חיפוש - חדשות , אור , עין |1| - דף 4
לא מצאת? פשוט חפש.
-
משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש
21.11.11...ב. מי נשאר מאחור? האוכלוסייה החלשה. כך, במשך שנים, למרות מדיניות שיכון חברתית יצרנו בעיה חברתית הולכת ומתעצמת שהגיעה לרתיחה עכשיו, במחאה הנוכחית. מי אשם? לדעתי, קודם כל אנחנו! המתכננים, אנשי המקצוע. אנחנו מכרנו לציבור תיאוריות מופרכות שיצרו את ברזיליה ואת ערד. אנחנו שמתכננים היום את ראשון מערב ונתניה דרום ומזרח. אנחנו שנטשנו את "שבועת הרופאים" של התכנון - החובה לשרת את האנושות על פי צרכיה ולא על פי צרכי האגו הפרטי שלנו כמבטאים את ייחודנו הפר... -
מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...
2.11.11...דמים. האדריכלות כבר לא עמדה בפני עצמה (...) תיאורטיקנים והיסטוריונים של האדריכלות צימצמו אותה לכדי תובנות בסיסיות, והפכו אותה לכלי ריק בשירות השיח הפוליטי. כך, הדיון האסתטי והצורני נשארו מיותמים והפוליטיקה השתלטה על השיח האדריכלי." למען ההגינות צריך לציין שגם נועם דביר מציג עוד אפשרויות לביקורת אדריכלית. פה ושם, בעיקר בגלריות קטנות, אנו גם רואים צורה אחרת של שיח אדריכלי, למשל תערוכתה של תגית כלימור Fcity או התערוכה "תגובה הדדית" הנערכת עכשיו. -
פתיחת האגף החדש של מוזיאון תל אביב
30.10.11...לדבריו המקום המוצלח ביותר בו "לאחר שעולים ויורדים בעקלתון בין אולמות התצוגה, הדחוסים האחד לצד השני והאחד על גבי השני כמו מחסנים חשוכים למחצה, פוגשת זווית העין את אולם הספרייה המרווח, שנפתח צפונה אל רחוב ברקוביץ' השקט וזוכה לתאורה טבעית מבחוץ. החוויה הקרירה והאפלה של המוזיאון הופכת בן רגע לקרן אור משמחת." בכתבה ב"הארץ" מטייל נועם דביר מטייל בבנין עם האדריכל ומספר קצת על ההסטוריה של התכנון, המאבקים הזכורים עם התורמים וגם על הביקורת שכבר נמתחת ע... -
זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה
31.08.11...הדבר הלבן הזה שפעם היה "הבימה" עד שניפחו וטייחו אותו למוות מנצנץ. אבל זה לא הענין. מה שאותי מרתק בשדרה זה לנסות ולתפוש את המחאה כצורה חדשה. אנסה להסביר: הקונטראסט החד בין המחאה בשדרות רוטשילד ובין מגורי היוקרה הפרוסים לאורכן הוא ברור. על פניו נדמה כי ההבדלים לא יכולים להיות קוטביים יותר. סביב השדרה מתגוררים המנצחים של השיטה בטיפוס הבנין שהוא הסמל והתרגום הישיר ביותר לקפיטאליזם, המגדל. מנגד, או יותר נכון, למטה בחלל הציבורי הדקיק של השדרה, מא... -
הלקוח ישלם למתכננת על השמטת קרדיט
