חיפוש - חדשות , אח , צמח |1| - דף 2

• 

  באר בקיבוץ | האדריכלות של מנחם באר - תערוכה

  10.07.16
  ... ושלושה מבני משרדים למועצות אזוריות.המבנים שלו אינם סתמיים או מנוכרים; הם נועדו לשרת קהילה לאורך שנים, ובמקרים מסוימים להיות לב הקהילה כולה. ביצירתו הקפיד באר על חזות מזמינה וחדרים המלכדים את השוהים בהם, בבחינת חיזוק לתחושת האחדות והנאמנות שלהם.יותר מאחרים בסביבתו, הקפיד באר לשלב אמנות במבנים שתכנן – ולא לאחר מעשה, אלא כחלק בלתי נפרד מהיצירה הכוללת, תוך שיתוף פעולה פורה בין אדריכל לאמן. לשם כך הזמין אמנים מהתנועה – כגון משה סעידי (חבר קיבוץ כפר מ...
• 

  שיקום נזקי ההוריקן של ההרחבות בקיבוצים

  7.04.16
  בשנות המשבר הגדול של התנועה הקיבוצית, נכתבו לא מעט מאמרים וספרים שהביעו דאגה עמוקה עד דברי הספד אפוקליפטיים. הכותרות עדיין מהדהדות - "חסר לי צחוקם של ילדים", "האחרון שיכבה את האור" וכדו'. "ההרחבות הקהילתיות" היו קרש ההצלה להחייאת הקיבוץ, אך בגלל הפחד הרודף ותחושת החירום, הן נוצרו בתכנון חפוז, ללא שיתוף הציבור, התעמקות ובחינת השלכות, הדורשים זמן. ה"הרחבות" הביאו איתן דפוסי תכנון ואורחות חיים זרים לקיבוץ. יש לזכור שבמקרים רבים מאד השכונות הללו הציל...
• 

  עדיין בבניה - תערוכה

  6.04.16
  ... השפה האסטטית של הבניינים.חשיפתו מעניק רבדי תוכן נוספים לבנינים, העוזרים להבין את השפה הויזואלית. התערוכה11 אפריל // אדריכלות הוליסטית – בתי-חולים בפריפריהבית הילד - בית חולים לילדים במרכז הרפואי "זיו" בצפת, שבנייתו הסתיימה לאחרונה, ומרכז השיקום של עמותת "עזרה למרפא" בשדרות, העומד בפני סיום. פרוייקטים אלה מציעים אדריכלות המאפשרת למטופלים סביבה רגועה ונעימה אשר עוזרת להפיג ולו במעט את החשש ואי-הנעימות.13 אפריל // אדריכלות טבע וסביבה, בהשתתפות עמיר...
• 

  שיחות על עיר #5 תל-אביב של גדס - דיון אדריכלי

  28.03.16
  ...ו"ח אותו ערך, ובשנת 1927 דנה הועדה המחוזית בתכניתו ואשרה אותה במתכונתה הראשונה. מגרסתה הראשונה ועד היום עברה התכנית הרחבות ושינויים רבים, חלקם בעלי משמעות רבה ובהם התאמות לתנועת וחנית רכבים, תוספת קומות ועוד. ועם כל זאת, גם לאחר למעלה מתשעים שנים שומרת התכנית על חיוניות. שטחי התכנית המקורית נחשבים לנקודות שיא אורבנית בתל-אביב-יפו בפרט ובישראל בכלל, ו- 'תכנית גדס' הינה מותג מוביל בתכנון הערים הישראלי, מקבילו של ה- 'באוהאוס' האדריכלי.בערב זה ידונו ...
• 

  נוף תרבות איזורית - על תכנית אב למעיינות

  7.03.16
  ...הרגישות שהתפתחו בהם. גם הרציפות של תרבות הנוף הזו נתונה ללחצי פיתוח בין ירושלים, בית לחם ובית שמש ועלולה להיפגע גם מהמשך בניית חומת ההפרדה .מעיינות רבים מאומצים ע"י גורמים פרטיים, לעיתים קבוצות שוליים, נשלטים תוך הדרת קבוצות אחרות בציבור.כיצד ניתן לשמר את תרבות המעיינות ועל מי האחריות לכך?אקופיס המזה"ת הינו ארגון ישראלי ירדני פלסטיני העוסק בניהול סביבה חוצה גבולות. במסגרת פרוייקט אזורי של אקופיס, נערכה בצד הישראלי תוכנית אב למעיינות הרי יהודה, וכ...
• 

