חיפוש - חדשות , סף , קוב |1| - דף 5

• 

  התחנה האחרונה בקו

  17.02.13
  ...נים ממוקד תחבורתי ועסקי למפגע ולבסוף לפיל לבן ונטוש."הוויתור על תחנת אוטובוס בתוך העיר הוא מהלך משמעותי", כותב יעקובסון. "האם ראשי הערים מבינים מה הם עושים? (...) את התושבים שאינם מחזיקים ברכב פרטי וייאלצו לשלם יותר בזמן ובכסף כדי להגיע לתחנה המרכזית, זה בוודאי לא משרת".האם העתיד של התחבורה הציבורית בארץ באמת נמצא באוטובוסים? כיום בכדי לעבור מהפריפריה למרכז רק לרכבת יש עדיפות כתחבורה ציבורית. האם לא הגיוני אם כך להצמיד את תחנות האוטובוס לתחנות ה...
• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  ...לאבן שואבת לבנייני משרדים, בנקים ועורכי דין. אחריהם באו גם מסעדות היוקרה, בתי הקפה, הברים ומבני הבאוהאוס לשימור שנהפכו לנכסי נדל"ן לוהטים. אלא שבשלוש השנים האחרונות נהפך המתחם התל אביבי התוסס לזירה לוהטת לא פחות עבור סקטור נוסף: חברות סטארט־אפ".המשך הכתבה מתאר החלק השני של התהליך. "בניגוד לאזורי תעשייה מוכרים כמו הרצליה פיתוח או מת"ם בחיפה, הדירות שמציעה השדרה אינן מתאימות לחברות הזקוקות לגידול משמעותי במספר העובדים. כך, עזבו את האזור בשנים האחרו...
• לא ללמוד מלאס ואגס

  30.10.12
  וועדת השילוט של עיריית ירושלים החליטה לאפשר את הצבתו של שילוט אלקטרוני מואר בעיר. ירושלים גם כך עמוסה לעייפה ברעש ויזואלי והשאלה היא האם בדרך לשימור חלקים בה מהלכים כאלה באמת תורמים משהו לעיר מלבד כסף לקופה.בכתבה בNRG מדווח כי אדריכל העיר, עופר מנור הביע התנגדות לנושא השילוט ולכן התקבלה בינתיים החלטה שהשילוט ייועד רק למודעות של מחלקת התרבות. על פי הכתבה נראה שיו"ר הוועדה קובי כחלון ממש להט לנושא ומעלה גם טיעונים כאילו שילוט כזה יפחית את העומס. כח...
• 

  שלושה סיבובים בקיבוץ נען

  17.10.12
  ...ש בהן החמצה מסוימת. קיבוץ, כל קיבוץ כמעט, אינו יכול להיות מאופיין על ידי חלקיו, על ידי המבנים שבו. העיקר באדריכלות הקיבוצית הוא המרחב הציבורי שבין הבתים. השטח שבין בתי המגורים, הגנים, השבילים. אין בארץ ואולי גם בעולם עוד מקום בו לא ניתן לראות על הקרקע את החלוקה הפרטית. אין גדרות, אין הגדרות, השטח הציבורי מגיע עד לסף הדלת ומצד שני השטח הפרטי פולש החוצה בצורת פרגולות או מרפסות קטנות. התמונה כאן שצולמה על ידי מיכאל ממחישה חלק מהסיפור שעדיין לא סופר.
• 

