חיפוש - חדשות , #עיצוב #עץ #דקורציה #מיתוד , אדריכלות , הרבה |1| - דף 5

• 

  כיכר אתרים - לשפץ או לפוצץ?

  22.06.11
  ...רון המעשי היחיד שיש לו סיכוי והוא הרבה יותר זול מהתוכנית שמציעה יעל מוריה". מוריה לעומתו, טוענת שהתוכנית שלה, שכבר אושרה בעירייה ותקועה בוועדות עקב התנגדויות מצד בעלי הנכסים בכיכר ועלותה 30 מיליון שקל, לא גרנדיוזית ולא מופרזת, אלא הכרחית ומעשית. "זה לא דרסטי. זו לא פעולה אסתטית אלא אסטרטגית והכרחית כדי לחולל שינוי ולגרום לאנשים לרצות לחזור לכיכר". תקראו את הכתבה. אם זה היה תלוי בי, הייתי נותן אותה לאימונים של חיל הנדסה בתרגיל העורף הקרוב.
• 

  מורשת האדריכל אריה שרון

  5.06.11
  ...ספרו האוטוביוגרפי של סבו, "קיבוץ + באוהאוס", שיצא לאור ב-1976. גם מיכאל מציין כי באתר "חסר ממד ביקורתי המעריך את מעמדו ואת משמעותה של המורשת התכנונית שהוא השאיר אחריו." ההחלטה לבנות את האתר באנגלית בלבד היא לדעתי החלטה פרובינציאלית ומוטעית. האתר חשוב מדי לשיח האדריכלי בארץ והפיכתו לפחות נגיש ופחות מובן לקהל הסטודנטים בישראל היא טעות. עבור הקהל האמריקאי הוא בכל מקרה הרבה פחות רלוונטי. * התמונה של בית החולים בלינסון, מתוך האתר של אריה שרון.
• 

  הצלחה שקטה בכיכר רבין

  6.02.11
  ...תו נאמנה בלי רעשי רקע, ולא אדריכל פטפטן." אסתר נותרנת כרגיל את הרקע התיאורטי וההסטורי של ההתיחסות לכיכר וגם מבט על התכנון קדימה - החלפת הריצוף המתוכננת ו"כן או לא" חניון תת קרקעי. המצב כנראה ממש טוב כי אייל הדר - ליבני החיפאי בקפה דה-מרקר (ממנו גם לקוחה התמונה) מציג אותו כדוגמה למקום עירוני ומקונן "מה בסך הכל ביקשנו? לשבת ליד מזרקה בחיפה... כמה הסצינה הזאת של אנשים שיושבים סביב מזרקות בככרות היא אוניברסלית וטבעית בכל כך הרבה ערים בעולם"
• 

  נבחרו האדריכלים לתכנון הספרייה הלאומית

  26.04.13
  האדריכלים השוויצריים, הרצוג ודה מורון, זוכי פרס פריצקר לאדריכלות נבחרו לתכנון הספרייה הלאומית.החברה לבניין הספרייה הלאומית שמחה להודיע על בחירת האדריכל שיתכנן משכן חדש לספרייה הלאומית. שישה משרדי אדריכלים, שלושה ישראלים מובילים ושלושה משרדים מהמכובדים ביותר בעולם, נענו להזמנה להגיע לירושלים (סדר א ב) אמר קוריאל, הרצוג דה מורון, פרנק גרי, קולקר קולקר אפשטיין, קימל אשכולות ורנצו פיאנו. ועדת הבחירה הבינלאומית בראשות האדריכל פרופ' לואיס פרננדז גליאנו...
• 

  על הפוליטיקה של התכנון

  31.07.11
  מחאת האהלים מציפה על פני השטח בעיות שהיו שם תמיד. פוסט ארוך של שרון רוטברד מדבר על הגורמים הפוליטיים והכלכלים הקובעים את צורת התכנון בישראל הרבה יותר ממתכנני הערים או האדריכלים. רוטברגר מזכיר לנו שכשהמדינה העבירה את השליטה במוסדות התכנון מידיה לידי הועדות היא פתחה את הדלת לכל בעל ענין לשנות גם תוכניות עירוניות. "כיום המצב הוא שהתכנון האורבני בתוך שטחי הקו הירוק מופרט כמעט לחלוטין" כותב שרון, "בפועל, המציאות הזאת יצרה בתחומי הקו הירוק מערכת ת...
• 

