חיפוש - חדשות , אי , שטח |1| - דף 15

• 

  תכנית מתאר 3700 - עוד עיר או פרבר?

  6.08.12
  ...ח הצפון מערבי של תל אביב, זה שמעבר לסמבטיון והרי החושך - או בשמם המוכר יותר, מצפון לירקון ולרידינג ולשדה דב. אז האם באמת ניתן לשחזר את ההצלחה העירונית של מרכז תל אביב גם כאן?"אם זה כל-כך פשוט לעשות הצלחה כמו מרכז תל-אביב, אז איך זה שלא ממש הצלחנו לעשות את זה בשום מקום בישראל חוץ מאשר בתל-אביב שכל מרכזה נבנה ונסלל הרבה לפני שבן-גוריון הכריז על עצמאות?" שואל לרמן ועונה, "מסתבר שמערכות התכנון הישראליות לא ממש אוהבות ערים, והמתכננים שלנו פיתחו סלידה ...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...ילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושבים (אלה הצעירים הנזכרים מעלה). המתחם הלא גדול הזה הוא העיר האמיתית. כלל העיר תל אביב עדיין מפתחת שכונות פרווריות בלבד, כי אין לה אומץ תכנוני כלל. לדוגמא, השטח בין רחוב אלנבי ובין צפון יפו הוא חמישה אחוזים, והוא ריק לגמרי. זהו השטח היקר והמבוזבז ביותר במדינה, השטח החשוב ביותר לעתיד העיר. המכשלה העיקרית, כרגיל – "מנהל מקרקעי ישראל". בנוסף נציין כי...
• 

  אגדה אורבנית - ספר חדש

  17.07.12
  ...ית אמיתית, כמעט מסביב לשעון, המקיפה את כל שטחי הישגי הרוח האנושית: בתחום התרבות, החברה, הכלכלה, ועוד. רוב רובה של הפעילות העירונית השוקקת מתקיימת ומשגשגת בזכותו של אזור קטן יחסית: המתחם אותו תכנן פטריק גדס, אנתרופולוג סקוטי ואיש חזון. אזור זה מהווה את לב לבה של האורבניות התל אביבית, והוא נושאו המרכזי של הספר, שיוצג כאן באמצעות צילומי אוויר, מפות, תצלומים פנורמיים, והסברים שאנו מקווים שיהיו נהירים גם לקהל הרחב ולא רק לאיש המקצוע, המתכנן העירוני.המ...
• 

  ביקורת על בקעת הקהילות ביד ושם

  16.07.12
  ...מטרתו היא לבלבל את המבקר יותר מאשר לטעת בו תובנות על המציאות בה הוא חי או לעצב את זיכרונו".מיכאל יעקובסון הוא כיום ללא ספק אחד ממבקרי האדריכלות הטובים ביותר בארץ. גם בביקור הזה הוא לוקח אותנו יד ביד ומוביל את הסיור בין רשמים אישיים לרקע מקצועי והיסטורי מעמיק אבל הפעם דעתו זוכה לתגובות צוננות מצד כמה וכמה אדריכלים."בחרת לקטול אייקון" כותבת בתגובות טלי וקסלר, "ולא סתם - את הפרויקט היחיד במדינת ישראל שזיכה אדריכלי נוף בפרס ישראל. אם אתה מחליט לתקוף ...
• 

  תחרות תכנון גשר לפארק אריאל שרון

  18.06.12
  הגשר מעל נחל איילון שהינו ההצעה בתחרות מהווה חלק מתכנון לב הפארק, לפיתוח רצועת השטח הקושרת את הר הפסולת חיריה, לדרך לוד (כביש 461), מתחם המשתרע על פני כ- 71 דונם, המכונה "חוות סעדון". חברת הפארק גאה לפתוח באופן רשמי את תחרות האדריכלים לתכנון הגשר המדובר, ומזמינה אתכם להגיש את מועמדותכם לתכנון פרויקט זה, ובכך לסייע בהפיכתו של הפארק ממפגע סביבתי לנכס לאומי.על פי תכנית האב לפארק, שתוכננה על ידי אדר' הנוף פיטר לאץ', מייעדת בשטח זה כניסה ראשית לפארק ש...
• 

