חיפוש - חדשות , ספר , קול |1| - דף 9

• 

  מה צריכה לעשות עכשיו עמותת האדריכלים

  31.01.12
  בכל הביקורת שנשמעת על תחרות הספרייה הלאומית ועל תחרויות בכלל נעלם קולה של עמותת האדריכלים. איש לא עונה, איש לא מתייחס, בקשות לתגובות נתקלות בקיר אטום. במקום לרטון, להפגין או להתחיל עוד עצומה, החלטתי לכתוב מה אני מצפה מעמותת האדריכלים לעשות.קצת היסטוריהעמותת האדריכלים הסכימה בעשרים השנה האחרונות לנוהג פסול של תחרויות. במקום תחרויות פתוחות, תחרויות בין מוזמנים. זה היה נוח למשרדים הגדולים, לאדריכלים המוכרים, ולא היה אף בעל שם שהתייצב ואמר את האמת - ...
• 

  קריאה להחרמת התחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  24.01.12
  "תנאי התחרות לתכנון ה'ספריה הלאומית' בירושלים מהווים נדבך נוסף בהשפלת מקצוע האדריכלות למקומות שלא ידענו דוגמתם." ... "נקעה נפשינו מההשפלה המתמשכת שבה תחרויות אדריכליות מהוות שיטה לתעתע באדריכלים המנסים לפלס את דרכם." כך פותחת עצומה עליה חתומים כבר כ 300 אדריכלים.בשבועיים האחרונים עולים מהשטח לא מעט קולות המוחים נגד תנאי התחרות. נזכיר - לתחרות שני שלבים השלב הראשון הינו אנונימי ופתוח ובסיומו ייבחרו עד ארבעה אדריכלים, ואלה יעלו לשלב השני, גם הוא אנ...
• 

  מחר ייפתח השלב הראשון בתחרות הספרייה הלאומית

  16.01.12
  מחר, ה 17- בינואר, תיפתח באופן רשמי תחרות האדריכלים לבחירת האדריכל שיתכנן את משכנה החדש של הספרייה הלאומית – אחד ממבני הציבור החשובים ביותר שייבנו בישראל בעשור הקרוב. השלב הראשון של התחרות, בת שני השלבים, הינו אנונימי ופתוח לאדריכלים ישראלים. ההצעות שיוגשו ייבחנו ע"י ועדת שיפוט בינלאומית הכוללת חמישה אדריכלים – שלושה בינלאומיים ושני ישראלים. פרופ' לואיס פרננדז-גליאנו מבית הספר לאדריכלות באוניברסיטה הפוליטכנית של מדריד נתן את הסכמתו לשמש יושב ראש ...
• 

  ארכיג'וב: נמשכת הירידה בביקושים לאדריכלים

  9.01.12
  מדד הביקוש לאדריכלים של ארכיג'וב לשנת 2011 פורסם והמסקנות המוצגות עגומות. המדד מגלה כי בין חודש מאי לדצמבר חלה ירידה של 35% במספר מודעות הדרושים בשוק האדריכלות. הירידה בחודשי השנה האחרונים מקבילה לירידת הבורסה בישראל.הבשורות הרעותמדד האדריכלים של ארכיג'וב מצביע על קשר הדוק בין המצב בבורסה לביקוש לאדריכלים. שוק האדריכלים מקדים את שוק הבנייה ובימים של חשש וירידות מחירי נדל"ן אנחנו הראשונים שנפגעים. המצב דומה גם בארצות הברית שם שיעור האבטלה בקרב בוג...
• 

  אות העיצוב לתכנון עירוני 2012 - הזוכים

  4.01.12
  ...צוב ובשותפות עם משרד הבינוי והשיכון, מרכז השלטון המקומי, איגוד מהנדסי ערים, איגוד המתכננים, עמותת האדריכלים המאוחדים, איגוד מתכנני הנוף, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים של הטכניון, המחלקה לארכיטקטורה ובינוי ערים בבצלאל ובית הספר לאדריכלות ויצ"ו חיפה.חבר השופטים בתחרות מנה את: פרופסור אדריכל שמאי אסיף (יו"ר), לשעבר ראש מנהל התכנון במשרד הפנים ומרצה בכיר בטכניון בחיפה. אדריכלית עדנה לרמן, סגן יו"ר אגוד המתכננים. האדריכל הראשי של משרד השיכון קרלוס ד...
• 

