חיפוש - חדשות , אדם , עיר |1| - דף 4

• 

  הקרב על המרחב העירוני?

  24.03.14
  האם נכון להגיד שלא הבגד עושה את האדם אלא האדם עושה את הבגד?אסתר זנדברג מעלה שאלות חשובות באמת, על מה שנעשה ולא נעשה כשבאים לתכנן פה עיר. בין אם עיר חדשה לגמרי או עיר חדשה-ישנה. זנדברג טוענת, ש"כיכרות וגם מדרחובים לא עושים ערים. ערים הן אלה שעושות כיכרות ומדרחובים. העיר תחילה, אחר כך "חוויה חושית מרהיבה". באשר לכיכר העצמאות השנויה במחלוקת אשר בעיר נתניה, כיכר שהיא "אינטרקטיבית" ומהווה את אחד ממיזמי ההתחדשות העירונית - מוסיפה זנדברג כי "מדובר אמנם...
• 

  העיר שלי

  6.03.14
  ...ולא יודעת מה זה בכלל להיות לא תל-אביבית. העיר הזאת, העיר שלי, עולה היום על גדותיה ולא במובן הטוב של שפע ומבחר...אמנם הייתי עוד ילדה אבל אני זוכרת הרבה. איך תל-אביב תמיד שפעה במרחב ציבורי תוסס, בבתי קפה מגניבים, בחנויות הומות אדם, באמנים מיוסרים, בתרבות, במוזיאונים, בתאטראות, בקונצרטים, במועדונים בפאבים, בגנים ציבוריים, באירועים קהילתיים, חברתיים ועוד ועוד.עוד כששדרות רוטשילד היו רק חול, והריצוף היחידי בגינת שנקין היה מכסה הביוב, תל-אביב הסתדרה מצ...
• 

  האריה שאהב תות

  16.02.14
  החי הצומח והדומם; הפרפר, העץ, הבטון; מערכת אקולוגית-אדריכלית אחת הומוגנית. כשאנו מעצבים סביבה, היא צריכה להיות כזו המכילה בתוכה את הצרכים של כולם. אך פעמים רבות, רק האדם הוא אזרח סוג א'.. ולא תמיד הטבע, גם אם הוא עירוני, או מבוית, מקבל מקום אמתי של כבוד.האדם ניכס לעצמו את הירוק, החי, הנושם, שהנם בעלי יתרונות כה רבים וערך רב כל-כך לחיי היום-יום שלנו. האם חשבתם פעם מה קורה לתהליך התכנון כשהאזרחים שאינם בהכרח הולכים על שתיים, הופכים להיות אזרח סוג א...
• 

  מי יודע באיזו שנה לא יהיה מקום לבנות על כדור הארץ?

  3.02.14
  ...בות הבאות... אבל גם בגלל הרבה סיבות אחרות.תכנון המוסראנחנו חיים בעידן בו קצב ההתפתחות והשעטה קדימה הוא לפעמים בלתי יאומן. אם נסתכל אחורה 5, 10, 20 שנים - קשה להאמין לפעמים מה היה אז, לעומת ה"היום" ולעומת ה"מחר". התכנון עבור האדם והסביבה אינו יכול לשקוט על השמרים. יש נסיון, יש רצון, אך הבניה- התכנון והטכנולוגיה לא באמת השתנו באופן שהופך עולמות. נכון, הם התקדמו, והשתכללו, וגדלו, והתרחבו.. אבל, אנו יודעים היום כל כך הרבה- באשר לסביבה, ולאורח החיים, ...
• 

  הצגת בוגרים - Mapping the Common

  29.01.14
  ...הקריטריונים לבחירה היו סוציאליים, כלכליים וסביבתיים. הסטודנטים התבקשו לתכנן ולעצב פתרון פשוט למורכבות החברתית, הסביבתית והקהילתית סביב כל אחד מהאתרים. זאת מתוך אמונה שעיצוב טוב ופשוט משפיע מיד ובאופן אינטואיטיבי על ההכרה של האדם באשר הוא אדם, וכן שהטיפול הנקודתי יוכל להוות קטליזאטור חברתי ולהשפיע על מעגלים נרחבים, ולקשר בין המימד הפיזי של העיר לבין מוקדי האנרגיה של העיר. הפרוייקט בוצע בהנחייתן של אדר' טלי כהן אנדרסון ואדר' לילך ענבר גרוסברד, ובסי...
• 

