חיפוש - אדריכלות , ערים , רגל |1| - דף 5

• 

  למי שייך הרחוב?

  13.06.11
  ...רכב.ה תמונה המצורפת כאן ומקורה בבלוג מציגה יפה מאד את הבעיה: רחבה נעימה עם קשתות שנועדו למסחר ובתי קפה ולבטח הייתה שוקקת אם הייתה זוכה לטיפול נכון יותר ולהרחקת המכוניות. ההעדפה האוטומטית שלנו לתנועת המכוניות על פני הולכי רגל ורחוב שוקק וחי ברורה. כולנו רוצים לחנות ממש מתחת לבית, אם היה אפשר - היינו רוצים להחנות את הרכב כך שתא המטען יהיה צמוד למקרר במטבח. אבל כמתכננים אנחנו צריכים להיות מודעים ואחראים גם לשטח הציבורי שהחזיתות שלנו יוצרות. קחו ...
• 

  נושאים בתכנון עירוני. #1 העיר והרכבת

  1.01.17
  ...כיום, מכהנת דניאלה כמתכננת מחוז מרכז המשתרע מ"חדרה עד גדרה" (למעט מחוז תל-אביב) ומונה כ-52 רשויות עירוניות, כ- 200 מושבים וקיבוצים ומתגוררים בו כ- 2.2 מיליון תושבים. בנוסף מלמדת דניאלה בלימודי תואר שני לעיצוב אורבני באקדמיה לאדריכלות בבצלאל.>>> אדריכל עמי שנער // מן - שנער אדריכלים ומתכנני עריםאדריכל עמי שנער, בוגר הטכניון (1976). יחד עם שותפו אמיר מן, אחראי משרד מן שנער אדריכלים מתכנני ערים משנת 19911 לסדרה של תכניות עירוניות רבות-היקף וביניהן ח...
• 

  עירוניות חדשה בפרויקט הרובע ביפו

  19.09.11
  יובל הכהן סוקר בבלוג "הרחובות שלנו" את פרויקט הרובע ביפו - "דוגמה יחידנית למרקם עירוני בר קיימא". פרויקט הרובע הממוקם ברחוב יפת ביפו וכשהחלו עבודות הבנייה ב-2003, הוצעו בו דירות במחירים נמוכים יחסית למיקומו המרכזי. בשונה מפרויקטים למגורים שנבנים כיום ביפו, הרובע לא תוכנן מעולם לאוכלוסייה עשירה. יובל מציג את המגרעות של המקום הבנוי כשיכון ציבורי אחד ולמרות הפגמים כותב "מדובר באחד הפרויקטים היחידים בגוש דן בפרט ובארץ בכלל שיתרונותיו בפירוש עולים...
• 

  שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה

  17.10.11
  ... שהדרך היחידה לגדול היא בציפוף השכונות הקיימות. לכאורה, פרויקטים של פינוי-בינוי והגדלת אחוזי בניה בשכונות אמורים לפעול לטובת התושבים, אז למה יש קולות של התנגדות? ירושלים כמשל לפרויקטים של ציפוף שכונות אדריכלים רבים ומתכנני ערים מציגים כל הזמן את נושא הצפיפות העירונית הנמוכה כבעיה. הפתרון לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שיתנגד לפתרון שישפר את רמת חייו אבל מה לעשות והתושבים כבר למודי ניסיון ומבינים שלא תמיד מקבלים את מה שמובטח בת...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...ה של שני העשורים האחרונים. את הזרעים הללו זרעו ממשלות "חברתיות" בהרבה. משרד הבינוי והשיכון לא רק נקרא כך אלא ובעיקר עסק בכך. ישראל בנתה בשנות החמישים והשישים "דיור בר השגה" בכמויות שלא היו מביישות שום מדינה בסקנדינביה. מה הן ערים כקריית גת, ערד, דימונה, נצרת עילית, עפולה עילית, קריית שמונה, מצפה רמון וכרמיאל אם לא פרוייקטי בנייה מסיביים של דיור בר השגה? מהם שכונות ירושלים שנבנו אחרי מלחמת ששת הימים אם לא דיור בר השגה? מהי מעלה אדומים ומהי מודיעין...
• 

  עירוב שימושים כן... אבל אצלנו?!? בחיים לא.

