חיפוש - חדשות , פרויקטים , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , אדריכלות , ערים |1| - דף 7

• 

  כנס - העיר כמנוע לצמיחה כלכלית

  9.11.11
  ... לכל. מרכיב מרכזי בהשגת איכות חיים כזאת הוא היכולת לייצר שגשוג כלכלי מהיר ובר־קיימא. נדרשים לשם כך "מנועי צמיחה" בעלי עוצמה. במשך העשור האחרון הדיון המקצועי בפיתוח הכלכלי המקומי (Local Economic Development - LED) עבר להתמקד בערים עצמן. מומחי העולם כבר מכירים בכך שערים הן המנועים האמתיים לצמיחה כלכלית, ששגשוג כלכלי ברמה הלאומית תלוי בשגשוג הערים, ושכל אסטרטגיה המיועדת להשיג שגשוג כלכלי שלא מתמקדת בערים תתקשה מאוד להצליח. בישראל, לעומת זאת, פיתוח כ...
• 

  אייקונים אדריכליים ותת ההכרה הקולקטיבית

  25.06.12
  הם לא כאלה דומיננטיים, הם לא הכי מתוחכמים או יפים במיוחד, אז מה יש בהם במגדלי עזריאלי שמציב אותם כאייקון האדריכלי החזק ביותר של תל אביב? המיקום? הפשטות? הקניון?אני מסתכל על סדרת הציורים הנאיביים של רפי פרץ ורואה את תת ההכרה הקולקטיבי של כולנו, את הדרך בה אנחנו מבינים את העיר. רפי הוא צייר תל אביבי ובסדרת הציורים שלו הוא היה חייב לבחור מה להציג ומה להשמיט מהציור. הבחירות של רפי משקפות את הדרך בה אנו מזהים אייקון אדריכלי וכמובן שמגדלי עזריאלי לא נע...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ...וגרים שאינם משתמשים ברכב אז על איזו בחירה אתה בכלל מדבר?" טיעון נוסף שעולה בתגובות נסוב על התכנון הסטודנטיאלי שתמונה ממנו מופיעה כאן (מתוך תכניתו של איליה בראון) - אין תכנון תהליך, רק תכנון מצב סופי. אדריכלים, וסטודנטים לאדריכלות אפילו יותר, מתכננים עיר במצב מוגמר, כאילו שאפשר לקפוץ ממצב א' ל ב', מהיום לעוד 20 שנה במכה אחת. זה לא עובד כך. תכנון שלא יכול להראות איך לעזזאל הוא מצליח ליצור תהליך פשוט לא יוקם. תוכנית אמיתית חייבת להציע פיתוח צנוע...
• 

  תחנה לא מרכזית

  4.08.11
  ...ילים פשוטות - הן מטרד לעיר ולא נכס. צורך הכרחי ולא מנוע צמיחה. לשמר או למחוק? בסיום הכתבה כותב נועם "חרף איכותן האדריכלית, אף אחת מהתחנות המרכזיות אינה מוכרזת לשימור או נתפשת כבניין בעל ערך. זה ביטוי נוסף לייצוג הקלוש של האדריכלות המודרניסטית בקרב ועדות השימור. לטוב ולרע, התחנות המרכזיות הן חלק בלתי נפרד מהד-נ-א של הערים הישראליות." במקרה הזה אני אענה בתשובה האינסטנקטיבית שלי - לפוצץ. עם כל הכבוד לאדריכלות הפילים הלבנים האלה ולמורשת, הם קו...
• 

  8 טענות מופרכות לגבי משבר הדיור

  10.08.11
  ...חידי בארץ שמאפשר קשר ספונטני בין בני אדם, קשר שקיומו הכרחי לקיומן של מהפכות." מממ...כן, נכון. אין ספק שזו המסה הקריטית - הצפיפות של תל אביב. בגלל זה המהפיכות של הפנתרים השחורים, מהומות ואדי סאליב, והמהפיכה הצרפתית כולם חלו בערים בעלות צפיפות כזו... מה לא? תל אביב היא המרכז של ישראל וזו הסיבה שהיא מושכת. אם העיר הזו הייתה בצרפת היינו אומרים שהיא לא צפופה בכלל וברור למה היא שוממה ואין בה תרבות. זאת לא הצפיפות האבסלוטית שקובעת, אלה תהליכים היסט...
• 

