חיפוש - חדשות , מאמרים , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , טפט ערים , ערים |1| - דף 9
לא מצאת? פשוט חפש.
- 
	                
	                      השיכון למזרח והתכנון מלב מערב19.01.12לקראת יום העיון מפרסם ערן תמיר כתבה מרתקת בבלוג ערסיטקטורה. כתבה שעוסקת בתכנון השיכונים בשנות החמישים והשישים וגם במתח העדתי "בין המתכננים האשכנזים שכפו, לכאורה, את גישתם המודרניסטית והאירופית על דיירים שבאו מן המרחב המוסלמי.""למרות שבמרכז התערוכה עומדות דווקא דוגמאות קונקרטיות וחוויות אישיות" כותב ערן, "ולמרות הנימה הלא פולטית המאפיינת אותה, נקראת התערוכה, לפחות אצל אחדים, ככתב אישום נגד מדיניות השיכון הציבורי בישראל"... "כשאנשים מגיבים לאישום ...
- 
	                
	                      העיר היא גם אמנות רחוב28.12.11הבלוג "תל אביב שלי" כבר הוזכר כאן בעבר. זהו בלוג צילום של מתי עלה, חובב ארכיטקטורה וצילום. בין השאר מתמקד הבלוג בתופעת אמנות הרחוב, האמנות המחתרתית והאמנות הממסדית.דדה ולאצי הם שני אמני רחוב מחתרתיים המציגים לפעמים גם עבודות בגלריות לאמנות. דדה הוא אמן צרכני המעודד אותנו לחשיבה באמצעות דימויים מעולם הצריכה והקפיטלזים, ולאצי היא אומנית שדמויותיה משדרות פנטזיה, דמיון וצבע. בסדרה של עבודות שיתפו השניים פעולה וכך כותב מתי על אחת מהעבודות:"... גלגל הי...
- 
	                
	                      למי שייך הרחוב?13.06.11בהמשך לדיונים בבלוגים ולכתבה הקודמת, נותן לנו אליאב מבלוג "הרחובות שלנו" דוגמה קונקרטית למקום בו שליטת המכוניות על הרחוב הורסת אותו. רחוב הר-סיני בתל אביב משמש כמגרש חנייה מאחורי בית הכנסת הגדול. הרחבה שתוכננה בשנות ה-30 ככיכר בסגנון איטלקי, נשכחה מהתודעה העירונית, והסיבה העיקרית לכך היא העובדה המצערת היא משמשת בעיקר כלי רכב.ה תמונה המצורפת כאן ומקורה בבלוג מציגה יפה מאד את הבעיה: רחבה נעימה עם קשתות שנועדו למסחר ובתי קפה ולבטח הייתה שוקקת אם...
- 
	                
	                      העיר התחרותית, העיר החברתית18.12.12...העיר התחרותית' היא הגישה המוכרת לנו יותר כיום בישראל" כותב שלוש, " בגיזה זו ה היעד העירוני המוביל הוא השאיפה לצמיחה כלכלית, תוך תחרות עם הערים השכנות למשיכת עסקים ואוכלוסייה חזקה (...). הגישה של 'העיר החברותית', לעומת זאת, מוכרת פחות כיום בארץ. העיר החברותית שואפת להטיב קודם כל עם התושבים הקיימים, ולא רק למשוך תושבים חדשים. סימן ההיכר שלה הוא השקעה בהולכי הרגל, גם על חשבון תנועת כלי הרכב, על ידי חידוש רחובות עירוניים".שווה לקרוא. הנה הקישור שנית.
- 
	                
	                      התחדשות עירונית בחיפה?5.10.11"בשנים האחרונות החליטה עיריית חיפה להתחיל להתמודד עם השכונות הוותיקות ולקדם בהן התחדשות עירונית, במקביל לבניית שכונות חדשות." כך כותבת שני שילה במאמר בדה-מרקר ומתמקדת בואדי סאליב וקמפוס הנמל. אבל לא הכל כמו שטוענת העיריה וביקורת על התנהלותה לא חסר. "העירייה מאפשרת רק לסטודנטים להתגורר בקמפוס הנמל" אומרת עינת קליש-רותם, יו"ר עמותת האדריכלים בחיפה, "אבל סטודנטים הם לא תושבים קבועים עם זיקה אמיתית למקום. אחד הכללים הראשונים להתחדשות עירונית מוצל...
- 
	                