  31.12.12
  ...גע לעיר הישנה של ילדותו שבה הנגרייה הייתה מעבר לרחוב.עיר טובה צריכה עירוב שימושים, שילוב של מגורים עם מסחר, מקומות בילוי עם תעסוקה זעירה לפחות. את זה כולנו יודעים, אלו הרחובות המועדפים עלינו בעיר. לא פרברי שינה שוממים מהולכי רגל, לא אזורי תעשייה ההופכים למפחידים בלילה, אנו מעדיפים את ה"עירוב שימושים" הזה.אבל מי לעזאזל נגד? אנחנו.לא בכובע של המתכננים, אנחנו בכובע של רוכשי הדירות. מרביתנו לא מוכנים לשום "עירוב שימושים". אפילו עירוב אוכלוסיה אנחנו ל...
• 

  שינקין כמשל

  20.11.11
  לקראת השיפוץ המיועד של רחוב שינקין בתל אביב סוקרת נטע הלפרין בעכבר העיר את התהפוכות שעברו על הרחוב. המקום שהיה הדבר הכי לוהט והפך בשנים האחרונות לסתמי, האם הוא עוד יכול לקום לתחייה? האם מישהו בכלל רוצה אותו עדיין כסוהו של תל אביב? ביקורת על השיפוץ המתוכנן מושמעת בכתבה מפיו של האדריכל יובל יסקי "הרצון של העירייה להקנות שפה אחידה לרחובות המתחדשים מביס את הרעיון של תל אביב כעיר של גיוון ומגוון" ... "בשנים האחרונות יש נטייה לעיצוב יתר, שמבטל את ה...
• 

  מי בונה מגדלים בירושלים?

  10.03.11
  תוכנית המתאר החדשה ואדריכלים זרים. במאמר שפורסם בהארץ נכתב על תוכנית המתאר החדשה המציבה בליבה של העיר "עשרות בודדות" של מגדלים. במקור כללה התוכנית הערה שמטרתה לעודד אדריכלים בינלאומיים לבנות במרכז ירושלים. למרות שהסעיף הזה הושמט בסופו של דבר, נראה שהמעורבות הבינלאומית לא מעטה. הכתבה מעלה כמה שאלות חשובות לגבי העיר - עד כמה אפשר לשלב מגדלים בתוך מרקמים היסטוריים ייחודיים מסוגם בעולם? כיצד מתמודדים עם תקנות הבנייה המחמירות המחייבות חיפוי בא...
• 

  מודיעין נגד הירוקים

  22.08.11
  "החברה להגנת הטבע ועיריית מודיעין נמצאות על מסלול התנגשות" כותב טל בניומי בכתבה ב Ynet. לאחר שהוועדה המחוזית קיבלה את טענות החברה להגנת הטבע בקשר לבניה הרוויה הנדרשת בעיר, ממשיך ראש העיריה לנסות להרחיב את העיר לשטחים הפתוחים. "אנשי החברה להגנת הטבע נמצאים בהיסטריה ולחץ כי הם מבינים שהחגיגה שלהם בוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה הסתיימה", אומר בכיר בעיריה ששמו לא הוזכר בכתבה. "הם זורים חול בעיני הציבור ויש להם חלק נכבד בתקיעת תוכניות בנייה בכל ה...
• 

  כרמיאל - עיר אמיתית או כפר גדול?

  22.06.11
  בכתבה ב"הארץ" מספרת אסתר זנדברג על מיתוג העיר כרמיאל. לא מעט נכתב כבר על הטרנד החדש של ראשי הערים בו הם עוסקים במיתוג במקום לפתור את הבעיות האמיתיות של הישוב, וכרמיאל מצטרפת בזאת לאילת וקריית מלאכי. במקרה של כרמיאל, אפילו אדריכלית הנוף האמריקאית מרתה שוורץ, שהובאה במיוחד כדי לסייע במיתוג, מסכימה שכדי ליצור אורבניות נדרשים תהליכים דרסטיים יותר. הסלוגן הדמוגרפי שנבחר לכרמיאל לפני שנה היה, "כרמיאל לגדול ולגדל". שוורץ נכנסה לתמונה בתחילת השנה והו...
• 