  זו סכנה לתת לשוק לנהל את התכנון

  3.08.11
  ...להיות רגולציה מסודרת גם בתכנון בכלל, ובתכנון ערים בפרט"... "אי אפשר לתת לערים לתכנן את עצמן - לא ביד המקרה, ולא ביד הנעלמה של השוק הקפיטליסטי." מעניין לקרוא את אותן האבחנות מפי כל כך הרבה אדריכלים. לכולנו ברור שהשיטה בה נותנים לשוק לקבוע את הכל היא מאד בעייתית ויש לה חלק לא מבוטל במצב הדיור ואיכות המגורים בערים שלנו ובכל זאת, למרות הקונצנזוס, ההשפעה בפועל של האדריכלים לתיקון המצב קטנה כל כך. * תמונת מיקי מנספלד מתוך הכתבה, צילום איל יצהר.
• 

  האם אנו נפרדים מגגות הרעפים?

  21.09.12
  ... שזה לא מקומי", אומר ערן טמיר־טאוויל בכתבה. "גג הרעפים תמיד היה כאן, עוד לפני שהשוויצים ידעו שהם שוויצים. היוונים בנו כאן גגות רעפים כבר לפני אלפיים שנה. זה לגמרי לגיטימי במרחב שלנו. נכון, אז לא מסתכלים על הבנייה הערבית, שיש הרבה מה ללמוד ממנה, אבל גם זה חלק מהתרבות שלנו".בכתבה מוצגת גם התביעה במקומות רבים לגגות רעפים כחלק מהגדרות התב"ע וכן טענה שהירידה במכירות בשנים האחרונות נובעת מכך ש"הטעם הישראלי התעדן"... האם זה באמת כך? האם גג רעפים זה טעם ...
• 

  אדריכל של מכונות מגורים

  28.06.12
  ...יכאל יעקובסון את פועלו של האדריכל אהרן דורון שהלך לאחרונה לעולמו. בין כל שלל הכתבות על בניינים מפוסלים ועיצובי פנים "של ז'ורנלים", מרענן כל כך למצוא כתבה שעוסקת באדריכל של דירות, בנייני מגורים ושכונה אחת במיוחד, נווה אביבים."הרבה מעבר לתכנון המשובח של הדירה" כותב יעקובסון, "דורון אחראי לתכנון המפורט של נוה אביבים כולה, שהיא מפסגות התכנון העירוני בישראל. העיקרון המרכזי היה מגוון רחב של מרחבים ציבוריים ומשותפים, שיצרו מקום שהזכיר קיבוץ. את מקומם של...
• 

  בין אדריכלות של יזמים ואדריכלות ממותגת

  16.04.12
  ...ור סיוון. זו עמדה לא שגרתית ורק בגללה שווה לקרוא את המאמר ולא להתרגש ממה שנתפס במבט ראשון כשחצנות.יסקי מור סיוון הם הצלחה. על העובדה הזו אי אפשר להתווכח או לערער ולכן נראה מוזר לכאורה שמיד עם פתיחת הראיון מור יוצא בהתקפה על האדריכלות של פיבקו ושל אורלי שרם. אבל אם נשים ניתוחים פסיכולוגיים בצד, נבין שההתקפה הזו מסמנת בדיוק את השקפתו של מור לגבי אדריכלות בכלל, השקפה שנוגדת את אדריכלות הסטארים. מור אומר: "אנחנו אדריכלים של לקוחות, ולכן בסופו של יום...
• 

  המוזיקה של החדרים

  25.09.11
  ...צאת דופן, ואת מתחילה לדבר אל הבניין והבניין משיב, ואתם משוחחים ומבינים אחד את השני, ורק אז את נחשפת לכך שהגילוי הזה העשיר אותך." ציטוט זה של האדריכלית עדה כרמי מלמד הינו חלק מדבריה בכתבה שפורסמה ב"הארץ" לקראת הוצאת ספר חדש - אדריכלות בפלשתינה-א"י בימי המנדט הבריטי, 1917-1948. הספר החדש , "חיבור העוסק באדריכלות כשפה הניתנת לקריאה אנליטית ולניתוח צורני" כדברי המחברת, יראה אור השבוע ובחזיתו מופיעה תמונת מוזיאון רוקפלר בירושלים, המבנה שלטעמה הוא ...
• 

  כרמיאל - עיר אמיתית או כפר גדול?