  תערוכה - האדריכלות של מנחם באר

  20.09.15
  ... ושלושה מבני משרדים למועצות אזוריות.המבנים שלו אינם סתמיים או מנוכרים; הם נועדו לשרת קהילה לאורך שנים, ובמקרים מסוימים להיות לב הקהילה כולה. ביצירתו הקפיד באר על חזות מזמינה וחדרים המלכדים את השוהים בהם, בבחינת חיזוק לתחושת האחדות והנאמנות שלהם.יותר מאחרים בסביבתו, הקפיד באר לשלב אמנות במבנים שתכנן – ולא לאחר מעשה, אלא כחלק בלתי נפרד מהיצירה הכוללת, תוך שיתוף פעולה פורה בין אדריכל לאמן. לשם כך הזמין אמנים מהתנועה – כגון משה סעידי (חבר קיבוץ כפר מ...
• 

  בתים לא צומחים סתם

  26.07.15
  ... וצומח." שיאו של הכנס כלל מרתון תכנון בן עשר שעות בנושא 'בית לדוגמה' בו השתתפו סטודנטים, אדריכלים ואזרחים מקבוצת Rebel Architecture. במסגרת המרתון פיתחו ארבע קבוצות עבודה פתרונות אדריכליים מעשיים לבעיות הדיור בישראל: אחת הקבוצות פיתחה מודול דיור על בסיס רצפה צפה, שאותו אפשר לחבר במגוון הרכבים ליצירת סביבת דיור מותאמת למשתמשים. קבוצה שנייה פיתחה אלמנט תשתיתי-קונסטרוקטיבי עבור מבנה מגורים מודולרי מבוסס-גריד. שתי הקבוצות האחרות עסקו בה...
• 

  הזוכה בתחרות לתכנון שער הכניסה לטכניון (סטודנטים)

  1.04.14
  ...ת של רכבים והולכי רגל לבין העובדה שמטבעו השער הינו "מקום" ובשל כך יש לו מאפייני שהייה. בתכנון זה אנו מציעים שתי שפות אדריכליות התומכות במתח זה ומשקפות אותו: האחד מאופיין בביתני השומרים המתכוננים כפריזמות אורתוגונאליות המקבילות לנתיבי התנועה, והשני הוא הקירוי המוצב במאונך לכיוון התנועה ומתקבל בחזיתו כאי רגולרי ומנוגד לסדר שבו מאופיינות הפריזמות. כמו כן, חיפוי תחתון רפלקטיבי מעצים את תחושת התנועה על יד שכפולה ובזכות הגאומטריה אליה הם מתחברים.
• 

  העיר שלי

  6.03.14
  אני אתיימר לרגע לחוות את דעתי הקטנה, בתור תל אביבית אסלית, אחת כזו שגדלה ברחובות רוטשילד שנקין אלנבי קינג ג'ורג' ולא יודעת מה זה בכלל להיות לא תל-אביבית. העיר הזאת, העיר שלי, עולה היום על גדותיה ולא במובן הטוב של שפע ומבחר...אמנם הייתי עוד ילדה אבל אני זוכרת הרבה. איך תל-אביב תמיד שפעה במרחב ציבורי תוסס, בבתי קפה מגניבים, בחנויות הומות אדם, באמנים מיוסרים, בתרבות, במוזיאונים, בתאטראות, בקונצרטים, במועדונים בפאבים, בגנים ציבוריים, באירועים קהילתיי...
• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  למה צריך צמחים במרחב האנושי?כמו הרבה דברים שקל לדחוק תחת קטגוריה של "מחר" או "אחר-כך", גם שמירה על הירוק בעיניים נדחקת לשוליים. כי הרווח הוא לא ישיר, ולא סופרים את הכסף בפועל, מלהוסיף או לשמור על שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נ...
• 