  רם כרמי משיב לביקורת על הבימה

  1.12.11
  ...ו התנהלות סבירה ונכונה. רם כרמי מגיע לכתבה מוכן היטב לביקורת וחם על המבקרים. "שום ביקורת שנכתבה לא נכתבה על ידי מישהו שלמד את הבניין או על ידי מישהו שאני יכול להעריך מה שהוא אומר. כשהבניין סוף סוף נפתח שמעתי גם המון ביקורות טובות מהשחקנים ומהקהל. ואלו היו ביקורות מהאנשים שחיים את הבניין ולא מאלה שרואים אותו מבחוץ". נראה שמספר האנשים שרם כרמי מעריך את דעתם אינו גבוה. יש אדריכלים שמוכנים להשבע שהוא מגיע לשלושה אם כוללים גם אנשים שנפטרו כבר.
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ...ערים בארץ ובעולם וכבר הוכח שערים אחראיות למרבית התוצר הגולמי העולמי. בארץ למשל גוש דן אחראי לכמעט 60% מהתוצר בעוד ששטחו רק 7% משטח המדינה. בעיר גדולה המשכורות גבוהות יותר מאשר בעיר קטנה, בעיר גדולה נרשמים יותר פטנטים יחסית למספר התושבים, יש יותר משרות יצירתיות (אדריכלים, פרסומאים, מעצבים) מאשר בעיר קטנה, יותר הפקדות בנק פר תושב... הכל הכל מראה על תפוקה גבוהה יותר... אז איך אפשר לבוא ולטעון שהעיר אינה מנוע כלכלי? ובכן, אפשר. כשהסטטיסטיקה מציגה...
• 

  מתחם עדן בירושלים לדוגמה

  13.11.11
  אנשים שואלים "מה לעזזאל כבר נתנה לנו המחאה החברתית?" לכאורה התשובה היא כלום, שום דבר, אבל מתחת לפני השטח יש שינויים כשקיבעון של שנים ביחס שבין האזרח, הרשות והיזמים משתנה. פוסט בבלוג "תכנון בירושלים" מספר על הליך האישור של מתחם עדן בעיר. מתחם עדן, המכונה כך על שמו של קולנוע עדן ששכן במקום, מיועד לבניה של מגדל מגורים בן 24 קומות, מלון ורחוב מסחרי. אדכירל התוכנית המקורית הוא דניאל ליבסקינד (שמפתיע הפעם ומציג תכנון בלי שפיצים) בשיתוף עם יגאל לוי ...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ... שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהישאר עם צפיפות נמוכה". בהסתכלות על בינוי עירוני בקו אפס (כמו פאריז למשל) הוא מראה שהצפיפות יכולה להיות גבוהה יותר ללא מגדלים. לטענתו של מנדל הסיבה האמיתית למגדלים נובע...
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  כתבה במעריב מספרת על זירת ההתגוששות החדשה בין היזמים והאדריכלים - לאחר שהאדריכלים מסיימים לתכנן, היזמים מדביקים לוגו ענק או עורכים על החזיתות מופע אורקולי. עד כמה חשוב המותג של הבנין או החברה ששוכנת בו והאם אין מקום לשתף את המתכננים בדרך בה נראית החזית עליה עבדו כל כך קשה? "כשבנק המזרחי לקחו 14 קומות במגדל משה אביב הם התנו את זה בכך שהלוגו שלהם יככב על המגדל ושיראו אותו למרחק של כמה קילומטרים", אומר בכתבה האדריכל אמנון שוורץ, ממשרד אמאב אדריכ...
• 

  על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"