  שני צדדים של שימור

  22.08.12
  איך קרה שבלוק אחד בתל אביב הפך לאתר בנייה גועש של פרויקטים לשימור? שואל מיכאל יעקובסון בXnet, כשבמתחם שמתפרש על פני כ-130 דונם, עשרות מבנים עוברים בעת ובעונה אחת תהליך חידוש. התשובה ברורה - הרבה כסף. לא רק המלונות הופכים באזור למלונות בוטיק, כל המתחם הופך לעיר בוטיק. מקום יקר לאנשים יקרים."המהפכה התחילה", כותב מיכאל "עם ההכרזה של אונסק"ו ב-2003 על מרכז תל אביב, 'העיר הלבנה', כאתר מורשת עולמית. כך החלה לעלות, משמעותית ובמהירות, המודעות לערכם האדרי...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ... אבל לא תמיד זה מתאפשר לנו. בפרויקט מגורים שתכננו בירושלים שמיועד לאוכלוסיה חרדית לקחנו את 'מרפסת הסוכה' וההגדרות ההלכתיות שלה בתור פרמטרים, ויצרנו ווראיציות שונות של החזית על-סמך אותן הגדרות. פרמטרים אקלימיים הם גורם חשוב נוסף בעבודה שלנו ואנחנו משתמשים בכלים אלה יחד עם סימולציות אקלימיות כדי לקבל החלטות תפקודיות ועיצוביות שונות – כמו לדוגמה בקטע של חזית שלפי סימולציה אקלימית שביצענו למדנו שהיא מקבלת פחות שמש לאורך השנה, השתמשנו בקוד שמרכז יותר ...
• 

  אדריכל של מכונות מגורים

  28.06.12
  ...ל חדר האוכל החליף קאנטרי-קלאב עם בריכות שחייה, מדשאות ומגרשי טניס וספורט. התושבים שוחררו מהצורך לנדוד כדי לזכות בשירותים הבסיסיים: בשכונה היו שלושה מרכזי מסחר שכונתיים (שניים מהם תיכנן דורון) וביניהם שובץ פארק שכונתי ענק, בנוסף לגינות הכיס הרבות שפוזרו ברחבי השכונה. גם גני ילדים ובית ספר יסודי נפתחו בשכונה – פרט שנראה ברור מאליו, אך אינו כזה בימינו."מיכאל מנתח את צורת הדירה ואת השתנותה עם הזמן כשהמטבח צורף לחלל הפתוח הציבורי. הכתבה מלווה בנוסטלגי...
• 

  נבחרו הזוכים בשלב א בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  1.05.12
  ...כתביו זכו לחשיפה בינלאומית בתערוכות ופרסומים לדוגמא, השתתפות –בתערוכה ‘Foreclosed: Rehousing the American Dream’ , המוצגת במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק ופרויקט ‘Making Room’ , שהציע תכניות לדיור עירוני חלופי. ציון לשבחבנוסף, מצאה הוועדה לנכון להעניק "ציון לשבח שלב א' של התחרות" לארבע הצעות נוספות מהן התרשמה באופן מיוחד (לפי סדר א ב):מאירה אפרת קובלסקיישי וולפטר קינן, יובל אמיצי וליחן אמיצי (ביקשו להודות גם לדורי סדן ולרותי עורב)יפעת רום (ביקש...
• 

  תערוכה.01 - תחרות תכנון לעיצוב תערוכת אדריכלות

  15.04.12
  ...ונות, תרשימים, תוכניות וחתכים, מודלים, סרטים ועוד – של אותה אדריכלות אותה היא באה להציג בפני הקהל, אולם התרשמות זו הינה תמיד מיד שניה וסובלת מאותן מגבלות תרגום של אובייקט בארבעה מימדים (לפי צבי), של ייצוג אותו דבר אחר ודבר נוסף (לפי איילר ראסמוסן).המטרהמטרת התחרות היא לייצר הצעות ופתרונות לשילוב החמקמק בין יצירתה של חוויה מרחבית-אדריכלית בחלל הגלריה לאדריכלות, חלל סגור מוגדר מראש ובעל מאפיינים ברורים, המשתלבת עם תכניה של תערוכת עבודות אדריכליות ו...
• 

  אדריכלות וכסף, הרבה כסף

  8.04.12
  ...ת הניחה את קיומו של השדה במקומו הנוכחי, לטווחי זמן משמעותיים (שאין לעירייה שליטה עליהם) ומציעה פתרון תכנוני איכותי מתאים, במקביל למתן האפשרות לבעלי הקרקע המצפים מזה עשרות שנים למימוש קניינם." אז מה יקרה? מעורב פה הרבה כסף, מעורבים פה הרבה אנשים בעלי השפעה וכח (וכסף). על פי המאמר "ועד הפעולה קורא לעירית תל אביב להשעות מידית את תוכנית 3700 ולצאת בתחרות אדריכלות בינלאומית לתכנון האיזור מהירקון עד גבולה הצפוני של העיר, מהים ועד לדרך חיפה במזרח....
• 

