חיפוש - אח , כנס , עיר |1| - דף 10

• 

  שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה

  17.10.11
  לאחר ביטול תוכנית ספדיה שלפיה עתידות היו להיבנות 20,000 יחידות דיור באיזור עמק הארזים בירושלים, הבינה העיריה שהדרך היחידה לגדול היא בציפוף השכונות הקיימות. לכאורה, פרויקטים של פינוי-בינוי והגדלת אחוזי בניה בשכונות אמורים לפעול לטובת התושבים, אז למה יש קולות של התנגדות? ירושלים כמשל לפרויקטים של ציפוף שכונות אדריכלים רבים ומתכנני ערים מציגים כל הזמן את נושא הצפיפות העירונית הנמוכה כבעיה. הפתרון לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שי...
• 

  ללא הקלה, ללא שימוש חורג - חוק התכנון החדש

  9.10.11
  ... הוודאות, והשויון, המאפיינים את המשפט, אל הדמיון, היצירתיות, השונות, והחופש, המאפיינים אדריכלות." הציטוט הזה לקוח מהפרשנות לחוק התכנון והבניה החדש הנמצא כעת בהליכי אישור בוועדות הכנסת. בלוג "המרפסת" הינו בלוג משפטי העוקב אחרי הליכי האישור של חוק התכנון והבניה החדש. לנו האדריכלים החוק נראה כמשהו יבש אבל הנגיעה שלו לתכנון ויכולתו לקבוע את צורות המבנים והפיתוח העירוני ברורים וידועים. בפוסט האחרון בבלוג עולה לדיון העובדה שהחוק החדש לא יאפשר מנגנו...
• 

  המשולש הירושלמי וטליתא קומי

  4.10.11
  נועם דביר לוקח אותנו בכתבה ב"הארץ" לסיור בירושלים עם דוד קרויאנקר לרגל יציאת ספרו. דוד קרויאנקר מכנה את עצמו "ביוגרף עירוני". כשעבד בצוות לתכנון אורבני בעיריית ירושלים, התחיל לערוך סקרים היסטוריים וב-40 השנים האחרונות הספיק לפרסם כ-25 ספרים על תולדות האדריכלות והתכנון של ירושלים. בימים אלה יצא לאור ספרו החדש, "המשולש הירושלמי - ביוגרפיה אורבנית" (בהוצאת כתר ומכון ירושלים). לקרויאנקר יש מבט הפרוש לאורך זמן. הוא מציג תופעות שאנו לפעמים לא שמים...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ... בין ד"ר יודן רופא ופרופסור הלל שוקן לבין האדריכל ירון טוראל בבלוג של עמותת מרחב. הויכוח ניצת בעקבות פוסט המציג את העיר לוד כמקרה מבחן, כדוגמא לבעיות הנמשכות של תכנון ודיור בישראל, וכאתגר ליצירת השינוי הנדרש. ירון טוראל שהיה אחד המתכננים של תכנית המתאר של לוד, ושנמצא בצוות הליווי והעדכון של תמ"א 35 מציב בפני אנשי העמותה שאלות שמצליחות למקד את הדיון בנקודות התורפה של ההשקפה המכונה "עירוניות חדשה". אנשי עמותת מרחב ותפיסת העולם המדוברת מציגים תמ...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ...למיות ומהן נשלטות החלטות כלכליות, פוליטיות ותרבותיות המשפיעות על העולם כולו. הבעיה בהגדרת עיר עולם היא כמובן שמדובר במדד סובייקטיבי לחלוטין. קבוצות חוקרים שונות מאמצות מדדים שונים כדי לדרג את הערים המדוברות וזונחות מדדים אחרים. אחת הדוגמאות הברורות לכך היא ההתעלמות של המדדים מנושא הדת. ירושלים ומכה הן דוגמה לערים שפעילות דתית ומדינית בהן יוצרות אפקט גלובלי. ערים אלה מרכזיות, משפיעות ומשמעותיות ברחבי העולם, תרבותית ופוליטית הרבה יותר מעיר העול...
• 

  האם אתה יען?