  עוד קצת על מיתוג עירוני

  10.06.12
  באר שבע הצטרפה באחור מה לטרנד של ראשי ערים וכעת גם היא עברה תהליך של מיתוג מחדש. כמו כרמיאל, תל אביב, חולון או שדירות, ראשי ערים שוכרים משרדי פרסום שיעבירו את המסר לציבור. איזה מסר בדיוק? למה כל עיר חושבת שהיא יכולה וצריכה להיות מיוחדת? מה רע להיות "סתם עיר שמשרתת התושבים"?מי שרוצה לראות את המיתוג החדש לעיר מוזמן לאתר של משרד הפרסום נוימן עיצוב ומיתוג, ממנו גם לקוחה התמונה כאן. בא7 שבע - בירת ההזדמנויות של ישראל קובע הסלוגן ואני תוהה אם משרד הפרס...
• 

  עירוניות היא לא אופציה - היא הכרח קיומי

  6.06.12
  תחת הכותרת "מהפיכת עיור חדשה" מציג מאמר בדה-מרקר את העמדה המוצגת במסמך חדש של המשרד לאיכות הסביבה. בחלופה למצב כיום מוצע במסמך ליצור מטרופולין אחד - רצף אורבני המתחיל בבאר שבע ומסתיים בנהריה. "לא מדובר ברצף בנוי בלתי פוסק" מסביר אדריכל דן סתיו מראשי הפרויקט, "אלא חוליות־חוליות על רצף של תחבורה".קשה לשפוט מסמך כזה דרך מאמר בעיתון אבל לפחות אחד מהם לא מובן במיוחד - מה בדיוק האלטרנטיבה המוצעת ובמה היא שונה מהמצב כיום? אם הממשלה מחליטה לחזק מבחינה תח...
• 

  מדרחוב זמני במקום הלא נכון

  5.06.12
  ... בחרו לסגור צירי תנועה ראשיים שניתנה בהם עדיפות משמעותית למכוניות, בתל אביב בוחרים לסגור למכוניות דווקא את שדרות רוטשילד, שבהן רוב השטח ממילא מוקצה להולכי הרגל." והוא ממשיך ומציע גם חלופות: "אלנבי ובוגרשוב הם שני רחובות אידיאליים לעיר שאחד הבילויים העיקריים בה הוא הליכה לים בשבת - שניהם מובילים מתוככי העיר אל החוף, מחברים בין רשת השדרות של העיר לבין הטיילת, וכיום אי אפשר לראות את הפוטנציאל שלהם מפני שהוא קבור מתחת לתנועה סואנת ורועשת של מכוניות".
• 

  יעודו המשני של הבית המשותף - מקום לגור בו

  30.05.12
  "ייעודם הראשוני של בניינים בעיר הוא להגדיר את המרחב הציבורי. ייעודם המשני – איחסון בני אדם." הציטוט הזה של פרופסור הלל שוקן מוביל את ביקורתו של ד"ר ירח צור מול עבודותיה של עמותת מרחב המתמקדת רק בשטח הציבורי ומזניחה את הטיפול בבית המגורים."מרחב איננה יכולה להרשות לעצמה את הגישה המוציאה את בית המגורים אל מחוץ לתחום ההתעניינות." כותב צור ומוסיף "מבחינתם של התושבים הרוצים 'למצות את חייהם' בעיר, בית המגורים הוא חלק בלתי נפרד מהעיר, לכן 'הסביבה העירוני...
• 

  נמל תל אביב - יותר קניות פחות תרבות

  14.05.12
  ...ת. כיוונו לכך שהנמל יהיה פעיל 24 שעות ביממה, אבל הנטייה לפעילות המועדונים והערב התחזקה; המקום הפך לעמק האלכוהול של תל אביב והתחיל לאבד קצת מהזוהר שלו. אני חושב שיש עייפות מסוימת מסוג הבילוי בנמל שלא השתנה בכל העשור האחרון".השאיפה לעשיית כסף מול יצירת מקום לתושביםלדבריו של צדיק, הסיבה להתדרדרות הנמל היא שהנהלת הנמל פועלת כגוף מסחרי כלכלי, מעדיפה רווח מכסימאלי על תועלת לתושבים. "השאיפה הזו נכונה מבחינת החברה" הוא אומר "אבל היא לא צריכה את זה. למה ש...
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ...ומשטחי קירות ועד לתכנון בניינים, שכונות וערים. לא מדובר כאן בתכנון בעזרת מחשב כדוגמת פרנק גרי, מדובר בתכנון על ידי מחשב, בהנהגת אדריכל.בתרבות הנוכחית אנו שבויים בדימוי עבודת האדריכל של האווארד רוארק (מהספר "כמעיין המתגבר" של איאן ראנד). הספר הזה והתנועה המודרנית בכללותה מציגים את האדריכל כמי ששולט בתכנון ובביצוע עד לפרט הקטן ביותר, כי הרי "אלוהים נמצא בפרטים". אנחנו כל כך רגילים לתפיסה הזו שאנחנו לא שמים לב לעובדה שזה מצב חדש, עבודת האדריכל לא תמ...
• 