  בתחרות למי יש יותר גדול יש גם מפסידים

  13.02.12
  ... - מגדל יורוקום (הדמיה), א.ניב, א.שוורץ אדריכלים גם אסתר זנדברג מתייחסת לנושא בכתבתה ב"הארץ" :"רגישות היתר לקו הרקיע היא בכללה תמוהה ומסיטה את תשומת הלב מקו הרחוב, שהוא זה שעושה עיר ולא קו השמים. זהו לא מקרה. קו הרקיע עושה כסף וקו הרחוב עולה כסף. קו הרקיע מניב רווח ליזם, וקו הרחוב לעומתו ניתן לציבור ללא תמורה. לכן מה שקורה למרגלות המגדל פחות מעניין את הפיתוח העירוני, אם בכלל. לכן המרחב הציבורי הרבה פחות מטופח מהמגדל שמעליו, ולעתים עלוב ומוזנח. ל...
• 

  פוצצו את בניין ההסתדרות!

  6.10.11
  בכתבה ב"הארץ" שוב יוצא נועם דביר לקרב מאסף לשימור... מי זה הפעם? אה, כן - "בניין בני ברית בתל אביב בסכנת הכחדה" צועקת הכותרת. צר לי אבל אני מסרב להתרגש. מגמת השימור בארץ בכלל ובתל אביב בפרט כבר חורגת מכל היגיון סביר. לא מדובר פה במקום שבו הורדוס התעטש וגם לא בשכיית חמדה אדריכלית. סביר להניח שבלי תמונה או כתובת אפילו לא תדעו באיזה בניין מדובר. בניין בני ברית הוא מבנה נטוש כמעט לגמרי שניצב בפינת הרחובות קפלן ולסקוב בתל אביב. הבניין תוכנן על ידי...
• 

  קוד אתי לענף הבניה

  27.09.11
  ...בוצה ואת מעמדה. כללי ההתנהגות הנקבעים בקוד האתי הינם אותם כללים המצופים מחברי הקבוצה, מעבר לנדרש בחוק. בישראל, יתכן בגלל אי פעילות מספקת בעבר מטעם הגופים המייצגים את המהנדסים והאדריכלים, נקבעו תקנות האתיקה ע"י המחוקק. בנוסף, בתי המשפט מתייחסים בפסיקותיהם להתנהגויות "מידתיות" ו"סבירות", שההבדל בינן ובין כללי ההתנהגות האתית הינו קטן. התוצאה הינה חפיפה בין חוקי המדינה וכללי האתיקה. תקנות האתיקה של המהנדסים והאדריכלים נקבעו בשנות השישים של המ...
• 

  תחנה לא מרכזית

  4.08.11
  ...דם כמה שיותר מהר. במילים פשוטות - הן מטרד לעיר ולא נכס. צורך הכרחי ולא מנוע צמיחה. לשמר או למחוק? בסיום הכתבה כותב נועם "חרף איכותן האדריכלית, אף אחת מהתחנות המרכזיות אינה מוכרזת לשימור או נתפשת כבניין בעל ערך. זה ביטוי נוסף לייצוג הקלוש של האדריכלות המודרניסטית בקרב ועדות השימור. לטוב ולרע, התחנות המרכזיות הן חלק בלתי נפרד מהד-נ-א של הערים הישראליות." במקרה הזה אני אענה בתשובה האינסטנקטיבית שלי - לפוצץ. עם כל הכבוד לאדריכלות הפילים הלבנים...
• 

  הבטון החשוף חוזר?

  4.07.11
  ...שות מוזיאון ישראל אסף לרמן - ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה נעמה מליס - בית הספר לניהול וכלכלה של המכללה האקדמית תל אביב יפו אמנם המבנים האלה מצטיינים בבטון החשוף שלהם אבל אני תוהה אם זו באמת המגמה העכשווית או שזו פשוט המסורת הרכטרית התכנונית, המסורת של הפרס והנטיה האישית של יעקובסון כפי שהיא מתבטאת בכתבות. * בתמונה העבודה המפורסמת של יעקב רכטר עליה זכה בפרס ישראל לאדריכלות. (צילום: ארכיון אדריכלות ישראל, אוסף צבי אלחייני)