חיפוש - חדשות , שונות , מאמרים , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , בינוי ערים , ערים |1| - דף 6
לא מצאת? פשוט חפש.
-
הערים החדשות צריכות להמציא את עצמן מחדש
10.06.12... תל אביב, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ועיריית קרית גת. באתר בעברית מציגים מנהלי הפרויקט את האתגר כך: "המטרה היא לגבש רעיונות חדשים בתחום התכנון העירוני ולהציע מודל יישומי לסביבות מגורים בישראל 2025. במוקד המחקר נמצאות הערים החדשות שהוקמו בשנות ה-50 וה-60 בישראל וביניהם ניתן למצוא ערים כמו שדרות, דימונה, יבנה, כרמיאל. ערים דומות הוקמו בכל העולם ובעיקר באסיה, אירופה וארצות הברית. אלה ערים שניצבות כיום בפני שינויים חברתיים וסביבתיים, ובראשם הז... -
אדריכלים בעד שיקוע מסילת הרכבת בחיפה
4.04.11נייר עמדה שפרסמו פרופ' אדריכל ברוך ברוך וד"ר אדריכלית עינת קליש רותם מעמותת האדריכלים בישראל מצטרף לעיריית חיפה ולחברה להגנת הטבע במאבקן למען מעבר הרכבת לאורך חיפה בשיקוע ולא מעל פני הקרקע. הרכבת מתכננת מהלך של "חישמול", כלומר מעבר לקרונות חשמליים ומאחר והדבר כרוך בכל מקרה בעבודות תשתית נרחבות, נקבע שההזדמנות החד פעמית הזו תנוצל לשיקוע המסילה בנקודות מסוימות, למשל כדי ליצור חיבור טוב יותר של העיר חיפה אל הים, חיבור שכיום אינו קיים עקב הצורך ל... -
קיבעון אנטי אורבני וקיבעון אחר
16.10.11...ני הגיע לנקודת המפנה" - כתבה נעמה ריבה בפוסט מעניין. לטענתה משבר הדיור נובע מקיבעון של תושבי ישראל באשר לעיר, קיבעון שגורם לרבים להעדיף את הפרבר. מעניין לבחון את הקביעות האלה לנוכח המחאה שאנו רואים כעת גם בניו-יורק, ברצלונה וערים אחרות. ערים שאפילו לטענתה הן המודל המוצלח. בזמן האחרון אפשר לקרוא הרבה מאד כתבות ובלוגים שטוענים שהם יודעים מדוע קמה המחאה ומהו הפתרון הנכון לה. "הכל בגלל _____ (מלא את החסר) !!". בדרך כלל מלווה את הטענה גם המחשבה שא... -
שינקין כמשל
20.11.11לקראת השיפוץ המיועד של רחוב שינקין בתל אביב סוקרת נטע הלפרין בעכבר העיר את התהפוכות שעברו על הרחוב. המקום שהיה הדבר הכי לוהט והפך בשנים האחרונות לסתמי, האם הוא עוד יכול לקום לתחייה? האם מישהו בכלל רוצה אותו עדיין כסוהו של תל אביב? ביקורת על השיפוץ המתוכנן מושמעת בכתבה מפיו של האדריכל יובל יסקי "הרצון של העירייה להקנות שפה אחידה לרחובות המתחדשים מביס את הרעיון של תל אביב כעיר של גיוון ומגוון" ... "בשנים האחרונות יש נטייה לעיצוב יתר, שמבטל את ה... -
מי בונה מגדלים בירושלים?
10.03.11תוכנית המתאר החדשה ואדריכלים זרים. במאמר שפורסם בהארץ נכתב על תוכנית המתאר החדשה המציבה בליבה של העיר "עשרות בודדות" של מגדלים. במקור כללה התוכנית הערה שמטרתה לעודד אדריכלים בינלאומיים לבנות במרכז ירושלים. למרות שהסעיף הזה הושמט בסופו של דבר, נראה שהמעורבות הבינלאומית לא מעטה. הכתבה מעלה כמה שאלות חשובות לגבי העיר - עד כמה אפשר לשלב מגדלים בתוך מרקמים היסטוריים ייחודיים מסוגם בעולם? כיצד מתמודדים עם תקנות הבנייה המחמירות המחייבות חיפוי בא... -
מה קורה כשהנסיעה בתחבורה הציבורית בחינם?
