חיפוש - חדשות , פרויקטים , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , ערים , תל אביב |1| - דף 2

• 

  פריז, טוקיו, תל אביב

  20.05.12
  ...יותר עם השמרנים היא שהם אף פעם לא מסתפקים במה שבאמת חשוב. אם יש 3000 בניינים לשימור בתל אביב (3000! השתגעתם לגמרי!), הרי שהם עדיין יתווכחו גם על האחרים וידרשו דרישות ביורוקרטיות שימנעו פיתוח, לדוגמה - המגדל בפרישמן דיזינגוף. ערים שהגבילו את הצמיחה לגובה הפכו לערים בהם חיים רק שני הקצוות, העשירים ביותר והעניים ביותר. כשתל אביב מגבילה את כמות הדיור בצורה חריפה כל כך היא למעשה דוחפת את מעמד הביניים שלה החוצה. המנוע של תנועת הצדק החברתי גם בארץ וגם ב...
• 

  קולנוע מוגרבי - להיות אופנתי ולהפסיד הזדמנות

  11.01.12
  בבלוג של דניאל מתפרסת היום דעתו לגבי החלטתה של עיריית תל אביב שלא לאשר מגדל במתחם קולנוע מוגרבי -"החלטה אפנתית ושגוייה". דניאל הולך שוב נגד הזרם ומראה איך "יפי הנפש העירוניים" מכתיבים אפנות ופוגעים בפיתוח של העיר.התכנית של היזמים בעלי הקרקע למקום היא לשחזר במדויק את הקולנוע עם שני אולמות גדולים להקרנות סרטים ומופעים ולבנות בחלקו האחורי מלון של חמש קומות ומעליו מגדל מגורים. התב"ע למקום מאפשרת כרגע בנייה רש של 5 קומות אולם בתכנית השימור של תל אביב ...
• 

  פירצה קוראת ליזם

  8.08.12
  ...הגדיר מרחב עירוני שלם, לטפל ברחובות ובשכונות, בעוד שהתב"ע הנקודתית מטפלת בחלקות בודדות ללא התייחסות לסביבתן."תב"ע נקודתית הינה הכלי שנועד לפתור בעיות בתכנון מלמטה למעלה. לכאורה, דרך התכנון ההגיונית היא הפוכה - תוכניות בינוי הערים (תב"ע) פועלות בהתאם לתוכנית המחוזית ומבנים בעיר מתוכננים בהתאם לתב"ע. טוב ויפה אלא שכולם יודעים שזה לא עובד. המציאות מהירה מדי והתוכניות מגבילות מדי. "הקלה", "שימוש חורג", "תבע נקודתית" - כל אלה ואחרים הם מנגנונים שנועדו...
• 

  חיפה עיר עולם... וגם תל אביב לא

  25.12.11
  ...ת ישראל היא מדינת סטארט-אפ, עם 120 חברות בנאסד"ק, שמחציתן הוקמו או מונהגות על ידי בוגרי הטכניון. עם 3 חתני פרס נובל והישגים רבים נוספים." המיזם מתוכנן לייצר פעילות כלכלית בהיקף של 6 מיליארד דולר, למשוך 400 חברות חדשות וליצור 22 אלף משרות קבועות... וכולן בניו יורק. ככה עובד הכח של עיר בכלל ושל עיר-עולם בפרט. הוא מושך פעילות כלכלית אליו. את הטובים ביותר, את מניבים ביותר תמצאו שם. לפריפריה ישארו הפירורים. במימדים כאלה אפילו תל אביב היא פריפריה.
• 