  סיפור של פינוי בינוי ובירוקרטיה

  31.05.11
  ...של המתחם. האדריכל גיורא דותן, אומר בכתבה של 'ערב ערב': "ארבע שנים אנחנו בהליך של תיאום מול העירייה, אבל שום דבר לא קורה. ראש העירייה לא עמד בהתחייבויותו". ראש מינהלת השכונות הוותיקות, נחום סרי, מוסיף: "אני לא ישן בלילה בגלל הסכנה במבנה הזה ובגלל שדברים לא מתקדמים. יהיה שם אסון! המקום הזה מסוכן מכל הבחינות. זה מבייש את העיר שיש בה מבנים כאלה". אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה ולגלות חלמאות וגרירת רגליים של בירוקרטים עירוניים. * צילום - רוחמה ביטון
• 

  היחס של הקוביות לצעצועים

  22.05.13
  ...יב פיקסלים בלתי מוגבל ולקוח שמסכים כמעט לכל דבר. נזכרתי בכך עכשיו כשקראתי את הכתבות על ביקורו של האדריכל פטריק שומאכר, שותפה של זאהה חדיד, "האדריכל והתיאורטיקן המוערך דוחף את המושג העמום 'פרמטריזם' ומשוכנע שהוא יוביל את האדריכלות" נכתב בכותרת הכתבה ב Xnet. "ה'איזם' של שומאכר מתייחס לאדריכלות הדיגיטלית, שבמסגרתה בניינים יוצאים לבנייה כפלט של פרמטרים ונתונים שהוזנו בתוכנת מחשב". מזמן לא ראיתי מרחק גדול כל כך בין הדיבורים של האדריכל והבניינים...
• 

  שיחות על עיר #7. העקרונות האוניברסליים של תכנון

  31.07.16
  ...מה, מתי וכיצד נזנחו העקרונות האוניברסליים של תכנון ערים. נחום כהן מארח את ארי אברהמיבשנות העשרים של המאה העשרים קרה דבר מהפכני אשר פרם את התלכיד של המרקם העירוני מאז ועד עתה. בתקופה זו, החלו אדריכלים שונים בבתי ספר המתקדמים לאדריכלות באירופה לחפש אחר כיוונים חדשים ופרשנויות חדשות לבעית הבלוק האירופאי החולה. חיפושים אלה הביאו את אדריכלי ומתכנני הערים של התקופה אותם לשני רעיונות ההרסניים - ניתוק הבנין מסביבתו, והתיחסות למבנה המגורים האירופאי כאל סי...
• 

  מתמטיקה עירונית וארטיק לימון

  24.03.11
  אנשים שומעים את המילה מתמטיקה וישר בורחים. אז הנה מאמר פתיחה שמסביר בקלות ובלי אף נוסחה למה קיימות ערים ופרברים. הוא מתחיל ממשהו קטן שנקרא "מוכרי הארטיקים" ומדגים איך שוק חופשי מוביל למצב מרחבי מוכר ובעייתי. דמיינו רצועת חוף באורך 1000 מטר (תרשים 1). על החוף מתפזרים באופן אקראי מתרחצים שמשתזפים להם על מגבות. כעת נוסיף מוכר ארטיק. כדי לשרת את האוכלוסיה בצורה המיטבית, המוכר מתמקם בדיוק באמצע החוף. בצורה הזו כל הנופשים צריכים להגיע אליו והמרחק ה...
• 

  מלכת העיר, אופניים ושדרות רחבות

  11.12.11
  ...ות נוח לנסוע ברחוב, זה סימן שחציית הכבישים פחות בטוחה. כשלמכונית יש איפה לחנות, זה סימן שלמי שהולך על המדרכה יהיה פחות נוח. המכונית אינה מלכת העיר, מלך העיר הוא הולך הרגל - והתכנון צריך להתכוון אליו". קייזר מספר על ראשי הערים המעוניינים לבנות שדרות רחבות עם איי תנועה. על משרד התחבורה שמנחה אותם להקמת כבישים מהירים יחסית בתוך העיר, כבישים שאינם מאפשרים חצייה של הולכי רגל ומביאים לתוצאה שאנו רואים "כשילד שצריך ללכת לבית ספר מהשכונות החדשות באשד...