  הקרב על המדרכה

  6.01.14
  ... וכן עצים, פחים ותשתיות תקשורת, חשמל וניקוז. כל אלו - עוד לפני שמביאים בחשבון גורמים ניידים שמשתלטים על שטח הולכי הרגל עצמם, כמו כלי רכב החונים על המדרכה ושולחנות בתי קפה.""המלה 'נגישות' היא מלה רעה ולא נכונה. ברגע שאתה מדבר על שתי אוכלוסיות, אתה בדרך כלל מדיר אוכלוסייה אחת. עיצוב סביבת האדם באדריכלות מביא בחשבון רק מושג של אנשים 'נורמליים' – אך האחריות של האדריכלים היא גדולה יותר: אתם מחליטים אם אנשים נכנסים לחברה או יוצאים ממנה". (איקי בר-חיים)
• 

  רכבת הפרברים

  26.12.13
  ...על כך שמשרד אדריכלים חייב לקבל עליו את ההזדמנות והאפשרות לתכנן את הבניין רוחבית בסביבתו, וליצור מערכת אקולוגית-אורגנית שלמה, ולא "ייצור" תחום בגבולות מגרש.יצירה אדריכלית נמדדת ביום בהיר אחד, בו אדם אחד, צועד ועושה בה שימוש. מה שבטוח במקרה הזה - תושבי האזור יכולים להרגיש בנוח ובביטחון, לפחות כשהם מחכים לרכבת. השלב הבא יהיה כנראה רכבות ממוגנות, אך את זה נשאיר לבעלי מקצוע אחרים.להמשך קריאה, בכתבתם של נעמה ריבה וגור וולנר, על המבנה החדש והייחודי הזה.
• 

  תכנון עירוני וטופוגרפיה

  16.10.13
  האם אנו כמתכננים מתעלמים מהטופוגרפיה? לדבריה של ד"ר טלי חתוקה, ראש המעבדה לעיצוב עירוני בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל-אביב, "קשה למצוא בישראל סגנונות בנייה שהם ייחודיים ליישובים שיושבים על "קו טופוגרפיה": "היו ניסיונות לעשות בינוי שונה שמתייחס לטופוגרפיה, למשל בחיפה ובירושלים, אבל כיום 'ניסויים אדריכלים' מהסוג הזה אינם בנמצא. מה שעושים בדרך כלל זה פיתוח מסיבי, והמבנים עצמם נראים אותו דבר בכל מקום, שטוח או טופוגרפי". גיל שלמה מסביר ...
• 

  עתיד שכונות המגורים בישראל

  10.07.13
  טלי חתוקה, מייסדת וראש המעבדה לעיצוב עירוני הפועלת בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב, כותבת במגזין "אלכסון" על עתיד שכונות המגורים בישראל.לפי חתוקה, לשכונה מאפיינים והגדרות שונות עבור התושב המתגורר בה, עבור היזם ועבור המתכננים וקובעי המדיניות. חתוקה מדגישה את חשיבות השכונה כיחידה מובחנת בערי ישראל, ומנתחת כיצד תפיסות ארגוניות שונות בתכנון השכונה משפיעות בסופו של יום על מרקם החיים בשכונה עצמה, יחסי הגומלין בין השכונה לעיר וכמובן על ה...
• 

