פזילה קשה לכיוון התיווך, ובכלל, אם ישאלו אותם, הם רוצים להיות יזמים כשיהיו גדולים. אדריכל שמשווה את שכר טרחתו לשכר טרחת המתווך ומגלה שעשה פחות כסף 'בסיבוב', אם הוא מודד את זה לפי שעה, ירגיש מתוסכל וזה לא מפתיע. נורא קל לטעון כלפי כל העולם ולהתלונן על 'המעמד המקצועי המתדרדר' - אני מציע לאדריכלים המתלוננים לעשות חשבון נפש ולשאול את עצמם כמה הם עובדים מתוך כוונה כנה ומס...