חיפוש - סימבולים / בלוקים , חדשות , #עיצוב #עץ #דקורציה #מיתוד , ערים |1| - דף 6

• 

  נושאים בתכנון עירוני. #1 העיר והרכבת

  1.01.17
  ...ציבורית בישראל, ככלי לפיזור אוכלוסין, להפחתת מחירי הנדל"ן, ל-'ביטול הפריפריה', ושאר נושאים פוליטיים. אולם ברמה העירונית, הרכבת נתפסת לא אחת כגורם חיצוני - תחנות הרכבת החדשות אינן משולבות במרקם העירוני אלא ממוקמות לרוב בשולי הערים (מלבד ירושלים, אשר בה לחצים פוליטיים אפשרו השקעה משמעותית במנהור), והתחנות הקיימות מהוות 'חורים שחורים' בתכנון העירוני, נקודות נפרדות ומופרדות מהעיר שאינן משתלבות בו בצורה טבעית.ערב זה יעסוק בדרכים שבהן הרכבת מתערבת או י...
• 

  שכונת הבאוהאוס האמיתית

  26.01.11
  ערן טמיר - טאוויל סוקר בפוסט מעניין ומעמיק בבלוג שלו את המורפולוגיה העירונית של שכונת יד אליהו. בלוקי הסרגל, שכונות השטיח והשדרות המרכזיות של השכונה מוצגות מההיבט ההיסטורי שלהן וישומן בשכונה כיום. בשכונת יד אליהו, כמו במודלים המקוריים, נבנו רוב הבלוקים באוריינטציה הניצבת לדרכים העיקריות. באופן כזה הבלוקים הארוכים לא יוצרים בינוי רציף המגדיר את דפנות הרחוב אלא בנייה הנקטעת על-ידי שטחים ירוקים נרחבים. האנטי עירוניות הזו, לצד יתרונותיה, יוצרת ני...
• 

  כנס - העיר כמנוע לצמיחה כלכלית

  9.11.11
  ... לכל. מרכיב מרכזי בהשגת איכות חיים כזאת הוא היכולת לייצר שגשוג כלכלי מהיר ובר־קיימא. נדרשים לשם כך "מנועי צמיחה" בעלי עוצמה. במשך העשור האחרון הדיון המקצועי בפיתוח הכלכלי המקומי (Local Economic Development - LED) עבר להתמקד בערים עצמן. מומחי העולם כבר מכירים בכך שערים הן המנועים האמתיים לצמיחה כלכלית, ששגשוג כלכלי ברמה הלאומית תלוי בשגשוג הערים, ושכל אסטרטגיה המיועדת להשיג שגשוג כלכלי שלא מתמקדת בערים תתקשה מאוד להצליח. בישראל, לעומת זאת, פיתוח כ...
• 

  קיבעון אנטי אורבני וקיבעון אחר

  16.10.11
  ...ני הגיע לנקודת המפנה" - כתבה נעמה ריבה בפוסט מעניין. לטענתה משבר הדיור נובע מקיבעון של תושבי ישראל באשר לעיר, קיבעון שגורם לרבים להעדיף את הפרבר. מעניין לבחון את הקביעות האלה לנוכח המחאה שאנו רואים כעת גם בניו-יורק, ברצלונה וערים אחרות. ערים שאפילו לטענתה הן המודל המוצלח. בזמן האחרון אפשר לקרוא הרבה מאד כתבות ובלוגים שטוענים שהם יודעים מדוע קמה המחאה ומהו הפתרון הנכון לה. "הכל בגלל _____ (מלא את החסר) !!". בדרך כלל מלווה את הטענה גם המחשבה שא...
• 

  כמה מילים על העיר באר שבע

  17.04.11
  ... המחקר מציע כמה צעדים שיפזרו את הקולוניה בצורה טובה יותר בעיקר על ידי שיפור מערך הנגישות לאוניברסיטה ותכנון של מגורי סטודנטים ברחבי העיר. בכתבה האחרת, ראש העיר באר שבע מציג בצורה מאד יוצאת דופן את תוכניותיו. בניגוד לראשי ערים אחרים, ממש נשמע שיש לו מושג לאן הוא רוצה להגיע. היעדים שלו מדידים והוא לא תולה את הכל ב"מיתוג" או בפרויקטים גרנדיוזים. הבעיה הראשונה של העיר על פי דניאלוביץ' היא תעסוקה. "אבל לא סתם תעסוקה - תעסוקה איכותית. אני ממש מגדיר...
• 

  אנשים או בניינים, מה עדיף לעיר?