  אושרה הריסת הדולפינריום בתל אביב

  7.02.11
  הוועדה המקומית בתל אביב אישרה את הריסת מבנה הדולפינריום, הידיעה היבשה ב Ynet מזכירה רק במעט את הויכוח האם הפיצוי שמקבל הבעלים של המקום פרופורציונאלי למה שמקבלת העיריה. אז האם באמת מתקפלת ראשות העיר בפני בעלי הון? על פי ההסכם שנחתם, החברה תקים מלון ודירות מגורים ותשלם דמי היתר והשבחה מלאים, לפי שווי שיקבע השמאי הממשלתי. כמו כן ישונה יעוד מתחם הדולפינריום מאזור מסחרי מיוחד לשטח ציבורי שיהווה המשך לטיילת וכן ייעודו של שטח קרקע שבבעלות העיריה בר...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ...בעיה בהגדרת עיר כזו המונח "עיר עולם" (Global City) מגיע במקורו מספרה של הסוציולוגית פרופ' סאסקיה סאסן, "העיר הגלובלית". הספר בחן היבטים שונים של חיים אורבניים בקונטקסט גלובלי, וזיהה את צמיחתן של ערי העולם - קבוצה מצומצמת של ערים שהפכו למרכזים גלובליים. ערים אלה הופכות לקטרים כלכליים, תרבותיים וחברתיים המניעים תהליכים במדינת-האם ובעולם כולו. דוגמאות ברורות לערים כאלה הן ניו-יורק ולונדון בהן ממוקמות ההנהלות של חברות עולמיות ומהן נשלטות החלטות כלכל...
• 

  תחבורה, נת"צים ורחוב אבן גבירול

  23.10.11
  האדריכל איתי הורוביץ כותב בבלוג שלו רשימה על תחבורה בכלל ועל נת"צ (נתיב תחבורה ציבורית) אבן גבירול בפרט. עיקר הפוסט מלין על כך שהעיריה לא שיתפה את בעלי החנויות והדיירים ברחוב בהחלטותיה. על פי סוחר איתו דיבר הורוביץ, היקף הקניות ברחוב ירד בעשרות אחוזים יחסית לשנים שעברו. איתי מזכיר בבלוג שלו את העובדה שרחוב אבן גבירול רק סיים שיפוץ שפגע בעסקים בו ונזהר לכן מלקבוע מסקנות מוקדמות. נראה שהמסחר אמנם נפגע אבל האם זו אשמת הנתצים? השיפוץ? לי אישית יש...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ...מיחה כלכלית". בהרצאה שלי אציג טענה שהעיר אינה מנוע כלכלי ושתחבורה טובה תמיד אינה הפתרון. בואו בהמוניכם ותביאו עגבניות רקובות. את אנשי מרחב אני מכיר לא מאתמול. האדריכלים החברים בעמותה הזו עושים בהתנדבות פעילויות רבות למען ערים טובות יותר. הם דיברו על מצוקת הדיור שנים לפני שהיה מודרני להפגין ברוטשילד, ובזמן שאני ישבתי על הכורסה וקיטרתי הם החזיקו ראשי ערים יד ביד והעבירו אותם את הכביש. ... אבל אני חושב שהם טועים בפרשנות של מהות העיר והדרך בה...
• 

  שיחות על עיר #3. הצעה לחיבור בין תל-אביב ליפו

  18.02.16
  נחום כהן מארח את חזי ברקוביץ' וארד שרון2016.02.23, 19:00שיחות על עירסדרת המפגשים 'שיחות על עיר' מהווה במה לדיון אודות מאפיינים ועקרונות של עיר ועירוניות, תכנון ערים, תפקידיה ומשמעותה של העיר בתרבות העולמית ובמרחב הישראלי. בכל ערב, יארח אדריכל ומתכנן הערים נחום כהן אורח לשיחה פומבית אודות מאפיינים שונים של עיר ועירוניות, בהיבטים תכנוניים, אשר במהלכה יוזמן קהל האורחים לתרום מדעותיו והתייחסותו.#3. הצעה לחיבור בין תל-אביב ליפו. נחום כהן מארח את חזי ב...
• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  ... יש את הכסף הגדול והן משתמשות בו לשכירות ורכישה של משרדים. לעובדים שלהן יש את המשכורות הגדולות והם מוציאים אותו באזור הזה.אם הטענה נראית לכם מוזרה, תשוו את תל אביב לניו-יורק. יש מתאם מעניין מאד בתקופות החולשה והפריחה של שתי הערים האלה. חולשה בשנות השבעים כשהבנקים היו במשבר ופריחה משנות השמונים המאוחרות והלאה כשהבנקים המציאו את עצמם מחדש ויצרו כלים פיננסיים חדשים.אולי הטענה נראית משונה בגלל שאנחנו רגילים לחשוב על עירוניות ואינטנסיביות? אז בואו נסת...
• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  ...יקציה אדריכלית של המדרחוב ומשחקת לידיהם של יזמי הנדל"ן הלוטשים אליו עין, כאמור בשיתוף פעולה עם סמוק עצמה, וכל זה במסווה של שימור ו'החזרת עטרה ליושנה'."אם נפרק ונפרוט את הטיעון של זנדברג נגיע לנקודה העיקרית עליה גם נכתב ב"זמן תל אביב" - באופן בלתי נמנע, האופי הייחודי של המתחם שממלא אותו כבר עשרות שנים, עתיד להשתנות. עלויות הבנייה והשימור יגררו עלייה חדה בשכר הדירה. סטודנטים יוחלפו באנשים אמידים. על פי הסקר שנערך, הלקוחות העיקריים של בניינים לשימו...
• 

