חיפוש - פרטי בנין , חדשות , שונות , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , אדריכלות נוף , מרחב |1| - דף 5

• 

  פרויקט ארגמן - יואב מאירי

  6.01.13
  ...ליכים חברתיים-כלכליים, אך הוא לא משנה את העובדות לפיהן הייצור התעשייתי עודנו כוח משמעותי בחברה של ימינו. העדר דיון אדריכלי על סביבות עבודה תעשייתיות משאיר את השדה פרוץ לכוחות יזמים ופוליטיים ומטשטש את ההכרה בחלוקה מחדש של מרחב העבודה והשלכותיה. פרויקט ארגמן הוא השלב השני במחקר על אדריכלות ותעשייה בישראל המתארח בגלריה בבית האדריכל. השלב ראשון, שנערך על ידי ד"ר טלי חתוקה, כלל את התערוכה 'המפעל' ואת ספר "המפעל" (רסלינג, 2011). הספר,...
• 

  קול קורא להשתתפות בכנס

  19.06.11
  בתאריכים 29 בנובמבר עד 1 בדצמבר השנה יתקיים כנס בנושא "העיר כמנוע לצמיחה כלכלית". הכנס הראשון מסוגו בישראל יתקיים באשקלון וישען על שיתוף פעולה בין עיריית אשקלון לעמותת מרחב. אנו מזמינים אתכם להשתתף בכנס זה ומזמינים אתכם להציע הצעות ביחד להרצאות וסדנאות בכנס. אתם מוזמנים להציע רעיונות וכן תקצירים בנושא. כנס וסדנאות אשקלון־מרחב לפיתוח כלכלי עירוני ישים דגש על הקשר החיוני שבין הבינוי העירוני ופיתוח כלכלי מקומי (Local Economic Development - LED)...
• 

  עיר צפופה, עיר גדולה

  8.12.11
  בכנס האחרון של עמותת מרחב דובר רבות על צפיפות עירונית ויתרונותיה. "הערים שלנו לא צפופות מספיק" היא אמרה שנתפסת כעת כעובדה. אבל האם זה באמת כך? הבלוג "תכנון בירושלים" מציג את הדרכים המעניינות בהם אדריכלים יכולים לשקר לעצמם דרך סטטיסטיקה. הבעיה הגדולה ביותר של מדד הצפיפות היא שמחלקים את מספר התושבים לשטח השיפוט המוניציפאלי. זו כמובן שטות מוחלטת מאחר והשטח כולל בערים מסויימות שמורות טבע, אזורים חלקאיים ועוד. בחישוב כזה ברור למשל שירושלים תצא מאד...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  האם תל אביב היא מדינת אוייב? למה כדאי לעיריית חיפה להפציץ את חדרה? על השאלות האלה אני מתכוון לענות בכנס של עמותת מרחב בנושא "העיר כמנוע לצמיחה כלכלית". בהרצאה שלי אציג טענה שהעיר אינה מנוע כלכלי ושתחבורה טובה תמיד אינה הפתרון. בואו בהמוניכם ותביאו עגבניות רקובות. את אנשי מרחב אני מכיר לא מאתמול. האדריכלים החברים בעמותה הזו עושים בהתנדבות פעילויות רבות למען ערים טובות יותר. הם דיברו על מצוקת הדיור שנים לפני שהיה מודרני להפגין ברוטשילד, ובזמן ש...
• 

  המאבק בין העבר לעתיד

  15.12.11
  ...א שוכפלו בהמוניהם על ידי לקוחות שראו את האור. עם מורין והצעירים של עמותת מרחב אני יכול להזדהות הרבה יותר, הם לא מצביעים החוצה אלא פועלים בעצמם. הם אפילו יודעים שיש סיכוי שהם נכנסים עם הראש בקיר ובכל זאת פועלים. גם אם אני לא מסכים עם עמותת מרחב בנושאי האורבניזם אי אפשר שלא להעריך אותם. "מהפכה אינה גן של שושנים! מהפכה היא המאבק בין העבר לעתיד!" אמר פידל קאסטרו הצעיר, "כל מהפכה מתפוגגת ומשאירה אחריה רפש ביורוקרטי חדש..." השיב פרנץ קפקא הזקן.
• 

  עירוב שימושים כן... אבל אצלנו?!? בחיים לא.

