חיפוש - חדשות , מאמרים , עיר , שטח |1| - דף 14

• 

  להורדת הכיכר שילחו את הספרה 1!

  21.12.11
  מאמר מעניין של האדריכל צבי לישר, מי שתכנן את כיכר דיזינגוף בשנת 78 התפרסם בארכיג'וב. במאמר מגיב צבי להחלטת העירייה להנמכת הכיכר ולדרך בה התקבלה ההחלטה. ההרגשה שתוצאות הסקר היו מוזמנות מראש ותומרנו בעזרת השאלות שהוצגו אינה שלו בלבד.להשארת הכיכר הקיימת ושיקומה ,שילחו את הספרה 2צבי מזכיר לנו במאמר דברים שנשכחו ובמיוחד את העובדה שלמעשה... לא הייתה שם כיכר כלל: "בפועל, לא היתה זו כיכר, אלא אי תנועה בקוטר 66 מ', מנותק מהרחוב על-ידי כביש טבעת היקפי. ה...
• 

  המאבק בין העבר לעתיד

  15.12.11
  שני מניפסטים שונים פורסמו השבוע על ידי אדריכלים צעירים בשני בלוגים שונים. האדריכלית נעמה ריבה פירסמה את המאמר "אדריכלות עייפה" והאדריכלית מורין בירן פירסמה את "לקראת אורבניזם". הראשונה תוקפת את האדריכלים השבעים והעייפים והשניה מציעה לצעירים לקום ולעשות. נעמה כותבת בין השאר:שוק הדיור בישראל נשלט באופן לא מבוטל בידי קבלנים, אשר להם מטרה אחת בלבד, ניחשתם נכון, להרוויח כסף. (...) אם הבית קרוב לתחבורה ציבורית, אם יש שם במקום רחובות מסחריים, אם תיו...
• 

  עיר צפופה, עיר גדולה

  8.12.11
  בכנס האחרון של עמותת מרחב דובר רבות על צפיפות עירונית ויתרונותיה. "הערים שלנו לא צפופות מספיק" היא אמרה שנתפסת כעת כעובדה. אבל האם זה באמת כך? הבלוג "תכנון בירושלים" מציג את הדרכים המעניינות בהם אדריכלים יכולים לשקר לעצמם דרך סטטיסטיקה. הבעיה הגדולה ביותר של מדד הצפיפות היא שמחלקים את מספר התושבים לשטח השיפוט המוניציפאלי. זו כמובן שטות מוחלטת מאחר והשטח כולל בערים מסויימות שמורות טבע, אזורים חלקאיים ועוד. בחישוב כזה ברור למשל שירושלים תצא מאד...
• 

  תוכנית ספדיה זוחלת בדלת האחורית

  4.12.11
  ...ה לחיים של תוכנית ספדיה. רגע לפני האישור הסופי של תוכנית המתאר החדשה לירושלים, נוסף סעיף שיאפשר בעתיד לשנות את ייעוד הקרקע של אזור רכס לבן משטח ירוק לקרקע לבנייה. תוכנית ספדיה, תמ"מ 1/37, הייתה תוכנית מתאר מחוזית להרחבת העיר ירושלים מערבה והציעה להקים אלפי יחידות דיור. התוכנית מ 1998, קרויה של שמו של מתכננה, האדריכל משה ספדיה והיא נדחתה ב 2007 על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר מאבק של ארגוני הסביבה. כעת נדון הנושא שוב בולנת"ע (הוועדה ל...
• 

  פרס עזריאלי 2010 - ובמקום הראשון... אף אחד

  13.11.11
  ...יה לאומנות ועיצוב בצלאל, ירושלים.מדברי השופטים: "מעלה על סדר היום חשיבה אדריכלית ביקורתית באופן בהיר, נועז ופרובוקטיבי. הפרויקט המוצע מציע חשיבה אחרת על תחום ומסורת מבני הציבור בעיר תוך הנעת דו שיח חשוב וחיוני". בפרס חביב הקהל זכתה העבודה: "הגדרת הוויתו של העבר" של ליעד מלכי בהנחיית פרופ' סעדיה מנדל, ד"ר צביקה ניקומרוב, אדר' בני ראובן לוי, אדר' דניאל אזרד, אדר' עודד גלרון, אדר' נתי רותם מבית הספר לארכיטקטורה, המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון.
• 

