חיפוש - חדשות , אי , רגל |1| - דף 7
לא מצאת? פשוט חפש.
-
האם באמת יכולה להיות פה תחבורה ציבורית יעילה?
21.03.12יואב לרמן מעלה בבלוג שלו שאלה מעניינת מאד בנוגע לתחבורה הציבורית. על פי הפוסט שלו, המפתח לתחבורה ציבורית יעילה היא רשת רחובות המתאימה לכך. בזמן שכולם מדברים על פתרונות יקרים עד הזויים כמו רכבת תחתית, מצביע לרמן על כך ש"האפשרות של התחבורה הציבורית לפעול באופן יעיל או לא יעיל נקבעת במידה רבה בעת תכנון רשת הרחובות ולאחר מכן שימושי הקרקע."לצורך ביסוס טענתו מציג לרמן השוואה בין שני קווי אוטובוס, קו 4 וקו 6. בעוד שקו 4 נוסע בצורה ישירה וקצרה לאורך רחוב... -
בתחרות למי יש יותר גדול יש גם מפסידים
13.02.12שתי כתבות מציגות את מגדל יורוקום בגבעתיים כמקרה מבחן למגדלים שצצים במרכז גוש דן. האם כל המגדלים האלה והשאיפה ל"הכי גבוה" באמת תורמים לעיר או שרק ליזמים? ומחקר קובע שגורדי שחקים נבנים בדרך כלל לפני משבר כלכלי.בכתבתו ב Xnet מראיין מיכאל יעקובסון את האדריכל אמנון שוורץ, מתכנן מגדל יורוקום. הראיון עצמו חשוב פחות מההערות של יעקובסון לגבי מגדלים:"התחזיות העירוניות שעל בסיסן מתוכננים כיום מרבית המגדלים הן תחזיות אופטימיות ונאיביות, שמקורן האמיתי הוא התח... -
קומות בנסיגה, אור וצל
22.01.12כתבה של יונתן קנטי במעריב מציגה את תופעת הקומות הנסוגות, סגנון אדריכלי בלתי מתוכנן שבו הקומות הגבוהות הן תוספות שאינן מתיישרות עם חזית הבניין. התופעה הולכת וגדלה עם המחסור בדירות באזורים יקרים ומתגברת בעזרת תכניות כמו תמ"א 38 - חיזוק מבנים תמורת זכויות בניה.בכתבה מסביר אבנר אקרמן, אדריכל העיר ראשון לציון, את ההיגיון ביצירת קומות עליונות בנסיגה: "ברוב הערים בארץ הבנייה המרקמית היא של בניינים בני ארבע קומות. כאשר החזית לרחוב של קומות התוספת נמצאת ב... -
להורדת הכיכר שילחו את הספרה 1!
21.12.11מאמר מעניין של האדריכל צבי לישר, מי שתכנן את כיכר דיזינגוף בשנת 78 התפרסם בארכיג'וב. במאמר מגיב צבי להחלטת העירייה להנמכת הכיכר ולדרך בה התקבלה ההחלטה. ההרגשה שתוצאות הסקר היו מוזמנות מראש ותומרנו בעזרת השאלות שהוצגו אינה שלו בלבד.להשארת הכיכר הקיימת ושיקומה ,שילחו את הספרה 2צבי מזכיר לנו במאמר דברים שנשכחו ובמיוחד את העובדה שלמעשה... לא הייתה שם כיכר כלל: "בפועל, לא היתה זו כיכר, אלא אי תנועה בקוטר 66 מ', מנותק מהרחוב על-ידי כביש טבעת היקפי. ה... -
ביקורות על האגף החדש של סינמטק תל אביב
19.12.11מישהו כנראה הכאיב לזנדברג בנקודה רגישה, בדיוק בסינמטק. מרוב חרדה היא מזכירה "כיבוש", ו"התנחלויות" ואפילו מעבירה את שכונת גילה למזרח ירושלים... וכל זה רק בפיסקה הפותחת. בתיאום בלתי מתוכנן פורסמו שתי ביקורות אדריכליות על האדריכל סלו הרשמן וסינמטק תל אביב שתכנן - אסתר זנדברג הוציאה את התותחים הכבדים, יונתן קנטי היה שקול יותר אבל גם לו יש ביקורת לא מעטה. אחרי שמדלגים על הזעם בפיסקה הראשונה, זנברג כותבת גם ביקורת רצינית ובמספר דוגמאות היא מציגה תכ... -
פרס קרוון לעליזה ברוידא ורות מעוז