  שני צדדים של שימור

  22.08.12
  איך קרה שבלוק אחד בתל אביב הפך לאתר בנייה גועש של פרויקטים לשימור? שואל מיכאל יעקובסון בXnet, כשבמתחם שמתפרש על פני כ-130 דונם, עשרות מבנים עוברים בעת ובעונה אחת תהליך חידוש. התשובה ברורה - הרבה כסף. לא רק המלונות הופכים באזור למלונות בוטיק, כל המתחם הופך לעיר בוטיק. מקום יקר לאנשים יקרים."המהפכה התחילה", כותב מיכאל "עם ההכרזה של אונסק"ו ב-2003 על מרכז תל אביב, 'העיר הלבנה', כאתר מורשת עולמית. כך החלה לעלות, משמעותית ובמהירות, המודעות לערכם האדרי...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ...ר (...) אלא שתרבות הדיור האיכותית הזו, באה על חשבון איכות חווית הרחוב (...) אין רצף בנוי כמו בערי אירופה וארה"ב והרחוב העירוני פחות נעים". אבל קולקר גם מעריך שלא ניתן לפתור את הבעיה במודל האירופאי המועדף כל כך על ידי מתכנני הערים. "בישראל אפשר למכור רק שני טיפוסי דירות: לפחות שלושה חדרים עם לפחות שלושה כיווני אוויר, או פנטהאוז. תכנון בנייני המגורים אחיד בגלל שהדייר הישראלי מוכן לקנות רק את זה". ואם זה המצב, מה ניתן לעשות? קולקר עונה "רוב הרחו...
• 

  תוכנית ספדיה זוחלת בדלת האחורית

  4.12.11
  הבלוג "תכנון בירושלים" עוקב אחרי חזרתה לחיים של תוכנית ספדיה. רגע לפני האישור הסופי של תוכנית המתאר החדשה לירושלים, נוסף סעיף שיאפשר בעתיד לשנות את ייעוד הקרקע של אזור רכס לבן משטח ירוק לקרקע לבנייה. תוכנית ספדיה, תמ"מ 1/37, הייתה תוכנית מתאר מחוזית להרחבת העיר ירושלים מערבה והציעה להקים אלפי יחידות דיור. התוכנית מ 1998, קרויה של שמו של מתכננה, האדריכל משה ספדיה והיא נדחתה ב 2007 על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר מאבק של ארגוני הסביבה....
• 

  כנס ערים מבטיחות ומקיימות חולון 2011

  29.03.11
  07 אפריל 2011, 10:00 מוזיאון העיצוב חולון, מתחם המדיטק (מפה) בכנס ישתתפו ראשי ערים ורשויות, אנשי חזון ומעשה, נציגי אקדמיה, יזמים, אנשי מדע, מעצבים ואדריכלים, אשר ידונו באידיאל העיר המקיימת ההולך ומתגשם. בדיון יוצגו דוגמאות ומקרי בוחן, המתרחשים ומתהווים בזירה המקומית והבינלאומית, לחיזוק הטענה כי העתיד מבטיח ויכול גם לקיים. "העיר אינה הבעיה אלא הפתרון" סבור האדריכל חיימי לרנר, כך חושבים גם רוב תושבי העולם המתגוררים כיום בערים. מאז ומעולם חל...