חיפוש - תגובות , חדשות , פרויקטים , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , אדריכלות , דירות |1| - דף 6

• 

  יקר לבנות? אפשר לשפץ

  5.07.12
  .... נתונים אלה מדגישים שוב שאדריכלים ומעצבים צעירים יכולים להתמקד בשוק זה כדרך לשרוד כלכלית בזמנים של אי ודאות.שוק הבניה הפרטית נאמד בכ-6000 יח"ד בשנה (בנה ביתך) ובנוסף ישנן 45,000 התחלות בניה חדשות בשנה. 90% מהמשפחות הנכנסות לדירות החדשות מבצעות שינויי קבלן בטרם הכניסה לדירה ומשקיעות בממוצע כ-15,000 שקל בשדרוג הדירה. אם אנו מניחים שיש כ 2000 משרדי אדריכלים פעילים בארץ, הרי שהממוצע הוא 3 וילות לשנה למשרד וברור שזה שוק קשה.לעומת שוק הבנייה המצומצם י...
• 

  שכונות סגורות- האדריכלים נגד, האזרחים בעד

  6.08.13
  ...ד מרצון אם מטעמי בטחון או הפגנת אליטיזם, כשבתוך השכונה ניתן לקבל את כל השירותים הנלווים החל מפארק ציבורי ומוסדות חינוך לילדים ועד מרכזי קניות סמוכים ואפילו אפשרויות בילוי. רמת אביב ג'. צילום- ויקיפדיהאך בעוד הציבור הרחב רוכש דירות בשכונות אלו, אדריכלים רבים לא מאושרים מאופי השכונות. קשת רוזנבלום מביאה את דבריו של הפרופ' אדריכל הלל שוקן: "זו אחת הבעיות הכי גדולות של סוג העירוניות הזה, שמחלק את העיר למרחבים גיאוגרפיים מוגדרים - נוה אביבים, רמת אביב...
• 

  לא לצאת למרפסות!

  25.12.13
  אסון כבד נמנע אמש במבנה מגורים חדש בחדרה בעת שמרפסות בקומה התשיעית קרסו אל הדירות שמתחתיהן וחלקים מהן אף נפלו אל הרחוב.מדובר בפרויקט "גינדי בפארק" הכולל 76 דירות בשני מגדלים בני תשע קומות כל אחד. המגדל הראשון כבר מאוכלס במלואו. למרבה המזל ההתמוטטות ארעה במגדל השני שאליו הספיקו להיכנס 2 משפחות בלבד."לא לצאת למרפסות" כך הנחתה עיריית חדרה את 38 בעלי הדירות המבועתים בבניין התאום שמרפסותיו עדיין עומדות... מי יתן את הדין?צבי וילדר, דובר חברת גינדי השקע...
• 

  תערוכה - שיכונים מבפנים

  13.12.11
  ... המגדלור 15, יפו שיכונים מבפנים תערוכה חדשה בגלריה בבית האדריכל תערוכת "שיכונים מבפנים" חושפת את הפן הסמוי של השיכון הציבורי הממלכתי – הפן של הדיירים. באמצעות סיפורים פרטניים ומצולמים שמציגים אדריכלים צעירים וסטודנטים לאדריכלות, נחשפות התרבויות השונות מהם הגיעו הדיירים ודפוסי המגורים השונים אליהם היו רגילים. אלו מעומתים עם קירות דירת השיכון ועם התפיסה התכנונית מאחוריה. תכנונן הפנימי של דירות השיכון הסתמך על פיתוח מודרניסטי-אנליטי. לאחר...
• 

  אז מה? אין בזה כלום? הערות על תמ"א 38

  28.06.11
  ...יר זה נראה טוב ובשטח התחיל באז נדל"ני מטורף אבל כמעט כלום לא קורה בפועל. הסיבות כבר נסקרו כאן מספר פעמים ובקצרה נציין אותן: ראשית, שווי הזכויות האלה, זכויות לבנות קומה נוספת למשל, תלוי במיקום הנכס. כך קורה שבתל אביב שלוש דירות בקומה החדשה הזו שוות המון אבל בבית שאן - אפילו לא מספיק כדי להתחיל בשיפוץ. כלומר מראש התוכנית לא נותנת מענה לפריפריה ולמקומות בהם הקרקע אינה יקרה מאד. קושי נוסף - הישראלים חושבים תמיד שדופקים אותם ושכנים לבנין חשדניים א...
• 

  האם ישומר הבנין הכי מכוער?

