חיפוש - סימבולים / בלוקים , חדשות , שונות , אדם |1| - דף 7

• 

  רכבת הפרברים

  26.12.13
  ...על כך שמשרד אדריכלים חייב לקבל עליו את ההזדמנות והאפשרות לתכנן את הבניין רוחבית בסביבתו, וליצור מערכת אקולוגית-אורגנית שלמה, ולא "ייצור" תחום בגבולות מגרש.יצירה אדריכלית נמדדת ביום בהיר אחד, בו אדם אחד, צועד ועושה בה שימוש. מה שבטוח במקרה הזה - תושבי האזור יכולים להרגיש בנוח ובביטחון, לפחות כשהם מחכים לרכבת. השלב הבא יהיה כנראה רכבות ממוגנות, אך את זה נשאיר לבעלי מקצוע אחרים.להמשך קריאה, בכתבתם של נעמה ריבה וגור וולנר, על המבנה החדש והייחודי הזה.
• 

  בית בסלע

  11.12.13
  ...עליו: האיש שהלך עם החלום שלו עד הסוף." "אפשר לומר שהוא יוצא דופן, ואין ספק שניסים הוא עוף מוזר, אבל דבר אחד בטוח: אין אותנטי ממנו, ואין עוד אחד כזה. בעצם, ניסים הוא אמן. הבית הוא היצירה שלו".מבלי להיכנס לדיון של חוקים, מוסר, מותר ואסור- חייבים להודות שיש קסם ואומץ גדולים במקום כזה. באדם שקם יום אחד וחוצב את ביתו במקום כה קסום וארצי. במן אדריכלות ארעית שכזו.. שקיומה מוכח כל יום מחדש, בעבודה קשה של שימור של מצב, של חלל, של בית. האדם מול איתני הטבע.
• 

  תכנון עירוני וטופוגרפיה

  16.10.13
  האם אנו כמתכננים מתעלמים מהטופוגרפיה? לדבריה של ד"ר טלי חתוקה, ראש המעבדה לעיצוב עירוני בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל-אביב, "קשה למצוא בישראל סגנונות בנייה שהם ייחודיים ליישובים שיושבים על "קו טופוגרפיה": "היו ניסיונות לעשות בינוי שונה שמתייחס לטופוגרפיה, למשל בחיפה ובירושלים, אבל כיום 'ניסויים אדריכלים' מהסוג הזה אינם בנמצא. מה שעושים בדרך כלל זה פיתוח מסיבי, והמבנים עצמם נראים אותו דבר בכל מקום, שטוח או טופוגרפי". גיל שלמה מסביר ...
• 

  עתיד שכונות המגורים בישראל

  10.07.13
  טלי חתוקה, מייסדת וראש המעבדה לעיצוב עירוני הפועלת בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב, כותבת במגזין "אלכסון" על עתיד שכונות המגורים בישראל.לפי חתוקה, לשכונה מאפיינים והגדרות שונות עבור התושב המתגורר בה, עבור היזם ועבור המתכננים וקובעי המדיניות. חתוקה מדגישה את חשיבות השכונה כיחידה מובחנת בערי ישראל, ומנתחת כיצד תפיסות ארגוניות שונות בתכנון השכונה משפיעות בסופו של יום על מרקם החיים בשכונה עצמה, יחסי הגומלין בין השכונה לעיר וכמובן על ה...
• 

  העיר והקניון

  4.06.13
  ...רנד קניון החדש בבאר שבע "מייצגת מדיניות עירונית לא ברורה. פיתוח שדרות רגר בכניסה הצפונית לבאר שבע מרמז אולי על רצון לפתח את המרחב הציבורי הפתוח, אך הזנחת השוק העירוני, פיתוח מעגלי התנועה באופן מוגזם (שנועדו למכוניות ולא לבני אדם) ופיתוח הקניון החדש הם מהלכים שמעודדים את התפוררות המרחב העירוני כזירה אזרחית חופשית ונגישה לכולם".אנחנו האדריכלים מרגישים פעמים רבות שאנחנו חכמים יותר מהציבור ומראשי הערים. הרי הציבור מצביע ברגליים לטובת הקניונים, והיזמי...
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  המאמר הזה מתייחס למאמרים שלך יובל ולקו המחשבה שאתה מציג. אתה בן אדם אפוקליפטי, ולפי דבריך המשיחיים כמעט מוטב כי נשב ונסתכל על איך חולף העולם...לטענתך אורבניזם אינו "ערך", זה מובן מאליו. גם אוכל הוא לא ערך, ותרבות כמובן שלא. אבל מנסים, לומדים, חיים, מתים, שטויות... מטרת האורבניזם היא רק יצירת תרבות, אבל אם זה מפריע לך, כבר הפסיקו עם זאת מזמן.שאלת למה תל אביב היא העיר היחידה בארץ כשכל השאר הן אוסף של שכונות מבודדות. אז הנה התשובה. עכשיו בלי אורבניז...
• 

