חיפוש - חדשות , עי , פח , פתח |1| - דף 6

• 

  המהפכה של סלמה 60

  12.09.11
  ...של חיזוק הפריפריה נכשל כשלון חרוץ."... "במדינת ישראל, על שטחה ואוכלוסייתה המצומצמים, אין כל הצדקה תכנונית לפיתוח מספר רב של מרכזים מטרופולינים. יש לשנות את המודל המחשבתי על פיו פועלים מוסדות התכנון, השיווק והביצוע, למודל של 'עיר-מדינה'. יש להתייחס למרחב הישראלי כמרחב מטרופוליני אחד ובו מרכז כובד אחד ברור ומובחן – זה הקיים בפועל: גוש דן, בו קיים ההון האנושי, מערכת השירותים התומכים וכל שאר התנאים להמשך התפתחותה של כלכלה מתקדמת." והמסקנה היא לכן...
• 

  מושבת הטמפלרים ושימור מפלסטיק

  8.08.11
  ... כמתחם בילוי". אז בית המגורים הראשון יהיה חנות קונספט לתכשיטים, בית משפחת גינטנר יהיה חנות אופנה, בית המורה יהפוך לחנות נעליים והמרכז הדתי, בית הקהילה של הטמפלרים יהפוך לחנות של אדידס (בתמונה). ואם זה כך, למה לטרוח לשמר? הרי אין מניעה להוריד כמה מהבתים או להוסיף כמה באותו הסגנון. אין באמת משמעות לבית או להסטוריה שלו מלבד שלט יפה בחזית. והאם זה באמת מה שתל אביב צריכה בין כל מרכזי הקניות הממוזגים? אולי פארק היה משרת את העיר טוב יותר?
• 

  אירוע הגמר של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

  23.11.15
  ...ות תיירותיות ברמת הגולן. "שכונת התקווה בדרום תל אביב היא תמצית של שגיאות תכנוניות שקיבלנו בירושה מהבריטים ומהתורכים. גם אם נתעלם מחזות המבנים ומהצפיפות נוכל להבחין מיד בפער בין מפת הבניינים לבין חלוקת המגרשים. העדר פרצלציה, בעיות בעלות, סככות שצמודות לבתים, תוספות בנייה לא חוקיות, צווי הריסה והתיישנות מבנים – כל אלה מסבכים את המצב משנה לשנה. רוב הבתים משתייכים ל'מושאע' והיו בבעלות של עשרות אנשים, להם קמו יורשים, וכך התפצלה הבעלות בין מאות משפחות"...
• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  ...לות המשלבת קשר למקום עם רומנטיקה.אמנון רכטר על שושלת האדריכלים אליה הוא משתייךאמנון רכטר, בנו של יעקב רכטר ונכדו של זאב רכטר, מנתח את מורכבות המורשת המשפחתית הארכיטקטונית, היחסים בין הדורות, היכולת לפיתוח יצירתיות ועל הדור הצעיר המנסה למצוא את דרכו ולהוכיח את כישוריו.הסופר דן בניה סרי מתאר את החיים בירושלים שמחוץ לחומותדן בניה סרי מתאר את חייו בילדותו סמוך לשכונת הבוכרים, את הבתים הצנועים בשכונת התימנים ממול בתי המגורים רבי ההוד של בני קהילת בוכר...
• 

  עיר הקצה וארגון עצמי

  14.10.12
  ערן טמיר מעלה לבלוג שלו עבודה אקדמית הנוגעת למה שמכונה "ערי קצה". מונח המתאר את ההיווצרות של מוקדים עירוניים חדשים בשולי העיר. מוקדים אלה, הכוללים פעילויות ושימושי קרקע שנמצאו בעבר רק במרכז העיר כגון משרדים, מסחר ובילוי, מתחרים במרכז העיר הקיים ונתפסים כמחלישים אותו.מתוך העבודה: "חוקרים מתחומים מגוונים הציעו מודלים שונים המנסים להסביר את הסיבות לתהליך עירוני זה העומד, לפחות לכאורה, בניגוד לאינטואיציה המניחה שהמרכז הוא המוקד הטבעי של הפעילויות בעי...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...ודיו o2a. מלבד תכנון אדריכלי, עוסקים השותפים בו גם ביצירת גרפיטי דיגיטלי על חזיתות מבנים קיימים ושימוש בכלים פרמטריים. אז מה זה בכלל ולמה זה טוב? האדריכל עומר בר, שיחד עם שותפו האדריכל עמית מנדלקרן מנהל את סטודיו o2a מסביר.הרעיון של הגרפיטי הדיגיטלי נולד מצד אחד מתוך הרצון להשתמש בעיר כפלטפורמה להבעה של רעיונות, תכנים שונים ואמירות על-גבי הבניינים הקיימים והחזיתות ומצד שני מתוך העניין הספציפי שלנו בצורות הבעה שונות של מדיה דיגיטלית, ורצון לבחון א...
• 

  של מי הבית הזה בכלל?

