חיפוש - חדשות , צמח , תא |1| - דף 2

• 

  "קיץ ישראלי"-תערכות הקיץ הגדולה בתיאטרון ירושלים

  24.07.16
  ...עט צל." (מתוך ספיח, ח"נ ביאליק)בחורף אנחנו כמהים אליו. כשרק שולח לנו הקיץ איתותים אנחנו כבר מחכים שיעבור...עונת הקיץ בארץ מתמשכת חודשים ארוכים, בהם חם, בוהק, יבש ובחלקים רבים גם לח. מאוד. באקלים הים-תיכוני שלנו בעונה זו רוב הצמחייה קמלה, השדות הופכים למרבדים של קוצים וגבעולים יבשים. לעומת זאת מבשילים יבולי השדה, ועצי פרי רבים. אולם כמו כל עונה – גם הקיץ הישראלי רב-פני – יש בו גם ענבים, מזגן, כפכפים, אבטיח, מטקות, ים, עפיפונים, בריכה, חופש גדול, ח...
• 

  שיקום נזקי ההוריקן של ההרחבות בקיבוצים

  7.04.16
  ...הליכי פרצלציה של אזור המגורים הקיבוצי, החלו "ערכי" התכנון של ה"הרחבות" לחלחל אל הרקמה העדינה של הקיבוץ הוותיק. כך קמו, גם בשכונות הוותיקות, "מבצרי מגורים" נפוחים ומוחצנים, מגרשים מפולסים עם קירות תומכים גבוהים, גדרות, חומות וצמחייה זרה המיוצגת ע"י הברוש הלימוני – סמל הפרברים. כל אלה על חשבון הטופוגרפיה העדינה, החורש, השבילים והעצים. "החומר המחבר" – הגן, המרחב הציבורי הפתוח והפסיפס העדין והמורכב הלכו ונמוגו. רוח חדשהעתה, למעלה משני עשורים לאחר המצ...
• 

  עדיין בבניה - תערוכה

  6.04.16
  ... החשש ואי-הנעימות.13 אפריל // אדריכלות טבע וסביבה, בהשתתפות עמיר בלבןבנייה בטבע ותכנוןנופי מחייבים גישה עדינה ומתחשבת המכבדת את הסביבה הטבעית.הדיאלוג בין האדם לטבע אל לו להיות כוחני ומתנשא. יצירת בניינים המאפשרים לבעלי-חיים וצמחיה להשתמש בקירות ובגגות ותכנון נופי המציע מחסה ומזוןמזמינים דו-קיום של שיתוף וסובלנות.18 אפריל // יקבים ובניינים, בהשתתפות מיכה ועדיה, יינן ראשי יקב הרי גליל; גבי סדן, יקב כרם שבויקב הוא מפעל. מבנה אפוףרומנטיקה וניחוחות אל...
• 

  שיחות על עיר #5 תל-אביב של גדס - דיון אדריכלי

  28.03.16
  ...ודות שיא אורבנית בתל-אביב-יפו בפרט ובישראל בכלל, ו- 'תכנית גדס' הינה מותג מוביל בתכנון הערים הישראלי, מקבילו של ה- 'באוהאוס' האדריכלי.בערב זה ידונו נחום כהן ודודי גלור בתכנית גדס - האם היתה זו תכנית 'עיר גנים', שעל עקרונותיה צמח סר גדס? מה הוא סוד גדולתה וכיצד הצליחה לצלוח את המאה העשרים בהצלחה כה רבה? האם ניתן לעצב גישה לתוכנית שימור אורבנית לתכנית-עיר ייחודית ומוצלחת זו? האם ניתן להפכה למודל עירוני, הראוי ללימוד וחיקוי, בתקופה הנוכחית בה התכנון...
• 

