חיפוש - פרטי בנין , חדשות , שונות , פרויקטים , שער |1| - דף 4

• 

  כנס - העיר כמנוע לצמיחה כלכלית

  9.11.11
  ...ת הוא היכולת לייצר שגשוג כלכלי מהיר ובר־קיימא. נדרשים לשם כך "מנועי צמיחה" בעלי עוצמה. במשך העשור האחרון הדיון המקצועי בפיתוח הכלכלי המקומי (Local Economic Development - LED) עבר להתמקד בערים עצמן. מומחי העולם כבר מכירים בכך שערים הן המנועים האמתיים לצמיחה כלכלית, ששגשוג כלכלי ברמה הלאומית תלוי בשגשוג הערים, ושכל אסטרטגיה המיועדת להשיג שגשוג כלכלי שלא מתמקדת בערים תתקשה מאוד להצליח. בישראל, לעומת זאת, פיתוח כלכלי נחשב סוגיה ארצית או אזורית. תעשיו...
• 

  האם יהרס בית המכס בנמל יפו?

  26.10.11
  ...בעירית תל אביב ובמחלקה לשימור לגבי אחד מהבנים המכוערים והמיותרים באזור - בית המכס בנמל יפו. המבנה מוזנח, מכוער, חוסם את קו הנוף, אינו קשור לנמל יפו ההסטורי ובכל זאת מומחי השימור קמים על הרגלים האחוריות. "מדובר באתר שהיה השער לארץ ישראל", אומרת בכתבה תמר טוכלר, מנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרים, "הבניין הזה היה המפגש של העולים והצליינים עם ארץ ישראל ויש לו חשיבות עצומה בהיבט ההיסטורי, תיירותי ואורבני"."פוטנציאל השימור שלו הוא פנינה", אומר...
• 

  חיוטין התפטרו מתכנון מוזיאון הסובלנות

  4.10.11
  ...ידיו מהפרויקט השנוי במחלוקת." נכתב ב Xnet. "מאיימים בהתפטרות" אומר אתר "הארץ". קצת רקעאת בנית מוזיאון הסובלנות יזם מרכז ויזנטל ואת תוכנית המוזיאון המקורית הכין האדריכל פרנק גרי שבסופו של דבר עזב את המיזם. בתחרות אדריכלים שערך מרכז ויזנטל לאחר פרישתו של גרי זכתה ברכה חיוטין, שתכננה את הבניין מחדש בצורה צנועה בהרבה ובתקציב נמוך מהתקציב המקורי (התמונה כאן מאתר האדריכלים). למרות שהתב"ע המקורית למקום אושרה כבר ב 2002, מחו בהמשך אירגונים איסלמיים ע...
• 

  הריב המתמשך על מוזיאון הסובלנות בירושלים

  13.07.11
  ...תר מאשר לעודד סובלנות, לשחזר את מה שנודע בעולם האדריכלות והתיירות כ"אפקט בילבאו" על שם המוזיאון שתכנן שם. אם יש עיר שאינה צריכה אפקט כזה כדי להתפרסם הרי זו ירושלים ולמרבה המזל בסופו של דבר גרי עזב את המיזם. בתחרות אדריכלים שערך מרכז ויזנטל לאחר פרישתו של גרי זכתה ברכה חיוטין, שתכננה את הבניין מחדש בצורה צנועה בהרבה ובתקציב נמוך מהתקציב המקורי (התמונה כאן מאתר האדריכלים). אם כל זה לא הספיק להפגנת סובלנות, הרי שלמרות שהתב"ע המקורית למקום אושר...
• 

  חוק שימור מבנים... וכסף

  26.06.11
  ... עירית תל אביב לכלול אותם ברשימת הבתים לשימור. רגע לפני שהמאבק על הנושא מגיע לשיא שולפת העיריה קלף חדש - קרן שימור של עיריית תל אביב־יפו תעניק 30 אלף שקל לכל דייר בבניין שיחליט לשמר את ביתו בו....רגע, פיצוי? הרי העיריה טוענת שערך הנכס רק עלה לא? בסוגיית השימור ישנם עוד ניואנסים רבים, יש שימור רגיל ויש מחמיר, יש פיצוי כספי ויש ניוד זכויות, אבל אני חושב שישנן מספר נקודות שהן לטעמי עוד לפני הויכוח. ראשית, יותר מדי בתים מוגדרים כבתים לשימור. ...
• 

  ספר הסקיצות של האדריכלים הגדולים

  21.04.11
  ... לגיל, מתחילים לתכנן באמצעות נייר ועיפרון. היכולת לתרגם רעיון דימיוני לכמה קווים פשוטים הוא עדיין ערך חשוב בעולם הזה." אחת מעבודות הסמנריון שלי (*יובל כרמי) בסיום התואר בטכניון הייתה בדיקה של מעמדה של הסקיצה בתכנון. בסקר שערכתי בזמנו, גיליתי שמרבית האדריכלים מתכננים עדיין עם עיפרון. גם אם התהליך עובר למחשב, ישנם הרבה מקרים בהם הסקיצה רצה למחשב, לתיקוני עיפרון ושוב למחשב. למרות שעברו מאז חמש עשרה שנה, אני די בטוח שהמצב נשאר דומה. "אני רושם...
• 