  5.02.12
  ...ן להחריב כמעט כל דבר, מכוער או יפה, זניח או חשוב היסטורית. לטעמי יש רק מעט מאד מבנים שראויים לשימור. אדריכלים ומבקרי אדריכלות רוצים לשמר כל קיר וחורבה ופוגעים בדרך שבה רקמת העיר מחדשת את עצמה. מתחמים מצועצעים כמו "מתחם הרכבת" אינם שימור אמיתי בעיני אלא אדריכלות מצועצעת מפלסטיק, מבנים כמו בית ההסתדרות צריך לדעתי להעיף.הייתי שמח אם כל אנשי השימור היו גרים במבנים אותם הם מבקשים לשמר עד שיצליחו לשפץ אותם. זה קל לצעוק שחשוב לשמר על גבם של אנשים אחרים.
• 

  בתים לא צומחים סתם

  26.07.15
  ...ח, מספר חדרים, טכנולוגיות בנייה וכיו"ב. התכנסנו כדי לשוב ולעסוק בדיור כזירה לחשיבה אדריכלית נסיונית ומהפכנית." בהרצאתה בכנס התייחסה ד"ר אלואיל להדים של מחאת 2011 ולנסיונות של אזרחים ואדריכלים להציע כיפות גיאודזיות כאדריכלות דיור חלופית במאהל ארלוזורוב בתל אביב, שהוקם בסיום המחאה. ד"ר יוסי קורי דיבר על חדשנות אדריכלית בתכנון מגורים בעידן הקיימות; אדר' גלי בר-עבאדי דיברה על פתרונות גמישים במגורים, המאפשרים התאמה של יחידות דיור לש...
• 

  שיקום שכונות - דימונה

  15.11.10
  ...ווחה ועמידר. התכנית מתייחסת לניתוח הבעיות הפיזיות וההיבטים האורבניים של המבנים והשכונה, תנאי אקלים, וכד' תוך התייחסות להיבטים סוציולוגיים כגון חיי הקהילה, שיתוף ושילוב אוכלוסיה צעירה וחזקה (סטודנטים) ועוד. שלב א' – שיפוץ דירות לסטודנטים כמו במקומות רבים בארץ, שכונות השיכונים בדימונה סובלות מבעיות רבות: 1. מבנים חזרתיים נטולי זהות היוצרים חוסר שייכות של המתגוררים בהם. 2. שטחים פתוחים נרחבים ללא טיפול וללא מתקנים שהפכו מוזנחים לאורך השני...
• 

  8 טענות מופרכות לגבי משבר הדיור

  10.08.11
  ...פיסה המוצגת בכתבה מתיישבת עם ראיית העולם של עמותת מרחב ששוקן הוא אחד ממיסדיה - לגבי עירוב שימושי, חנייה וצפיפות עירונית. ובכל זאת יש כמה נקודות חדשות שלא מוארות בדרך כלל ושווה לשים אליהן לב. שוקן רואה את מגדלי המגורים והדירות המפוצלות כהזדמנות ולא כבעיה. "העירייה צריכה לאפשר לציבור, ואף לעודדו, לפצל דירות, תוך הבטחה שתקים יחידה מיוחדת באגף הרישוי לטיפול מזורז בפיצול... ותוך ויתור על היטל השבחה. פיצול דירות אינו מעמיס דבר על התשתיות העירוניות...
• 

  עירוניות חדשה בפרויקט הרובע ביפו

  19.09.11
  יובל הכהן סוקר בבלוג "הרחובות שלנו" את פרויקט הרובע ביפו - "דוגמה יחידנית למרקם עירוני בר קיימא". פרויקט הרובע הממוקם ברחוב יפת ביפו וכשהחלו עבודות הבנייה ב-2003, הוצעו בו דירות במחירים נמוכים יחסית למיקומו המרכזי. בשונה מפרויקטים למגורים שנבנים כיום ביפו, הרובע לא תוכנן מעולם לאוכלוסייה עשירה. יובל מציג את המגרעות של המקום הבנוי כשיכון ציבורי אחד ולמרות הפגמים כותב "מדובר באחד הפרויקטים היחידים בגוש דן בפרט ובארץ בכלל שיתרונותיו בפירוש עולים...
• 