21.11.11...יה בלתי נגיש תוך הפיכת המגבלות להזדמנויות וזאת בצניעות ובכבוד למקום." הפרס יוענק מחר (22 נובמבר) באירוע חגיגי במעמד ראש עיריית תל אביב רון חולדאי , חבר השופטים בוועדת הפרס ומקבלי הפרס בשנים קודמות. בעבר זכו בפרס אדריכלי נוף בולטים כגון צבי דקל, ליפא יהלום, דן צור ושלמה אהרונסון. משרד ברוידא-מעוז מעורב לאורך השנים בפרויקטים מהמובילים והחדשניים בארץ – פארק אריאל השרון, שיקום גן צ'רלס קלור, ליווי נופי לקטע המרכזי של כביש שש, מדרון יפו ועוד. -
תחבורה, נת"צים ורחוב אבן גבירול
23.10.11האדריכל איתי הורוביץ כותב בבלוג שלו רשימה על תחבורה בכלל ועל נת"צ (נתיב תחבורה ציבורית) אבן גבירול בפרט. עיקר הפוסט מלין על כך שהעיריה לא שיתפה את בעלי החנויות והדיירים ברחוב בהחלטותיה. על פי סוחר איתו דיבר הורוביץ, היקף הקניות ברחוב ירד בעשרות אחוזים יחסית לשנים שעברו. איתי מזכיר בבלוג שלו את העובדה שרחוב אבן גבירול רק סיים שיפוץ שפגע בעסקים בו ונזהר לכן מלקבוע מסקנות מוקדמות. נראה שהמסחר אמנם נפגע אבל האם זו אשמת הנתצים? השיפוץ? לי אישית יש... -
תגובה 8 - הטעם הישראלי הוא לגמרי חסר טעם וכיוון
10.10.11...מה לבית כזה, בית שעוצב בעזרת מעצבת הפנים אורלי אביטל ובשיתוף עם בעלי הבית. שיפוץ מוגבל תקציב, פרופיל בלגי, פרגולה, פרקט... כולנו מכירים את זה, זה הטעם הישראלי. אז מה יש בו בטעם הישראלי הפשוט והחם שמצית כל כך הרבה תגובות מהקוראים? *תמונת הבית מאתר המעצבת אורלי אביטל. למה בכל כתבה כזו מיד נחלק הקהל לשניים, לאלו שאומרים "סוף סוף בית ולא מוזיאון" ואלו שאומרים "חסר טעם!". אבל הסיבה אינה רק טעם אישי. זה לא המקרה שבו על טעם אסור להתווכח. הטעם ... -
אדריכלות, דיור ומהפיכה
24.07.11... שנוכל להתעלם ממה שקורה - מחאת הדיור בר ההשגה צוברת תאוצה ועולם הבלוגים האדריכליים רותח. יואב לרמן בבלוג התל אביבי שלו מתייחס לעיר האהלים כאל ניסוי אדריכלי, שכונה בזעיר ענפין, ישוב שהוא בין קיבוץ לפרוייקט חומה ומגדל - חלוצי, אידיאולוגי, צעיר ומהפכן. "העיר החדשה כולה טובלת בים של מיצגים ואמנות ויש בה נוכחות אינטנסיבית ביותר של הולכי רגל לאורך כל שעות היום" כותב לרמן ולא מוותר על עקיצה "מוטב כי מתכננים רבים וחברים בועדות מחוזיות, מקומיות וארציו... -
הפסאג' - כשלונה של תקווה אורבנית
14.07.11...י העובר בתוך הבנין ומשמש למסחר. "לכאורה היה אפשר לצפות שהפסאז'ים יצליחו מאוד בארץ בגלל היכולת שלהם ליצור רחוב מקורה ולתת להולכי הרגל הפוגה מהשמש והחום", אומר האדריכל צבי אלחייני בכתבה. אבל זה לא קרה וזו הזדמנות עבורנו לבחון איך אדריכלות שמצליחה במקום אחד נכשלת באחר. הפאסג'ים המפורסמים נמצאים כמובן בפאריז (והתמונה הן מעיר זו). אלו מעברים שחוצים מתחת ובין הבנינים, מעברים צרים יחסית ומקורים ברובם. בעוד שבצרפת ובאירופה כולה נבנו המעברים האלה מתוך ה... -
מרחב 2011 – יוצאים אל הכלל
22.06.11תערוכה חדשה בגלריה בבית האדריכל, רחוב המגדלור 15, יפו פתיחה חגיגית: יום חמישי, 30.6.2011, בשעה 20:00 במסגרת אירועי הלילה הלבן בתל אביב יפו אוצרות: אדריכליות ורד פלוק ושירה נוי גורן תערוכת מרחב 2011 – יוצאים אל הכלל מציעה פריזמה ציבורית להתבוננות ודיון באדריכלות ישראלית עכשווית. באמצעות עשרים ואחד פרויקטים נבחרים מרחבי הארץ, בנויים ופתוחים, מגוונים בהיקפם ובייעודם, עוסקת התערוכה בחיפוש אחר חריגתו של המעשה האדריכלי היחידני והקונקרטי מתחו... -
למי שייך הרחוב?