  31.12.12
  האדריכלים אשמים. האדריכלים לא יודעים לתכנן עיר כמו שצריך. את הטענות המוכרות האלה אפשר לשמוע בכל פינה. יובל כהן למשל בפוסט בבלוג של תנועת מרחב מאשים את "הפרברים" ומתגעגע לעיר הישנה של ילדותו שבה הנגרייה הייתה מעבר לרחוב.עיר טובה צריכה עירוב שימושים, שילוב של מגורים עם מסחר, מקומות בילוי עם תעסוקה זעירה לפחות. את זה כולנו יודעים, אלו הרחובות המועדפים עלינו בעיר. לא פרברי שינה שוממים מהולכי רגל, לא אזורי תעשייה ההופכים למפחידים בלילה, אנו מעדיפים את...
• 

  להורדת הכיכר שילחו את הספרה 1!

  21.12.11
  ... ,שילחו את הספרה 2צבי מזכיר לנו במאמר דברים שנשכחו ובמיוחד את העובדה שלמעשה... לא הייתה שם כיכר כלל: "בפועל, לא היתה זו כיכר, אלא אי תנועה בקוטר 66 מ', מנותק מהרחוב על-ידי כביש טבעת היקפי. הניתוק הלך והחריף עם השנים. החזרת מרחב הכיכר לציבור, כמרחב עירוני שימושי, היתה אפשרית רק על-ידי הפרדת הולכי הרגל מכלי הרכב ויצירת אזורים בלעדיים לתנועת הולכי הרגל. כך נוצר מקום מפגש ופעילות חופשית, למגוון סוגי האוכלוסיה, בכל שעות היממה. יעד זה הושג על-י...
• 

  חיפה - עיר שקטה ואדריכלים בה מעט

  13.07.11
  ...ר, אין סיבה שלא נשתמש בזה גם ככלי להשפעה על המקומות בהם אנחנו גרים. אז הנה הקריאה לסטודנטים מבינינו החיים בחיפה: פורום תכנון חיפה של עמותת מרחב קורא לעורר דיון בפרויקטים סטודנטיאלים שעסקו בחיפה. סטודנטים שפרוייקטים שלהם עסקו בעיר חיפה, מוזמנים להציג בפורום. סטודנטים וסטודנטים לשעבר המעוניינים להציג בפורום מוזמנים לפנות לאפרת באימייל [email protected] הפורום נפגש בימי שני, אחת לשבועיים במתנ"ס הדר ברחוב טבריה 15. נשמח לארח אתכם אצלנו.
• 

  חמישה רגעים – מסלולים באדריכלות של מוזיאון תל אביב

  16.10.11
  ...ימים אלה. לכאורה אלה נקודות מקריות בזמן, התנקזות של כוחות ומשאבים שאיפשרו את הקמתם של בניין ומוסד – אולם מבט היסטורי, המביא בחשבון לא רק את הנקודות בזמן אלא גם את המרווחים והתהליכים שביניהן, עשוי להציבן כקואורדינטות המגדירות מרחב קריאה. לאורן נוכל לבחון את קשרי הגומלין בין המוזיאון לבין הבניין שבו הוא שוכן, את התפתחותו של שיח האדריכלות והתרבות בארץ, ואת היחסים בין בנייני המוזיאון השונים לבין היצירה האדריכלית בארץ ובעולם. התערוכה ”חמישה רגעים“...
• 

  להפריט את מהנדס העיר

  11.09.11
  ...לים ללא שיקול דעת - רק לבדיקת התאמה לדרישה. לי אישית קרה שבעקבות שיפוץ של בית רופאים נדרש רישוי מחדש. מאחר ומאז הקמתו של המבנה לראשונה שונו נהלי הבטיחות, כיבוי האש הוסיפו דרישה של מדרגות חירום. הבעיה הייתה שהמבנה תפס את כל מרחב קווי הבנין והמדרגות התאפשרו רק בחריגה מהקו. נוצר מצב שבו שתי רשויות דורשות דרישות מנוגדות ומונעות שיפוץ אפשרי. פקיד הרישוי פעל כמו המכון העתידי וסרב לאשר את התוכנית אבל במצב הנוכחי התאפשרה ישיבה מיוחדת אצל מהנדס העיריה ו...
• 