  באר שבע על ראש שמחתי

  22.03.12
  כתבה מעולה במיוחד מופיעה השבוע ב Xnet - איתי כ"ץ כותב ומספר על פלאי האדריכלות שנעשו בבאר שבע. כתבה מלאה תחושת החמצה, אהבה וגעגוע לעיר הדרומית. עיר מלאה בניסויים של אדריכלות עד לגבול ההתעלמות מבני האדם שאמורים לגור בהם, לתרבותם או לאקלים."הרבה באר-שבעים לא הבינו אז, וגם לא היום, על מה ולמה הוענקו פרסי אדריכלות למבנים המוזרים האלה" כותב איתי. "לא תמיד היה טוב לגור בהם, ומדכדך עוד יותר היה להביט בהם: הם תרמו צבע אפור ואסוציאציות של מקלטים ומלחמה, בע...
• 

  אביב גפן, איקאה וביקורת אדריכלית

  11.03.12
  ... של המנטליות ההיפסטרית הוא שלילה מוחלטת של תרבות המיינסטרים. (...) הסלידה של ההיפסטרים מהמיינסטרים נוגעת לא רק לתחום האומנות אלא גם להשקפות ותפיסות שרווחות בקרב רוב האוכלוסייה ואפילו לרשתות מסחריות גדולות שמזוהות עם הטעם של האדם הממוצע. (...) הביקורת העיקרית לתופעה טוענת שההיפסטריות היא פוזה נטולת כל משמעות, סגנון ריק מתוכן ודרך חיים שמקדשת את המגניבות והרלוונטיות אבל חסרת כל אלטרנטיבה אמיתית לתרבות הקיימת. ההתנגדות של ההיפסטרים למיינסטרים נתפסת ...
• 

  תחרות הספרייה הלאומית - הוארך שלב א'

  13.02.12
  ...ישירות לשלב זה. כל אחד משנים עשר המשתתפים בשלב השני יהיה זכאי לסך של 100,000 ₪ כהשתתפות בהוצאות של הכנת הצעה ומודל. חשוב לציין כי התחרות אינה מתמצה בעיון ובחינה של תכניות אדריכליות ובבחירת תכנון אדריכלי, אלא גם בבחירה של אדם בעל השראה שיישא על כתפיו אחריות לבניין שישרת את הספרייה הלאומית במשך שנים רבות, אשר עתידות להתאפיין בהתפתחויות טכנולוגיות מהירות ושינויים תכופים באופן בו נצרך מידע. חובה על ועדת השיפוט לוודא שהאדריכל מבין את רוח הפרויקט ו...
• 

  קולנוע מוגרבי - להיות אופנתי ולהפסיד הזדמנות

  11.01.12
  ....כיכר עירונית, עם תנועת אדם מוגברת, כיכר קטנה, חדשה במתנה לעיר - מסוג הכיכרות שחסרות ביותר בתל אביב.4.בית מלון - ת"א זקוקה נואשות לעוד מלונאות.5.מגדל - כן כן, מגדל זה אמצעי אדיר ליצירת זהות עירונית חזקה עבור מקום עירוני.כרגיל, גם אנחנו מצטרפים לדעתו של דניאל. קולנוע מוגרבי היה סמל ואייקון. אפילו בול הוצא בזמנו בסדרת בתי הקולנוע של השירות הבולאי. לאסור על בניית מגדל במקום שאפילו תכנית השימור אישרה... זו אינה רק החמצת הזדמנות, זו פשוט איוולת.
• 