  עושים סדר בשיפוץ

  13.12.22
  ...ות שאינן דורשות תשתית כזו. לכל אחת מהקטגוריות יתרונות וחסרונות שכדאי ללמוד אותם היטב בטרם מקבלים החלטה, אך חשוב לערוך את שלב ההתלבטות כאשר הדרך עדיין פתוחה לממש את שתיהן. כך תוכלו לקבל החלטה מתוך התאמה אמיתית ולא מתוך אילוץ. שער / מחסום חניהלמרות שאנשים רבים חושבים על נראות ועל הפונקציות של שער הכניסה לבית רק בשלבים הסופיים של השיפוץ, הם שוכחים עד שלב זה כמה חשובה נראות ופונקציונאליות שער הכניסה לבית. מעבר לפן העיצובי והאסתטי (זה הדבר הראשון שמקב...
• 

  בית כנסת בניו יורק

  27.12.20
  קהילת "שערי אמונה" בלונג איילנד, הינה קהילה ספרדית אורטודוקסית גדולה ומוכרת בשכונת סידרהרסט. כאשר הוחלט על בניית מבנה חדש לבית הכנסת, הם חיפשו במפגיע מעצבת פנים ישראלית, שתביא את ניחוח הארץ אליהם. אתגר העבודה מרחוק, יחד עם אתגר הקורונה שנפל עלינו בדיוק בזמן העבודה על הפרוייקט, התגמדו לעומת אתגר הגישור והשילוב בין התרבויות והסגנונות. בסופו של דבר, הפרוייקט המיוחד הזה קרם עור וגידים, והתוצאה מרהיבה.
• 

  עבודה עם OSB - מבחר פרויקטים

  17.10.18
  בעבר נהגנו לראות לוחות OSB כמצע מעל ריצוף, שערים מאולתרים ככניסה לאתר בנייה, "קירות" זמניים וכדומה. היום נהוג לראות את העץ הנ"ל באותם שימושים וגם כחומר לכל דבר בפרויקטים: משטחי עבודה, חיפוי קירות, מחיצות ואף רהיטים. מהו בעצם OSB ? הוא נקרא "לוח בנאים" והוא מורכב מפתיתי עץ, שעווה ושרף. • הוא גס למישוש ולמראה וזה לטעמי היופי שלו; ייחודו. • הוא לא מפונפן, מהוקצע, אלגנטי וחלק, הוא פראי ומרגש, לא אחיד במראהו ומפתיע. • עבודת הנגרות איתו קלה ב...
• 

  שיפוץ ושימור בניין בתל אביב

  21.11.17
  תכנון שיפוץ ושימור בניין טיפוסי בן 4 קומות בלב תל אביב. תכנון וליווי הפרויקט: שיפוץ חיצוני של הבניין, בחירת צבע, שליכט ומעקות, בחירת אריחים וחיפויים, העתקת מזגנים וצנרת מים וביוב, הוספת מעלית, שינוי מהלך מדרגות, שיפוץ לובי, שיפוץ שביל גישה וחצר, הוספת שער וגדרות.
• 

  מלון קישלה /סטאי תל אביב-יפו

  23.07.17
  מתחם הקישלה ביפו המבנה הוקם בסוף המאה ה-19 במקום בו ניצב מבצר הפינה הצפון-מזרחי של חומות העיר. ב-1897 ירש המבנה את בית המעצר ששכן עד אז בבית הסראייה הישן ביפו העתיקה. הוא ניצב מול בית הסראייה החדש, והשער הראשי שלו פונה מזרחה אל כיכר השעון. השער מעוטר בכיתוב ובטוגרה (חתימה) של הסולטאן עבדול חמיד השני. חלק מקירותיו החיצוניים של המבנה היו חלק מחומות העיר, דבר שניכר עד היום בחלקלקה שבחזית הצפונית של הבניין. מצדו הדרומי והמערבי הוא גובל במסגד מחמו...
• 

  ארכי-תור הספרייה הלאומית

  26.07.16
  ...מסבירים איך קרה שלמרות הוויכוחים היצריים, עברה על הכיכר רבע מאה של בנייה מאולתרת, טלאי על טלאי.צילום: אסף פינצ׳וקעלות הסיור: חברי עמותת האדריכלים לשנת 2016 - 40 ש”ח, אינם חברי עמותה - 60 ש”ח | המחירים כוללים השתתפות בעלות ההדרכה | מתכנסים ב-15:45 באולם הכניסה של הספרייה הלאומית, קמפוס גבעת רם, האוניברסיטה העברית ירושלים | חניה מחוץ לשער הקמפוס | הסיור מתחיל בשעה 16:00 | טלפון לבירורים: 03-5188234להזמנת כרטיסים אתר ארכיתור - עמותת אדריכלים מאוחדים
• 

  איך יודעים אם הבניין יפה?

  6.01.13
  ...עליו ומרגיש שהוא יפה. למרות שאני אדם אנליטי ההחלטה שלי תמיד בסוף זה תחושת הבטן. ואז אני מנתח למה לא נראה לי - שיווי משקל, סימטרי מדי, כי המאסה הזו גדולה, ראש גדול על גוף קטן, זה מתפרש לא טוב". הציטוט כאן לקוח מתוך הראיון שערכה קשת רוזנבלום עם האדריכל משה צור. מעניין לקרוא שצור הנחשב "אדריכל של יזמים" מדגיש דווקא את הצד הזה בעבודתו. והוא ממשיך "היה דור ותיק של אדריכלים שחשב שהוא משרת את החברה, והיזמים הקפיטליסטים ה'חזירים' רוצים רק להרוויח כסף...