  10 הערים החכמות ביותר באמריקה

  25.11.13
  ...ות דרכים להיעשות ליותר יעילות, לספק שירותים רבים יותר באמצעים טכנולוגיים, לנצל תשתיות במלואן, ולקדם השתתפות אזרחית של תושביהן בקבלת החלטות טובות יותר לגבי שימוש בקרקע ומלחמה בבירוקרטיה, במטרה להניע כלכלה יזמית ויצירתית. במילים אחרות, ערים חכמות הן ערים חדשניות."דירוג זה הוא הראשון מבין ארבעה דירוגים הכוללים גם את אזורי אסיה, אירופה ואמריקה הלטינית. הדירוגים מבוצעים על-ידי אסטרטג האקלים דר' בויד כהן.להמשך קריאה בבלוג "מיתוג ערים ומדינות" לחצו כאן
• 

  עיר קטנה ומכוניות בה... רבות

  7.10.13
  ...בישראל באיחור, אבל הן מתחילות לחלחל". הפרויקט החדש, הוא אולי סנונית ראשונה ושונה מסוגה, במאבק על המרחב להולכי הרגל ורוכבי האופניים בעיר. זאת בהיותו "דוגמה נדירה למבנה מגורים שהוא ירוק באמת: הוא קרוב לעיר ולא מוסיף אפילו חניה אחת, ולכן ייאלצו דייריו ומבקריו להשתמש בתחבורה ציבורית, באופניים או ברגליהם כדי להגיע אליו".המאבק הקורם עור וגידים בקרב תושבי רמת אביב, מתוך הבהלה מ"מאות הסטודנטים אשר עומדים להסתובב בשכונה ולתפוס מקומות חניה פנויים", הוא עקר...
• 

  סטודנטים לאדריכלות מציגים: פארק החולות בחולון

  9.07.13
  סטודנטים שנה ד' בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב הציגו הצעות מקוריות לפיתוח פארק החולות בחולון. העיר חולון, הנקראת על שם מרחבי החול שמהם צמחה העיר, מתכננת להקים בשטח החולות הפתוח האחרון הנותר בעיר פארק עירוני אקולוגי לרווחת והנאת התושבים והמבקרים. הרעיון לפיתוח הפארק עלה עוד בשנת 2005, אך מתעכב שנים ארוכות, עקב קשיים תכנוניים רבים וריבוי בעלי קרקעות בשטח.לפי אתר עיריית חולון, השטח המיועד לפארק משתרע על פני כ- 400 דונם ומהווה חלק מכ- 1,000 ...
• 

  מצד שני, יכול להיות שאני צודק

  11.07.12
  אחד הדברים הבעייתיים כיום בתכנון העירוני הישראלי הוא שרוב מוחלט מהאדריכלים העוסקים בתחום מאמינים באותה תפיסת עולם - הגישה המכונה "עירוניות מתחדשת" מבית מדרשה של ג'יין ג'יקובס. בסדרת המאמרים הבאה אני מתכוון להראות גישה אחרת לעירוניות, לעיתים מנוגדת.הבעיה העיקרית לדעתי היא כמובן לא בגישת "העירוניות המתקדמת" עצמה אלא בטוטליות שבה היא שולטת בשיח האדריכלי. כשאדריכלים כל כך מאוחדים בדעתם ומשוכנעים בעצמם, יש להם יכולת גדולה להשפיע על מהלכי תכנון שאת תוצ...
• 

  פארק המסילה בירושלים לדוגמה

  9.04.12
  פארק המסילה בירושלים יכול לשמש מקרה דוגמה לתהליכים ההולכים ומתגברים בזמן האחרון - מעורבות גבוהה של התושבים המקומיים בעיצוב סביבתם העירונית. בכתבה ב"הארץ" מציג נועם דביר את הפרויקט ומראיין את האדריכלים המתכננים, יאיר אביגדור ושלומי זאבי, אבל הצגה כזו מתחילה להיות ארכאית והיא אינה מספקת יותר את התמונה המלאה.שיתוף הציבור - מה קורה בשטח?פארק המסילה אמנם תוכנן על ידי האדריכלים והעירייה אבל הכוחות שפעלו ברקע הם כוחות חדשים - התושבים. מדברים לא מעט על ש...