25.08.11...טר יחסית לתכנון המקורי. עם כל הכבוד לשופטת, החישוב הזה אבסורדי, הרי על פי כך מי שמתכנן מחדש חדר בלי להזיז את קירותיו לא זכאי בכלל לתשלום. אם מישהו מתכנן הזזת חלונות או אלמנטים בחזית, תקרה חדשה, החלפת ריצוף, תוכנית חשמל ותאורה מעודכנת - כל אלה לא זכאים בכלל לפיצוי על פי צורת הקביעה של השופטת. זכויות יוצרים על יצירה אדריכלית צברית טענה שאי הזכרת שמה בכתבה בבנין ודיור מהווה הפרת זכויות יוצרים. לדברי בית המשפט בכדי שמבנה יוכר כ"יצירה" עליו להיו... -
ארכיטקטורה הפיכה
28.07.11מאמר של אור אלכסנדרוביץ במגזין המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל שואל לאן בדיוק הולכים הבניינים אחרי שהם מתים? המאמר מאיר את העובדה שאנו האדריכלים, לא חושבים מה יקרה כשהבניין שהקמנו יהפוך לישן ובלוי ויהרס. וכך כותב אור: "אף אחד לא מצפה מהאדריכלים להסביר מה עומד לקרות לבניינים שהם מתכננים ביום שאחרי הסוף, לתכנן את הפירוק, להיות אחראים למעשיהם – אפילו לא האדריכלים עצמם. במקום להכריז על כניעה, על הכרה בזמניות המתחייבת של הבניינים, הם ממשיכים להתגונן מפנ... -
המציאות מאחורי אדריכלי החלומות
25.07.11...ד את מה שאומרים לי. אבל הקהל מבחינתי הוא היחיד שיכול להגיד לי ולכוון אותי מתי הגזמתי ומתי לא. יש קווים אדומים ויש גבולות, אבל הוויכוחים היומיים האלה, היחידים שיכולים לקבוע בהם זה הצופים." אחד היוצאים מהכלל הוא האדריכל בר-אוריין שהיה ישר מספיק בפני עצמו ובפני המקצוע. "סירבתי להשתתף בתוכנית 'אדריכלי החלומות'" אומר בר-אוריין בכתבה בגלובס, "לדעתי זו תוכנית זוועתית. לא עשו שום סינון במי שתועד בה. הכניסו כל אחד. כלומר כל אחד שהצליח להביא חסויות של ... -
בתים לבנים
7.01.14...ם — מחסה. אולם המענה הפיזי לצורך זה הוא רק חלק מן הבית הביוגרפי והבית החברתי שבהם מקופלת התרבות, משועתקת ונוצרת על ידי דייריו.""הבית בתל אביב לפני קום המדינה עוצב על ידי עבודת הנשים כאתר של התנהלויות שגרתיות וג'סטות תמימות לכאורה. באותו בית החל התהליך בו עוצבה "האשכנזיות" כתרבות דומיננטית""עיצוב הבית המודרני אמור להסתיר את העבודה הרבה המושקעת בו, עבודתן של מי שקיימו את שגרת יומו, עמלן הלא־מתוגמל כספית ויוקרתית של הנשים. עבודות הבית הסמויות מן העי... -
תפסיקו לרדוף אחרי תל אביב
17.03.13"מודיעין או אשדוד לעולם לא יהפכו לתל אביב, והן גם לא צריכות להפוך לתל אביב. הן כן צריכות למצוא דרכים לחדש ולהתעדכן מבלי להתנגד לדי.אנ.איי שלהן". כך, במשפט זה מסכמת רוני בר את מאמרה בבלוג אורבונולוגיה ומשמיעה סוף סוף קול שפוי ומרענן בתחום היגע.הפוסט של בר נכתב בעקבות ביקורו בארץ של לברנט ריאן, פרופסור לתכנון ועיצוב עירוני במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). בפוסט מצוטט ריאן ואומר: "שדה העיצוב העירוני קצת עייף, הוא כל הזמן חוזר על רעיונות 'העיר הטוב... -
אנשים או בניינים, מה עדיף לעיר?