  על צבע במבני חינוך

  9.11.11
  ...שיכול להשפיע באופן משמעותי על ההרגשה, תחושת השייכות ואפילו הישגי התלמידים. בכתבה מצוטט האדריכל ברוך ברוך שאומר על המבנה: "בית הספר בנוי מבתים, כשלכל שכבת גיל יש בית משלה. אם אתה מסתכל מהחלון אתה רואה את המונוכרומטיות של העיר וכאן רצינו לייצר משהו משמח ומורכב שכאילו אומר שכאן יש קרנבל יום יום". יעקובסון מוסיף ומציין כי "הצבעים החמים שנבחרו אינם נועזים מידי אלא משתלבים בחזיתות הבניין הפשוט למדי, ומעניקים לו חיים ועניין. השטחים שנצבעו נבחרו בקפי...
• 

  היכל התרבות והסובייט העליון

  7.11.11
  ...ה - הרימו את הקמפיין נגדנו. אלא שגם טענה זו לא עמדה לבסוף במבחן הביקורת המקצועית." מעניין לקרוא את דעתו על קבוצות הרכישה בהן התנסה דווקא כלקוח ("המצאה שטנית") וגם על האפשרות לצופף את העיר תל אביב. על תרבות הדיור כיום הוא אומר "בשנות ה-30, כשלה-קורבוייזה ואנשיו חקרו את יחידות הדיור בשביל התיאוריות והתכנון של דיור ציבורי, חקרו וחישבו את המינימום: מה מינימום השטח שצריך כדי לחיות. אנחנו חוקרים עכשיו את המקסימום - צורכים מטרים מרובעים כמו חזירים".
• 

  מדוע כדאי לבתי עסק לבחור בדשא סינטטי?

  1.11.11
  ...הסינטטי לא תלוי במידת החשיפה לשמש. בנוסף, הוא לא זקוק לחול ואדמה, ולכן ניתן לעיצוב גם בחדרים פנימיים, מרפסות, גני אירועים ובעצם בכל מקום. אפשרות יצירתית להתקנת דשא סינטטי היא בחלון ראווה של חנות, וכך ליצור אווירה טבעית בנוף העירוני. הדבר מושך את עין הלקוח אשר שם לב יותר למוצרים ונמשך לחנות. ניתן לבחור בעיצוב משטח הדשא הסינטטי מתוך מגוון גדלים, צבעים, רמת צפיפות שונה וכו'. כל לקוח בוחר את העיצוב המתאים ביותר לאופי המקום המיועד, ויכול להיות בטוח שכ...
• 

  שטחים פתוחים אחידים ומשעממים

  30.10.11
  ... פתוחים הנגרמת על ידי ההנחיות." בכתבה ב"דה-מרקר" בנושא אומר יודן כי יש להגביל את ההקצאה הכוללת של שטחי ציבור משטח כל תוכנית, והוא מציע לא לעבור את הרף של 40% משטח התוכנית. "הנדירות היחסית של שטחים ציבוריים פתוחים באזורים עירוניים תאפשר לפתח אותם באיכות גבוהה יותר. ככלל, יש לפתח את השטחים הציבוריים כמכלול של רחובות, כיכרות וגנים ולקשר את השטח המגונן לרחבות עירוניות. זה משתלב בתפישה של רחובות כמרחבים חברתיים של שהייה ומפגש - ולא רק כמעבירי תנוע...
• 

  לכל אדם זכות לדיור

  25.09.11
  ...שלו" – המחשבה שכוחות השוק יכולים, עם מעט דחיפה מצד הממשלה, לממש את הזכות לדיור ולנגישות לא הוכיחה את עצמה, בלשון המעטה. ההיפך הוא הנכון. ההעדפות משתנות אך נותרות ללא מענה – השיח שעולה מן המחאה, ובעיקר מן המעמד הבינוני והצעירים, מסמן על שינוי אפשרי בהעדפות ובשאיפות. המוחים הללו מדגישים את העדפותיהם למגורים בעיר, ליד אנשים שונים מהם, בעלות דיור סבירה, בקרבה למוסדות חינוך ולמקומות תעסוקה ובילוי, ומבלי לבזבז זמן יקר בנסיעות ארוכות. זהו רצון לאיכו...
• 