  22.06.11
  ... או מתכנן כזה או אחר. רצף הפארקים בהצעה שלי יאפשר לעבור ברגל דרך כל העיר, ויציע הרבה פעילות אינטראקטיבית לאורכו. זאת יכולה להיות התחלה גם לציפוף הבנייה מסביב לשטחים הפתוחים. זה אולי יעזור במשהו, אבל לא ירפא את היעדר העירוניות". אני רק אוסיף ואעיר שמי שחושב שהעיסוק בעיר קשור למיתוג ומביא אדריכל מחו"ל במקום להעסיק כוחות ישראלים מוכשרים לא פחות, הוא לא רק פרובינציאלי אלא גם אידיוט. תנחומי לתושבי כרמיאל שכספי הארנונה שלהם מוצאים על מהלכי סרק.
• 

  תחרויות ואדריכלות הראווה הדועכת

  25.01.12
  מאמר מעניין של דקל גודוביץ' ב"כלכליסט" מהרהר על סופה של תקופת הראווה באדריכלות עם התקדמות המשבר הכלכלי. כדוגמה הוא מציג את גורלו של מרכז נימאייר בספרד שנסגר תשעה חודשים לאחר פתיחתו. בהמשך מדבר דקל על התחרויות הנהוגות בארץ והבעיות המתעוררות בהן.מרכז נימאייר באווילה שבספרד היה אמור להיות תחרות למוזיאון גוגנהאיים שבבילבאו. המרכז תוכנן על ידי האדריכל הנודע אוסקר נימאייר אך למרות תשומת הלב הרבה שקיבל מאז נפתח הוחלט כעת לסגרו. לכשעצמו זה נראה מקרה מבוד...
• 

  קומות בנסיגה, אור וצל

  22.01.12
  ... ראשון לציון, את ההיגיון ביצירת קומות עליונות בנסיגה: "ברוב הערים בארץ הבנייה המרקמית היא של בניינים בני ארבע קומות. כאשר החזית לרחוב של קומות התוספת נמצאת בנסיגה, הולך הרגל שנמצא ברחוב כמעט לא יכול לראות את הקומות החדשות. הרבה פחות נעים ללכת ברחוב שדופנותיו בגובה עשרות מטרים וקשה לראות פיסת שמים. קומות בנסיגה מאפשרות ליצור עיבוי של המגורים ברחוב בלי להשפיע על התחושה הקיימת".*התמונה מתוך הכתבה, צילום - פבל וולברג קנטי מעמת את דוידוב עם הטענ...
• 

  יש מקום, זה דירות שחסר

  25.07.11
  ...הצעירים לפריפריה הרחוקה, תוך פגיעה בכלכלת ישראל, הגדלת פערים חברתיים וכרסום בשטחים פתוחים, אלא ציפוף של גוש דן לטובת כולנו." על פי הנתונים שמציג קרני בכתבה לא רק שגוש דן אינו צפוף אלא שאפילו מרכז תל אביב יכול להיות צפוף בהרבה. אם בוחנים את גרף הצפיפות עולה שבמידה ונעלה את הצפיפות בגוש דן לזו של ברצלונה יהיו מספיק דירות לשנים. יתרון הציפוף כפול, גם נקבל ערים שעובדות טוב יותר ויעיל יותר וגם נותיר את השטחים הפתוחים ללא פגיעה. בהקשר זה כדאי ג...
• 

  הדברים שיקרו השנה... אם נספיק לבנות

  3.10.11
  ...ת על פי נושאים - פארקים ושטחים פתוחים, מרחבים עירוניים, ומוסדות ומבני ציבור. כך שבין אם אתם מתכנני ערים, אדריכלי נוף או אדריכלים, לכל אחד יש משהו מעניין לקרוא. לשנה הבאה בישראל הבנויה - הפרקים בסדרה: פארקים זה הדבר הבא אדריכלות הנוף הישראלית, על אף ריבוי אנשי המקצוע, לא התפתחה משמעותית בעשורים האחרונים ולא הצליחה ליצור שפה ישראלית בגנים העירוניים. הפארקים החדשים נועדו בראש ובראשונה לשמש כמהלך מיתוג, באמצעות חידוש סביבת המגורים. מאז שעיריית ...