  26.02.13
  תכנית השימור הקפיאה את הפיתוח במרכז העיר שנהפך לתפאורה, כך טוען האדריכל דן דרין. במאמר דעה שהוא מפרסם ב"הארץ" הוא קובל על העדפת שיקולי השימור בעיר תל אביב על פני כל השיקולים האחרים וכיום, במיוחד מול תמ"א 38."השימור בתל אביב נהפך ליעד על" כותב דרין בכתבה, "אם כי בתכנון העיר קיימים גם יעדים נוספים כמו איכות הסביבה, אספקת נגישות קלה לכל באמצעות מערכות יעילות להסעת המונים, איכות חיים עירוניים, רווחת תושבי העיר, פיתוח העיר כבירת העסקים של ישראל והתאמת...
• 

  מה קורה כשהנסיעה בתחבורה הציבורית בחינם?

  6.11.12
  ראש עיריית שאטורו שבצרפת עשה מה שמעטים מראשי הערים המתמודדים עם מערכות תחבורה נכשלות היו מוכנים לעשות - הוא אפשר בשנת 2001 שימוש בתחבורה בחינם. מה קרה מאז לעירו הקטנה ומה קרה לערים גדולות יותר שהולכות בכיוון? את זה מגלה לנו איל צאום בפוסט בבלוג שלו."המניעים להפיכת תחבורה ציבורית לחינמית הם ברורים" נכתב בבלוג, "הגדלת מספר הנסיעות וצמצום התנועה, שיפור איכות הסביבה, ייעול המערכת, שירות טוב יותר לתושב, עזרה לשכבות חלשות והחייאת אזורים בעיר. אבל מסתבר...
• 

  אוטופיה בעיר הקצה – מבט מהעתיד

  4.01.12
  ערן תמיר מציג בבלוג שלו מאמר מיוחד מאד ובלתי שגרתי - מבט אוטופי על הערים בישראל מהעתיד - משנת 2048. במעין ראיה לאחור של תהליכים מתאר ערן את דעתו לגבי הפיתוח האפשרי לערי הקצה, מרכזי המשנה של שלושת הערים הגדולות.ערן מתאר את ההתפתחות בהרצליה למשל: "בעיר הרצליה, שם שהשיפוץ של רחוב סוקולוב שבמרכז הוותיק של עיר לא הצליח להפוך את הירקנים וחנויות הסדקית לבתי-קפה, גילתה העירייה שיש ברשותה כבר לא מעט בתי-קפה ומסעדות, והם נמצאים כולם באזור התעשייה של הרצליה...
• 

  חדרה, בת 120 וגוררת רגליים

  16.03.11
  ... כביש 4, למסילת הרכבת אל תל אביב וחיפה, עם שכונה שיושבת ממש על הים... איך היא לא זזה לשום מקום? לכאורה חדרה הייתה צריכה כבר מזמן להיות עיר מרכזית. העיר יושבת על צומת תחבורתי, קרובה יחסית ונגישה, עם חוף ים משלה ושטחים לפיתוח שערים אחרות יכולות רק לחלום עליהם, ובכל זאת, הכל קורה בה קפוא. ואולי לא? משרד התחבורה אישר תקציב של מליוני שקלים לביצוע פרויקטים תחבורתיים שיכולים להתניע את המהלך שחדרה כל כך מחכה לו. מעבר לפתיחת פקקים ויצירת כניסות ויציא...
• 

  לכל אדם זכות לדיור

  25.09.11
  ...קונקרטיים יותר בנושאים השונים. ראשית מתייחס הדו"ח לשינוי התפיסה הנדרש ובהמשך לפתרונות אפשריים בכל תחום. בחרנו כאן להציג חלק מהן: לא מספיק "להגדיל את ההיצע" – אחד השינויים המרכזיים הוא להשקיע את עיקר המאמץ בחיזוק ובחידוש הערים הקיימות ועיבוין, גם במרכז וגם בפריפריה, תוך מתן פתרונות שונים לאוכלוסיות מגוונות, במקום השקעה בהקמת עוד ועוד שכונות וישובים הומוגניים בשטחים פתוחים, שפוגעים ומחלישים את השאר, דורשים עוד ועוד השקעות בתשתיות חדשות, וגורמים...
• 

  איכס! בטון!

