חיפוש - DW , חול , ציבורי |1| - דף 15

• 

  תערוכה - מקווה ישראל פתוח/סגור

  6.10.15
  ...פשרות ללמוד על המורשת ומנגישות מורשת המקום לקהל הרחב. הצעות לשימוש בחלק מהשטחים עבור קמפוסים אקדמיים הכוללים מעונות לסטודנטים.תחום הפנאי: פיתוח שבילי אופניים המחברים דרך מקווה ישראל בין דרום תל-אביב, יפו, חולון ואזור. אפליקציות לתעסוקה במקום.תחום האירוח: זיהוי מצאי של המבנים היכולים לשמש לאירוח כפרי בקמפוס מקווה ישראל. הצעות למקומות בילוי: למשפחות, למטיילים רגליים, למטיילים באופניים, לפיקניקים ולמ...
• 

  פאנג שואי ואנרגיית הצ'י

  7.04.16
  ...הגורמים לאיכות הצ'י , עוצמתה, אופן תנועתה בחלל והדרך בה אפשר לווסת את האנרגיה, לצורך יצירת סביבה הרמונית בין כל חלקי המבנה. דוגמה פשוטה ה מסבירה את הדבר היא הימצאותו של כיסא מול פינה חדה או בולטת במסעדה, או בלובי של חלל ציבורי. בדרך כלל אנשים נמנעים מלשבת על כיסא הממוקם כך. הדבר נעשה באופן אינטואיטיבי על ידם , וההסבר לכך הוא האופן בו אנרגיית הצ'י ליד פינה חדה כזו, נקטעת , מסתחררת ואינה נעה בזרימה חופשית כמו בשאר החלל. מכאן ניתן להסיק על א...
• 

  קלינטק 2011 - ועידה, תערוכה וכנסים

  30.05.11
  ...בי הארץ. ירוק ליד הבית הפארקים העירוניים חיוניים לבריאות הציבור, לאיכות החיים ולגיבוש הקהילה. פרויקטי הנדל”ן הנבנים בשטחים עירוניים פתוחים באים בהרבה מקרים על חשבון הציבור ואיכות החיים שלו. על הרשויות לפעול במטרה להשאיר את הפארקים העירוניים כשטחים פתוחים לרווחת הציבור, במרחק 5 דקות הליכה מהבית לגן ציבורי. 5-6 ביולי 2011, גני התערוכה, תל אביב שעות פעילות: יום שלישי 5/7/11 10:00-19:00 יום רביעי 6/7/11 10:00-18:00 מחיר כניסה – 80 ₪
• 

  מבט לאחור בנוף, דיון #2 גן קרית ספר

  7.12.16
  פרויקטים לאחר מעשה. גן קרית ספר ושדרות ההשכלה כמקרי בוחןמבט לאחור בנוף, דיון #2יום ג' 13/12/16 בשעה 19:00 (התכנסות מ 18:30)על הערבגן קריית ספר הינו גן ציבורי במתחם קריית ספר, המתפרש על פני שטח של כ- 12 דונם בלב תל אביב. שטח זה, אשר שימש כאזור סדנאות לתיקוני רכב, היווה מוקד למאבקים רבים אותם הובילו תושבי השכונה, מאבקים אשר הסתיימו לפני מספר שנים עם הקמת גן שכונתי המיועד עבורם. על תכנון הגן הופקד אדריכל נוף רם איזנברג.בערב זה, אנו מבקשים לייצר שיחה...
• 

  הנדסאי אדריכלות נוף - מקצוע עם קיימות

  27.07.20
  ...מרחבים האורבניים התפתח מקצוע אדריכלות הנוף, המשלב אדריכלות קלאסית עם תכנון עירוני הלוקח בחשבון גם את הצמחיה והשטחים הפתוחים.במקצוע אדריכלות הנוף העיסוק הוא ביצירת הנוף האנושי שמסביבנו, בין אם מחוץ, או בתוך המבנה. לתוך המרחב הציבורי מתכנן הנוף יוצק חוויות, אפשרויות, צבעים ומרקמים אשר משפיעים על מהלך החיים של האנשים החווים אותה מבלי לשים לב.כלי העיצוב הייחודיים למקצוע – עיצוב באמצעות צמחייה וטופוגרפיה, מוסיפה לתחום הזה דינמיות נוספת – א...
• 

  עיצוב הדירה של ליאור סושרד.

  1.01.12
  פרוייקט עיצוב הדירה של ליאור סושרד, האמן העל חושי, הסתיים לפני כחודשיים. שטח הדירה 78 מ"ר והיא ממוקמת באיזור כיכר המדינה בתל-אביב. הדירה במקור, היתה מחולקת בסגנון הישן של תל-אביב: חללים צרים וארוכים, מסדרון, מקלחת בנפרד ושירותים בנפרד , מרפסת שירות סגורה ומטבח מופרד וסגור משאר החללים. דרישותיו של הלקוח היו ליצור דירה שתזכיר לופט במבנה שלה, ז"א שיהיה חלל פתוח עם חלונות גדולים והרבה אור אך עם זאת לדאוג לכך שיהיו שני חדרים נוספים ושני חדרי רחצה מ...
• 

  כיצד נבחר מגרש לבניה ?