13.06.11... בבלוגים ולכתבה הקודמת, נותן לנו אליאב מבלוג "הרחובות שלנו" דוגמה קונקרטית למקום בו שליטת המכוניות על הרחוב הורסת אותו. רחוב הר-סיני בתל אביב משמש כמגרש חנייה מאחורי בית הכנסת הגדול. הרחבה שתוכננה בשנות ה-30 ככיכר בסגנון איטלקי, נשכחה מהתודעה העירונית, והסיבה העיקרית לכך היא העובדה המצערת היא משמשת בעיקר כלי רכב.ה תמונה המצורפת כאן ומקורה בבלוג מציגה יפה מאד את הבעיה: רחבה נעימה עם קשתות שנועדו למסחר ובתי קפה ולבטח הייתה שוקקת אם הייתה זוכה ל... -
חזון המחר או תרגיל יחסי ציבור?
12.06.11... בנהיגה אוטומטית כבר יש, כבישים עם חיישנים ומערכת ניהול תנועה כבר קיימת. למעשה הפרויקטים הנ"ל פותחו כבר לטובת התנועה באוטוסטרדות המהירות אבל האם זה ישים בעיר? לדעתי לא. ההדמיות יפות אבל קל לראות שכמות המכוניות נמוכה מאד. אין רכבים חונים (שהם בדרך כלל הגבול האמיתי בין נתיב ההליכה ונתיב הנסיעה), אבל העיקר - למחשב מכוניות זה קל, למחשב הולכי רגל, ילדים, חתולים, רוכבי אופניים - זה החלק הבלתי ישים. המערכת יכולה לעבוד רק אם כל רכיבי התנועה מצייתים ל... -
סוף עידן המכונית בעיר?
9.06.11יואב לרמן מתמקד בפוסטים האחרונים בבלוג שלו בהרחקת המכונית הפרטית ממרכזי הערים. הפקקים, בעיות החניה וההשפעה של המכונית על האדריכלות הם נושאים ידועים ומוכרים ולמרות הבעיתיות, עדיין מקבלת המכונית את העדיפות על הולכי הרגל. בפוסט האחרון מציג יואב מערכת חנייה עירונית ממוחשבת המותקנת כנסיון בעיר סן פרנסיסקו. מערכת זו מאפשרת לנהג לגלות מקומות חנייה פנויים ואת מחירם לשעה דרך הנייד, או המחשב. אבל יותר מכך - המערכת משנה את מחירי החניות על פי העומס. המער... -
קריאה להשתתפות בתערוכה "מחולות לחולון"
1.06.11מחולות לחולון - אמנים, מעצבים ואדריכלים מציגים עבודות המתכתבות עם חול עיריית חולון מכריזה על תערוכה חדשה אשר תוצג כחלק מאירועי פתיחת עונת התערוכות 2011/12 בספטמבר 2011 בחולון. לתערוכה מוזמנים אדריכלים, מעצבים ואמנים מתחומים שונים להציע עבודה שנושאה הוא "חול", זאת לקראת גיבוש פרוגראמה סופית ל"פארק החולות" העתיד לקום בעיר חולון. אוצרת התערוכה: איילת אמוראי בירן צוות שופטים יבחר במסגרת התערוכה שלוש עבודות ראויות לציון וליוצריהם יינתן פרס כס...