26.02.13תכנית השימור הקפיאה את הפיתוח במרכז העיר שנהפך לתפאורה, כך טוען האדריכל דן דרין. במאמר דעה שהוא מפרסם ב"הארץ" הוא קובל על העדפת שיקולי השימור בעיר תל אביב על פני כל השיקולים האחרים וכיום, במיוחד מול תמ"א 38."השימור בתל אביב נהפך ליעד על" כותב דרין בכתבה, "אם כי בתכנון העיר קיימים גם יעדים נוספים כמו איכות הסביבה, אספקת נגישות קלה לכל באמצעות מערכות יעילות להסעת המונים, איכות חיים עירוניים, רווחת תושבי העיר, פיתוח העיר כבירת העסקים של ישראל והתאמת... -
קיסלוב קיי זכו בתחרות לתכנון קריית החינוך רמת אפעל
7.01.13...רב של מקומות בקני מידה שונים, ויחסי בנוי-פנוי עשירים. תנועת הציבור בשביל הגובל נפרדת לגמרי.השפה האדריכלית משכנעת, העיצוב החיצוני שעיקרו מעין שבכות קלות המכסות את חזיתות הבניין ויוצרות הצללה - משובב עין, משדר קלילות וקיימות.תיאור הפרויקט של קיסלוב קייהתכנון מדגיש את חופש הלמידה מתוך עשייה סקרנית, ההוראה אינה מבוססת על כיתה סטטית. אין כאן 'בניין כתות' נוקשה אלא למידה דרך שורה המשכית של חללים גמישים, פתוחים וסגורים, פורמאליים וא-פורמאלים. מרחבים ה... -
גינה קהילתית במטווח
28.10.12...עד שתושבת מקומית "משוגעת לדבר" הפכה אותו לגינה קהילתית מקסימה.למי מכם שמעוניין להקים גינה קהילתית, מפרסמת אדריכלית הנוף גליה חנוך רועה ב Ynet מפת דרכים קצרה. איך מוצאים שותפים לדרך ומאתרים שטח לגינה, איך מגייסים תקציב ותמיכה ועוד. "צריך לזכור שהקמת גינה קהילתית הוא תהליך מתמשך" היא כותבת. "שהצמיחה בו נעשית לאורך הדרך והגינה מלבלבת בעקבות ההשקעה הרצופה. בהחלט ניתן להתחיל מגרעין מצומצם ולצמוח יחד אתו למקום היוצר קהילה פעילה וגן עדן פורח במקום אחד". -
נבחרו הזוכים בשלב א בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית
1.05.12...יתון הארץ ורשת שוקן, תב"ע לשכונה בת 1,200 יח"ד בבית שמש וזכייה במקום שני בתחרות ברירת מזמין לתכנון משרד ראש הממשלה בירושלים. החל מ 1999 הוא בעל משרד אדריכלים עצמאי. בין הפרויקטים שתכנן: בית ספר ובית כנסת ביישוב אדם, מתנ"סים באורנית ובגבעת זאב, תב"ע למתחם בן 1450 יח"ד ביישוב אדם עבור משרד השיכון ותכנית בניין עיר למתחםהחבצלת בירושלים שכוללת תוספות בנייה ושימור מבנים היסטוריים עבור הרשות לפיתוח ירושלים וכן מבני מגורים בירושלים.דוד זרחי, תל אביבבוגר ... -
סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות
1.02.12... להפוך בניין מגורים זכוכית שגרתי למשהו מרגש להפליא. זהו מטעם אדריכלי שמספק הן את תאוותם של המבקרים והן את תחשיב ההוצאות של היזמים (שהסתכם ב-300 מיליון דולרים). בניינים כאלה לא נוצרים כל יום, לא על ידי נשים ולא על ידי גברים.לכאורה אפשר לקשור את הצורניות הלא שגרתית של אקווה לאדריכלי הראווה של תחילת המאה ה-21 ובראשם הבריטית זאהה חדיד שהוכיחה כי אפשר לבנות כל מה שמתכנים באמצעות המחשב - ואפילו יותר. אבל גאנג, שחלמה להיות מהנדסת בילדותה, נוקטת עמדה שונ... -
טלי דינור וקרן סוהמי זוכות תחרות "נוף המחר"
8.01.12...הליכים שיתעצמו ככל שהשנים יעברו. ואולם למרות המחסור בשטחים פתוחים, יש פוטנציאל שניתן לשימוש כשטחים כאלה ברצועות התשתית, כמו לאורך מסילות הרכבת".נושא ישימות הפרויקט עולה כמובן בכתבה. המתכננות התייחסו לדברים הנדרשים מבחינה טכנולוגית אבל נראה שלא מספיק מבחינה כלכלית. בכדי שפרויקט יהפוך למציאות עליו להיות לא רק ישים אלא אלטרנטיבה אפשרית מבחינה תקציבית. כך או כך נראה שגדל פה דור של מתכננות נוף מוכשרות ביותר וההשתלטות הנשית על התחום נמשכת (כנראה בצדק).







