חיפוש - סימבולים / בלוקים , חדשות , שונות , שטח |1| - דף 15

• 

  פרויקט שער העיר של ראשון לציון

  30.12.12
  ...חרות סגורה לעוד פרויקט מיותר במקום הלא נכון זכה משרד האדריכלים "קנפו-כלימור" (התמודד מול המשרדים "ניר- קוץ", "ישר אדריכלים" בשיתוף רון ארד, "באה אדריכלים" ו"ברעלי לויצקי כסיף"). התחרות היא על תכנון פרויקט גרנדיוזי של מגדלים, שטחים בנויים ופתוחים על פני כ-500 אלף מ"ר הממוקמים מעל למחלף בכביש 20.זה פרויקט שלא יקרה וטוב שכך. לא יקרה כי הוא יקר כלכלית מעבר לכל סיכוי, הוא מיותר לחלוטין מבחינה עירונית לראשון לציון. הוא מחבר באמצעות אלמנט לא נכון שני חל...
• 

  לקניון יש תפקיד חברתי, הוא כמו הקארדו והאגורה

  11.12.12
  ...בו ונגישותו לא יצרו תוכן חדש לחיי הקהילה אלא משכו את התושבים והרגילו אותם לצרוך את חוויית הקראדו שם. המחיר הוא שרחובות העיר התרוקנו, המחיר הוא שחיי המסחר ברחוב התדלדלו והשיטוט בהם הפך למפחיד יותר, המחיר הוא שלקחנו פונקציה ציבורית משטח ציבורי, בו לכל אדם זכות לעבור ולשהות והעברנו אותה לידיים פרטיות. אין זכות הפגנה בקניון, אין קבצנים, אין הופעות רחוב ספונטניות, אין שליטה של הרשות המקומית. זהו מרכז עיר שהופרט. מי שרוצה להיות נוכח בו צריך לשלם לגביר.
• 

  על ממ"דים וחדרי מדרגות

  22.11.12
  ...לא נספרו בשטח הבנייה הם היו מרווחים ומוארים, זה אלמנט שמסייע למכירה. מרגע שהם נכנסו לשטחי הברוטו לתשלום הארנונה הדיירים לא רוצים אותם יותר. דבר דומה קרה עם הדרישה לבנות ממ"ד וההקלה של עד 9 מ"ר משטחי הדירה. גם המרפסות הקופצות נולדו לאחר שמר ישראלי סגר את המרפסת לחדר והחוק שניסה להלחם בזה קבע שמרפסת לא תיספר כחלל אם היא לא מקורה.חוקים ותרגילים, תרגילי נגד וחוקי משנה, אלה הכלים לתכנון האדריכלי כשאף אחד לא מוכן לסמוך על השני וכולם מנסים לתכמן ולחסום.
• 

  תחרות לתכנון מרכז ספורט בסופיה

  11.11.12
  ...ספורט אתגרי בסופיה בולגריה ולשם כך הוכרזה תחרות תכנון פתוחה.התחרות פתוחה, בינלאומית ובעלת שלב אחד. נושא התחרות הוא לעצב את Collider Activity Center, שיהיה מקום המפגש החדש לכל חובבי הספורט האתגרי בסופיה, בולגרייה. המרכז יכלול שטח טיפוס, בולדרים, חדרי ספורט רבים תכליתיים, חדר כושר, ספא, ברכה שחייה, משרדים, מסעדה ובר. השטח הבנוי של הפרויקט ינוע בין 6000 ל 7000 מ"ר, תקציב הפרויקט כ 7 מליון יורו.פרסיםפרס ראשון - 25,000 יורו + חוזה אדריכלות להקמה בשכ"ט...
• 

  משרד "79 אדריכלות" זכה בתחרות רמת ישי

  6.11.12
  ...ה בפני אדריכלים צעירים בלבד. האדריכלים גדעון רוזן וגיל אהרנסון, שניהם בוגרי הפקולטה לאדריכלות בטכניון, הם השותפים במשרד "79 אדריכלות" וזוהי זכייתם המשותפת הראשונה בתחרות כלשהי.בכתבה נכתב כי המתמודדים התבקשו לתכנן מבנה צנוע, ששטחו 500 מ"ר בלבד, ועם זאת התקבלו 109 הצעות, מספר גבוה מאד של משתתפים. למרות ערימת הטוקבקים בעד ונגד שתמיד מלווה כל זכיה של אדריכל בכל תחרות, ולמרות שבדרך כלל נהוג לא לפרגן לעמותת האדריכלים, חייבים לציין שהתחרות הזו היא בהחלט...
• 