6.11.12ראש עיריית שאטורו שבצרפת עשה מה שמעטים מראשי הערים המתמודדים עם מערכות תחבורה נכשלות היו מוכנים לעשות - הוא אפשר בשנת 2001 שימוש בתחבורה בחינם. מה קרה מאז לעירו הקטנה ומה קרה לערים גדולות יותר שהולכות בכיוון? את זה מגלה לנו איל צאום בפוסט בבלוג שלו."המניעים להפיכת תחבורה ציבורית לחינמית הם ברורים" נכתב בבלוג, "הגדלת מספר הנסיעות וצמצום התנועה, שיפור איכות הסביבה, ייעול המערכת, שירות טוב יותר לתושב, עזרה לשכבות חלשות והחייאת אזורים בעיר. אבל מסתבר... -
אוטופיה בעיר הקצה – מבט מהעתיד
4.01.12ערן תמיר מציג בבלוג שלו מאמר מיוחד מאד ובלתי שגרתי - מבט אוטופי על הערים בישראל מהעתיד - משנת 2048. במעין ראיה לאחור של תהליכים מתאר ערן את דעתו לגבי הפיתוח האפשרי לערי הקצה, מרכזי המשנה של שלושת הערים הגדולות.ערן מתאר את ההתפתחות בהרצליה למשל: "בעיר הרצליה, שם שהשיפוץ של רחוב סוקולוב שבמרכז הוותיק של עיר לא הצליח להפוך את הירקנים וחנויות הסדקית לבתי-קפה, גילתה העירייה שיש ברשותה כבר לא מעט בתי-קפה ומסעדות, והם נמצאים כולם באזור התעשייה של הרצליה... -
איכס! בטון!
3.03.13התקדמות העבודות בטיילת תל אביב גוררת שובל של התנגדויות חדשות, התארגנויות פייסבוק, עצומות והפגנות. הבחירות המתקרבות לראשות העירייה הופכות כל דיון בנושא ל"בעד ונגד חולדאי". אבל כדאי לכולנו לשים לב לדברים שכותב דניאל בבלוג שלו בתפוז."לאחרונה קמה קבוצת מתנגדים לשיפוץ והרחבת הטיילת " כותב דניאל, "טענותיהם המרכזיות: 1. הטיילת גוזלת מרוחב החוף ומבטלת איזור חול טבעי לטובת "בטון". 2. ההרחבה תיצור "רצועת בטון". שוב קלישאת הבטון.. הבטון הוא האוייב.אז רק רצי... -
יעודו המשני של הבית המשותף - מקום לגור בו
30.05.12"ייעודם הראשוני של בניינים בעיר הוא להגדיר את המרחב הציבורי. ייעודם המשני – איחסון בני אדם." הציטוט הזה של פרופסור הלל שוקן מוביל את ביקורתו של ד"ר ירח צור מול עבודותיה של עמותת מרחב המתמקדת רק בשטח הציבורי ומזניחה את הטיפול בבית המגורים."מרחב איננה יכולה להרשות לעצמה את הגישה המוציאה את בית המגורים אל מחוץ לתחום ההתעניינות." כותב צור ומוסיף "מבחינתם של התושבים הרוצים 'למצות את חייהם' בעיר, בית המגורים הוא חלק בלתי נפרד מהעיר, לכן 'הסביבה העירוני... -
על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"
24.10.11לקראת סיום השיפוץ בכיכר רבין בתל אביב מפרסם מגזין ArcHeb פרק מתוך ספרו של שרון רוטברד "אדריכלות קונקרטית". כיכר רבין, לשעבר כיכר מלכי ישראל, תוכננה על ידי אברהם יסקי ושמעון פוזנר. השניים זכו בפרויקט ב- 1952, בהיותם ארכיטקטים שכירים במשרד שרון. התחרות היתה אחת מתוך סדרה של תחרויות ארכיטקטוניות שנערכו באותה תקופה בארץ ושעסקו בעיצובם של אנדרטאות זיכרון לחללי מלחמת העצמאות. את צורת הכיכר קבעו (הרבה יותר מאשר האדריכלים המתכננים) הפוליטיקאים, מחלקת... -