  ביקורת על תפאורה ותיאטרון

  5.01.12
  ...ותו של רם כרמי יאמר כי לא רק הוא סבל מעיוורון, אלא דור שלם של ארכיטקטים היה נגוע בה. ולא רק ארכיטקטים, אלא חברה שלמה, בארץ ובעולם. מאז שנות השישים המאוחרות אנו עדים להתפוגגות מושג ה"קהילה", לטשטוש האינטרסים המשותפים בין בני האדם, לקביעה החולנית של גבולות חדשים במרחב הפרטי ול"תיעוש" אנושי - "אנשים בלופ" (לפי ההוגה הנפלא דידריך דידריכסן): עולם קודר וחזרתי שהמשטר הקפיטליסטי קבע במקומנו. והשפעותיו על הארכיטקטורה דרמטיות."הכתבה ארוכה, מעמיקה וכתובה בצ...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...ני מאמין יותר בציבור ולא בגלל שהוא מטומטם אלא בגלל שבמשך שנים הרעלנו אותו, טמטמנו וחינכנו אותו ועכשיו הוא רוצה צמודי קרקע ומכונית בחנייה פרטית. הוא כבר אינו יודע "איכות חיים" מה היא באמת. הוא חושב שמדשאות רחבות ידיים וריקות מאדם "ירוקות". הוא חושב שככל שעומדים לרשותו יותר שצ"פים איכות חייו גדלה. הוא רואה בקניון את פסגת ההישג החברתי האנושי ומבין שישוב ללא קניון אינו ישוב כלל. ואת כל השטויות הללו אנחנו מכרנו לו. השתתפות אמיתית ואיכותית במחאה ה...
• 

  שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה

  17.10.11
  ...מאורגנת. נראה שהימים בהן עירייות יכלו להעביר תוכניות בשקט ומתחת לאף של התושבים הלכו ולא יחזרו. החשש של הגופים המתכננים משיתוף מידע ברור - שיתוף בתכנון מאפשר למאעכרים וסחטנים להכנס ולדרוש דברים מופרכים, לתקוע תוכניות ולעכב תרומה לכלל, עבור רווח לא מוצדק לאדם אחד. אבל הדבר הזה קורה גם כך. המאעכרים והיזמים הגדולים עם סוללות עורכי הדין שלהם כבר כאן בכל מקרה. חוסר השיתוף מנע רק מהציבור הרחב להכנס, ובימינו מניעת המידע אינה רק בלתי אפשרית אלא גם טיפשית.
• 

  הפלצנות של החוג המקצועי

  26.09.11
  ...צוע כדי לשחק את הנסיך או את בן הנסיך. בבואי לתכנן אני לא מעמיד את עצמי כנצר של בורא עולם אלא כמשרת ציבור." כרגיל בכתבות של מירב מורן בגלובס, הבמה נתונה לדובר והתוצאה הפעם מרתקת במיוחד. קרלוס מציג את נקודת המבט היחודית של אדם שנמצא בעמדה המכילה לעיתים את משווק הקרקע, היזם, המחוקק וקובע התב"ע והמתכנן, כולם יחד. מנקודה זו יש לו ביקורת על מנהל מקרקעי ישראל, משרד האוצר וגם עלינו האדריכלים ובמיוחד אדריכלי המהפיכה. על מדיניות מנהל מקרקעי ישראל ו...
• 

  המוזיקה של החדרים

  25.09.11
  ...ומי תכנן. אנחנו עוברים וכמו כל אדם מהישוב "מרגישים טוב". האדריכלים מבינינו גם מדברים עם הבנין ומפענחים את הסוד ויודעים איך נוצרה ההרגשה הזו, "מהשימוש בחומר הזה", אנחנו אומרים, "בגלל הפרט כאן בפינה" או "השילוב של הצימחיה ויצירת המקום המופנם"... הטובים מבינינו גם יודעים לשלב את הסודות בצורה הנכונה במבנים שאנו מעצבים. *בתמונה - מוזיאון רוקפלר בירושלים. אחד מהמבנים שלדעתי סיפרו את סודותיהם לעדה כרמי מלמד בזמן תכנון מבני האוניברסיטה הפתוחה ברעננה.