חיפוש - חדשות , עיר , פח |1| - דף 10
לא מצאת? פשוט חפש.
-
זכויות יוצרים אדריכליות
4.03.13...בין האינטרס של האדריכל היוצר שהוא במידה רבה גם אינטרס של החברה לשמור על האופי האמנותי של היצירה”.השופטת מתייחסת לאדריכל כמגן על זכויות הציבור. זו הנחה מאד מרחיקת לכת בהתחשב בכך שזכויות הציבור למרחב נמצאות אצל נציג התושבים - העירייה. העירייה היא זו המאשרת את השינוי במבנה ומתוקף החוק מובנה בה גם מנגנון של הגשת התנגדויות. אינטרס האדריכל פעמים רבות אינו נקי ובדרך כלל כרוך ב "תשכרו אותי שוב". יכולתו של האדריכל למנוע מבעל המבנה כל שינוי אינה אינטרס הצי... -
שכונה ריקה
19.02.13עילם טייכר חוזר לשכונת ילדותו בכרמיאל מגלה שכונה ריקה. בכתבה מרתקת ב Xnet הוא מתאר רחובות ללא אנשים, גני משחקים ללא ילדים, מרכז מסחרי עייף ומחירי נדל"ן נמוכים. שכונה אחת כמשל לישובי פריפריה של גגות אדומים."הרציונל העירוני מאחורי שכונות הווילות הישראליות" כותב עילם, "היה משיכת אוכלוסייה יהודית חזקה לערי השדה החלשות ושמירת התושבים המבוססים לבל ינטשו את הערים האלה. הנחת היסוד של קובעי המדיניות הייתה ועודנה: אם לא יינתנו לאזרחים האלה מרחב מספק ובתים ... -
תוכנית לקידום מורשת אדריכלות הבטון בבאר שבע
13.02.13...ות הבטון החשוף בבאר שבע. התכנית אותה יזמו האדריכלית ד"ר הרס שדר והאדריכל עמרי עוז אמר, קוראת להפוך את בירת הנגב ל"בירת הברוטליזם" של ישראל. "באר שבע המודרנית נבנתה בשני העשורים הראשונים להקמתה על ידי המדינה פשוטו כמשמעו. יש בעיר יצירות אדריכליות נועזות בסגנון הברוטליסטי שהיוזמה הפרטית לא היתה יכולה לקדם באותה עוצמה", אומרת שדר בכתבה. "קבלנים לא אהבו אותה וגם לא הקהל הרחב. הרעיון שלנו הוא למנף את הברוטליזם ולמתג ולסמן את העיר כבעלת מורשת אדריכלות ... -
סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל
14.01.13...לות המשלבת קשר למקום עם רומנטיקה.אמנון רכטר על שושלת האדריכלים אליה הוא משתייךאמנון רכטר, בנו של יעקב רכטר ונכדו של זאב רכטר, מנתח את מורכבות המורשת המשפחתית הארכיטקטונית, היחסים בין הדורות, היכולת לפיתוח יצירתיות ועל הדור הצעיר המנסה למצוא את דרכו ולהוכיח את כישוריו.הסופר דן בניה סרי מתאר את החיים בירושלים שמחוץ לחומותדן בניה סרי מתאר את חייו בילדותו סמוך לשכונת הבוכרים, את הבתים הצנועים בשכונת התימנים ממול בתי המגורים רבי ההוד של בני קהילת בוכר... -
עירוב שימושים כן... אבל אצלנו?!? בחיים לא.