  24.10.11
  לקראת סיום השיפוץ בכיכר רבין בתל אביב מפרסם מגזין ArcHeb פרק מתוך ספרו של שרון רוטברד "אדריכלות קונקרטית". כיכר רבין, לשעבר כיכר מלכי ישראל, תוכננה על ידי אברהם יסקי ושמעון פוזנר. השניים זכו בפרויקט ב- 1952, בהיותם ארכיטקטים שכירים במשרד שרון. התחרות היתה אחת מתוך סדרה של תחרויות ארכיטקטוניות שנערכו באותה תקופה בארץ ושעסקו בעיצובם של אנדרטאות זיכרון לחללי מלחמת העצמאות. את צורת הכיכר קבעו (הרבה יותר מאשר האדריכלים המתכננים) הפוליטיקאים, מחלקת...
• 

  המשולש הירושלמי וטליתא קומי

  4.10.11
  נועם דביר לוקח אותנו בכתבה ב"הארץ" לסיור בירושלים עם דוד קרויאנקר לרגל יציאת ספרו. דוד קרויאנקר מכנה את עצמו "ביוגרף עירוני". כשעבד בצוות לתכנון אורבני בעיריית ירושלים, התחיל לערוך סקרים היסטוריים וב-40 השנים האחרונות הספיק לפרסם כ-25 ספרים על תולדות האדריכלות והתכנון של ירושלים. בימים אלה יצא לאור ספרו החדש, "המשולש הירושלמי - ביוגרפיה אורבנית" (בהוצאת כתר ומכון ירושלים). לקרויאנקר יש מבט הפרוש לאורך זמן. הוא מציג תופעות שאנו לפעמים לא שמים...
• 

  פרובינציאלי, קרתני וצר אופקים

  21.09.11
  ...ינת של דביר. אני אתייחס רק לדבריו של צוקרמן בראיון. מתוך הכתבה: לדבריו של פרופ' צוקרמן, הניסיון של סטודיו סאנה בבנייה של פרויקטים אקדמיים בולטים - כמו מרכז הלימוד של רולקס באוניברסיטה הפוליטכנית בלוזאן שבשווייץ, או בית הספר צולווריין לעיצוב וניהול באסן שבגרמניה - מבטיח לבצלאל קמפוס ברמה אדריכלית גבוהה במיוחד. "אני חושב שאם תסתכל על העבודות שלהם, תבין לבד מה מיוחד בהם", הוא אומר. "הם פשוט עושים דברים אחרת - בדיוק רב, בצניעות רבה ובמקוריות רב...
• 

  המהפכה של סלמה 60

  12.09.11
  ...תקדם מסמך סלמה מציג את הטיעון החזק ביותר והמהפכני ביותר שלו מיד בפתיחה "חרף מאמצים בלתי נלאים, הפרויקט הלאומי של חיזוק הפריפריה נכשל כשלון חרוץ."... "במדינת ישראל, על שטחה ואוכלוסייתה המצומצמים, אין כל הצדקה תכנונית לפיתוח מספר רב של מרכזים מטרופולינים. יש לשנות את המודל המחשבתי על פיו פועלים מוסדות התכנון, השיווק והביצוע, למודל של 'עיר-מדינה'. יש להתייחס למרחב הישראלי כמרחב מטרופוליני אחד ובו מרכז כובד אחד ברור ומובחן – זה הקיים בפועל: גוש דן, ...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ...ם ומשרות לטובת פעילות שתהפוך את העיר ליקרה יותר על חשבון הפריפריה. למזלנו את המהלך יסכלו החלמאות, קוצר הראייה והאינטריגות של מנהלת הפרויקט. המושג "עיר עולם" והבעיה בהגדרת עיר כזו המונח "עיר עולם" (Global City) מגיע במקורו מספרה של הסוציולוגית פרופ' סאסקיה סאסן, "העיר הגלובלית". הספר בחן היבטים שונים של חיים אורבניים בקונטקסט גלובלי, וזיהה את צמיחתן של ערי העולם - קבוצה מצומצמת של ערים שהפכו למרכזים גלובליים. ערים אלה הופכות לקטרים כלכליים, תרבו...