  נוף תרבות איזורית - על תכנית אב למעיינות

  7.03.16
  ...פיזור הישובים וגם את אופיים וגודלם. שינויים טכנולוגיים ושינויים פוליטיים השפיעו על מקומם של המעיינות באורח החיים, בפרנסה בתרבות וכן בנוף של הקהילות הכפריות באזור ההר. למרות מאפייני סביבה רציפים וזהים (אקלים, טופוגרפיה, מסלע, צמחייה) וכן איומים וקונפליקטים דומים, מצב השימור, אופן השימוש, ומקומם של המעיינות בתרבות הנוף שונה משני צידי הקו הירוק.הכפר הפלסטיני בתיר זכה במעמד אתר מורשת עולמית, בשל שילוב ייחודי של מורשת טבע ותרבות שבה ממשיכה להתקיים תרב...
• 

  בתים לא צומחים סתם

  26.07.15
  ... לא צומחים סתם – הם מבטאים זהויות חברתיות ומשפיעים עליהן," אמר קסטילו. "בבריה"מ, לדוגמה, ביטאה הבנייה את התפיסה לפיה המשפחה היא אויב, כלומר מבנה חברתי שמעצים שמרנות וקיפאון, והיחיד הוא הפועל הטוב. בארה"ב של שנות השישים צמחו התפיסות ההוליסטיות והאקולוגיות, שנועדו לקיום חיים אוטונומיים המבוססים על אנרגיות מתחדשות, איסוף מי גשם וסינרגיה בין אדם, חי וצומח." שיאו של הכנס כלל מרתון תכנון בן עשר שעות בנושא 'בית לדוגמה' בו השתתפו סטודנטים, א...
• 

  העיר שלי

  6.03.14
  ...יאונים, בתאטראות, בקונצרטים, במועדונים בפאבים, בגנים ציבוריים, באירועים קהילתיים, חברתיים ועוד ועוד.עוד כששדרות רוטשילד היו רק חול, והריצוף היחידי בגינת שנקין היה מכסה הביוב, תל-אביב הסתדרה מצויין כבר לפני 30 שנה. נכון! היא צמחה, התעצבה, התעשרה, התחדשה, גדלה, אבל היא הייתה מוצלחת הרבה לפני שהפכה מטלית חד-פעמית לשימוש זמני.בשנים האחרונות, משחזרתי להתגורר במרכז לאחר מספר שנים בפרברי הצפון (של תל אביב) קשה לי שלא להבחין באוכלוסיה קצת אחרת. הרבה תיי...
• 

  10 הערים החכמות ביותר באמריקה

  25.11.13
  אייל צאום מפרסם את דירוג 10 הערים החכמות ביותר מבין ערי צפון אמריקה: בראש הרשימה, לפני ערים כבוסטון, סאן-פרנסיסקו וניו-יורק, ניצבת סיאטל העיר בה צמחה אמפריית תוכנות המחשב - מיקרוסופט, וגם יצרנית המטוסים הגדולה בעולם - בואינג (מ. יעקובסון פרסם השבוע כתבה מעניינת אודות הקמפוס המתוכנן והמרשים של אמאזון בעיר). "ערים כיום זקוקות לפתרונות של המאה ה-21 כדי להתאים את עצמן לאוכלוסייה הצומחת ובאופן שלא רק ישמור על איכות החיים, אלא ישפר אותה. ערים חכמות מגל...
• 

  מצד שני, יכול להיות שאני צודק

  11.07.12
  ...ם בערים רבות אחרות כמו פאריס, ניו יורק, ועוד מאות ערים באירופה ובארצות הברית."אדריכלים אוהבים את התפיסה של ג'יקובס. היא קלה להבנה, היא אומרת - זו הבעיה וזה הפיתרון, זו תפיסה שמסתכלת על העיר כעל אוסף של מבנים, רחובות, כיכרות, צמחייה. בגישה הזו אפשר בעזרת אדריכלות ניתן להפוך עיר למוצלחת. שמעתם בוודאי את הריקושטים של הגישה הזו במאמרים רבים: "תל אביב מוצלחת בזכות תכנית גדס", "כדי שהעיר תהיה מוצלחת היא צריכה להיות צפופה", "הפרברים הם בעיה", "העיר היא ...
• 