	                      שבילי אופניים בעיר - זה לא כל כך פשוט8.05.11עכשיו, כשעיריות הערים הגדולות מבינות סוף סוף את הנחיצות בשבילי אופניים כחלק מפתרון התחבורה, מתעוררים התושבים ומתנגדים למהלך. מי נגד מי, ולמה זה קורה - בכתבה הבאה. עיריית תל אביב ועיריית ירושלים הבינו שכדי לשחרר חלק מהעומס במרכזי הערים וכדי להפחית את זיהום האוויר צריך לאפשר לתושבים נתיבי נסיעה באופניים. בעיר הפקוקה יכולים האופניים להיות אלטרנטיבה זולה ומהירה יותר מהמכוניות. לכולם ברור היתרון בפתרון זה גם מבחינה סביבתית אבל השינוי הנדרש אינו קל...
- 
	                
	                      עירוניות חדשה בפרויקט הרובע ביפו19.09.11יובל הכהן סוקר בבלוג "הרחובות שלנו" את פרויקט הרובע ביפו - "דוגמה יחידנית למרקם עירוני בר קיימא". פרויקט הרובע הממוקם ברחוב יפת ביפו וכשהחלו עבודות הבנייה ב-2003, הוצעו בו דירות במחירים נמוכים יחסית למיקומו המרכזי. בשונה מפרויקטים למגורים שנבנים כיום ביפו, הרובע לא תוכנן מעולם לאוכלוסייה עשירה. יובל מציג את המגרעות של המקום הבנוי כשיכון ציבורי אחד ולמרות הפגמים כותב "מדובר באחד הפרויקטים היחידים בגוש דן בפרט ובארץ בכלל שיתרונותיו בפירוש עולים...
- 
	                
	                      היחס של הקוביות לצעצועים22.05.13פעם, לפני יותר מדי שנים מכפי שאני מוכן להודות, הייתי האדריכל שתכנן הכי הרבה בניינים, רחובות וערים. יותר מכל האדריכלים האחרים בארץ גם אם מחברים את כולם יחד. זה היה בתקופה שעבדתי עבור חברה לפיתוח משחקים והייתי אחראי על העיצוב של המרחב הוירטואלי – הרחובות, הערים והמבנים שמהווים את שטח המשחק. העבודה הזו הייתה משוחררת מכל תפיסה אדריכלית קודמת. לא הייתי מחוייב לשום ועדה מקומית, תקנות או חוקים. למעשה, גם חוקי ניוטון וכח המשיכה היו המלצה בלבד במר...
- 
	                
	                      כנס תאוצת הבינוי ועתיד התחבורה בישראל24.04.17כנס תאוצת הבינוי ועתיד התחבורה בישראל4 במאי 2017 | 10:00-13-30 | סינמטק, תל-אביבעד שנת 2040 יבנו בישראל 1.5 מליון יחידות דיור חדשות. אופי הבינוי והתאמתו לתשתיות התחבורה הציבורית, להליכה ברגל ולרכיבת אופניים, הוא שיקבע כיצד ייראה העתיד התחבורתי בדורות הבאים. מה יש לעשות כדיי לוודא, כבר היום, שעתיד זה יהיה בר קיימא? כנס זה שאורחו הראשי הוא שר התחבורה והמודיעין, מר ישראל כץ, ידון בשאלות אלו במטרה להביא את הסוגיות התחבורתיות הבוערות לסדר היום של ה...
- 
	                
	                      מתמטיקה עירונית וארטיק לימון24.03.11אנשים שומעים את המילה מתמטיקה וישר בורחים. אז הנה מאמר פתיחה שמסביר בקלות ובלי אף נוסחה למה קיימות ערים ופרברים. הוא מתחיל ממשהו קטן שנקרא "מוכרי הארטיקים" ומדגים איך שוק חופשי מוביל למצב מרחבי מוכר ובעייתי. דמיינו רצועת חוף באורך 1000 מטר (תרשים 1). על החוף מתפזרים באופן אקראי מתרחצים שמשתזפים להם על מגבות. כעת נוסיף מוכר ארטיק. כדי לשרת את האוכלוסיה בצורה המיטבית, המוכר מתמקם בדיוק באמצע החוף. בצורה הזו כל הנופשים צריכים להגיע אליו והמרחק ה...
- 
	                