31.12.12האדריכלים אשמים. האדריכלים לא יודעים לתכנן עיר כמו שצריך. את הטענות המוכרות האלה אפשר לשמוע בכל פינה. יובל כהן למשל בפוסט בבלוג של תנועת מרחב מאשים את "הפרברים" ומתגעגע לעיר הישנה של ילדותו שבה הנגרייה הייתה מעבר לרחוב.עיר טובה צריכה עירוב שימושים, שילוב של מגורים עם מסחר, מקומות בילוי עם תעסוקה זעירה לפחות. את זה כולנו יודעים, אלו הרחובות המועדפים עלינו בעיר. לא פרברי שינה שוממים מהולכי רגל, לא אזורי תעשייה ההופכים למפחידים בלילה, אנו מעדיפים את... -
הזוכים בפרס רכטר 2012
24.12.12נעמה ריבה מפרסמת ב Xnet את הזוכים בפרס רכטר לשנת 2012, האדריכלים הזוכים הם דוד גוגנהיים ודניאל מינץ על בית הספר להוראה השואה באתר ''יד ושם'' בירושלים, פרס האדריכל הצעיר יוענק לד''ר טלי חתוקה מאוניברסיטת תל אביב על ''המעבדה לעיצוב עירוני'' שהקימה וציון לשבח יינתן לאדריכל הנוף אמיר לוטן על עבודה בביאנלה בבת ים.בנימוקי השופטים על הפרויקט הזוכה נכתב: "הפרס ניתן לבניין בית הספר ללימודי השואה בכללותו, על שני חלקיו: לחלק הישן יותר ולחלקו ההמשכי והחדש. ה... -
העיר התחרותית, העיר החברתית
18.12.12תומר שלוש מפרסם פוסט מעולה בבלוג שלו ושואל "האם גישת העיר התחרותית כאן כדי להישאר או שהיא תוחלף בגישת העיר החברתית"? הפוסט מסביר את שתי הגישות ומתייחס לדוגמאות קונקרטיות ועכשוויות. "גישת 'העיר התחרותית' היא הגישה המוכרת לנו יותר כיום בישראל" כותב שלוש, " בגיזה זו ה היעד העירוני המוביל הוא השאיפה לצמיחה כלכלית, תוך תחרות עם הערים השכנות למשיכת עסקים ואוכלוסייה חזקה (...). הגישה של 'העיר החברותית', לעומת זאת, מוכרת פחות כיום בארץ. העיר החברותית שוא... -
לקניון יש תפקיד חברתי, הוא כמו הקארדו והאגורה
11.12.12...שהיא רוצה על הקניונים, אני פשוט לא מסכים עם זה." אומר עזריאלי בכתבה, " פה בתל אביב הסנטר החייה את הרחוב, ולא רק את דיזנגוף, גם את שינקין. יש לקניון תפקיד חברתי. הוא כמו הקארדו (רחוב חנויות בסגנון הבנייה הרומי) והאגורה (מרכז העיר ההלניסטי שבו התנהל המסחר), זה היה המקום שבו נעשו חילופי סחורה אבל באו לשם לא רק כדי לקנות, אלא גם כדי להתעדכן, לטייל, לראות ולהתראות, זוגות נאהבים - כדי להיפגש. ככה זה הקניון: אנשים לא חייבים לקנות, באים כדי להתעדכן במה ש... -
לגור בבנין מיוחד כמו כולם
9.12.12שכונות המגורים החדשות דומות אחת לשנייה, אבל מלבד הרצון של העיריות, היזמים, גם בעלי הבתים מעדיפים לגור בסביבה סטנדרטית. כתבה של רז סמולסקי בדה-מרקר דנה במתח שבין הרצון להיות מיוחד ושונה לבין הצורך בשקט ויזואלי ומרחב רגוע."מה רע בזה?" שואלת בכתבה שרון בן שם, "יש משהו בסביבות מגורים כאשר הן דומות, שיוצר שקט ויזואלי אשר ממנו נגזרת תחושה של זהות וביטחון, שמגבירה בתורה את תחושת ההתמצאות. אני חושבת שבשכונות מגורים דומות יש משהו חיובי מאוד, בהנחה שנעשה ת... -
בית הקוביות בחולון
25.11.12קשת רוזנבלום כותבת ב"הארץ" על בניין Z2 שתוכנן על ידי "מן שנער" וממוקם בצמוד למוזיאון העיצוב בחולון. קשת מנצלת את ההזדמנות ובוחנת את הנעשה באזור ואת הכיוון אליו הולכת חולון, "באופן מודע, לא נעשה בה ניסיון לייצר מטרופולין אלא עיר למשפחות, עם בתים גדולים למעמד הביניים שמציעים רמת חיים העונה לדרישות קהל היעד. בניגוד למרכז העיר המוצלח והישן ברחוב ויצמן, התפשוטתה של העיר מתבצעת בתפישה יותר פרברית־אמריקאית, כאשר בתי המגורים נפרדים ממתחם מסחרי וממבני ציב... -
פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב
21.11.12כתבה מעניינת ב"כלכליסט" מתארת את הנוכחות המוגברת של סטארט-אפים באזור שדירות רוטשילד. לכאורה נראה שזו עוד כתבה המהללת את תל אביב ואת האורבניות החיונית שלה אבל אם קוראים בתשומת לב אפשר לגלות את התהליך שמחזק ומחליש את העיר."בשנים האחרונות" נכתב בכתבה, "נהפכו שדרות רוטשילד בתל אביב לאבן שואבת לבנייני משרדים, בנקים ועורכי דין. אחריהם באו גם מסעדות היוקרה, בתי הקפה, הברים ומבני הבאוהאוס לשימור שנהפכו לנכסי נדל"ן לוהטים. אלא שבשלוש השנים האחרונות נהפך ה... -
לא ללמוד מלאס ואגס
30.10.12וועדת השילוט של עיריית ירושלים החליטה לאפשר את הצבתו של שילוט אלקטרוני מואר בעיר. ירושלים גם כך עמוסה לעייפה ברעש ויזואלי והשאלה היא האם בדרך לשימור חלקים בה מהלכים כאלה באמת תורמים משהו לעיר מלבד כסף לקופה.בכתבה בNRG מדווח כי אדריכל העיר, עופר מנור הביע התנגדות לנושא השילוט ולכן התקבלה בינתיים החלטה שהשילוט ייועד רק למודעות של מחלקת התרבות. על פי הכתבה נראה שיו"ר הוועדה קובי כחלון ממש להט לנושא ומעלה גם טיעונים כאילו שילוט כזה יפחית את העומס. כח... -
המעמד של האדריכל היום הוא בתחתונים
25.10.12... אלו אנשי הכספים".הדס שפיר מראיינת את רכטר ומקבלת ממנו כמה תובנות על מעמד האדריכל, על מגדלים ועל תכנון עירוני. הערות מעניינות במיוחד הוא משמיע לגבי תכנון "הגוש הגדול" של תל אביב. "זה משהו שאני רואה ככישלון אישי שלי", הוא מסביר. "הכישלון הוא לא במובן שאנחנו כארכיטקטים לא היינו טובים, אלא שכל העקרונות האורבניים שניסינו להחיל, כמו בנייה מרקמית של מבנים בגובה מסוים שניצבים במרחק קטן מאוד זה מזה - לא יצאו אל הפועל."*הצילום, מתוך הכתבה, צלם - עמית שעל. -
היכלי הספורט של חיפה
18.10.12נעמה ריבה בוחנת ב Xnet זה מול זה את אצטדיון הכדורגל החדש שבפאתי העיר מול מגרש הכדורסל ברוממה שעבר שיפוץ. "מי מהם יתרום יותר לעיר?" היא שואלת. למרות שהתשובה נראית קלה, אפשר למצוא מקרי מבחן שיוכיחו שלא הכל פשוט כל כך."בכניסה הדרומית לעיר" כותבת נעמה, "נבנה אצטדיון 'סמי עופר' (בתכנון מנספלד-קהת) עתיר התקציב – חצי מיליארד שקלים, שמשפחת עופר תרמה כחמישית מהם וזכתה באזכור המיליארדר המנוח. (...) אלא שהעיר עצמה לא תרוויח ממנו הרבה: הוא מרוחק ממנה, והאוהד... -
אייקונים בחיפה, הישן והחדש
15.10.12ממקדש הבהאיים המחופה בזהב, ועד למקדש הכדורגל החדש המחופה באלומיניום מוזהב, הזדמנות מעניינת לדון באייקונים אדריכליים בחיפה נמצאת לנו בשתי כתבות שהתפרסמו השבוע. מאז גוראל נראה שכל ראש עיר חיפאי מנסה להקים אייקונים לעיר... ונכשל.נעמה ריבה מ Xnet מציגה לנו את בחירת הגולשים ל"מבנה הכי יפה בארץ". זו כמובן תחרות מטופשת וכל מטרתה להביא "לייקים" אבל אם בכל זאת יש משהו ללמוד ממנה הוא שתושבי חיפה תופשים את הגן הבהאי והמקדש שבו כסמל של חיפה. מול הבחירה הזו נ...
לא מצאת? פשוט חפש.
מקד לפי מונחים אלה