  לכבוש את השטחים הפתוחים

  7.05.12
  ... מקדשת את השטחים הפתוחים, יוצרת עוד ועוד פארקים וגינות "לטובת הציבור". זה נוח ליזמים - קל למכור את זה לעיריה ולרוכשים, אבל בפועל מי שגר ליד הפארק לא זוכה רק לנוף אלא גם לאפשרות לגור ליד "חיות הטרף". הצפיפות הנמוכה של הפרברים אינה מאפשרת קיום של בתי קפה או פעילויות אחרות שימשכו מבוגרים לפארק. מי שנשאר בו הם רק בני הנוער להם אין רכב ואין מקום אחר לבלות. בסביבה הומוגנית כזו צריך להוסיף לתבשיל רק קצת אלכוהול והוא הופך למטרד.יואב מסכם את המאמר כך: "תק...
• 

  מוזיאון הסובלנות, כי אין כמו הצלחה של בדיחה טובה

  6.05.12
  מיכאל יעקובסון ממשיך לסקר ב Xnet את סיפורו של מוזיאון הסובלנות. סיפור מופלא שבו התפטרו מהפרויקט שני משרדי אדריכלים (פרנק גרי, חיוטין), התערבו בתי משפט עד רמת בג"ץ, וכעת מתחילות בו עבודות בשטח כשלא ברור מי חתם על היתר הבניה ואיזו תכנית בדיוק מבוצעת.מכל הסיפורים המוזרים של מבני ציבור, וועדות מקומיות, עיריות, תורמים, יזמים, אדריכלים... באמת שלא זכור עוד סיפור כל כך מדהים. ירושלים לא יכלה להמציא לעצמה פרודיה גדולה יותר מאשר לבקש להקים מוזיאון סובלנות...
• 

  אותנטיות באה עם ג'יפה וכאוס

  25.04.12
  ראיון בגלובס עם האדריכלית אורית פנחס מביא דעה רעננה ומנומקת לשיח האדריכלי. אורית, שותפה במשרד ארכוד אדריכלים ומרצה בכירה באוניברסיטת תל אביב, מדברת על האגו של האדריכלים, על הדרך בה הרשויות חונקות לעתים את העיר ועל החלום הישראלי (והעולמי) של בית קטן עם גדר לבנה.לאורית השקפת עולם מגובשת לגבי הדרך בה צריך להתייחס לשטחים הציבוריים הבונים את העיר. היא מדברת על השכונות, המגדלים, הרחובות והמרווחים שבין הבתים. ראיית העולם שלה מעדיפה את העולם הלא לגמרי מס...
• 

  קריאה לאדריכלים לסייע בפעולה מול הרשם

  27.02.12
  ...ות בכלל. אנו חשים שבחינה הקובעת האם אדריכל יכול להיות רשוי, צריכה להיות יותר מעמיקה ופחות שטחית. בחינה עם קריטריונים מדידים וברורים. נוסח הבחינה וניהולה היו בעייתיים ממספר היבטים:על פי חוק יש לערוך בחינה אחת לשנה. משרד התמ"ת אינו עומד בכך - בחינת הרישוי הקודמת נערכה בדצמבר 2010, מה שהשאיר אותנו תקועים בתהליך שאי אפשר לסיימו בפרק הזמן שנקבע בחוק.רשם המהנדסים והאדריכלים לא פרסם נושאים לבחינה. לא כך לדוגמא נהגו ביחס למבחן לרישוי מהנדסי מבנים אליו פו...