  3.08.11
  יפי הנפש העירוניים, או בשמם המקוצר יע"נים הוא הכינוי שהמציא דניאל לכל אותם אדריכלים שאתה יודע מראש מה יגידו. בכתבה האחרונה שלו הוא מסנגר על כיכר התזמורת (כיכר הבימה) ובאותה הזדמנות נכנס חזיתית ביוסי מטלון. אני חייב לציין שהבלוג של דניאל מספק משב רוח מרענן של חשיבה מקורית ומציג נקודות מבט חדשות על הסביבה התל אביבית. אגב, דניאל קורא להם ינ"ע ולא יע"ן אבל לי זה נראה כינוי הולם יותר. מלבד העובדה שמלחמות בנוגע לאדריכלות ותכנון עירוני הן עניין ...
• 

  מועדוני לילה וגישות שונות לעיצוב

  31.07.11
  ...בכלכליסט על גלגולו של מועדון "הריווירה". גם כאן מדובר במפלצת בטון נטושה אבל בניגוד לתל אביב, כאן בהחלט היו מעורבים אדריכלים... רק שהם לא פעלו בצורה שגרתית. האדריכלים אלס ורבקל ואלי דרמן, בני זוג במשרד ובחיים, מסבירים כי מאחורי תכנון הגלריה עמד רעיון של אדריכלות "גרילה" - "באים, נכנסים, הורסים לפני שעוד יש אפילו תוכניות בינוי ומתכננים הכל תוך כדי התהליך". בתוך יומיים היו סקיצות, בתוך שבוע מצגת לעירייה, ובתוך שבועיים עבודות בשטח. "בבת ים מאמיני...
• 

  תחרות אדריכלות מתקדמת: City Sense

  28.06.11
  ...לות, מחפש הצעות מעולות עבור כל כל קנה מידה, כל עיר בעולם, על ערים חכמות, שכונות אקולוגיות, מבנים אקולוגים עצמאיים (Self-sufficient buildings), בתים חכמים, או כל הצעה אחרת המתנחת את התופעות של ערים מונחות חישה ומערכות התנהגות חכמות (intelligent behavioural systems). תנאים התחרות פתוחה לכולם, אין דמי רישום. תאריך אחרון לרישום ולהגשה: 26 ספטמבר 2011. פרסים: 3000 יורו למקום ראשון, 2000 לשני, 1000 לשלישי. הכנסו לאתר התחרות לפרטים נוספים.
• 

  כרמיאל - עיר אמיתית או כפר גדול?

  22.06.11
  ... או מתכנן כזה או אחר. רצף הפארקים בהצעה שלי יאפשר לעבור ברגל דרך כל העיר, ויציע הרבה פעילות אינטראקטיבית לאורכו. זאת יכולה להיות התחלה גם לציפוף הבנייה מסביב לשטחים הפתוחים. זה אולי יעזור במשהו, אבל לא ירפא את היעדר העירוניות". אני רק אוסיף ואעיר שמי שחושב שהעיסוק בעיר קשור למיתוג ומביא אדריכל מחו"ל במקום להעסיק כוחות ישראלים מוכשרים לא פחות, הוא לא רק פרובינציאלי אלא גם אידיוט. תנחומי לתושבי כרמיאל שכספי הארנונה שלהם מוצאים על מהלכי סרק.
• 

  קול קורא להשתתפות בכנס

  19.06.11
  ... אולם תכנון עירוני לקוי מסקל את היתרונות ויוצר מחסומים לפיתוח כלכלי, ואילו תכנון עירוני מוצלח יכול לחזק ולהבליט את אותם יתרונות. שיפור התכנון והבינוי העירוני מהווה הזדמנות לקידום פיתוח כלכלי שהוחמץ עד היום בישראל. בעשור האחרון, חוקרים, קובעי מדיניות ואנשי מקצוע ברחבי העולם התמקדו בתפקיד הקריטי של ערים לפיתוח כלכלי. רבות מהתובנות שנלמדו ניתן לנצל לטובת הישובים בישראל. הכנס יכלול: הרצאות של מרצים אורחים מחו"ל ,מושבים מקבילים של הרצאות של מ...
• 