  השיכון למזרח והתכנון מלב מערב

  19.01.12
  ...גת הנושא מתייחס לתפיסה האדריכלית התרבותית. הדיירים יוצאי עדות המזרח באו עם תפיסה של בית עם חצר ושימוש בחללי החוץ. המתכננים הגיעו עם התפיסה האירופאית המתאימה למזג האוויר באירופה ובה באמת אין שימוש בחצרות. מבחינת המתכננים אז השימוש בחצר היה פרימיטיבי ומעניין לראות איך בסופו של דבר דירות הגן נתפסות כיום כפתרון יוקרתי ומודרני דווקא.ערן מזמין את כולנו לשמוע עוד על המתח בין תרבות המגורים המזרחית והמערבית ביום העיון שיתקיים ב 26.1.2012 בשעה 20:00 בערב.
• 

  אדריכל של מכונות מגורים

  28.06.12
  בכתבה מרתקת ב Xnet מציג מיכאל יעקובסון את פועלו של האדריכל אהרן דורון שהלך לאחרונה לעולמו. בין כל שלל הכתבות על בניינים מפוסלים ועיצובי פנים "של ז'ורנלים", מרענן כל כך למצוא כתבה שעוסקת באדריכל של דירות, בנייני מגורים ושכונה אחת במיוחד, נווה אביבים."הרבה מעבר לתכנון המשובח של הדירה" כותב יעקובסון, "דורון אחראי לתכנון המפורט של נוה אביבים כולה, שהיא מפסגות התכנון העירוני בישראל. העיקרון המרכזי היה מגוון רחב של מרחבים ציבוריים ומשותפים, שיצרו מקום ...
• 

  קומות בנסיגה, אור וצל

  22.01.12
  כתבה של יונתן קנטי במעריב מציגה את תופעת הקומות הנסוגות, סגנון אדריכלי בלתי מתוכנן שבו הקומות הגבוהות הן תוספות שאינן מתיישרות עם חזית הבניין. התופעה הולכת וגדלה עם המחסור בדירות באזורים יקרים ומתגברת בעזרת תכניות כמו תמ"א 38 - חיזוק מבנים תמורת זכויות בניה.בכתבה מסביר אבנר אקרמן, אדריכל העיר ראשון לציון, את ההיגיון ביצירת קומות עליונות בנסיגה: "ברוב הערים בארץ הבנייה המרקמית היא של בניינים בני ארבע קומות. כאשר החזית לרחוב של קומות התוספת נמצאת ב...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ...וגרים שאינם משתמשים ברכב אז על איזו בחירה אתה בכלל מדבר?" טיעון נוסף שעולה בתגובות נסוב על התכנון הסטודנטיאלי שתמונה ממנו מופיעה כאן (מתוך תכניתו של איליה בראון) - אין תכנון תהליך, רק תכנון מצב סופי. אדריכלים, וסטודנטים לאדריכלות אפילו יותר, מתכננים עיר במצב מוגמר, כאילו שאפשר לקפוץ ממצב א' ל ב', מהיום לעוד 20 שנה במכה אחת. זה לא עובד כך. תכנון שלא יכול להראות איך לעזזאל הוא מצליח ליצור תהליך פשוט לא יוקם. תוכנית אמיתית חייבת להציע פיתוח צנוע...
• 

  על גני סביון באור יהודה ושיווק אגרסיבי

  14.03.11
  ...ום. תמיר כותב על הנסיון של הבניה הטורית. למרות שזהו פתרון נפוץ בעולם, בישראל הוא לא הצליח. כיום הפרויקט נמצא במצב מוזנח עם תוספות הבניה וצבע הדהוי. מעניינת הערתו של תמיר בפסקה האחרונה -"ניתן להאשים את הקבלן וגם את הדיירים, וכמובן שכולם נושאים באחריות ,אבל גם לניכור הברוטליסטי המקורי, ולתזזית הגיאומטרית המכוונת של התכנון יש לטעמי חלק בתוצאה. חשוב לזכור זאת כאשר מתמלאים בנוסטלגיה לאדריכלות של שנות השישים והשבעים." *התמונה מהבלוג ערסיטקטורה.