  הנבחרים של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון

  16.12.20
  פרסי הצטיינות לעבודות סטודנטים "ארכיטקטורה היא כלי נפלא שיכול לשמש את המאבק החברתי והסביבתי", במשפט הזה בחר הח"כ לשעבר דב חנין לסכם את הרצאתו על הקשר בין משבר האקלים, הקורונה ומקצוע האדריכלות. חנין טען שהאדריכלים והמתכננים שמשרתים את בעלי הכוח יכולים לקדם את השינוי הסביבתי והחברתי הנדרש ולהזכיר לכולנו שבית אינו רק נדל"ן אלא הוא חלק משכונה המתוכננת לבני אדם.ההרצאה התקיימה במסגרת טקס "הנבחרים" שעורכת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בכל שנה, ובמסגר...
• 

  על שימור ומגורים בקופסת שימורים

  5.06.11
  ...ש הרבה מעונות עובדים ברמה אדריכלית גבוה יותר." אם כל זה לא מספיק, בא חוק התכנון והבניה המוצע ומציג את נושא השימור דרך רשימות. מה רע בזה? תקראו את מה שכותב בלוג "המרפסת". הטיעון השני הוא טיעון אדריכלי: השימור מעקר את האדריכלות המקורית והופך יעודים מקוריים למסגרות חסרות תוכן. מוקדים היסטוריים עוברים תהליך סניטציה מאותות הזמן ומשיניו, ומאבדים כל תחושה של זהות שבניינים צוברים במרוצת השנים. החזיתות מקורצפות בזהירות, הפנים מדורדר לשלמות חסרת ה...
• 

  עיצוב משרד הייטק. מיכל אבימור

  26.11.15
  משרד הייטק אשר תוכנן בצבעי הלוגו והמיתוג של החברה. הלובי עוצב לשימוש כמבואה וכן לכינוס עובדי החברה. הוספו פינות שונות, בהתאם לשיטות העבודה ביחיד ובצוות. שולחן הבר עוצב במיוחד, ויוצר על ידי נגר, בהתאמה לאופי המשרד ולשאר שולחנות העבודה, שיוצרו, אף הם, במיוחד לחברה. המשרד השתתף באירוע "סטארטאפים מבפנים" בחסות עיריית תל אביב.
• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  ...ומוציאות אותו בנקודת הכינוס.אחרי זה באים אנחנו האדריכלים ומסבירים שזה בגלל הצפיפות, חתך הרחוב או משהו דומה...ועם כל זאת, העובדה שלא אנחנו שקובעים לא אומרת שאנחנו פטורים מאחריות או יכולת השפעה. אנחנו לא קובעים איזו עיר תפרח או תדעך, אבל גם בזו וגם בזו אנחנו אמורים להוביל את המדיניות שקובעת את איכות החיים העירונית. לאדריכלות יש השפעה. היא לא הגורם העיקרי בקביעה לגבי הצלחת המאקרו של העיר אבל במיקרו היא שולטת. שם הקרב שלנו ושם אנחנו "זונות של יזמים".
• 

  חיפה חיפה, עיר עם... עתיד?