  מיגון אש פאסיבי – קו ההגנה האחרון נגד אש

  28.04.11
  מיגון אש פאסיבי – קו ההגנה האחרון נגד אש בבניינים מאמר אינפורמטיבי קצר זה יציג הגדרת מיגון אש פאסיבי ע"פ שלוש עקרונות יסוד. בימים אלה אנו עדים לאירועים רבים של שריפות בבניינים בישראל, רבות נאמר ונכתב אודות אמצעים אקטיביים להגנה נגד אש בבניינים, מערכות גילוי אש, מערכות כיבוי אש במים (ספרינקלרים), פריסה ואחזקת ציוד כיבוי אש (מטפים, הידרנטים, זרנוקים) ואמצעים נוספים לכיבוי שריפות. מנגד נראה כי נושא מערכות מיגון האש הפאסיבי, שהן אבן יסוד בהג...
• 

  בית הסטודנט באוניברסיטת חיפה

  28.03.11
  נועם דביר פרסם כתבה מקסימה ב"הארץ" על בית הסטודנט החדש באוניברסיטת חיפה. הבניין החדש הוא חלק משיפוץ נרחב שעוברת האוניברסיטת לאחר שנים של קיפאון. השיפוץ כולל חידוש של חלק מהמבנים המקוריים אך גם בניית מספר מבנים חדשים. את בית הסטודנט החדש תיכננו האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין. משרד חיוטין אדריכלים הוא אחד המובילים בפרויקטים ציבוריים בארץ. בין השאר תיכננו את בתי המשפט בעיר התחתית בחיפה (2003), את בניין הסנאט באוניברסיטת באר שבע (2004), את תיאטרון ...
• 

  מתמטיקה עירונית וארטיק לימון

  24.03.11
  ... להם על מגבות. כעת נוסיף מוכר ארטיק. כדי לשרת את האוכלוסיה בצורה המיטבית, המוכר מתמקם בדיוק באמצע החוף. בצורה הזו כל הנופשים צריכים להגיע אליו והמרחק המכסימאלי שהם צריכים לעשות הוא 500 מטר. כעת נכנס לחוף מוכר ארטיק שני. מאחר וזו שאלה תיאורטית ולא מקרה אמיתי מישראל, מוכרי הארטיקים לא מפוצצים אחד לשני את הצורה אלא פונים למציל שיחליט. המציל למד גיאומטריה וכלכלה ולכן מגיע למסקנה הנכונה שהפתרון האידיאלי מבחינת השוק הוא בחלוקת החוף לשניים, לשתי רצו...
• 

  שכונות מתארגנות לשינוי

  2.03.11
  לא תמיד זה נגמר בטוב. תושבי שכונות וישובים מתארגנים בעמותות כדי להשמיע את דעתם במוסדות התכנון אבל כשנאבקים באינטרסים חזקים, לפעמים גם חוטפים אש. בזמן האחרון יותר ויותר תושבים של שכונות או ישובים קטנים מקימים עמותות כדי להשיג יעדים שהרשות המוניציפלית אינה מספקת להם. התופעה מתחזקת מאד בשנים האחרונות כנראה בגלל הקלות בהתארגנות. בעידן בו ניתן להקים קבוצות פייסבוק ופורומים ב Ynet לכל ישוב, קל לאסוף תמיכה. נדמה כי מספיקים חמישה אנשים נחושים כדי לבנ...
• פרסום מודעת תכנון ובניה

  13.03.23
  ...ן, יש לפרסם מודעת תכנון ובניה בעיתונים שלהלן: עיתון נפוץ, עיתון ארצי ועיתון מקומי, תחת כותרת "מודעות בענייני תכנון ובניה" * מה הוא עיתון נפוץ? * שלושת העיתונים הנפוצים בישראל הינם: "ישראל היום", "ידיעות אחרונות", "מעריב הבוקר". * מה הוא עיתון יומי? * נכון לשנת 2023, עיתון יומי נחשב לכל עיתון המופץ בכל הארץ, כמו, למשל: "הארץ" או "כלכליסט" * מה הוא עיתון מקומי? * עיתון מקומי הוא עית...