	                      חיפה מציגה - דיבורים כתחליף לפתרונות2.04.13...עוברת היום ויוצרת חציצה של רכבת כבדה, רכבת המובילה גם מטענים של חומרים מסוכנים, ואינה מאפשרת גישה ישירה ונוחה אל הים". הביקורת הנוקבת ביותר היא על בחירת הדוברים בכנס הבינלאומי. "כל כך בינלאומי שלרשימת הדוברים אין בנמצא מתכנן ערים או אדריכל בעל שיעור קומה מחיפה: האדר' החיפאי והותיק מיכה רטנר למשל שעלול כנראה להפריע לשמחה אם ידבר על הנמל המפלצתי שעומד לגמור את חוף קרית חיים ומפרץ חיפה (...) אולי חבר מועצת העירייה שהתנגד למהלך: האדריכל שמואל גלבהרט ...
- 
	                
	                      עירוב שימושים כן... אבל אצלנו?!? בחיים לא.31.12.12האדריכלים אשמים. האדריכלים לא יודעים לתכנן עיר כמו שצריך. את הטענות המוכרות האלה אפשר לשמוע בכל פינה. יובל כהן למשל בפוסט בבלוג של תנועת מרחב מאשים את "הפרברים" ומתגעגע לעיר הישנה של ילדותו שבה הנגרייה הייתה מעבר לרחוב.עיר טובה צריכה עירוב שימושים, שילוב של מגורים עם מסחר, מקומות בילוי עם תעסוקה זעירה לפחות. את זה כולנו יודעים, אלו הרחובות המועדפים עלינו בעיר. לא פרברי שינה שוממים מהולכי רגל, לא אזורי תעשייה ההופכים למפחידים בלילה, אנו מעדיפים את...
- 
	                
	                      אדריכלות הורגת14.04.13זה לא במרכז הארץ, זה לא אנשים עם כוח או השפעה, אז למי אכפת? שימותו. המקומון האילתי "ערב ערב" מציג את רשומות הדיון שהתקיים בוועדת המחוזית של משרד הפנים. הדיון שעסק במתחם "סינג סינג" הידוע לשמצה בעיר, מדגים בדיוק את הבעיה בהפרטת אחריות התכנון והביצוע בפריפריה.לכולם ברור שמתחם "סינג סינג" באילת כבר מזמן מסוכן למגורים אבל אף אחד לא מוכן לקחת את האחריות. העירייה ומשרד הפנים ניסו לפנות את המתחם באמצעות מנגנון "פינוי - בינוי" שכמובן לא מצליח להתרומם. בפ...
- 
	                
	                      סימפוזיון בינלאומי - ערים עושות עיצוב10.03.14יום שני, 17 במרץ 2014, 10:00-20:00הפקולטה לארכיטקטורה ותכנון ערים, קרית הטכניון, חיפהיום שלישי, 18 במרץ 2014, 14:00-20:00סינמטק ירושלים, דרך חברון 11 ירושליםגישות עכשוויות בעיצוב עירוני מרחבי העולם - סימפוזיון בינלאומיבמהלך העשור האחרון, בפעם הראשונה בתולדות ההיסטוריה האנושית, יותר ממחצית אוכלוסיית העולם חיה בסביבה עירונית ולא כפרית, ותחום העיצוב העירוני הולך ותופס מקום מרכזי ביצירת סביבת חיים מקיימת ובהענקת איכות חיים נאותה בתנאי הצטופפות שהולכי...
- 
	                
	                      שכונות מתארגנות לשינוי2.03.11לא תמיד זה נגמר בטוב. תושבי שכונות וישובים מתארגנים בעמותות כדי להשמיע את דעתם במוסדות התכנון אבל כשנאבקים באינטרסים חזקים, לפעמים גם חוטפים אש. בזמן האחרון יותר ויותר תושבים של שכונות או ישובים קטנים מקימים עמותות כדי להשיג יעדים שהרשות המוניציפלית אינה מספקת להם. התופעה מתחזקת מאד בשנים האחרונות כנראה בגלל הקלות בהתארגנות. בעידן בו ניתן להקים קבוצות פייסבוק ופורומים ב Ynet לכל ישוב, קל לאסוף תמיכה. נדמה כי מספיקים חמישה אנשים נחושים כדי לבנ...