  תחרות דיור מחר – D3

  5.09.11
  ... מהות הגיאומטריות הסביבתיות, התנהגויות חברתיות, השלכות עירוניות ותהליכי פרוגרמה. ניתן לשים דגש מיוחד על תפיסת הדיור החוקרת דיאלוגים הכוללים מעורבות של גיוון סוציו אקונומי פנימי או חיצוני, שינוי או הסתגלות לאורך זמן, קישוריות מרחבית ציבורית או פרטית, וקביעות מול ארעיות של חומרים. D3 מאתגרת את המשתתפים לחשוב מחדש על אסטרטגיות לחקר תכנון מגורים מן המאקרו אל המיקרו, החל מהסביבה האורבנית – קידום קישוריות פיזית רחבה יותר; קהילתית – ניצול האינטראקצי...
• 

  ישראל בביאנלה לאדריכלות בוונציה

  7.07.11
  ...בולה המערבי של ישראל, אלא כעל מרחב", הוא מסביר. "איגוד ערי הים התיכון יכלול ערי נמל כאשדוד וחיפה, וכן ערים אחרות לצד הים התיכון במדינות אחרות. אותו הדבר ביחס לנגב." לדעתי הצעה אחרונה זו מפגינה חשיבה מקורית והבנה שבעולם של ימנו לגבולות הלאומיים משמעות פחותה בהרבה מזו שמיחסים להם. ערי נמל מקושרות ביניהן לפעמים בצורה חזקה יותר, כלכלית ותרבותית, מאשר לערים אחרות בגבולות הלאום. * התמונה המוצגת כאן מתוך הכתבה על ההצעה "ערי ים ערי חול".
• 

  עיצוב, זהות ופנים - תערוכת פרויקטי גמר

  27.06.11
  ... את התרבות, הכוחות הפועלים בה וצרכיה בשיתוף הקהילה ולמענה, המעצב מחבר בין האחריות החברתית לאחריות העיצובית- טכנולוגית". בין נושאי הפרויקטים המוצגים: תהליך ריפוי חללים– בהנחיית אדריכלית היידי ארדה סטודנטים נדרשו לעצב מרחב (למגורים, עבודה, מפגש וכו') אשר בסצינות קולנועיות מפורסמות הוא משמש כחלל "חולה"- חלל לא מתפקד כמו למשל בית סוהר, ולעצבו כחלל חיובי. העבודות מתייחסות, בין היתר, לאתרים וחללים שונים המופיעים בסרטים "מטרופוליס" (במאי פריץ ל...
• 

  הומור ואדריכלות בדרך אל הים

  20.04.11
  סדרת כתבות וידאו ב Xnet מבטיחה להציג לנו את הדור הבא של האדריכלים בארץ ומתחילה עם משרד דרמן ורבקל והפרויקט "בדרך אל הים" שהוקם במסגרת הביאנלה לאדריכלות נוף עירוני בבת ים. המיצב, שנבנה במקור כפרויקט ארעי לימי הביאנלה בלבד, זכה להצלחה ציבורית כה רבה עד שהוחלט לאמץ אותו כאלמנט של קבע, להנאת תושבי בת ים. לטענת ורבקל, ההצלחה של "בדרך אל הים" נובעת מההקפדה של המשרד לשלב בין מחקר לפרקטיקה: "המטרה שלנו הייתה לבנות מרחב ציבורי אינטראקטיבי, שאפשר ...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ... ידע" או כ"שכונה ירוקה" או "יישוב קהילתי" ועוד מונחים רבים כאלו, עד שנחדל לחשוב ש״מיתוג״ יפתור את בעיית העירוניות, אין לנו בסיס מוסרי להשיא עצות למוחים. -------------------------- מאמר זה נכתב לקראת דיון שיערך בכנס אשקלון- מרחב לפיתוח כלכלי עירוני. מושב 30 נובמבר 2011 , 10:30-12:00. משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש הנחיה - אריק מירובסקי עורך הנדל"ן של דהמארקר דיון בפאנל עם שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס ונציגים של משרדי ממשלה ראשויות מקומיו...