חיפוש - חדשות , אי , פסל |1| - דף 3

• 

  לקניון יש תפקיד חברתי, הוא כמו הקארדו והאגורה

  11.12.12
  ראיון עם דוד עזריאלי מתפרסם בגלובס ובו מעניין לקרוא את תפיסת עולמו של מי שמגדיר את עצמו כאדריכל וכלקוח של עצמו. הערות על קניונים, על הבניה למגורים, על הצלחה ועל כסף מפיו של מי שהביא את תרבות הקניונים המסחריים לארץ, בכתבתה של מירב מורן."מותר לקהילת האדריכלים הבינלאומית להגיד מה שהיא רוצה על הקניונים, אני פשוט לא מסכים עם זה." אומר עזריאלי בכתבה, " פה בתל אביב הסנטר החייה את הרחוב, ולא רק את דיזנגוף, גם את שינקין. יש לקניון תפקיד חברתי. הוא כמו הקא...
• 

  אייקונים אדריכליים ותת ההכרה הקולקטיבית

  25.06.12
  הם לא כאלה דומיננטיים, הם לא הכי מתוחכמים או יפים במיוחד, אז מה יש בהם במגדלי עזריאלי שמציב אותם כאייקון האדריכלי החזק ביותר של תל אביב? המיקום? הפשטות? הקניון?אני מסתכל על סדרת הציורים הנאיביים של רפי פרץ ורואה את תת ההכרה הקולקטיבי של כולנו, את הדרך בה אנחנו מבינים את העיר. רפי הוא צייר תל אביבי ובסדרת הציורים שלו הוא היה חייב לבחור מה להציג ומה להשמיט מהציור. הבחירות של רפי משקפות את הדרך בה אנו מזהים אייקון אדריכלי וכמובן שמגדלי עזריאלי לא נע...
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ...ומשטחי קירות ועד לתכנון בניינים, שכונות וערים. לא מדובר כאן בתכנון בעזרת מחשב כדוגמת פרנק גרי, מדובר בתכנון על ידי מחשב, בהנהגת אדריכל.בתרבות הנוכחית אנו שבויים בדימוי עבודת האדריכל של האווארד רוארק (מהספר "כמעיין המתגבר" של איאן ראנד). הספר הזה והתנועה המודרנית בכללותה מציגים את האדריכל כמי ששולט בתכנון ובביצוע עד לפרט הקטן ביותר, כי הרי "אלוהים נמצא בפרטים". אנחנו כל כך רגילים לתפיסה הזו שאנחנו לא שמים לב לעובדה שזה מצב חדש, עבודת האדריכל לא תמ...
• 

  בית אגד בתל אביב, סמל או שלט?

  15.03.12
  נועם דביר מפרסם ב"הארץ" כתבה על בית אגד שהוקם ב 1966 ועתיד להיהרס או להתגמד לצד גורד שחקים המתוכנן לקום בצמוד לו. " מי צריך להיות אחראי לעתידו של בית אגד?" שואל דביר ואנחנו כרגיל משיבים "למה לא בולדוזר?"את בית אגד תכננן משרד נדלר, נדלר, ביקסון לאחר שזכו בתחרות תכנון ב 64. "בית אגד, דוגמה מובהקת לאדריכלות המודרניסטית של שנות ה-60, היה לאייקון בציר המסחרי-משרדי של הזרוע הצפונית של המע"ר (מרכז עסקים ראשי) של תל אביב." כותב נועם בכתבה ומראיין את האדר...
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  22 פברואר 2012, 09:00מדיטק חולוןחז"ל אמרו: "שלושה דברים מרחיבים דעתו של אדם: אישה נאה, דירה נאה וכלים נאים".אחד הכישורים האופייניים לנשים, היא יכולתן ליצר סביבות ייחודיות באמצעים פשוטים. גישתן הישירה והעדינה יש לה היכולת להעשיר סביבת מגורים אנונימית, לעדכן בגד פשוט באמצעות קישוט קטן וכיוצא בזאת.למרות שנשים אינן עוסקות במובהק בטכנולוגיה ומקצועות טכנולוגיים נשלטים עדין הידי גברים הרי שמתקבל על הדעת שנשיות עשויה להוות יתרון משמעותי באדריכלות העכשווי...
• 