העיר והקניון
4.06.13...ח מעגלי התנועה באופן מוגזם (שנועדו למכוניות ולא לבני אדם) ופיתוח הקניון החדש הם מהלכים שמעודדים את התפוררות המרחב העירוני כזירה אזרחית חופשית ונגישה לכולם".אנחנו האדריכלים מרגישים פעמים רבות שאנחנו חכמים יותר מהציבור ומראשי הערים. הרי הציבור מצביע ברגליים לטובת הקניונים, והיזמים מקבלים את אישור ראש העיר, אז אולי הם צודקים ואנחנו טועים?למרבה הצער הגישה האדריכלית היא הצודקת. למרבה הצער היא הוכחה כבר במקרים רבים. ניתן אפילו לנסח אותה בצורה כלכלית - ... -
עירוניות היא לא אופציה - היא הכרח קיומי
6.06.12...מאמר בעיתון אבל לפחות אחד מהם לא מובן במיוחד - מה בדיוק האלטרנטיבה המוצעת ובמה היא שונה מהמצב כיום? אם הממשלה מחליטה לחזק מבחינה תחבורתית את כל המרחב של מישור החוף עד באר שבע, זה הרי כמעט כל האזור המיושב כיום ממילא. הוא כולל ערים ופרברים, שטחים צפופים ושכונות רבות מאד של בנה-ביתך.*בתמונה - העיר הצפופה ביותר במישור החוף, עזה.אם הרצון הוא למטרופולין אחד, למה לא להגיד את זה בצורה מלאה - תל אביב חייבת לצמוח לגובה. כל כוח הצמיחה של המדינה צריך להיות מ... -
העצמה עירונית בטירת כרמל
21.06.11... ליום העיון שותפים עיריית טירת כרמל והמשרד להגנת הסביבה. במהלך יום העיון יתבצע סיור בשטח, יוצגו המודלים של המעבדה וכן יתקיים דיון בהצעות ופתרונות. המעבדה להעצמה עירונית של עמותת מרחב היא כלי להעצמה וציפוף של שכונות וערים בישראל. מטרתה של המעבדה, לפתח מודלים עירוניים חלופיים לתכנון המקובל היום ברמת השכונה העירונית בשני ערוצים: שיקום וציפוף של שכונות ומתחמים עירוניים ותיקים והקמתן של שכונות חדשות. עיקר המטרה היא לבחון את אפשרויות הציפוף שנ... -
להחיות מחדש את כיכר העצמאות
26.12.11במסגרת תהליך ההתחדשות העירונית בנתניה מתוכנן גם שדרוג של מתחם "כיכר העצמאות", כולל שיפוץ ושדרוג מדרחוב הרצל ברחובה הראשי של העיר. מהלך זה ינסה להחיות מחדש את אחת הכיכרות הטובות ביותר בארץ לאחר שהלכה ונחלשה עם הקמת מרכזי הבילוי באזור התעשיה של נתניה. הכיכר תוכננה על ידי האדריכלית עדנה ישי וילסון כמיזם אינטראקטיבי, העושה שימוש בשילוב תכנים הכוללים מגזינים משודרים לצד מיצג תאורה הכולל מוזיקה, מים והקרנות. זו אינה הפעם הראשונה בישראל בה כיכר משמש... -
על הפוליטיקה של התכנון
31.07.11מחאת האהלים מציפה על פני השטח בעיות שהיו שם תמיד. פוסט ארוך של שרון רוטברד מדבר על הגורמים הפוליטיים והכלכלים הקובעים את צורת התכנון בישראל הרבה יותר ממתכנני הערים או האדריכלים. רוטברגר מזכיר לנו שכשהמדינה העבירה את השליטה במוסדות התכנון מידיה לידי הועדות היא פתחה את הדלת לכל בעל ענין לשנות גם תוכניות עירוניות. "כיום המצב הוא שהתכנון האורבני בתוך שטחי הקו הירוק מופרט כמעט לחלוטין" כותב שרון, "בפועל, המציאות הזאת יצרה בתחומי הקו הירוק מערכת ת...