  מגדלים בירושלים

  29.10.12
  "תוכנית-אב ומהלכי פיתוח מואצים מנסים לשפר את איכות החיים במרחב החרדי המצטופף: עוד בניינים ועוד קומות, במחשבה על התושבים שזקוקים לשטחים ירוקים ומדרכות נוחות יותר". כך פותחת נעמה ריבה את כתבתה ב Xnet וסוקרת את השינויים העוברים על ירושלים בעת האחרונה.פרופ' דוד גוגנהיים שניסח את תוכנית-האב לאזור, מספר בכתבה על המחסור בגנים בשכונות החרדיות, "זה בלתי הגיוני מה שמתרחש כאן, פעמים רבות מעלים את הילדים למיניבוסים ומסיעים אותם לגן סאקר, כי אין כאן שטחים ירו...
• 

  גינה קהילתית במטווח

  28.10.12
  בשנים האחרונות הולכות ומתרבות הגינות הקהילתיות. גינות אלה מוקמות ומתוחזקות על ידי התושבים על שטחים ציבוריים. דוגמה מקסימה לגינה כזו ניתן למצוא במטווח נטוש בכרכור. כמו הגינות האחרות גם בגינה הזו החלק החשוב אינו תוצרת הירקות אלא הקהילה המתגבשת סביב הפרויקט.הבלוג מקום שמור מציג את הגינה הקהילתית שהוקמה ומספרת את סיפור המטווח מיום הקמתו בעזרת תקציב שיועד במקור להקמת ספריה ועד לסגירתו בשנת 2000. עשר שנים עמד המקום בשיממונו עד שתושבת מקומית "משוגעת לדב...
• 

  המעמד של האדריכל היום הוא בתחתונים

  25.10.12
  "היו ימים שבהם מעמד הארכיטקט היה שונה לחלוטין מהמעמד שלו היום". אומר האדריכל אמנון רכטר בכתבה בכלכליסט, "זה חלק משמעותי מהרידוד, ההשטחה והאמריקניזציה, ככל שהאידיאולוגיה נעלמת והכסף מדבר - ככה הצד היצירתי, האמנותי והאיכותי יורד, והצד של הניצול המקסימלי והמניפולציה גדל. אני מרגיש את זה אף על פי שאני נמצא בטופ של הפירמידה, אני לא יודע איך ארכיטקטים שיש להם משרדים פחות מצליחים ועבודות יותר קטנות פועלים. עליהם בטח דורכים. אני מרחם עליהם, כי המעמד של ה...
• 

  שלושה סיבובים בקיבוץ נען

  17.10.12
  ...ש בהן החמצה מסוימת. קיבוץ, כל קיבוץ כמעט, אינו יכול להיות מאופיין על ידי חלקיו, על ידי המבנים שבו. העיקר באדריכלות הקיבוצית הוא המרחב הציבורי שבין הבתים. השטח שבין בתי המגורים, הגנים, השבילים. אין בארץ ואולי גם בעולם עוד מקום בו לא ניתן לראות על הקרקע את החלוקה הפרטית. אין גדרות, אין הגדרות, השטח הציבורי מגיע עד לסף הדלת ומצד שני השטח הפרטי פולש החוצה בצורת פרגולות או מרפסות קטנות. התמונה כאן שצולמה על ידי מיכאל ממחישה חלק מהסיפור שעדיין לא סופר.
• 

  הדבר הגדול הבא - התערבות אורבנית

  9.10.12
  ...ים לבעיה אחת, במיקום מוגדר ומציעים לה פתרון זול ומיידי. לפעמים זה נכשל, לפעמים זה הופך להצלחה ומאומץ על ידי מועצת העיר. העניין הוא שהתהליך עוקף את צינורות התכנון המקובלים ולכן מגיע עם פתרונות מרעננים ביותר.מספר דוגמאותמחסור בשטחים פתוחיםהבעיה - מחסור חמור של שטחי ציבור פתוחים.הפתרון - הפיכת קטע רחוב לפארק.צוות שכונתי בשכונת ג'קסון הייטס פעל להפיכת רחובות לפארקים מקומיים והם התמקדו במקטע רחוב אחד. בתחילה המקטע נסגר רק בכל שבת שנייה. לאחר מכן העירי...
• 