  25.03.12
  ...דעתי המשוחדת, הוא יצירת אמנות. אני חושב שזאת די חוצפה לפגוע בבניין מבלי לזמן את הארכיטקט לוועדה ובלי לדבר אתו על זה."הדיון "של מי הבניין הזה בכלל?" ישן ולא ייפתר כאן וגם לא בסוגיה הנוכחית באילת. קל להיזכר בניצניו כבר בספר "המעיין המתגבר". באופן מוזר מותר ליזם להרוס מבנה שלא הוכרז לשימור, אבל אם ירצה לשפץ ולא להרוס, הוא עלול להיות חשוף לתביעת זכויות יוצרים מצד האדריכל המקורי של הבניין.חוק זכויות היוצרים הינו חוק בעייתי בנוגע לאדריכלות. הוא פוגע במ...
• 

  שינקין כמשל

  20.11.11
  לקראת השיפוץ המיועד של רחוב שינקין בתל אביב סוקרת נטע הלפרין בעכבר העיר את התהפוכות שעברו על הרחוב. המקום שהיה הדבר הכי לוהט והפך בשנים האחרונות לסתמי, האם הוא עוד יכול לקום לתחייה? האם מישהו בכלל רוצה אותו עדיין כסוהו של תל אביב? ביקורת על השיפוץ המתוכנן מושמעת בכתבה מפיו של האדריכל יובל יסקי "הרצון של העירייה להקנות שפה אחידה לרחובות המתחדשים מביס את הרעיון של תל אביב כעיר של גיוון ומגוון" ... "בשנים האחרונות יש נטייה לעיצוב יתר, שמבטל את ה...
• 

  ישראל בביאנלה לאדריכלות בוונציה

  7.07.11
  ...ית משנת 73 והלאה ושמה הזמני הוא 'נושאת מטוסים'. אחת ההצעות שהגיעו לגמר ולא זכו היתה הצעתם של האדריכלים איתי פריצקי ופאולה ליאני והאוצר אמנון ברזל הנקראת "חולפת עם החשיכה". ההצעה מתארת, את החוויה הפרטית והציבורית של החלל העירוני במהלך הלילה. ההצעה המעניינת ביותר לטעמי היתה ההצעה השלישית - הצעתם של האדריכלים ד"ר רפי סגל, יונתן כהן ומתן מאיר, הנקראת "ערי ים ערי חול". סגל התראיין טלפונית בכתבה והסביר כי ההצעה מתייחסת לישראל "מבחוץ" באמצעות הי...
• 

  קורס להכשרת מורשי נגישות

  6.06.11
  ...11, יפתחו במרכז האוניברסיטאי אריאל קורסים נוספים להכשרת מורשים לנגישות מבנים תשתיות וסביבה ומורשים לנגישות השירות. הקורסים פתוחים בפני אנשי מקצועות התכנון הפיזי והחברתי, ומקצועות הבנייה והאדריכלות שצברו לפחות שלוש ניסיון מקצועי בתחומם מיום קבלת הדיפלומה או הרישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים או ההנדסאים במדור בנייה ואדריכלות. פרטים והרשמה היקף הקורס 200 שעות לימוד, הלימודים יתקיימו בימי ראשון בשבוע בין השעות 9:00 - 16:30 במרכז האוניברסיטאי אריאל, ...
• 

  מחול, קיברנטיקה ואפולו 11

  9.05.11
  ...ית המחלקת את המרחב לשמונה כיוונים, כשלכל נקודה במרחב יש מיקום במערכת. הכתב סייע גם לסוכנות החלל האמריקאית נאס"א לפתח בשנות ה-60 את החללית אפולו וכן את חליפת החלל הראשונה. לחקר כתב התנועה בהקשר האדריכלי הגיעה פינקלמן דרך עיסוק באדריכלות דיגיטלית והעניין המחודש כיום באדריכלות המורפולוגית של השנים ההן. כתב התנועה, היא אומרת, הוא "שפת מחשב שהקדימה את זמנה", והרעיונות הרדיקליים של נוימן ותלמידיו "מתגלגלים באדריכלות הדיגיטלית העכשווית". האדריכלות ...
• 

  הרצאתו של האדריכל והמעצב - אלון ברנוביץ'

  13.03.14
  ..., הראשיות והמשניות, להניח להן להניע את העלילה. ליצור את נקודות המפנה ולסיים את ההתרחשות כשהם כורכים יחד את כל החוטים.למרות שהחללים אותם מפתחים ברנוביץ - קרוננברג נחווים בצורה טוטאלית על ידי המשתמשים בהם , נותר תהליך הפיתוח הרעיוני סמוי מהעין וזאת למרות שאינו נופל במשמעותו או שהוא חלילה פחות מסקרן או חסר השראה מהחוויה הפיזית של המשתמש. ההרצאה תעסוק בהרחבה דווקא בתהליכים אלו שלעולם נוכחים רק מתחת לפני השטח ומזמינה להציץ אל מאחורי הקלעים של המשרד ו...
• 

  חיזוק הנגב או הזנחת הפריפריה?

  1.07.13
  ...ל הנראה פרט לאחד) לאוכלוסייה יהודית, בחלקה חילונית ובחלקה דתית. ההשקעה הכלכלית האדירה בהקמה של ישובים חדשים במטרה למשוך לנגב אוכלוסייה שלא נמצאת כאן, איננה צודקת. קיימת כאן אוכלוסייה. אוכלוסייה חזקה, איכותית, אכפתית, יוצרת ופעילה. במקום להשקיע באותה האוכלוסייה – בבריאות, בחינוך, בתחבורה, בדיור – מה עושה המדינה? משקיעה מיליארדים ב3000 משפחות פוטנציאליות שמצבן הכלכלי מאפשר להן לגור בישוב קהילתי.מניסיון העבר, כדוגמת עומר, מיתר ולהבים והמצפים בגליל –...