  23.03.11
  למי שקרא עיתונים בשבועות האחרונים היה נדמה שמשהו קורה בחיפה. דברים זזים! עסקאות נחתמות! יש ביקוש!!! ... עד שראש העיר בלי כוונה פלט את האמת - מדינת תל אביב מייבשת את העיר חיפה. בשבועות האחרונים עלה מפלס הסיקור העיתונאי של העיר חיפה. בכלכליסט נכתב על פרויקט של חברת גב-ים שבונה שכונה בשם רמת הנשיא על פני כ־60 דונם במורדות המערביים של הכרמל, פרויקט קמפוס הנמל התניע סוף סוף, וראש העיר יונה יהב יצא בהכרזות: "מחירי הנדל"ן בעיר התחתית זינקו תוך שלוש ...
• 

  שכונה ריקה

  19.02.13
  ... רק בכרמיאל, אלא בכל הארץ".הפסקה הזו מדגימה את הטיעון כולו, את הרציונל וגם את הפספוס הענק בניתוח העובדות. ככלל נראה שעילם כתב את הכתבה במקור ל"הארץ", המקום בו היה נהוג עד לא מזמן להכניס את הציונות הכיבוש והערבים לכל ביקורת, מאדריכלות ועד לציור וכתיבה. בכך מסית עילם את תשומת הלב למקום הלא נכון. התהליך, אותו הוא מתאר בצורה יפה כל כך, מתרחש בכל מקום, בתל מונד, בתל אביב כמו גם בארצות הברית - הזדקנות ובלייה. התהליך הזה הוא הדבר העיקרי בו אנחנו האדריכל...
• 

  אדריכלות המחאה – אדריכלות ככלי לשינוי חברתי

  19.12.11
  יום שבת, 24 דצמבר 2011, 19:00רחוב הנמל 61, חיפה"אדריכלות המחאה" – אדריכלות ככלי לשינוי חברתי דיון בהובלת אדריכלית תאה קיסילוב ואדריכלית ליאורה קיסילוב, "קיסילוב-קיי אדירכלים", ומנחות פרויקט גמר בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
• 

  בואו, בואו, אדריכלים הולכים מכות!

  7.03.11
  אסתר זנדברג מדווחת בכתבה בהארץ על סערה בעולם האדריכלות: קרב בין אסכולת התכנון המסורתי לארכיטקטורה עדכנית - מהי דמותה של העיר במאה ה-21? עולם האדריכלות בארה"ב גועש. באוניברסיטאות, בעיתונות הכתובה, בדיונים וגם במישור האישי - הויכוח בין שני הזרמים העיקריים באדריכלות העירונית כולל יצרים ואנרגיות גבוהות. בפינה האחת של הזירה - "האורבניזם החדש" המכונה גם "התנועה לעירוניות חדשה", ובפינה ממולו - "אדריכלות הנוף העירוני". (אגב, למי שלא עוקב, דווקא התנוע...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ...לכן העיר צריכה להתרחב לשטחים חדשים". הדיון הזה הוא אחד הנושאים הבוערים כעת בשיח האדריכלי. ישנה תמימות דעים על הדרך בה פוגמים המגדלים בתחושת העירוניות אבל הפתרון המוצע בדרך כלל הוא ציפוף בתוך הריקמה. קולקר מסב את תשומת ליבנו לעובדה שצורת מגורים כזו לא מתאימה לתרבות שלנו. אנחנו יכולים להתאמץ עד כמה שנרצה אבל אם לקוחות לא יקנו, יזמים לא יבנו. אמנם לנו האדריכלים יש כח להשפיע פה ושם אבל כמו שאמר רם קולהאוס "אדריכלות היא תערובת של כוח וחוסר-אונים".
• 

  תחרות אדריכלות מתקדמת: City Sense

  28.06.11
  המכון לאדריכלות מתקדם של קטלוניה ו-HP שמחים להכריז על התחרות הרביעית לארכיטקטורה מתקדמת, בנושא City-Sense (עיר -חישה) עיצוב הסביבה שלנו בעזרת נתונים בזמן אמת. *שימו לב שלמרות שנראה שמדובר בתכנון ערים, ניתן להגיש הצעות בכל קנה מידה, כולל מבנה בודד. מטרת התחרות היא לקדם דיון ומחקר ודרכם להפיק תובנות ודרכי הסתכלות, רעיונות והצעות שיסייעו לנו לחזות איך יראו העיר והמגורים של המאה ה -21. התחרות פתוחה לאדריכלים, מהנדסים, מתכננים, מעצבים ואמנים ...