  לנסוע ולחנות בעיר הגדולה

  3.09.12
  שלוש כתבות מעניינות דנות השבוע באחת הצרות הגדולות שמציבה לנו המכונית הפרטית - איפה לעזאזל שמים אותה? המכונית היא הרכוש הפרטי היחיד שמותר לנו לשים בשטח ציבורי ואנחנו מצפים מהעיר לספק לנו את השטח הזה על חשבונה כמובן.לחשוב מחדש על מגרשי החנייהנועם דביר מראיין ב"הארץ" את פרופ' ערן בן-יוסף, חוקר מאוניברסיטת MIT בקיימבריג' שכתב ספר בשם "ReThinking a Lot", על חייהם ודעיכתם של מגרשי החניה ועל דרכים אפשריות להמציא אותם מחדש כמוקד של פעילות חברתית ותרבות...
• 

  ללמוד מכיכר אתרים

  19.08.12
  ...דרך בה יתנהל ויתוחזק שטח ציבורי לאורך שנים. באזור נמל תל אביב למשל כבר לא חזרו על הטעות הזו והבעלות היא של הממשלה, העיריה והציבור דרך חברת "אוצר מפעלי ים". לכאורה, לנו האדריכלים כל זה לא נוגע. מה לנו ולהגדרות בעלות על נכסים? אבל כל מי שעוסק בתכנון עירוני ובמרחבים ציבוריים חייב להיות ער לעובדה שמבנה הבעלות הוא שיקבע איך תתנהל התחזוקה לאורך זמן ואיך יצירתו האדריכלית תיראה לאחר כמה שנים.ולכיכר אתרים כנראה יש יותר סיכוי להיפגע מסקאד מאשר לעבור שיפוץ.
• 

  פירצה קוראת ליזם

  8.08.12
  ...ושבים גבוהה והם יכולים לשכור עורכי דין, אין כיום תוכנית שתעבור בלי שכח "נימבי" כלשהו יעמוד מולה.היכולת המוגברת של התושבים לבלום תוכניות היא מבורכת לעתים אבל יש לה מחיר. המחיר הוא הקפאת המצב הקיים בעיר וחוסר יכולת פיתוח. לא רק ליזמים, גם לעירייה עצמה. דוגמה מוחשית ביותר היא תכנית 3700 לפיתוח צפון העיר. זה סיבוב התכנון השלישי וכבר שנים לא מצליחים לבצע אותה. אפילו חולדאי עם מלוא כוחו לא יכול לקדם תוכנית בלי בג"צים שיגררו עוד ועוד... ומדובר בשטח ריק.
• 

  תכנית מתאר 3700 - עוד עיר או פרבר?

  6.08.12
  יואב לרמן מעיר מספר הערות לגבי תכנית 3700, התכנית לפיתוח השטח הצפון מערבי של תל אביב, זה שמעבר לסמבטיון והרי החושך - או בשמם המוכר יותר, מצפון לירקון ולרידינג ולשדה דב. אז האם באמת ניתן לשחזר את ההצלחה העירונית של מרכז תל אביב גם כאן?"אם זה כל-כך פשוט לעשות הצלחה כמו מרכז תל-אביב, אז איך זה שלא ממש הצלחנו לעשות את זה בשום מקום בישראל חוץ מאשר בתל-אביב שכל מרכזה נבנה ונסלל הרבה לפני שבן-גוריון הכריז על עצמאות?" שואל לרמן ועונה, "מסתבר שמערכות התכנ...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...עוזבים אותה, והעשירים (מעטים במספרם) מחליפים אותם. העיר נופלת בשממון, חזרה לשנות השמונים. אנא שימו לב לעובדות הבאות: ת״א האמיתית המחזיקה את המרובה, היא קטנה מאד, בין הירקון ובין אבן גבירול, הים ורוטשילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושבים (אלה הצעירים הנזכרים מעלה). המתחם הלא גדול הזה הוא העיר האמיתית. כלל העיר תל אביב עדיין מפתחת שכונות פרווריות בלבד, כי אין לה אומץ תכנוני כלל. לד...