  פארק המסילה בירושלים לדוגמה

  9.04.12
  ...כלים מנדט גדול יותר והם הגיעו לפרויקט סגור שהוגש לקהילה. בירושלים המצב אחר. הפרויקט מתקדם לאט, הציבור קובע את צורת הפיתוח המבוקשת ובמידה מסוימת חלקים מהפארק כיום הם למעשה סקיצה. לפארק הירושלמי יש עוד לאן לגדול. העצים בו עוד יצמחו, ספסלים יוקמו, בתי קפה ופעילויות מיוחדות יבנו אותו ויפתחו אותו.שיתוף הציבור - גרסה 1.5סביב הפארק הירושלמי מתחיל להתגבש הסוג הבא של שיתוף הציבור - השיתוף באחריות. התושבים לא רק מקטרים או מנסים להשפיע על גופי התכנון העירונ...
• 

  היחס של הקוביות לצעצועים

  22.05.13
  ...מה במרחב הוירטואלי הזה הופך אותו למזמין יותר או פחות? בואו נתחיל עם "מה לא". זה לא חתך הרחוב. זה לא רוחב הכביש. זה לא צבע הבניינים ובמידה רבה גם לא הגובה שלהם. תחשבו רגע על שדירות רוטשילד ללא אנשים בכלל, ללא מכוניות או צמחיה. הופ! משהו נדפק במערכת. זה כבר לא רחוב מזמין בכלל. "האם זה יכול להיות?" חשבתי. "האם יכול להיות שמה שהופך רחוב לטוב יותר אינו קשור בכלל לאדריכלות ובינוי ערים?" ניסיתי, תאמינו לי שניסיתי המון ערים ורחובות. עם מבנים ק...
• 

  העיר והאופוס ה31 של תום בייקין-אוחיון

  23.01.13
  ... להבין עיר כמקום שהתחיל ככפר או ריכוז אוכלוסייה קטן ואט אט גדל לממדים של עיר. היום, אם אני לא טועה, החישוב עומד על למעלה מ70,000 תושבים. אבל, התפיסה הזו מתעלמת מהיבט חשוב שהארכיאולוגיה המודרנית שלנו מלמדת אותנו: כל הערים שנדון בהם בספר זה לא צמחו לאט כלל וכלל. ההפך הוא הנכון, אנו רואים שריכוז אוכלוסייה, יהיה אשר יהיה גודלו המקורי, הופך לפתע, בתוך מספר מועט של שנים, לעיר חיה ושוקקת. הסיבה היא אופייה של העיר עצמו".לכו תתאמצו - הנה הקישור שוב לסדרה.
• 

  האם אנו נפרדים מגגות הרעפים?

  21.09.12
  ...בה את שאלת המקומיות ואומרת שהגיע הזמן לקבל את גג הרעפים כמות שהוא. “אני גדלתי בילדותי בבית עם גג אדום ולא הרגשתי זרות או שעוד רגע יגיע השלג. גם אם הגג הזה הוא לא מפה ולא היה פה לפני הציונות – אותי לא מעניין לנזוף בה. ברור שהציונות הביאה דברים מחוץ לארץ, הרי היא בעצמה כזאת. זה כמו עם הצמחייה. 90 אחוז ממה שגדל פה מיובא, אז מה? זה אוקלם ומתאזרח. וגם לעברית שלנו ברקע יש ניגון של שפות זרות. מבחינתי, מרגע שהם כבר פה, גגות הרעפים הם אזרחים שווי זכויות”.
• 

  פרויקט ארגמן - יואב מאירי

  6.01.13
  ...ועד היום. ניתוח מבנה המפעל, טיפולוגיה אדריכלית שאינה מקבלת מקום משמעותי בשיח האדריכלי הבינלאומי, וכל שכן זה הישראלי, מאתגר את הטענה כי החברה המערבית עומדת בפני עידן חדש בהיסטוריה, עידן המכונה פוסט-תעשייתי. מונח מטעה זה צמח על רקע טרנספורמציות רדיקליות שהשפיעו על המערך החברתי והארגוני של תהליכי הייצור ועל תהליכים חברתיים-כלכליים, אך הוא לא משנה את העובדות לפיהן הייצור התעשייתי עודנו כוח משמעותי בחברה של ימינו. העדר דיון אדריכלי על סביבות ע...