  הקרב על הבימה נמשך

  4.12.11
  ועכשיו גם בכתבה מעמיקה ב"גלריה" של עיתון הארץ. האדריכל רם כרמי עונה לנועם דביר וטוען שהבניין נפלא, הציבור לא מבין והקולגות פשוט מקנאים. האדריכל צבי אפרת לעומתו מכנה את הבניין "נפיחה ענקית וחרישית" והויכוח עם דני קראוון שתכנן את הכיכר הצמודה נשאר בעינו. רם כרמי ספג לא מעט ביקורות על עבודות שלו במהלך הקריירה הארוכה. ביקורות שמחלקן לא ניתן להתעלם. מהתחנה המרכזית החדשה ועד לתוכנית המתאר לפרוייקט הולילנד, כרמי תמיד מצליח לדלג הלאה לפרויקט הגדול הב...
• 

  שיפוץ גנים ממחזר

  31.10.11
  ...הכתבה הן מציגות תפיסה מאתגרת לגבי העיצוב שלהן: "... אסתטיקה המחצינה את רעיון השימוש החוזר - אסתטיקה של חפצים לא מושלמים, שאינם מתיימרים להיות אחידים ושניכרים בהם גם עקבות הזמן או הגלגול הקודם שלהם". באלבומי התמונות שהן מפרסמות בפייסבוק נראה שהן מצליחות לעמוד באתגר עליו הכריזו. מומלץ במיוחד לבחון את אלבום התמונות של גן פטאי ובו ניתן לראות ריהוט גן שמדגים איך כל הדיבורים האלה הופכים למציאות מקסימה. *התמונה כאן מאלבום הפייסבוק של "רקמה עירונית"
• 

  סתם בית או עיצוב ישראלי?

  2.08.11
  כתבה על דירת פנטהאוז שפורסמה בבנין ודיור גרמה לי לחשוב שוב על עיצוב הבית הישראלי. הכתבה מציגה את הבתים שאנו בדרך כלל לא רואים במגזינים אבל רואים הרבה מאד כמוהם בארץ. אז האם זה העיצוב הישראלי האמיתי או שזה חוסר עיצוב? הפנטהאוז ברמת השרון עוצב במשותף על ידי מעצבת הפנים והלקוחה. כמעט כולנו מכירים את סוג העבודות הזה שבכתבה מוגדר כ"ריקוד משותף". עיצוב הבית מוצג כ"לא נשען על טרנדיות או על הלך רוח עכשווי. אי אפשר לקטלג אותו בסגנון ספציפי..." אבל אם...
• 

  ויטו אקונצ'י בישראל - ארבעה אירועים

  6.05.11
  האמן והיוצר ויטו אקונצ'י מגיע לישראל בתאריכים 15-16 למאי, 2011 ביוזמת והפקתה האמנותית של נעמי לב ובשיתוף עם האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בירושלים. אקונצ'י יגיע לסדרה של הרצאות, פרזנטציות, פאנלים ומפגש עם סטודנטים, מרצים באירועים הפתוחים לקהל הרחב. ויטו אקונצ'י הוא אמן רב תחומי, אמריקאי ממוצא איטלקי. הוא היה משורר, עד שגילה שהדף הוא מרחב והמילים הן אמצעי תחבורה. הן מסיעות את הכותב משמאל לימין ומלמעלה למטה על הדף. בעקבות הגילוי הוא ירד מהדף אל ה...
• 

  דני קרוון מדבר על כיכר התרבות שתכנן

  3.04.11
  בכתבה בהארץ מראיין נועם דביר את דני קראוון ומסייר איתו בכיכר התרבות, הכיכר המחברת את שדירות ח"ן לשדירות רוטשילד בתל אביב ומצדדיה נמצאים תיאטרון הבימה, היכל התרבות וגן יעקוב. בכתבה קרוון לא חוסך ביקורת מרמת הביצוע של הכיכר ומשמיע גם את דעתו על בניין הבימה של רם כרמי. כיכר התרבות היא אחד ממיזמי הדגל שיזמה עיריית תל אביב לרגל חגיגות ה-100 לעיר. הכיכר ממוקמת מעל לחניון תת קרקעי ונקודת המוצא של התכנון הייתה צריכה להתחשב גם בפתחי המעליות והדרגנועים...
• 