  3.03.13
  התקדמות העבודות בטיילת תל אביב גוררת שובל של התנגדויות חדשות, התארגנויות פייסבוק, עצומות והפגנות. הבחירות המתקרבות לראשות העירייה הופכות כל דיון בנושא ל"בעד ונגד חולדאי". אבל כדאי לכולנו לשים לב לדברים שכותב דניאל בבלוג שלו בתפוז."לאחרונה קמה קבוצת מתנגדים לשיפוץ והרחבת הטיילת " כותב דניאל, "טענותיהם המרכזיות: 1. הטיילת גוזלת מרוחב החוף ומבטלת איזור חול טבעי לטובת "בטון". 2. ההרחבה תיצור "רצועת בטון". שוב קלישאת הבטון.. הבטון הוא האוייב.אז רק רצי...
• 

  היחס של הקוביות לצעצועים

  22.05.13
  פעם, לפני יותר מדי שנים מכפי שאני מוכן להודות, הייתי האדריכל שתכנן הכי הרבה בניינים, רחובות וערים. יותר מכל האדריכלים האחרים בארץ גם אם מחברים את כולם יחד. זה היה בתקופה שעבדתי עבור חברה לפיתוח משחקים והייתי אחראי על העיצוב של המרחב הוירטואלי – הרחובות, הערים והמבנים שמהווים את שטח המשחק. העבודה הזו הייתה משוחררת מכל תפיסה אדריכלית קודמת. לא הייתי מחוייב לשום ועדה מקומית, תקנות או חוקים. למעשה, גם חוקי ניוטון וכח המשיכה היו המלצה בלבד במר...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...ה של שני העשורים האחרונים. את הזרעים הללו זרעו ממשלות "חברתיות" בהרבה. משרד הבינוי והשיכון לא רק נקרא כך אלא ובעיקר עסק בכך. ישראל בנתה בשנות החמישים והשישים "דיור בר השגה" בכמויות שלא היו מביישות שום מדינה בסקנדינביה. מה הן ערים כקריית גת, ערד, דימונה, נצרת עילית, עפולה עילית, קריית שמונה, מצפה רמון וכרמיאל אם לא פרוייקטי בנייה מסיביים של דיור בר השגה? מהם שכונות ירושלים שנבנו אחרי מלחמת ששת הימים אם לא דיור בר השגה? מהי מעלה אדומים ומהי מודיעין...
• 

  על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"

  24.10.11
  לקראת סיום השיפוץ בכיכר רבין בתל אביב מפרסם מגזין ArcHeb פרק מתוך ספרו של שרון רוטברד "אדריכלות קונקרטית". כיכר רבין, לשעבר כיכר מלכי ישראל, תוכננה על ידי אברהם יסקי ושמעון פוזנר. השניים זכו בפרויקט ב- 1952, בהיותם ארכיטקטים שכירים במשרד שרון. התחרות היתה אחת מתוך סדרה של תחרויות ארכיטקטוניות שנערכו באותה תקופה בארץ ושעסקו בעיצובם של אנדרטאות זיכרון לחללי מלחמת העצמאות. את צורת הכיכר קבעו (הרבה יותר מאשר האדריכלים המתכננים) הפוליטיקאים, מחלקת...
• 

  קוריטיבה - עיר של הצלחה וכישלון

  17.06.12
  ...נר טעה בהנחותיו לגבי העיר. אם העיר נכשלת, האם זה בגלל תכנון כושל וחוסר הבנה של העירוניות? לרנר היה כריזמטי וככזה הפיק ציטוטים שנכנסים ישירות לפנתיאון: "העיר היא המפלט האחרון של סולידריות" ו"המענה למרבית הבעיות האנושיות טמון בערים שלנו". כולם מאסכולת "העיר אינה הבעיה, היא הפתרון". דור שלם של חוקרי עירוניות ננעל בעקבות משפטים אלה וכיום זו הגישה השלטת לנושא התכנון העירוני, אבל כרגיל העיר ממשיכה לתעתע בכולנו.רגע לפני שמספידים את משנתו של לרנר או מחפש...