  31.01.11
  ...ובעתיד, סגנון החיים של המשפחה, רגישות לרעשים, מידת הפרטיות והחשיפה לשכנים, בעלי חיים וכד'. ב. שיקולים הנובעים למיקום המגרש בשכונה כדוגמת : היחס של המגרש למגרשים שכנים וגובלים, האם המגרש פינתי או במרכז הרחוב, הקרבה לגן ציבורי או לאזור פעילות פנאי שכונתית, כיצד מתוכננת התנועה ברחוב ובשכונה וכד'. ג. שיקולים הנובעים מהסביבה הקיימת כדוגמת : אופי הישוב בו נבנה הבית, סוג האוכלוסייה בשכונה, קרבה לשירותים עירוניים ובתי ספר, קרבה לאזור מסחר...
• 

  בתים לא צומחים סתם

  26.07.15
  ...ת הדיור בישראל בהקשרו האדריכלי. דיור כסוגייה אדריכלית – נושא זה עמד במוקד כנס אקדמי שנערך בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. ד"ר יעל אלואיל, מארגנת הכנס, מסבירה כי "מחאת הדיור של שנת 2011 העלתה לסדר היום הציבורי את הדיון במגורים, אך התמקדה בהיבטים הנדל"ניים של התחום – למשל בשאלות כמו מיקום הדיור ועלותו. בכנס הזה אנחנו מבקשים לדון בדיור כבעיה אדריכלית, מעבר לשאלות של עלות ומיקום גיאוגרפי. חשוב לשאול מהו דיור טוב עבור ...
• 

  בטון חשוף וביקורת אדריכלות

  2.04.13
  ...בכוחנות, בחספוס, בצבאיות, בכל מה שאנחנו לא אוהבים בבטון החשוף, בכל מה שאנחנו לא אוהבים בעצמנו. אבל הוא היה אחד הטובים מסוגו וקוהרנטי עם העקרונות שעיצבו אותו ואת תקופתו".לא, לא יצטער. נוכחות הבניין קיימת גם ללא הצבע ובכלל אני חולק לחלוטין על הצורך של הבניין בנוכחות מונומנטלית. יש שיפוט לא קטן בניסוח "שיכוני הטיח המושפרץ" אבל גם הם משדרים משהו. למרבה הפלא הם משדרים משהו נעים לגרים בתוכם. לא משנה מה אנחנו האדריכלים נגיד, חלק גדול מהאוכלוסיה רוצים לג...
• 

  עדה כרמי מלמד, סגנון אישי או שכפול?

  7.03.12
  ...הרי הסגנון החוזר הופך את המבנה לצפוי, ו"צפוי" הוא אח קרוב מאד של "משעמם".גם לשאלה הזו אפשר לענות בשתי תשובות. ראשית, הסגנון האדריכלי מקביל לשפה. כן, זו אותה שפה אבל הסיפור עצמו בכל פעם שונה. כמו צלם שמשתמש תמיד במצלמה ולא במכחול, כמו פסל שעובד רק באבן ולא בברונזה. עדה כרמי ממחישה את זה מצוין, בתוך אותו סגנון היא יוצרת וריאציות שונות, מתעמקת ומנסה. דווקא אצלה, יותר מאשר אצל אחרים (מי אמר ליבסקינד?), הוריאציות מעניינות ויצירתיות. אם אדריכלות טובה א...
• 

  מאות סטודנטים ואדריכלים הפגינו נגד תנאי ההתמחות

  13.12.13
  ...ר חיוג 03. אם אתה גר בצפון או בדרום כמעט ואין מאמנים". יונתן לבנדיגר, אדריכל צעיר, פעיל במאבק למען גינת פלורנטין: "מעמד האדריכל משפיע על נראות התכנון בארץ. אדריכלים הם בסוף שרשרת התכנון. זה לא מאבק תעסוקתי, זה מאבק ציבורי על איכות התכנון". תומר לסלו, יו"ר איגוד הסטודנטים של בצלאל: "אני עבד לעתיד. אם המצב לא ישתנה אני וכל ראשי האגודות באוניברסיטאות בארץ מתכוונים להשבית את הלימודים לתקופה ארוכה". פורום אדריכלים צעירים המי...
• 

  פרסונלזציה בעיצוב המשרד להעצמת השייכות והאפקטיביות

  14.11.18
  ...ת עם הסחות דעת, ומחלקים , ביודעין או לא, את תשומת הלב המנטאלית בין משימות העבודה השוטפות, אשר דורשות ריכוז רב לבין טיפול בהסחות הדעת ותחושות של 'פיקוח'. עוד הסתבר לחוקרים שהעובדים שלא הביאו פריטים אישיים לאיזור מושבם במרחב הציבורי בארגון, חוו תשישות רגשית ולחץ גדול יותר לעומת העובדים שכן הביאו, ולמרות גודל המדגם הקטן, ניתן היה לקבוע שהתאמה אישית של המרחב הציבורי לגווניו של כל עובד בסביבתו, עשויה להגדיל את תחושת ה'בעלות' והשליטה על המרחב וכתוצאה ...
• 

  פרסונלזציה בעיצוב המשרד להעצמת השייכות והאפקטיביות

  13.11.18
  ...ת עם הסחות דעת, ומחלקים , ביודעין או לא, את תשומת הלב המנטאלית בין משימות העבודה השוטפות, אשר דורשות ריכוז רב לבין טיפול בהסחות הדעת ותחושות של 'פיקוח'. עוד הסתבר לחוקרים שהעובדים שלא הביאו פריטים אישיים לאיזור מושבם במרחב הציבורי בארגון, חוו תשישות רגשית ולחץ גדול יותר לעומת העובדים שכן הביאו, ולמרות גודל המדגם הקטן, ניתן היה לקבוע שהתאמה אישית של המרחב הציבורי לגווניו של כל עובד בסביבתו, עשויה להגדיל את תחושת ה'בעלות' והשליטה על המרחב וכתוצאה ...