  העיר והקניון

  4.06.13
  ...רנד קניון החדש בבאר שבע "מייצגת מדיניות עירונית לא ברורה. פיתוח שדרות רגר בכניסה הצפונית לבאר שבע מרמז אולי על רצון לפתח את המרחב הציבורי הפתוח, אך הזנחת השוק העירוני, פיתוח מעגלי התנועה באופן מוגזם (שנועדו למכוניות ולא לבני אדם) ופיתוח הקניון החדש הם מהלכים שמעודדים את התפוררות המרחב העירוני כזירה אזרחית חופשית ונגישה לכולם".אנחנו האדריכלים מרגישים פעמים רבות שאנחנו חכמים יותר מהציבור ומראשי הערים. הרי הציבור מצביע ברגליים לטובת הקניונים, והיזמי...
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  המאמר הזה מתייחס למאמרים שלך יובל ולקו המחשבה שאתה מציג. אתה בן אדם אפוקליפטי, ולפי דבריך המשיחיים כמעט מוטב כי נשב ונסתכל על איך חולף העולם...לטענתך אורבניזם אינו "ערך", זה מובן מאליו. גם אוכל הוא לא ערך, ותרבות כמובן שלא. אבל מנסים, לומדים, חיים, מתים, שטויות... מטרת האורבניזם היא רק יצירת תרבות, אבל אם זה מפריע לך, כבר הפסיקו עם זאת מזמן.שאלת למה תל אביב היא העיר היחידה בארץ כשכל השאר הן אוסף של שכונות מבודדות. אז הנה התשובה. עכשיו בלי אורבניז...
• 

  באר שבע על ראש שמחתי

  22.03.12
  כתבה מעולה במיוחד מופיעה השבוע ב Xnet - איתי כ"ץ כותב ומספר על פלאי האדריכלות שנעשו בבאר שבע. כתבה מלאה תחושת החמצה, אהבה וגעגוע לעיר הדרומית. עיר מלאה בניסויים של אדריכלות עד לגבול ההתעלמות מבני האדם שאמורים לגור בהם, לתרבותם או לאקלים."הרבה באר-שבעים לא הבינו אז, וגם לא היום, על מה ולמה הוענקו פרסי אדריכלות למבנים המוזרים האלה" כותב איתי. "לא תמיד היה טוב לגור בהם, ומדכדך עוד יותר היה להביט בהם: הם תרמו צבע אפור ואסוציאציות של מקלטים ומלחמה, בע...
• 

  תחרות הספרייה הלאומית - הוארך שלב א'

  13.02.12
  ...ישירות לשלב זה. כל אחד משנים עשר המשתתפים בשלב השני יהיה זכאי לסך של 100,000 ₪ כהשתתפות בהוצאות של הכנת הצעה ומודל. חשוב לציין כי התחרות אינה מתמצה בעיון ובחינה של תכניות אדריכליות ובבחירת תכנון אדריכלי, אלא גם בבחירה של אדם בעל השראה שיישא על כתפיו אחריות לבניין שישרת את הספרייה הלאומית במשך שנים רבות, אשר עתידות להתאפיין בהתפתחויות טכנולוגיות מהירות ושינויים תכופים באופן בו נצרך מידע. חובה על ועדת השיפוט לוודא שהאדריכל מבין את רוח הפרויקט ו...
• 

  קולנוע מוגרבי - להיות אופנתי ולהפסיד הזדמנות

  11.01.12
  ....כיכר עירונית, עם תנועת אדם מוגברת, כיכר קטנה, חדשה במתנה לעיר - מסוג הכיכרות שחסרות ביותר בתל אביב.4.בית מלון - ת"א זקוקה נואשות לעוד מלונאות.5.מגדל - כן כן, מגדל זה אמצעי אדיר ליצירת זהות עירונית חזקה עבור מקום עירוני.כרגיל, גם אנחנו מצטרפים לדעתו של דניאל. קולנוע מוגרבי היה סמל ואייקון. אפילו בול הוצא בזמנו בסדרת בתי הקולנוע של השירות הבולאי. לאסור על בניית מגדל במקום שאפילו תכנית השימור אישרה... זו אינה רק החמצת הזדמנות, זו פשוט איוולת.
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...ני מאמין יותר בציבור ולא בגלל שהוא מטומטם אלא בגלל שבמשך שנים הרעלנו אותו, טמטמנו וחינכנו אותו ועכשיו הוא רוצה צמודי קרקע ומכונית בחנייה פרטית. הוא כבר אינו יודע "איכות חיים" מה היא באמת. הוא חושב שמדשאות רחבות ידיים וריקות מאדם "ירוקות". הוא חושב שככל שעומדים לרשותו יותר שצ"פים איכות חייו גדלה. הוא רואה בקניון את פסגת ההישג החברתי האנושי ומבין שישוב ללא קניון אינו ישוב כלל. ואת כל השטויות הללו אנחנו מכרנו לו. השתתפות אמיתית ואיכותית במחאה ה...