  מודיעין נגד הירוקים

  22.08.11
  "החברה להגנת הטבע ועיריית מודיעין נמצאות על מסלול התנגשות" כותב טל בניומי בכתבה ב Ynet. לאחר שהוועדה המחוזית קיבלה את טענות החברה להגנת הטבע בקשר לבניה הרוויה הנדרשת בעיר, ממשיך ראש העיריה לנסות להרחיב את העיר לשטחים הפתוחים. "אנשי החברה להגנת הטבע נמצאים בהיסטריה ולחץ כי הם מבינים שהחגיגה שלהם בוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה הסתיימה", אומר בכיר בעיריה ששמו לא הוזכר בכתבה. "הם זורים חול בעיני הציבור ויש להם חלק נכבד בתקיעת תוכניות בנייה בכל ה...
• 

  הזוכים בתחרות אתר השחזור בראש פינה

  14.08.11
  תומר הררי, אני בליצקי, אופיר פיכמן בשיתוף משרד סקורקא אדריכלים זכו בתחרות לתכנון מבואה ומעלון לאתר השחזור בראש פינה. שלושת הזוכים הם אדריכלים צעירים שסיימו את לימודיהם בבצלאל לפני שנה בלבד. כחברים מתקופת הלימודים החליטו יחד לגשת לתחרות. "מאד מתאים לאופי שלנו להתחיל מתחרויות" מספר אופיר, "נראה לנו שדווקא בתחרויות יש אפשרות לאמירה אישית. לדעתי המקום האידאלי שבו התכנון והאמת פוגשים את המציאות הוא בתחרות מאחר וכביכול אין לקוח או יזם שבא סגור. בת...
• 

  זו סכנה לתת לשוק לנהל את התכנון

  3.08.11
  ... מופקד על התכנון בישראל. פעם זה היה משרד השיכון, ועם השנים זה זלג למנהל מקרקעי ישראל וממנו לערים עצמן. ובערים שולטים ראשי ערים, ששאיפתם לקבל יותר ויותר ארנונה"... "יזם פלוני שרץ יותר מהר ומגיש תוכנית שתשיא הכנסה מידית לקופת העירייה, יזכה במכרז, יקבל את השטח וישיג היתר. התב"ע מתכופפת בפני היזמים." "אני חושב שזו סכנה לאפשר לתכנון להתנהל מעצמו, בכוח השוק"... "השוק צריך לתת דלק ותנופה, אבל הוא לא יכול ואל לו להיות הנהג שמוביל"... "כמו שעושים רגול...
• 

  המדריך לבנייה ביו-אקלימית

  1.08.11
  ...לים דורשים הורדה של קובץ והתקנה על המחשב ולצערנו דווקא אותם מצאנו קצת מסורבלים לתפעול והבנה של הדיוטות. תוכן הענינים של המדריך מציג את הנושאים הבאים: כללי: פיתוח בר-קיימא, סביבה, אנרגיה ובנייה ירוקה, אזורי אקלים, אקלים עירוני, נוחות תרמית, מעבר אנרגיה, מיקרו-אקלים, גיאומטריית שמש, בריאות ואיכות אויר פנים, נושאי תכנון. המבנן: מיקום הישוב, מערכת התנועה, חתך הרחוב, שטחים פרטיים פתוחים, תכנית מתאר מודעת סביבה, מקבץ הבנינים. הבנין: בניין מודע ...
• 

  על הפוליטיקה של התכנון

  31.07.11
  ...ר על הגורמים הפוליטיים והכלכלים הקובעים את צורת התכנון בישראל הרבה יותר ממתכנני הערים או האדריכלים. רוטברגר מזכיר לנו שכשהמדינה העבירה את השליטה במוסדות התכנון מידיה לידי הועדות היא פתחה את הדלת לכל בעל ענין לשנות גם תוכניות עירוניות. "כיום המצב הוא שהתכנון האורבני בתוך שטחי הקו הירוק מופרט כמעט לחלוטין" כותב שרון, "בפועל, המציאות הזאת יצרה בתחומי הקו הירוק מערכת תכנונית בת שתי מהירויות: מהירות צב עבור אזרח שרוצה לסגור מרפסת, ומהירות טיל בלי...