  סיבוב בכיכר בראשון לציון

  21.09.12
  ...ות לרחובות הראשיים ואין בכלל צל".במסגרת עבודה שהוא מכין מסייר יעקובסון במערב ראשון לציון ומספר בפוסט על כיכר יצחק רבין המכונה גם "כיכר השלום" - מעגל תנועה ענק של כ-100 מטרים (כגודל כיכר דיזנגוף) הכולל כביש היקפי דו-מסלולי. במרכז הכיכר מתרוממת גבעה מלאכותית, מכוסה בפרחי עונה צבעוניים ובקודקודה מוצב פסל ברונזה גדול של הפסל אליעזר ויסהוף.בכתבה מופיעים ראיון עם האמן והערות לגבי רחובותיה של ראשון והדרכים של היזמים בה ליצור חיקויים של אלמנטים מתל אביב.
• 

  סיור באנדרטת אבשלום פיינברג

  10.06.12
  מיכאל יעקובסון לוקח אותנו הפעם לסיור באנדרטת אבשלום. האנדרטה בעלת המבנה הכיפתי נבנתה לפני כ-50 שנה לזכר איש מחתרת ניל"י יליד חדרה אבשלום פיינברג על-ידי בני משפחתו. לפני כשנה הועתקה האנדרטה אל פארק נחל חדרה בעקבות סלילת צומת חדשה.מעניין לראות מה קורה לאתר כשהוא מועתק ממקום אחד לאחר. במקור הייתה האנדרטה מוצבת על גבעה קטנה, מוקפת בנוף של עצי אקליפטוס, נקודת עצירה לאורך הכביש או בטיול רגלי באזור. במיקומה החדש האנדרטה ממוקמת בגובה נמוך, היא אינה עוד נ...
• 

  הצצה אל הווילה הנסתרת של מוזיאון ישראל

  28.03.12
  ...בימי ראשון ובהרשמה מראש. משך הסיור: כשעתיים. המפגש כולל גם סיור כללי ברחבי המוזיאון. מקום המפגש: בכניסה הראשית של מוזיאון ישראל, בשעה 12:00. מחיר ההשתתפות בסיור (כולל כניסה): 58 ₪ לאדם (אין הנחות). מקסימום משתתפים בסיור: 20 אנשים. מינימום משתתפים: 10 אנשים. הסיור מתאים גם לאנשים בעלי צרכים מיוחדים (כולל כיסא גלגלים). מפאת רגישות המוצגים, ההדרכות מיועדות לבני 18 ומעלה. לפרטים נוספים והרשמה לסיורים פנו אל מחלקת האירועים במוזיאון ישראל.
• 

  "מנדלסון - חזיונות בלתי פוסקים" יצא לסינמטקים

  8.12.11
  ...בוע יוצא הסרט "מנדלסון - חזיונות בלתי פוסקים" להפצה מסחרית בסינמטקים . אריך מנדלסון היה אדריכל מוביל בגרמניה שלפני עליית הנאצים לשלטון. במשך פחות מעשור שנים פעל בארץ-ישראל, אך עבודותיו השפיעו רבות על האדריכלות הישראלית. ראיון עם במאי הסרט, דוקי דרור פורסם אתמול ב"הארץ" ובו הוא מציג את הדרך בה הרכיב את הסרט מקטעים של מכתבים ועובדות אך גם מקטעים בדיוניים שחוברו לצורך השלמת היריעה. "אני לא חושב שיש כזה דבר דוקו טהור", אומר דרור בכתבה. "אנחנו הרי...
• 

  אז אולי בכל זאת כיכר התרבות

  23.10.11
  ... חיבורן של שלושת השדרות הנפגשות בכיכר, חיבור הכיכר אל גן יעקב והארגון המחודש של הרחובות והתשתיות מסביבה. כל אלו מהווים את יסודות הצלחתה של הכיכר." בכתבה מוזכרת ההסטוריה של הכיכר מתוגנית גדס לתל אביב ועד ימנו. את התכנון הנוכחי ביצעו כזכור הפסל דני קרוון, בשיתוף משרד "תמא – תכנון מרחב אורבני" (אדר' נוף ליטל סמוק פביאן, אדר' אורנה פרייפלד בסט). הכתבה מלווה בתמונות רבות שצולמו לאחרונה (לאחר סיום השיפוץ. התמונה כאן מתוך הכתבה - צילום יאירה יסמין.